שושלת בריסק – הבדלי גרסאות

מ החלפת טקסט – "ווילנא " ב־"וילנא "
תגית: עריכה ממכשיר נייד
ספרא רבא (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
(17 גרסאות ביניים של 12 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{שינוי שם}}
[[קובץ:הנציב.gif|שמאל|ממוזער|250px|הנצי"ב מוולוז'ין]]
[[קובץ:הנציב.gif|שמאל|ממוזער|250px|הנצי"ב מוולוז'ין]]
[[קובץ:משה סולובייציק.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ר' משה (מציריך) בן ר' ישראל גרשון סולובייצ'יק]]
[[קובץ:משה סולובייציק.JPG|שמאל|ממוזער|250px|ר' משה (מציריך) בן ר' ישראל גרשון סולובייצ'יק]]
 
'''שושלת בריסק''' הייתה שושלת תלמידי חכמים, רבנים וראשי ישיבות מפורסמים, שמוצאה מהעיירה [[בריסק]] שב[[ליטא]].
'''שושלת בריסק''', היא שושלת של רבנים וראשי ישיבות מפורסמים בכל העולם.


== הדור הראשון ==
== הדור הראשון ==
קשרם של רבני השושלת לנשיאי חב"ד החל עוד מהדור הראשון, הגאון רבי [[חיים מוולוז'ין]] (בן הגאון רבי נחמן מפוהסט) תלמידו של [[הגר"א]], שהיה בקשר עם [[אדמו"ר הזקן]] ו[[האדמו"ר האמצעי]].


הקשר מחל מהגאון רבי [[חיים מוולוז'ין]], (בן הגאון רבי נחמן מפוהסט) תלמידו של הגר"א, שהיה בקשר עם [[אדמו"ר הזקן]] ו[[האדמו"ר האמצעי]].
אחיו היה רבי אברהם שמחה אבד"ק אמטשיסלאוו, (תקנ"ה?-תרכ"ה) מח"ס בנין של שמחה ([[וילנא]] תרכ"ט). היה רב בראקוב משנת [[תקפ"ז]] וביחוב ישן, ואחרי פטירתו של הגאון רבי [[יעקב ליפשיץ]] מילא את מקומו ברבנות אמטשיסלאוו משנת [[תקצ"ה]]. אודותיו ראה עץ חיים{{הערה|1=משה צינוביץ, [[כפר חב"ד]] תשל"ב, עמ' 100}}. הוא עמד בקשר קצר של מכתבים עם [[אדמו"ר הזקן]].{{הערה|1= [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/shut/mi/maftechot/2/2/1&search=%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95\%22%D7%A8 גדולי התורה שבדור].}}
 
אחיו היה רבי אברהם שמחה אבד"ק אמטשיסלאוו, (תקנ"ה?-תרכ"ה) מח"ס בנין של שמחה ([[וילנא]] תרכ"ט). היה רב בראקוב משנת [[תקפ"ז]] וביחוב ישן, ואחרי פטירתו של הגאון רבי [[יעקב ליפשיץ]] מילא את מקומו ברבנות אמטשיסלאוו משנת [[תקצ"ה]]. אודותיו ראה עץ חיים {{הערה|1=משה צינוביץ, [[כפר חב"ד]] תשל"ב, עמ' 100}}. הוא עמד בקשר קצר של מכתבים עם [[אדמו"ר הזקן]].{{הערה|1= [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/zz/shut/mi/maftechot/2/2/1&search=%D7%94%D7%90%D7%93%D7%9E%D7%95\%22%D7%A8 גדולי התורה שבדור].}}


== המשך השושלת ==
== המשך השושלת ==
 
בנו של רבי חיים, ר' איצהל'ה - רבי [[יצחק מוולוז'ין]], היה בקשר עם [[האדמו"ר האמצעי]] ו[[הצמח צדק]].  
בנו של רבי חיים, ר' איצהל'ה - רבי [[יצחק מוולוז'ין]], היה בקשר עם [[האדמו"ר האמצעי]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]].  


