לבוש חסידי – הבדלי גרסאות

המנהג החב"די: זה לא מטשורטקוב כי במקור כתוב שזה גזע צאנז וטשורטוקב זה גזע רוז'ין לא צאנז !
 
(18 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{תבנית:בעבודה מתמשכת}}
{{מפנה|הלבוש החסידי|הלבוש}}
[[קובץ:שליח ציבור.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי עומד כ[[שליח ציבור]] לבוש בלבושים חסידיים: חבוש ב[[מגבעת קנייטש]], לבוש [[סירטוק]] וחגור [[גרטל]]]]
[[קובץ:שליח ציבור.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרבי עומד כ[[שליח ציבור]] לבוש בלבושים חסידיים: חבוש ב[[מגבעת קנייטש]], לבוש [[סירטוק]] וחגור [[גרטל]]]]
[[קובץ:ר מענדל תשרי נב.gif|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 1:''' ר' [[מענדל פוטרפס]] חבוש ב[[קסקט]] שהיה נהוג ב[[רוסיה]]]]
[[קובץ:ר מענדל תשרי נב.gif|שמאל|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 1:''' ר' [[מענדל פוטרפס]] חבוש ב[[קסקט]] שהיה נהוג ב[[רוסיה]]]]


'''הלבוש החסידי''' הוא הלבוש הנהוג בין חסידי חב"ד. הוא שונה מהנהוג בין [[חסידי פולין]] וזהה יותר אל הנהוג בציבור הליטאי. הוא מורכב מחליפה קצרה בימות החול, ו[[סירטוק|ארוכה]] ב[[שבת]] ל[[אברכים]] נשואים, [[מגבעת קנייטש]], ולאברכים נשואים גם [[גארטל]].
'''הלבוש החסידי''' הנהוג בין חסידי חב"ד שונה מהנהוג בין [[חסידי פולין]] וזהה יותר אל הנהוג בציבור הליטאי. הוא מורכב מחליפה קצרה בימות החול, ו[[סירטוק|ארוכה]] ב[[שבת]] ל[[אברכים]] נשואים, [[מגבעת קנייטש]], ולאברכים נשואים גם [[גארטל]].


במשך השנים פחות ניתן דגש בחסידות חב"ד על השמירה על סגנון הלבוש הקבוע, בעוד שעיקר ההשקעה הייתה על פנמיות החסיד והילוכו. עם זאת, הייתה זהירות שלא לשקוע ולהיות מונחים בהתחשבות באופנה.
במשך השנים פחות ניתן דגש בחסידות חב"ד על השמירה על סגנון הלבוש הקבוע, בעוד שעיקר ההשקעה הייתה על פנמיות החסיד והילוכו. עם זאת, הייתה זהירות שלא לשקוע ולהיות מונחים בהתחשבות באופנה.
שורה 11: שורה 11:


הרבי סיפר את סיפור זה מספר פעמים{{הערה|1=תורת מנחם [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25037&st=&pgnum=180&hilite= חלק ה' שנת תשי"ב חלק ב' עמוד 155], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25045&st=&pgnum=244&hilite= תורת מנחם חלק י"ג שנת תשט"ו חלק א', עמוד 244], ועוד. סיפור זה מופיע לראשונה ב[[ליקוטי דיבורים]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=39163&st=&pgnum=30 חלק א' עמוד 24]}} והסביר כי בכל דור יש את ה'קליפה' והניסיונות שמתעוררים על ידיה, ואדמו"ר הזקן ראה כי בדור זה הולכת ומתחזקת ה'קליפה' והתאווה של הידור בבגדים מפוארים. מכיוון שכך, רצה אדמו"ר הזקן 'לשבור' ולבטל את הקליפה הזו על ידי קריעת החלק היפה שבמעיל המהודר, עד כדי כך שהבטיח בעבור כך 'אתי עמי במחיצתי'{{הערה|1=אמרה שמקורה במאמר [[שמואל הנביא]] ל[[שאול]] שיום למחרת ימות ויהיה "עימו", ומכך מדייקת ה[[גמרא]] כי "עימי" רומז ל"עימי במחיצתי" ([[מסכת ברכות]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=12b&format=pdf דף י"ב עמוד ב'])}}.
הרבי סיפר את סיפור זה מספר פעמים{{הערה|1=תורת מנחם [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25037&st=&pgnum=180&hilite= חלק ה' שנת תשי"ב חלק ב' עמוד 155], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25045&st=&pgnum=244&hilite= תורת מנחם חלק י"ג שנת תשט"ו חלק א', עמוד 244], ועוד. סיפור זה מופיע לראשונה ב[[ליקוטי דיבורים]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=39163&st=&pgnum=30 חלק א' עמוד 24]}} והסביר כי בכל דור יש את ה'קליפה' והניסיונות שמתעוררים על ידיה, ואדמו"ר הזקן ראה כי בדור זה הולכת ומתחזקת ה'קליפה' והתאווה של הידור בבגדים מפוארים. מכיוון שכך, רצה אדמו"ר הזקן 'לשבור' ולבטל את הקליפה הזו על ידי קריעת החלק היפה שבמעיל המהודר, עד כדי כך שהבטיח בעבור כך 'אתי עמי במחיצתי'{{הערה|1=אמרה שמקורה במאמר [[שמואל הנביא]] ל[[שאול]] שיום למחרת ימות ויהיה "עימו", ומכך מדייקת ה[[גמרא]] כי "עימי" רומז ל"עימי במחיצתי" ([[מסכת ברכות]] [http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=12b&format=pdf דף י"ב עמוד ב'])}}.
מסופר על חסיד של [[אדמו"ר הצמח צדק]] שהיה סוחר, מקצועו דרש ממנו לנסוע לכל מיני ערים ברחבי אירופה ולכן הוא שינה את לבושיו מלבוש חסידי ללבוש מודרני שמתאים יותר לסוחרים, אך עם זאת בכל פעם שהיה מגיע ל[[ליובאוויטש (עיירה)|ליובאוויטש]] להתראות עם הרבי הצמח-צדק היה מגיע בלבוש חסידי. פעם אחת שינה ממנהגו ולא החליף את לבושיו, כשנכנס ל[[יחידות]] אמר לרבי הצמח-צדק כי הוא לא רוצה להיות צבוע - שכשהוא מגיע לליובאוויטש הוא לבוש בבגדים חסידיים בעוד בשאר המקומות הוא הולך בבגדי סוחר. הצמח-צדק ענה לאותו חסיד-סוחר שבתחילה הוא חשב שמקומו האמיתי הוא בליובאוויטש ולכן לליובאוויטש הוא מגיע בלבוש חסידי בעוד בשאר העולם הוא 'מתחזה' ולובש בגדי סוחר, ואילו עכשיו{{הערה|[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2132982 החסיד הצבוע {{בית חב"ד (אתר)}}]}}...


