|
|
| (61 גרסאות ביניים של 27 משתמשים אינן מוצגות) |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| '''בֵּלָארוּס''' (ב[[עברית]]: '''רוסיה הלבנה'''. בבלארוסית וב[[רוסית]]: '''Белару́сь''', ברוסית גם: '''Белору́ссия''') היא מדינה שהייתה שייכת בעבר ל[[ברית המועצות]] ועם [[התפרקות ברית המועצות]] קיבלה את עצמאותה. המדינה גובלת ב[[רוסיה]] ממזרח, ב[[אוקראינה]] מדרום, ב[[פולין]] ממערב וב[[ליטא]] ו[[לטביה]] מצפון. | | '''בֵּלָארוּס'''{{הערה|בבלארוסית וב[[רוסית]]: '''Белару́сь''', ברוסית גם: '''Белору́ссия'''. ב[[אידיש]]: '''רייסין''', '''ווייס-רוסלאַנד'''}} או '''רוסיה הלבנה''', היא מדינה במזרח [[אירופה]]. היא גובלת ב[[ליטא]] וב[[לטביה]] מצפון, ב[[רוסיה]] ממזרח, ב[[אוקראינה]] מדרום, וב[[פולין]] ממערב. |
|
| |
|
| בעבר היו קיימות בבלארוס קהילות יהודיות מפוארות, אך נכחדו עם הדורות, ב[[מלחמת העולם השניה]] ובתקופת [[ברית המועצות|שלטון הקומוניסטים]]. עם [[נפילת מסך הברזל|פתיחת שערי ברית המעוצות]] החלה היהדות להתרומם בעזרת [[שלוחים|שלוחי]] [[הרבי]], ופעילים במדינה מוסדות חינוך וארגונים יהודיים פעילים. מספר היהודים כיום על כ-12,000.
| | שטחה של המדינה הוא כ-200,000 קמ"ר. נכון לשנת [[תשפ"ה]] מונה המדינה כ-9 מיליון תושבים, מתוכם כ-13,500 [[בני ישראל|יהודים]]. |
|
| |
|
| | בלארוס הייתה שייכת בעבר ל[[ברית המועצות]] ועם [[התפרקות ברית המועצות|התפרקותה]] קיבלה את עצמאותה. |
|
| |
|
| ==מקור השם==
| | בעבר היו קיימות בבלארוס קהילות יהודיות מפוארות, אך נכחדו עם הדורות, ב[[מלחמת העולם השנייה]] ובתקופת [[ברית המועצות|שלטון הקומוניסטים]]. עם [[נפילת מסך הברזל|פתיחת שערי ברית המעוצות]] החלה היהדות להתרומם בעזרת [[שלוחים|שלוחי]] [[הרבי]], ופעילים במדינה מוסדות חינוך וארגונים יהודיים פעילים. |
| פירוש השם "בלארוס" הוא "רוס הלבנה". לעתים קרובות היא עדיין נקראת ב[[עברית]] ובשפות אחרות "רוסיה הלבנה".
| |
| | |
| יש הטוענים כי היא מכונת "רוסיה הלבנה" על שם עצי הבריוזה הרבים שבה, עצים אלו לבנים בגזעם ועל כן השם תואם למראה המדינה.
| |
| | |
| ==היסטוריה==
| |
| בשנות הד' אלפים לבריאת העולם החלו להתיישב בשטחה של בלארוס עמים סלאביים, והחלו לקום המדינות הסלאביות, [[פולוצק]], טורוב ו[[סמולנסק]].
| |
| | |
| בסוף שנות הד' אלפים נכבשה על ידי "הדוכסות הליטאית הגדולה", ו[[נובהרדוק]] הפכה לבירתה. בשנת ה'שכט התאחדה בלארוס ב"איחוד הפולני-ליטאי", ולאחר שהאיחוד התפרק, בשנת ה'תקנ"ה עבר שטחה של באלרוס ל{{ה|אימרפיה הרוסית}}, ותושביה נאלצו להתנצר.