בן בתו של איצהלה היה רבי יצחק זאב, אביו של הגאון המפורסם רבי [[יוסף דוב סולובייצ'יק (הראשון)|יוסף דוב (יושע בער) סולובייציק]], הידוע בכנוי "הבית הלוי". רבי יושע בער חיבר ספרים רבים, שותי"ם, וספר על התורה.  
בן בתו של איצהלה היה רבי יצחק זאב, אביו של הגאון המפורסם רבי [[יוסף דוב סולובייצ'יק (הראשון)|יוסף דוב (יושע בער) סולובייציק]], הידוע בכנוי "הבית הלוי". רבי יושע בער חיבר ספרים רבים, שותי"ם, וספר על התורה.  
שורה 22: שורה 18:


== הדור החמישי והשישי ==
== הדור החמישי והשישי ==
=== רבי משה סולובייצ'יק ===
=== רבי משה סולובייצ'יק ===
[[קובץ:בריסק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי דוד סולובייצי'ק בנו של הגרי"ז]]
[[קובץ:בריסק.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי דוד סולובייצי'ק בנו של הגרי"ז]]
בנו השני של רבי חיים היה רבי משה סולובייצ'יק, שהיה בקשר עם אדמו"רי [[חב"ד]], נולד בסוף טבת תרל"ט, ונסתלק בג' שבט [[תש"א]]. בגיל 62, בשלהי שנת [[תרע"א]], הוכתר לשמש כרב העיר הגדולה ראסיין, ועל פי הצעתו של הסבא מסלבודקא הקים גם ישיבה במקום. לאחר כמה שנים הציעו לו לשמש כרב העיר חאסלאוויטש, ואכן הסכים לכך ושימש כרב העיר במשך שמונה שנים. לאחר מלחמת העולם הראשונה, בעקבות המשבר שעבר עליו הסכים לקבלך בלית ברירה את רבנות הקהילה המודרנית אנטיפולי הסמוכה לווילנא, לאחר שקהילתו הקודמת נחרבה בעת המלחמה. כאשר הגיע ל[[וילנא]] הציעו לשמש כראש ישיבה בבית המדרש לרבנים ומורים - תחכמוני של תנועת המזרח, והוא קיבל את ההצעה, ושימש בה כמה שנים, בהם הצליח המוסד ושגשג מיום ליום.
בנו השני של רבי חיים היה רבי משה סולובייצ'יק, שהיה בקשר עם אדמו"רי [[חב"ד]], נולד בסוף טבת תרל"ט, ונסתלק בג' שבט [[תש"א]]. בגיל 62, בשלהי שנת [[תרע"א]], הוכתר לשמש כרב העיר הגדולה ראסיין, ועל פי הצעתו של הסבא מסלבודקא הקים גם ישיבה במקום. לאחר כמה שנים הציעו לו לשמש כרב העיר חאסלאוויטש, ואכן הסכים לכך ושימש כרב העיר במשך שמונה שנים. לאחר מלחמת העולם הראשונה, בעקבות המשבר שעבר עליו הסכים לקבלך בלית ברירה את רבנות הקהילה המודרנית אנטיפולי הסמוכה לווילנא, לאחר שקהילתו הקודמת נחרבה בעת המלחמה. כאשר הגיע ל[[וילנא]] הציעו לשמש כראש ישיבה בבית המדרש לרבנים ומורים - תחכמוני של תנועת המזרח, והוא קיבל את ההצעה, ושימש בה כמה שנים, בהם הצליח המוסד ושגשג מיום ליום.


בניו יורק, כבר פעל מוסד כעין זה, הישיבה התיכונית לתורה ומדע על שם הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור, שבמשך השנים היתה לישיבה-יונברסטי בניו יורק. רבי משה שלא רצה להישאר במשרה מודרנית זאת בתוך ליטא, היגר לאמריקה, ושם שימש כראש הישיבה הראשון, אך לבו דאב על המשרה שהיתה זרה לרוחו ורוח בית אביו, ובשנת [[תרפ"ט]] בהיותו כבן חמישים שנה בלבד נסתלק לבית עולמו.  
בניו יורק, כבר פעל מוסד כעין זה, הישיבה התיכונית לתורה ומדע על שם הגאון רבי יצחק אלחנן ספקטור, שבמשך השנים הייתה לישיבה-יוניברסטי בניו יורק. רבי משה שלא רצה להישאר במשרה מודרנית זאת בתוך ליטא, היגר לאמריקה, ושם שימש כראש הישיבה הראשון, אך לבו דאב על המשרה שהייתה זרה לרוחו ורוח בית אביו, ובשנת [[תרפ"ט]] בהיותו כבן חמישים שנה בלבד נסתלק לבית עולמו.  