כך גם בימי [[אדמו"ר המהר"ש]] החלה להתפשט האופנה כי בחליפה בנוסף לכיס בחלקה התחתון של החליפה, נתפר כיס גם בחלקה עליון, ובו נתחבה ממחטה. כשהבחין אדמו"ר המהר"ש באחד החסידים שהיה סוחר הולך בחליפה שכזו, שאל אותו הרבי מדוע עליו ללכת בחליפה המעוצבת כצו האופנה, והחסיד שאל בתגובה כי מה ההבדל אם ישנו כיס גם בחלק העליון של הליפה ומה החשש בכך. אדמו"ר המהר"ש אמר כי ההבדל הינו גדול, משום שישנו פתגם רווח כי "חסיד – עד הכיס...", ולכן אם הכיס הוא למטה – כפי שהיה עד אז – יש חלק גדול של החסיד, אך אם הכיס הוא למעלה – נשאר מהחסיד רק חלק קטן{{הערה|[[רשימות דברים]] חלק ב' עמוד פ"ג}}...
כך גם בימי [[אדמו"ר המהר"ש]] החלה להתפשט האופנה כי בחליפה בנוסף לכיס בחלקה התחתון של החליפה, נתפר כיס גם בחלקה עליון, ובו נתחבה ממחטה. כשהבחין אדמו"ר המהר"ש באחד החסידים שהיה סוחר הולך בחליפה שכזו, שאל אותו הרבי מדוע עליו ללכת בחליפה המעוצבת כצו האופנה, והחסיד שאל בתגובה כי מה ההבדל אם ישנו כיס גם בחלק העליון של הליפה ומה החשש בכך. אדמו"ר המהר"ש אמר כי ההבדל הינו גדול, משום שישנו פתגם רווח כי "חסיד – עד הכיס...", ולכן אם הכיס הוא למטה – כפי שהיה עד אז – יש חלק גדול של החסיד, אך אם הכיס הוא למעלה – נשאר מהחסיד רק חלק קטן{{הערה|[[רשימות דברים]] חלק ב' עמוד פ"ג}}...
שורה 24: שורה 26:
בנוגע לשינוי הלבושים ללבוש חסידי כאשר בני המשפחה מתנגדים לכך, כתב הרבי שאין למהר להחליט בענין, ויש להקדים לכך שינוי פנימי, ורק לאחר שההחלטה בזה מוצקת באופן שיבטיח שגם אם יהיו מלעיגים ולחצים האדם לא יחזור בו מהחלטתו - ניתן להחליף את הלבוש{{הערה|אגרות קודש חלק י"ב עמוד של.}}.
בנוגע לשינוי הלבושים ללבוש חסידי כאשר בני המשפחה מתנגדים לכך, כתב הרבי שאין למהר להחליט בענין, ויש להקדים לכך שינוי פנימי, ורק לאחר שההחלטה בזה מוצקת באופן שיבטיח שגם אם יהיו מלעיגים ולחצים האדם לא יחזור בו מהחלטתו - ניתן להחליף את הלבוש{{הערה|אגרות קודש חלק י"ב עמוד של.}}.


