האדיטש – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:770האדיטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ב-770 בהאדיטש]]
-[[קובץ:נהר בהאדיטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נהר בהאדיטש]]'''האדיטש''' היא עיר במחוז פולטבה, [[אוקראינה]], בה ממוקם קברו של [[אדמו"ר הזקן]] מייסד [[חסידות חב"ד]].
+[[קובץ:נהר בהאדיטש.jpg|שמאל|ממוזער|250px|נהר בהאדיטש]]'''האדיטש''' היא עיר במחוז פולטבה, [[אוקראינה]], בה ממוקם [[אוהל אדמו"ר הזקן]] מייסד [[חסידות חב"ד]]. מאז ההסתלקות גרו בה חסידי חב"ד בודדים ועם השנים שגשגה קהילה חב"דית שהוכחדה בשואה.
+מאז נפילת השלטון הקומוניסטי, להאדיטש נוהרים יהודים רבים מכל העולם כדי לשפוך צקון לחשם על ציון אדמו"ר הזקן.
+ליד הציון שוכן בית כנסת היכל אדמו"ר הזקן ובסמוך יש בתי הארחה בהם מתארחים העולים לציון. בהאדיטש פועל השליח הרב שניאור זלמן דייטש.
 ==ציון אדמו"ר הזקן==
-[[אדמו"ר הזקן]] [[הסתלקות|הסתלק]] ב[[כ"ד טבת תקע"ג]] בכפר פיענא בעת שברח מפני [[מלחמת נפוליון]]. מסופר כי לפני הסתלקותו אמר אדמו"ר הזקן מספר פעמים: "האדיטש, האדיטש" ובני ביתו הבינו כי כוונתו הייתה על רצונו להטמן במקום זה. משום כך הובילו את גופו הקדוש לעיר זו שעל גדות הנהר פסול, מרחק כ-‏300 ק"מ מכפר פיענא.
+{{ערך מורחב|אוהל אדמו"ר הזקן}}
+[[אדמו"ר הזקן]] [[הסתלקות|הסתלק]] ב[[כ"ד טבת תקע"ג]] ב[[כפר פיענא]] בעת שברח מפני [[מלחמת נפוליון]]. מסופר כי לפני הסתלקותו אמר אדמו"ר הזקן מספר פעמים: "האדיטש, האדיטש" ובני ביתו הבינו כי כוונתו הייתה על רצונו להטמן במקום זה. משום כך הובילו את גופו הקדוש לעיר זו שעל גדות הנהר פסול, מרחק כ-‏300 ק"מ מכפר פיענא.
 בהאדיטש היה בית עלמין יהודי שהוקם מספר שנים קודם, אדמו"ר הזקן נטמן בבית העלמין ועל קברו הוקם אוהל.
 ===מאבק בית העלמין===
-בשנים הבאות התברר כי ישנה בעיה חוקית בהקמת בית עלמין על השטח בבעלות ממשלתית ועל כך אדמו"ר האמצעי כתב אגרת ארוכה לרב משה מייזליש שיפעל בכל כוחו לביטול האפשרות להזזת בית העלמין למקום חלופי.
+בשנים הבאות התברר כי ישנה בעיה חוקית בהקמת בית עלמין על השטח בבעלות ממשלתית ועל כך [[אדמו"ר האמצעי]] כתב אגרת ארוכה לרב [[משה מייזליש]] שיפעל בכל כוחו לביטול האפשרות להזזת בית העלמין למקום חלופי.
 במסגרת המאבק נגד הזזת בית העלמין בו הציון, בוצעו פניות לבכירים במימשל האיזורי וגם לשלטונות רוסיה.
@@ שורה 31: / שורה 36: @@
 בין אלה ששהו רבות במקום, היה [[רבי מנחם נחום]], בנו של אדמו"ר האמצעי, שאמנם התגורר ב[[ניעז'ין]], סמוך לציונו של אביו, אך בכל שנה היה נוסע להאדיטש ושוהה בה תקופה.
-גם האדמו"רים בדורות הבאים ביקרו בהאדיטש.
+גם האדמו"רים בדורות הבאים: [[אדמו"ר הצמח צדק]], [[אדמו"ר המהר"ש]], [[אדמו"ר הרש"ב]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]], הגיעו להאדיטש והתפללו על ציון אדמו"ר הזקן.
 ===קהילה בתקופת אדמו"ר ה'צמח צדק'===
@@ שורה 72: / שורה 77: @@
 בספר [[ישראל נח הגדול]], מובא תיאור דרמטי של הניצולת היחידה שפרה גנזבורג אודות סופם הנורא של בני משפחתה בהאדיטש:
-"אבא – ר' יוסף [שומר האוהל]   נורה למוות על ידי הנאצים מיד לאחר שנכנסו להאדיטש. אחר כך הנאצים תפסו גם את הסבא ר' צבי הירש גורביץ (אב אמי) עם עוד יהודים ואמרו שלוקחים אותם ל'מחנות עבודה'. הם לא שבו הביתה.
+"אבא – ר' יוסף [שומר האוהל] נורה למוות על ידי הנאצים מיד לאחר שנכנסו להאדיטש. אחר כך הנאצים תפסו גם את הסבא ר' צבי הירש גורביץ (אב אמי) עם עוד יהודים ואמרו שלוקחים אותם ל'מחנות עבודה'. הם לא שבו הביתה.
 באחד הימים נכנסו חיילים נאציים לבית שלנו, תפסו את הסבא ר' מנחם מענדל הלל גנזבורג שהתגורר אז אצלנו, וגזזו חלק מזקנו. סבא התחנן ובכה, אך שום דבר לא הועיל לו. הם אפילו נהנו מהסבל שלו והתעללו בו. ראיתי זאת במו עיניי. אחר כך הם הוציאו את כל ספרי הקודש שהיו בבית ושרפו אותם מול עינינו. זה היה מחזה מחריד. לרשעות הסדיסטית שלהם לא היה סוף. לאחר שהעלו באש את הספרים החליטו לפגוע בנפש, הם רצחו בדם קר את הסבא ר' מנחם מענדל הלל הי"ד"{{הערה| [[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=73925 סופה של קהילת חב"ד האדיטש מתוך הספר ישראל נח הגדול]''', כד טבת התשע"ג (06.01.2013) {{אינפו}}}}.
@@ שורה 80: / שורה 85: @@
 * משפחת גנזבורג
-ר' [[מנחם מענדל הלל גנזבורג]] ורעייתו מרת שרה הי"ד
+ר' מנחם מענדל הלל גנזבורג ורעייתו מרת שרה הי"ד
 הבן, ר' [[יוסף גנזבורג]] ובני משפחתו הי"ד (מלבד שפרה)
 הת' ישראל הי"ד