הוא היה גם אביו של איש התורה והמדע הרב [[יוסף דוב סולובייצ'יק]], ששימש אחריו כראש הישיבה. בנו השני שמואל שהיה פרופסור לכימיה במוסד זה, ובנו השלישי ר' [[אהרן סולובייצ'יק]], שימש כר"מ בישיבה ולאחר מכן כראש ישיבה בעיר שיקגו, וגם לו היו אלפי תלמידים.
הוא היה גם אביו של איש התורה (ןלהבדיל - המדע) הרב [[יוסף דוב סולובייצ'יק]], ששימש אחריו כראש הישיבה. בנו השני שמואל שהיה פרופסור לכימיה במוסד זה, ובנו השלישי ר' [[אהרן סולובייצ'יק]], שימש כר"מ בישיבה ולאחר מכן כראש ישיבה בעיר שיקגו, וגם לו היו אלפי תלמידים.


בנו השלישי של רבי חיים, היה הרב [[יצחק זאב סולובייצ'יק]] שעלה ל[[ארץ ישראל]] לאחר המלחמה, והיה לאחד ממנהיגי הציבור החרדי בארץ הקודש.
בנו השלישי של רבי חיים, היה הרב [[יצחק זאב סולובייצ'יק]] שעלה ל[[ארץ ישראל]] לאחר המלחמה, והיה לאחד ממנהיגי הציבור החרדי בארץ הקודש.


בנו הבכור היה רבי יושע בער סולובייצ'יק, שירש את ישיבתו הגדולה של אביו בירושלים על פי צוואתו. אחיו רבי דוד סולובייצ'יק כיהן כר"מ בישיבה עד לפטירת אחיו. לאחר מכן עברה הישיבה לבעלותו של רבי אברהם יהושע, בנו של רבי יושע בער, ואילו רבי דוד פתח ישיבה לעצמו בירושלים.
בנו הבכור היה רבי יושע בער סולובייצ'יק, שירש את ישיבתו הגדולה של אביו בירושלים על פי צוואתו. אחיו רבי דוד סולובייצ'יק כיהן כר"מ בישיבה עד לפטירת אחיו. לאחר מכן עברה הישיבה לבעלותו של רבי אברהם יהושע, בנו של רבי יושע בער, ואילו רבי דוד פתח ישיבה לעצמו בירושלים בראשה עמד עד פטירתו, כמו גם אח נוסף, ר' מאיר, שעמד בראשותה עד פטירתו.


== מקורות ==
==לקריאה נוספת==
*פתיחה לחידושי הגר"ח על בבא מציעא, מהדורת אורייתא.


*חלק מערך זה, הוא מתוך פתיחה לספר חידושי הגר"ח על בבא מציעא, מהדורת אורייתא.
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*הרש"ב מספר סיפור על רבי חיים מבריסק, ואביו רבי יוסף דובער [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15870&st=%D7%98%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99&pgnum=66&hilite=66dc6e09-66b4-4442-b5a9-094ed730d5d9 ספר השיחות] [[תרפ"ד]] {{הב}}


*הרש"ב מספר סיפור על רבי חיים מבריסק, ואביו רבי יוסף דובער [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15870&st=%D7%98%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%A8%D7%A1%D7%A7%D7%99&pgnum=66&hilite=66dc6e09-66b4-4442-b5a9-094ed730d5d9 ספר השיחות] [[תרפ"ד]] {{הב}}
{{חצרות}}
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{חצרות}}
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]
[[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]