==לבושי חסידי [[פולין]]==
==לבושי חסידי פולין==
[[הרבי הרש"ב]] דיבר אודות מעלת עניין החיצוניות של פולין שזהו עניין הלבושים, באמרו:"אני מיצר ודואג על שאין אנו דרים בפולין" וזהו מצד ה'פוילשע חיצוניות'{{הערה|רשימות היומן עמ' קע ראה גם [[ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ]] תרפ"ג סוף עמוד 46 ואילך}}.
[[הרבי הרש"ב]] דיבר אודות מעלת עניין החיצוניות של פולין שזהו עניין הלבושים, באמרו:"אני מיצר ודואג על שאין אנו דרים בפולין" וזהו מצד ה'פוילשע חיצוניות'{{הערה|רשימות היומן עמ' קע ראה גם [[ספר השיחות אדמו"ר הריי"צ]] תרפ"ג סוף עמוד 46 ואילך}}.


שורה 42: שורה 44:
[[קובץ:יהושע רוקח 2.jpg|ימין|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 8:''' רבי [[יהושע רוקח]] מ[[חסידות מחנובקה - בעלזא|מחנובקה - בעלזא]] חבוש בשטריימל ולבוש בקפוטה מסוג 'קפטאן']]
[[קובץ:יהושע רוקח 2.jpg|ימין|ממוזער|180px|'''תמונה מספר 8:''' רבי [[יהושע רוקח]] מ[[חסידות מחנובקה - בעלזא|מחנובקה - בעלזא]] חבוש בשטריימל ולבוש בקפוטה מסוג 'קפטאן']]


'''שְׁטְרַיְמְל''' (בעברית:'''מזנבת''', כלומר:בגד העשוי מזנב חיה) הוא כובע העשוי מזנב חיה (לרוב שועל), הנחשב ללבוש חסידי ונחשב כבגד שבתי הנלבש רק בשבתות, חגים ושמחות {{כתב עילי|'''(ראה דוגמא בתמונה 8)'''}}.
'''שְׁטְרַיְמְל''' (בעברית:'''מזנבת''', כלומר:בגד העשוי מזנב חיה) הוא כובע העשוי מזנב חיה (לרוב שועל), הנחשב ללבוש חסידי ונחשב כבגד שבתי הנלבש רק בשבתות, חגים ושמחות {{כתב עילי|'''(ראה דוגמה בתמונה 8)'''}}.


דומה לו הוא '''הקוֹלְפִּיק''', המשמש כמקביל לשטריימל{{הערה|הצר יותר מהשטריימל ובהיר יותר מהספודיק, ולאורכו פסים בהירים.}}, ונחבש בימי חול מיוחדים, כראשי חודש, צומות, ותאריכים חסידיים על ידי האדמו"ר{{הערה|אם כי [[יששכר דוב רוקח|האדמו"ר]] מ[[בעלז]] לובש ספודיק במקום הקופליק}}, ובשבתות וחגים על ידי בני ונכדי האדמו"ר שלא נישאו.
דומה לו הוא '''הקוֹלְפִּיק''', המשמש כמקביל לשטריימל{{הערה|הצר יותר מהשטריימל ובהיר יותר מהספודיק, ולאורכו פסים בהירים.}}, ונחבש בימי חול מיוחדים, כראשי חודש, צומות, ותאריכים חסידיים על ידי האדמו"ר{{הערה|אם כי [[יששכר דוב רוקח|האדמו"ר]] מ[[בעלז]] לובש ספודיק במקום הקופליק}}, ובשבתות וחגים על ידי בני ונכדי האדמו"ר שלא נישאו.
שורה 58: שורה 60:
אדמו"ר הריי"צ ואדמו"ר הרש"ב נזהרו ללבוש את השטריימל רק בליובאוויטש, בעקבות הוראתו של אדמו"ר המהר"ש לאדמו"ר הרש"ב לפני [[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)#נישואין|חתונתו באוורוטש]] להיזהר וללבוש את השטריימל רק ב[[ליובאוויטש]]. כך שמאז שעזבו אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ את ליובאוויטש לא חבשו שוב שטריימל, עד לשבת החתן של הרבי, בה חזר אדמו"ר הריי"צ לחזור ולחבוש את השטריימל של אדמו"ר הרש"ב{{הערה|יומן הרב [[אליהו חיים אלטהויז]], שנדפס כנספח לאגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, כרך ט"ו. מובא גם בספר "המופלא והמיוחד" עמוד ל"ז}}. סוג השטריימל שהיה נלבש על ידי אדמו"ר הריי"צ היה קולפיק.
אדמו"ר הריי"צ ואדמו"ר הרש"ב נזהרו ללבוש את השטריימל רק בליובאוויטש, בעקבות הוראתו של אדמו"ר המהר"ש לאדמו"ר הרש"ב לפני [[רבי שלום דובער שניאורסון (אדמו"ר הרש"ב)#נישואין|חתונתו באוורוטש]] להיזהר וללבוש את השטריימל רק ב[[ליובאוויטש]]. כך שמאז שעזבו אדמו"ר הרש"ב ואדמו"ר הריי"צ את ליובאוויטש לא חבשו שוב שטריימל, עד לשבת החתן של הרבי, בה חזר אדמו"ר הריי"צ לחזור ולחבוש את השטריימל של אדמו"ר הרש"ב{{הערה|יומן הרב [[אליהו חיים אלטהויז]], שנדפס כנספח לאגרות קודש אדמו"ר הריי"צ, כרך ט"ו. מובא גם בספר "המופלא והמיוחד" עמוד ל"ז}}. סוג השטריימל שהיה נלבש על ידי אדמו"ר הריי"צ היה קולפיק.


