נקודה בהיכלא – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
+{{מפנה|נקודה בהיכלא|נקודה}}
 '''נקודה בהיכלא''' הוא מושג המתאר את יחוד החכמה (המתוארת כ'נקודה') עם הבינה (שנקראת 'היכל' לאותה נקודה), באופן הנעלה ביותר, ונקרא גם [[או"א עילאין]].
@@ שורה 5: / שורה 6: @@
 ==באותיות הקבלה==
-תיבת 'היכל' מורה על יחוד חכמה ובינה, כי היכל אותיות ה"י-כ"ל. כ"ל בגימטריה חמשים, ורומז לחמשים שערי בינה, האות ה' של ה"י מורה על בינה{{הערה|כי כתיבת אות ה' היא הרכבה של שתי האותיות ד' - ו'. האות ו' כנגד פנימיות הבינה והאות ד' כנגד חיצוניות הבינה. כי בינה כלולה מכל עשר הספירות - הספירות העיקריות הן פנימיותה וארבע האחרונות (נצח, הוא, יסוד ומלכות שבה) הן חיצוניותה (ספר הערכים).}}, והיא במילוי יו"ד - לרמז שבתוכה ובפנימיותה נמצאת האות י' דחכמה{{הערה|דרך מצוותיך מצוות וידוי ותשובה עמ' לט.}}.
+תיבת 'היכל' מורה על יחוד חכמה ובינה, כי היכל אותיות ה"י-כ"ל. כ"ל בגימטריה [[חמישים|חמשים]], ורומז ל[[חמשים שערי בינה]], האות ה' של ה"י מורה על בינה{{הערה|כי כתיבת אות ה' היא הרכבה של שתי האותיות ד' - ו'. האות ו' כנגד פנימיות הבינה והאות ד' כנגד חיצוניות הבינה. כי בינה כלולה מכל עשר הספירות - הספירות העיקריות הן פנימיותה וארבע האחרונות (נצח, הוא, יסוד ומלכות שבה) הן חיצוניותה (ספר הערכים).}}, והיא במילוי יו"ד - לרמז שבתוכה ובפנימיותה נמצאת האות י' דחכמה{{הערה|דרך מצוותיך מצוות וידוי ותשובה עמ' לט.}}.
+היינו, האות י' (של ה"י) היא נקודת החכמה המאירה באות ה' (של ה"י, המורה על פנימיות הבינה), ומתלבשת ב'כ"ל' (חיצוניות הבינה).
 ==בעבודת ה' באופן כללי{{הערה|ספר המאמרים תרפ"ו עמ' קכט ואילך, ומסוכם על דרך זו בהרחבה בנר למשיחי (טוביה בלוי), עמ' קי"ב ואילך).}}==
 עבודת ה' אמיתית מחייבת קשר הדוק בין החכמה (אמונה וביטול לאלוקות) לבינה (הבנה והשגה), שהחכמה תאיר בבינה, ושהבינה תהיה כלי לחכמה{{הערה|עניינם של חכמה ובינה והיחס ביניהם מוסבר באריכות ב ד"ה כל הנקרא בשמי, תשכ"ב.}} שאם לא כן – תחסר לאדם כל עבודת ה' בשכל, ברגש ובמעשה.
-חיוניות היא תכונה שכלית, הנובעת מהבנה. עבודת ה' הנובעת מאמונה בלי הבנה תהיה חסרת חיוניות והתלהבות, ועוד ועיקר – תחסר לו מצוות ידיעת ה' (שהיא מדאורייתא). יתר על כן, גם את מצוות 'חובת הלבבות' (אהבת ה' ויראתו)  ויקשה עליו לקיים, כי הולדת הרגשות היא כידוע ע"י התבוננות, וכשיש רגש יש מעשה.
+חיוניות היא תכונה שכלית, הנובעת מהבנה. עבודת ה' הנובעת מאמונה בלי הבנה תהיה חסרת חיוניות והתלהבות, ועוד ועיקר – תחסר לו מצוות ידיעת ה' (שהיא מדאורייתא). יתר על כן, גם את מצוות 'חובת הלבבות' (אהבת ה' ויראתו) ויקשה עליו לקיים, כי הולדת הרגשות היא כידוע ע"י התבוננות, וכשיש רגש יש מעשה.
 אבל למרות חשיבות ההבנה, הבנה בלבד בלי שתהיה חדורה באמונה מסוכנת עוד יותר. שכל אנושי שלא ינותב ע"י אמונה ינטה בקלות מדרך הישר, הנטיות הגופניות האנוכיות ישחדו וישבשו אותו – ובמקום להיות מורה דרך הוא יהפוך לכלי שרת של הייצר הרע.
@@ שורה 22: / שורה 25: @@
 ==בעבודת המידות{{הערה|תו"א ד"ה חייב איניש (הא'), דף צה-צו.}}==
-עיקר ההתבוננות בגדולת ה' לא צריכה להיות ב'מציאות' הנבראים{{הערה|שריבוי העולמות והנבראים עד אין קץ ואין תכלית לכמותם ואיכותם מלמד על גדולת ה' - שברא כל אלו ומהוה ומחיה אותם.}} אלא '''בביטול''' הנבראים. כי אם תהיה ההתבוננות רק בריבוי הנבראים לכשעצמו המידות הנולדות מזה יהיו באופן של ישות ותהיה מהם יניקה לחיצונים.
+עיקר ההתבוננות בגדולת ה' לא צריכה להיות ב'מציאות' הנבראים{{הערה|התבוננות בכך שריבוי העולמות והנבראים עד אין קץ ואין תכלית לכמותם ואיכותם מלמד על גדולת ה' (שברא כל אלו ומהוה ומחיה אותם).}} אלא '''בביטול''' הנבראים. כי אם תהיה ההתבוננות רק בריבוי הנבראים לכשעצמו המידות הנולדות מזה יהיו באופן של ישות ותהיה מהם יניקה לחיצונים.
-==ראה גם==
+==ראו גם==
-• [[או"א עילאין#נקודה בהיכלא]]
+# [[נקודה]]
-• [[חכמה ובינה#החילוק בין חכמה לבינה]]
+# [[או"א עילאין#נקודה בהיכלא|או"א עילאין]]
+# [[חכמה ובינה#החילוק בין חכמה לבינה|חכמה ובינה]]
 {{הערות שוליים}}