| |
| | |
| === כחלק מברית המועצות ===
| |
| | |
| בשנת [[ה'תרפ"ב]] הפכה לאחת מהמייסדות של [[ברית המועצות]]. חלקה המערבי של המדינה דהיום, מחוזות [[בריסק]], [[גרודנו]], ו[[וילנה]] סופחו ל[[פולין]]. בשנת [[תרצ"ט]] פלשו הסובייטים למזרח פולין (מערב בלארוס) וסיפחו אותו. השטח חולק בין בלארוס ו[[אוקראינה]], ו[[וילנה]] סופחה ל[[ליטא]] שסופחה גם היא ל[[ברית המועצות]]. הסובייטים הפקיעו את שטחי האדמה מהאיכרים והפכו את המשקים לממשלתיים. חלק גדול מהאיכרים הוגלה כעבור זמן קצר ל[[סיביר]].
| |
| | |
| === במלחמת העולם השניה ===
| |
| ב[[מלחמת העולם השניה]] הייתה בלארוס אחד האזורים הסובייטיים שנפגעו באופן הקשה ביותר. חלקיה המערביים נכבשו על ידי ה[[נאצים]], וכרבע מתושביה (יהודים ולא יהודים) נספו. בסיום המלחמה נותרה המדינה עיי חרבות ונזקקה לשיקום ארוך.
| |
| | |
| עם [[התפרקות ברית המועצות]] בשנת [[תשנ"א]] (1991) קיבלה בלארוס את עצמאותה.
| |
| | |
|
| |
|
| == יהודי בלארוס == | | == יהודי בלארוס == |
| היהודים הראשונים התיישבו במערב בלארוס בערים [[גרודנו|הרודנה]] ו[[ברסט ליטובסק|ברסט]], בשטח שהיה באותה תקופה חלק מממלכת [[פולין]]. יהודי בלארוס סבלו באותם תקופות מהפליות ורדיפות מצד הפולנים והליטאים, וכן מ[[פוגרום|פוגרומים]] של הקוזקים הפולניים. בלארוס הייתה ערש התרבות היהודית ה[[ליטאי]]ת ובתחומה פעלו [[ישיבה|ישיבות]] מפורסמות כמו [[ישיבת וולוז'ין]] ו[[ישיבת מיר]]. | | היהודים הראשונים התיישבו במערב בלארוס בערים הרודנה וברסט, בשטח שהיה באותה תקופה חלק מממלכת [[פולין]]. יהודי בלארוס סבלו באותם תקופות מהפליות ורדיפות מצד הפולנים והליטאים, וכן מפוגרומי של הקוזקים הפולניים. |
|
| |
|
| במפקד אולכוסין שנערך בשנת [[ה'תקכ"ו]] חיו בתחומי בלארוס של היום 62,800 יהודים, כאשר שתי הקהילות הגדולות היו [[מינסק]] ו[[פינסק]] עם כ-1400 יהודים בכל אחת.
| | ב[[שואה]] נרצחו מרבית היהודים, והניצולים שנותרו שיקמו מהר יחסית את חייהם היהודים, למרות השלטון הקומוניסטי. בקהילות רבות שימשו רבנים ופעלו [[בית כנסת|בתי כנסת]]. לאחר [[משפט הרופאים]] ב[[תשי"ג]] חוסלה הפעילות לחלוטין. |
|
| |
|
| מפקד האוכלוסין שערכה [[רוסיה הצארית]] ב-[[ה'תרנ"ז]] גילה כי בתחומי בלארוס של היום חיו 910,000 יהודים.
| | האוכלוסייה היהודית מונה נכון לשנת [[תשפ"ה]] כ-13,500 יהודים וקיימים במקום בתי ספר יהודיים, [[מקוה|מקוואות]] ומוסדות יהודיים אחרים. |
|
| |
|
| ב[[שואה]] נרצחו מרבית היהודים, והניצולים שנותרו שיקמו מהר יחסית את חייהם היהודים, למרות השלטון הקומוניסטי. בקהילות רבות שימשו [[רב]]נים ופעלו [[בית כנסת|בתי כנסת]]. לאחר [[משפט הרופאים]] ב[[תשי"ג]] (1953) חוסלה הפעילות לחלוטין.