מסופר כי במניין של [[אדמו"ר הזקן]] הייתה חובה על כל [[עלייה לתורה|עולה לתורה]] היה צריך לחבוש שטריימל בעלייתו, ולמי שלא היה שטריימל – היה מקבל לשם כך שטריימל שהיה מיוחד לכך מה[[גבאי]]. באחת הפעמים, כשלא מצר הגבאי את השטריימל, נתן לעולה את השטריימל של אדמו"ר הזקן. כשבא אדמו"ר הזקן לחבוש את הכובע בסוף התפילה, שאל את הגבאי אם משהוא חבש את השטריימל. כשסיפר לו הגבאי את המקרה, ביקש אדמו"ר הזקן לקרוא לכובען, וביקש ממנו לפרום את כל התפרים בשטריימל כך שיתפרק, ולאחר מכן לתפרו מחדש. בסיום העבודה, תלה הכובען את השטריימל לייבוש מעל האש, ושכח ממנו במשך כל הלילה. כשגילה בבוקר שהשטריימל נשרף והגיע להודיע על כך לאדמו"ר הזקן, עוד לפני שהתחיל לדבר על כך שאל אותו אדמו"ר הזקן עם הכובע נשרף, וכשענה הכובען שכך קרה ענה לו אדמו"ר הזקן שהדבר לא נורא{{הערה|רשימות דברים חלק עמוד א' עמוד ס"ה, מובא "[[סיפורי חסידים (ספר)|סיפורי חסידים]]" על התורה עמוד 237}}
מסופר כי במניין של [[אדמו"ר הזקן]] הייתה חובה על כל [[עלייה לתורה|עולה לתורה]] היה צריך לחבוש שטריימל בעלייתו, ולמי שלא היה שטריימל – היה מקבל לשם כך שטריימל שהיה מיוחד לכך מה[[גבאי]]. באחת הפעמים, כשלא מצא הגבאי את השטריימל, נתן לעולה את השטריימל של אדמו"ר הזקן. כשבא אדמו"ר הזקן לחבוש את הכובע בסוף התפילה, שאל את הגבאי אם משהוא חבש את השטריימל. כשסיפר לו הגבאי את המקרה, ביקש אדמו"ר הזקן לקרוא לכובען, וביקש ממנו לפרום את כל התפרים בשטריימל כך שיתפרק, ולאחר מכן לתפרו מחדש. בסיום העבודה, תלה הכובען את השטריימל לייבוש מעל האש, ושכח ממנו במשך כל הלילה. כשגילה בבוקר שהשטריימל נשרף והגיע להודיע על כך לאדמו"ר הזקן, עוד לפני שהתחיל לדבר על כך שאל אותו אדמו"ר הזקן עם הכובע נשרף, וכשענה הכובען שכך קרה ענה לו אדמו"ר הזקן שהדבר לא נורא{{הערה|רשימות דברים חלק עמוד א' עמוד ס"ה, מובא "[[סיפורי חסידים (ספר)|סיפורי חסידים]]" על התורה עמוד 237}}.


הרבי לא לבש שטריימל, ויש לכך שני הסברים סותרים: הדעה הראשונה סוברת כי הרבי רצה ללבוש שטריימל - אך רק את השטריימל של אדמו"ר הריי"צ, אך כיוון ש[[חנה גוראריה]] עוד צידדה אז במינויו של בעלה –[[הרש"ג]] – לרבי, לא נתנה אותו לרבי וכך נשאר המצב כי הרבי לא חבש שטריימל. הדעה השנייה היא כי הרבי לא רצה כלל לחבוש שטריימל, בטענה כי "שטריימל הינו לבוש אדמו"רי", וכי היה זה פרט נוסף ביחסו של הרבי אל אדמו"ר הריי"צ כאל ממשיך הנשיאות גם לאחר הסתלקותו, למרות הפצרת הרב [[אפרים אליעזר ילס|אפרים ילס]] כי יחל לחבוש שטריימל{{הערה|1=הרב [[טוביה בלוי]], [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=4806 גרטל, סירטוק, קנייטש] {{שטורעם}}}}.
הרבי לא לבש שטריימל, ויש לכך שני הסברים סותרים: הדעה הראשונה סוברת כי הרבי רצה ללבוש שטריימל - אך רק את השטריימל של אדמו"ר הריי"צ, אך כיוון ש[[חנה גוראריה]] עוד צידדה אז במינויו של בעלה –[[הרש"ג]] – לרבי, לא נתנה אותו לרבי וכך נשאר המצב כי הרבי לא חבש שטריימל. הדעה השנייה היא כי הרבי לא רצה כלל לחבוש שטריימל, בטענה כי "שטריימל הינו לבוש אדמו"רי", וכי היה זה פרט נוסף ביחסו של הרבי אל אדמו"ר הריי"צ כאל ממשיך הנשיאות גם לאחר הסתלקותו, למרות הפצרת הרב [[אפרים אליעזר ילס|אפרים ילס]] כי יחל לחבוש שטריימל{{הערה|1=הרב [[טוביה בלוי]], [http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=4806 גרטל, סירטוק, קנייטש] {{שטורעם}}}}.


כשנכנס יהודי המשתייך לאחת מ[[גליציה#חצרות חסידיות שמקורם בגליציה|חצרות]] [[גליציה]], אמר לרבי כי אילו היה הרבי היה 'מסלק' את הכובע וחובש שטריימל, היו מצטרפים לחצרו אלפי חסידים. הרבי התחיל לצחוק בקול, ושאל אותו איזה יהודים היו נהיים חסידים שלו כתוצאה מהשטריימל, שצריכים שטריימל דווקא ולא כובע. החסיד ענה שיהיו אלו יהודים מכל הסוגים, והחל למנות סוגים רבים של חסידיות, באומרו כי אותם יהודים לא יסתדרו עם כך שבשבת יצטרכו ללכת עם כובע ולא עם שטריימל. ענה לו הרבי שאם מתכוון הוא ליהודים האלו, '''"מה רע בחסידויות בהן הם נמצאים שצריכים הם להיות חסידים שלי דווקא? מה שאני רוצה לדעת זה כמה קיבוצניקים{{הערה|לגירסה אחרת התבטא הרבי: כמה נערים מ'השומר הצעיר' (תנועת נוער [[ציונות|ציונית]])}} יהיו חסידים שלי כתוצאה מכך שאסלק את המגבעת ואלבש שטריימל!"'''{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=39413 לכבוד ג' תמוז: הרב יעקבסאן בתוכנית מיוחדת] 16:12 {{חב"ד און ליין}} }}.
אחד האדמור"ים נכנס ליחידות לרבי ולאחר שקיבל רשות לומר בפני הרבי הצעה אמר כי היה הרבי היה 'מסלק' את הכובע וחובש שטריימל, היו מצטרפים לחצרו אלפי חסידים. הרבי התחיל לצחוק בקול, ושאל אותו איזה יהודים היו נהיים חסידים שלו כתוצאה מהשטריימל, שצריכים שטריימל דווקא ולא כובע. החסיד ענה שיהיו אלו יהודים מכל הסוגים, והחל למנות סוגים רבים של חסידיות, באומרו כי אותם יהודים לא יסתדרו עם כך שבשבת יצטרכו ללכת עם כובע ולא עם שטריימל. ענה לו הרבי שאם מתכוון הוא ליהודים האלו, '''"מה רע בחסידויות בהן הם נמצאים שצריכים הם להיות חסידים שלי דווקא? מה שאני רוצה לדעת זה כמה קיבוצניקים{{הערה|לגירסה אחרת התבטא הרבי: כמה נערים מ'השומר הצעיר' (תנועת נוער [[ציונות|ציונית]])}} יהיו חסידים שלי כתוצאה מכך שאסלק את המגבעת ואלבש שטריימל!"'''{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=39413 לכבוד ג' תמוז: הרב יעקבסאן בתוכנית מיוחדת] 16:12 {{חב"ד און ליין}} [[זושא וולף]], '''[https://teshura.com/Wolf%20-%20BM%20-%20Nissan%206%2C%205776.pdf לשמך תן כבוד]''', עמ' 50, תשורה משמחת הבר מצווה של הת' אפרים וולף, [[ניסן]] [[תשע"ו]].}}.


מנהג חסידי חב"ד הוא ש[[מכירת המצוות|מוכר העליות לחגי תשרי]] חובש באותה שעה שטריימל, ועל ידי כך נהיה "יהודי של שטריימל"{{הערה|1=[[תורת מנחם ]][http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15984&st=&pgnum=336 תשמ"ח חלק א', עמוד 339]}}.{{כתב עילי|'''(ראה דוגמה בתמונה מספר 9)'''}}.
מנהג חסידי חב"ד הוא ש[[מכירת המצוות|מוכר העליות לחגי תשרי]] חובש באותה שעה שטריימל, ועל ידי כך נהיה "יהודי של שטריימל"{{הערה|1=[[תורת מנחם ]][http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15984&st=&pgnum=336 תשמ"ח חלק א', עמוד 339]}}.{{כתב עילי|'''(ראה דוגמה בתמונה מספר 9)'''}}.
שורה 77: שורה 79:


===חבישת המגבעת כ'כיסוי שני'===
===חבישת המגבעת כ'כיסוי שני'===
{{ערך מורחב|ערך=[[כיסוי שני]]}}
חסידים נוהגים ללבוש את המגבעת בעיקר בשעת התפילה, כ'כיסוי שני' בנוסף ל[[כיפה]]{{הערה|1=הוספה ללקוטי שיחות [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16027&st=&pgnum=303 בחלק ט' דף 276] בשולי הגליון, וב[[ספר המנהגים]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30479&st=&pgnum=17 עמוד 9 בשולי הגליון], וראה [http://www.chabad.org.il/Questions/Index.asp?SubjectID=&RabbiID=&search=%EB%E5%E1%F2+%E1%FA%F4%E9%EC%E4&CategoryID=68 כאן] ו[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=532&ArticleID=1474&SearchParam=%E4%F9%EB%EC%E4 כאן]}}. מקור הדברים הם ככול הנראה בדברי הגמרא{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=138&format=pdf חולין קל"ח עמוד א']}} שכתבה כי תחת למצנפת של הכהן הגדול הייתה כיפת צמר, ובדברי הצמח צדק שבספרו "פסקי דינים לצמח צדק"{{הערה|1=פסקי דינים לצ"צ בתחילתו}} שכתב כי מנהג חסידים הראשונים היה לכסות את הראש בנוסף לכיפה שעל ראשם בכיסוי נוסף. כך גם כתבו ה'בית חדש'{{הערה|1=בית חדש על על [[אורח חיים]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36258&st=&pgnum=6 סימן ח' סעיף א'], דיבור המתחיל [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36258&st=&pgnum=6 'ומכסה']}}, ה'טורי זהב'{{הערה|1=ט"ז(מגן אברהם) על [[אורח חיים]] סימן ח' סעיף ב' סעיף קטן ג':'''"ולעניות דעתי אדרבה בא רבינו להזהיר שיהיה נזהר כל כך בכיסוי הראש שאפילו בשעה שמעוטף בטלית של מצוה צריך שלא יזוז ממנו כיסוי של ראש"'''}} וה'[[משנה ברורה]]'{{הערה|1=[[משנה ברורה]] על [[אורח חיים]] סימן ח' סעיף ב' סעיף קטן ד':'''"שכיסוי זה מכניע לב האדם ומביאו לידי יראת שמים. ועיין בט"ז שדעתו נכון שלא יסיר הכובע (=כיפה) הקטן שעל ראשו בעת התפילה אף שהוא מכסה ראשו בטלית ג"כ"'''}} כי ראוי לנהוג שבנוסף לטלית אין להסיר את הכובע, משום שהדבר מוסיף ביראת שמים. סיבה נוספת היא, שכיוון שבתפילה יש לעמוד בצורה מכובדת, כפי שמתאים לעמוד בפני מלך או אדם חשוב – יש לחבוש גם כובע מעל הכיפה, משום שאין זה כבוד לעמוד לפני אדם חשוב כשכיפה בלבד לראשו{{הערה|1= משנה ברורה, אורח חיים [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14170&st=&pgnum=247 סימן צ"א סעיך קטן י"ב]:'''"ובזמננו צריך להשים בעת התפילה כובע כי אין דרך לעמוד כן לפני אנשים חשובים"'''}}.
חסידים נוהגים ללבוש את המגבעת בעיקר בשעת התפילה, כ'כיסוי שני' בנוסף ל[[כיפה]]{{הערה|1=הוספה ללקוטי שיחות [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16027&st=&pgnum=303 בחלק ט' דף 276] בשולי הגליון, וב[[ספר המנהגים]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30479&st=&pgnum=17 עמוד 9 בשולי הגליון], וראה [http://www.chabad.org.il/Questions/Index.asp?SubjectID=&RabbiID=&search=%EB%E5%E1%F2+%E1%FA%F4%E9%EC%E4&CategoryID=68 כאן] ו[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=532&ArticleID=1474&SearchParam=%E4%F9%EB%EC%E4 כאן]}}. מקור הדברים הם ככול הנראה בדברי הגמרא{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=31&daf=138&format=pdf חולין קל"ח עמוד א']}} שכתבה כי תחת למצנפת של הכהן הגדול הייתה כיפת צמר, ובדברי הצמח צדק שבספרו "פסקי דינים לצמח צדק"{{הערה|1=פסקי דינים לצ"צ בתחילתו}} שכתב כי מנהג חסידים הראשונים היה לכסות את הראש בנוסף לכיפה שעל ראשם בכיסוי נוסף. כך גם כתבו ה'בית חדש'{{הערה|1=בית חדש על על [[אורח חיים]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36258&st=&pgnum=6 סימן ח' סעיף א'], דיבור המתחיל [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36258&st=&pgnum=6 'ומכסה']}}, ה'טורי זהב'{{הערה|1=ט"ז(מגן אברהם) על [[אורח חיים]] סימן ח' סעיף ב' סעיף קטן ג':'''"ולעניות דעתי אדרבה בא רבינו להזהיר שיהיה נזהר כל כך בכיסוי הראש שאפילו בשעה שמעוטף בטלית של מצוה צריך שלא יזוז ממנו כיסוי של ראש"'''}} וה'[[משנה ברורה]]'{{הערה|1=[[משנה ברורה]] על [[אורח חיים]] סימן ח' סעיף ב' סעיף קטן ד':'''"שכיסוי זה מכניע לב האדם ומביאו לידי יראת שמים. ועיין בט"ז שדעתו נכון שלא יסיר הכובע (=כיפה) הקטן שעל ראשו בעת התפילה אף שהוא מכסה ראשו בטלית ג"כ"'''}} כי ראוי לנהוג שבנוסף לטלית אין להסיר את הכובע, משום שהדבר מוסיף ביראת שמים. סיבה נוספת היא, שכיוון שבתפילה יש לעמוד בצורה מכובדת, כפי שמתאים לעמוד בפני מלך או אדם חשוב – יש לחבוש גם כובע מעל הכיפה, משום שאין זה כבוד לעמוד לפני אדם חשוב כשכיפה בלבד לראשו{{הערה|1= משנה ברורה, אורח חיים [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14170&st=&pgnum=247 סימן צ"א סעיך קטן י"ב]:'''"ובזמננו צריך להשים בעת התפילה כובע כי אין דרך לעמוד כן לפני אנשים חשובים"'''}}.


מוסבר בחסידות כי שני הכיסויים הם בחינת שני מקיפים מבחינת [[חיה]] ו[[יחידה]], ועל ידי קישור המקיפים שבנשמה עם מקיפים גשמיים (כיפה וכובע) מתוסף יותר בהמשכה ובגילוי של שני המקיפים שבנשמה{{הערה|1=[[מאמר]] [[דיבור המתחיל]] "צוהר תעשה לתיבה" תרפ"ג - ספר המאמרים תרפ"ג עמוד ק"מ, וכן בספר המאמרים תש"ז עמוד 185, [[תורת מנחם]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15983&st=&pgnum=183&hilite= התוועדויות תשמ"ח חלק ד' עמוד 164]}}. [[אדמו"ר הריי"צ]] נהג לישון עם שני כיפות (וייתכן שנהג כך לא רק בשעת השינה){{הערה|1=[[ימי בראשית]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30449&st=&pgnum=83 עמוד 67], וראה שם ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30449&st=&pgnum=91 עמוד 75] שהכיפה הפנימית ניתנה לרב [[ישראל ג'ייקובסון]] והחיצונית לרב [[שמואל לויטין]]}}.
מוסבר בחסידות כי שני הכיסויים הם בחינת שני מקיפים מבחינת [[חיה (חלק הנפש)|חיה]] ו[[יחידה]], ועל ידי קישור המקיפים שבנשמה עם מקיפים גשמיים (כיפה וכובע) מתוסף יותר בהמשכה ובגילוי של שני המקיפים שבנשמה{{הערה|1=[[מאמר]] [[דיבור המתחיל]] "צוהר תעשה לתיבה" תרפ"ג - ספר המאמרים תרפ"ג עמוד ק"מ, וכן בספר המאמרים תש"ז עמוד 185, [[תורת מנחם]] [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15983&st=&pgnum=183&hilite= התוועדויות תשמ"ח חלק ד' עמוד 164]}}. [[אדמו"ר הריי"צ]] נהג לישון עם שני כיפות (וייתכן שנהג כך לא רק בשעת השינה){{הערה|1=[[ימי בראשית]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30449&st=&pgnum=83 עמוד 67], וראה שם ב[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30449&st=&pgnum=91 עמוד 75] שהכיפה הפנימית ניתנה לרב [[ישראל ג'ייקובסון]] והחיצונית לרב [[שמואל לויטין]]}}.


==סירטוק==
==סירטוק==
שורה 101: שורה 104:


==חולצה==
==חולצה==
חסידים לובשים חולצה לבנה מכופתרת. חלק מחסידי חב"ד נוהגים אף שלא להכניס את החולצה לתוך המכנסיים, ויש שהסבירו זאת{{הערה|[http://chabadpedia.co.il/images/8/8c/שלא_שינו_את_לבושם.pdf שלא שינו את שמם] עמוד 32, מוסף לעיתון בקהילה.}} על פי מנהגו של [[הרבי]] עקב דברי [[האריז"ל]] שאין ללכת עם [[ציצית]] מגולה ולאידך אין לתחוב את הציציות במכנסיים אלא צריך שיהיו נוטפות.
פעם, בעת שחילק אדמו"ר הריי"צ [[לעקאח]] עבר ר' [[עמנואל קווינט]] בתור כשהכפתור העליון בחולצתו פתוח. בטרם עבר לפני אדמו"ר הריי"צ סימן לו הרבי (שעמד מימין לאדמו"ר הריי"צ) לרכוס את הכפתור{{הערה|הרב מנחם מענדל פעלער, [[תחיינו (גיליון)|תחיינו]], '''[https://drive.google.com/drive/folders/1gpiWxjuxp2FpfIU_AaSNnNhCgWKtq3PB כן בקודש חזיתיך]''', גליון 8 עמ' 44.}}.
 
בעת ששימש הרב [[יואל כהן]] כ[[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים בדפורד]] עורר את הבחורים לעמוד בצורה ראויה בפני הרבי, הרב [[יוסף יצחק חיטריק]] סיפר שהרב כהן קבל על כך שבחורים עומדים בעת [[התוועדות של הרבי|התוועדויותיו של הרבי]] כשכפתור חולצתם העליון אינו רכוס{{הערה|{{כפר|שלום מגידמן|ר' יואל הנחיל לנו את הרבי|2120|46|תשפ"ה}}}}.
 
באזור השנים של [[תשי"א]] - [[תש"ס]] בחורי הישיבה והחסידים בארץ ישראל לא הקפידו ללבוש בימות החול חולצה לבנה אלא לבשו חולצות צבעוניות מכופתרות, בשנים המאוחרות יותר החל להתקבע אצל החסידים המנהג ללבוש חולצה לבנה מכופתרת גם בימות החול{{הערה|הנהגה זו החלה בין היתר ב[[תומכי תמימים לוד]] כשהרב [[יצחק אקסלרוד]] והרב [[יוסף יצחק בוטמן]] הנהיגו כך.}}. חלק מחסידי חב"ד נוהגים אף שלא להכניס את החולצה לתוך המכנסיים, ויש שהסבירו זאת{{הערה|[http://chabadpedia.co.il/images/8/8c/שלא_שינו_את_לבושם.pdf שלא שינו את שמם] עמוד 32, מוסף לעיתון בקהילה.}} על פי מנהגו של [[הרבי]] עקב דברי [[האריז"ל]] שאין ללכת עם [[ציצית]] מגולה ולאידך אין לתחוב את הציציות במכנסיים אלא צריך שיהיו נוטפות.


ה[[רבי]] לובש חולצה ששרווליה קצרים גם בימות החורף.
ה[[רבי]] לובש חולצה ששרווליה קצרים גם בימות החורף.


==סגירת הכפתורים==
==סגירת הכפתורים==
מנהג חסידים לכפתר ימין על שמאל על פי דברי ה[[זוהר]]{{הערה|פרשת מקץ: "ותו דבעי לבר נש לנטלא ידא ימינא בשמאלא לשלטאה ימינא על שמאלא".}} שישלוט צד ימין (המושווה ב[[קבלה]] ל[[ספירת החסד]]) על צד שמאל (המושווה ל[[ספירת הגבורה]]){{הערה|וכפי שכק אדמור שליטא מהמ אומר בשיחת ה טבת תשמז}} . יש שנתנו טעם נוסף שבעבר היו האנשים הולכים עם חרב ביד ימין והיה קשה לפתוח את הכפתור ביד שמאל כשהוא מכופתר שמאל על ימין{{הערה|רבבות אפרים חלק ח' סימן תקמו.}}.
מנהג חסידים לכפתר ימין על שמאל על פי דברי ה[[זוהר]]{{הערה|פרשת מקץ: "ותו דבעי לבר נש לנטלא ידא ימינא בשמאלא לשלטאה ימינא על שמאלא".}} שישלוט צד ימין (המושווה ב[[קבלה]] ל[[ספירת החסד]]) על צד שמאל (המושווה ל[[ספירת הגבורה]]){{הערה|שיחת ה' טבת תשמ"ז}}. יש שנתנו טעם נוסף שבעבר היו האנשים הולכים עם חרב ביד ימין והיה קשה לפתוח את הכפתור ביד שמאל כשהוא מכופתר שמאל על ימין{{הערה|רבבות אפרים חלק ח' סימן תקמו.}}.
מסופר משמו של ר' [[מיכאל בלינר]], שכשחסידים היו רואים בלא כוונה כומר הולך ברחוב, היו פותחים את כפתור המכנסיים, שהיה תפור שמאל על ימין, כיוון שכשפוגשים כומר ה[[גבורה]] מתחזקת ביותר{{הערה|[[התמים (בית משיח)]] גיליון מב.}}
מסופר משמו של ר' [[מיכאל בלינר]], שכשחסידים היו רואים בלא כוונה כומר הולך ברחוב, היו פותחים את כפתור המכנסיים, שהיה תפור שמאל על ימין, כיוון שכשפוגשים כומר ה[[גבורה]] מתחזקת ביותר{{הערה|[[התמים (בית משיח)]] גיליון מב.}}.
 
 
 
{{


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==