| | ==החסידות בבלארוס== |
| | {{ערך חסר}} |
| | לאחר עליית ר' [[מנחם מענדל מוויטבסק]] ור' [[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|אברהם מקאליסק]] ל[[ארץ הקודש]] הם מינו את [[אדמו"ר הזקן]] ל[[מנהיג]] ה[[חסידים]] ברייסין ו[[ליטא]]. התפשטות חסידות חב"ד ברייסין הייתה יותר מכל מקום אחר ובהרבה מקומות (גם בכתבי [[רבותינו נשיאנו]]) מכונים חסידי חב"ד "חסידי רייסין". |
|
| |
|
| הקהילה היהודית בבלארוס כמעט ונמחקה טוטאלית. דמוגרפים שונים מצביעים על מספר נקודות שהביאו להיכחדות הקהילה:
| | == אישים בבלארוס== |
| #הגירה המונית של יהודים ל[[ארצות הברית]] במחצית השניה של שנות ה-[[ת"ר]] (תחילת המאה ה-20).
| |
| #ביטול גזירת [[תחום המושב]] הביא להגירה מאסיבית של יהודים לתוך [[ברית המועצות]].
| |
| #לפני [[מלחמת העולם השניה]] הקהילה היהודית בבלארוס שגשגה ומנתה כ-750,000 יהודים. כ-95% נספו ב[[שואה]].
| |
| #בזמן [[התפרקות ברית המועצות]] עמד מספר היהודים על כ-112,000, ובין השנים [[תש"נ]] - [[תשס"ד]] עלו כ-70,000 מהם (הקטנת הקהילה פי ארבעה).
| |
| | |
| כיום התעוררו החיים היהודיים שוב, בזכות [[שלוחים|שליחיו]] של [[הרבי]], וקיימים בתי ספר יהודיים, [[מקוה|מקוואות]] ומוסדות יהודיים אחרים.
| |
| | |
| האוכלוסיה היהודית עומדת היום על כ-12,000 יהודים.
| |
| | |
| == אישים == | |
| === ילידי המדינה ===
| |
| *'''[[אדמו"ר הזקן]]'''
| |
| *'''[[אדמו"ר האמצעי]]'''
| |
| *'''[[אדמו"ר הצמח צדק]]'''
| |
| *'''[[הרבי מליובאוויטש]]'''
| |
| *[[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר הצמח צדק)]]
| |
| *הצייר היהודי מרק שאגאל
| |
| *מרת רחל, סבתו של רבי [[משה פיינשטיין]]
| |
| | |
| *[[חיים ויצמן]]
| |
| *[[מנחם בגין]]
| |
| *[[שמעון פרס]]
| |
| *[[יצחק שמיר]]
| |
| *[[זלמן שזר]]
| |
| *[[חיים משה שפירא]]
| |
| *[[אליעזר בן יהודה]]
| |
|
| |
|
| | {{טורים| |
| === רבנים במדינה === | | === רבנים במדינה === |
| ====רבני [[קורניץ]]==== | | ====רבני [[קורניץ]]==== |
| *הרב [[מרדכי זיסקינד]] (כונה "זישקא") | | *הרב [[מרדכי זיסקינד]] (כונה "זישקא") |
| *הרב משה יהודה לייב לנדא ע"ה | | *הרב משה יהודה לייב לנדא |
| *הרב [[יעקב לנדא]] | | *הרב [[יעקב לנדא]] |
| *רבי [[שלמה אליהו אושפאל]] | | *רבי [[שלמה אליהו אושפאל]] |
| שורה 72: |
שורה 32: |
| *הרב [[רפאל כהן]]. | | *הרב [[רפאל כהן]]. |
| *הרב [[ירחמיאל בנימינסון]] | | *הרב [[ירחמיאל בנימינסון]] |
| *הרב [[חיים אליער קרסיק]] | | *הרב [[חיים אליעזר קרסיק]] |
| *הרב [[מנחם (נאחע) קרסיק]] | | *הרב [[מנחם (נאחע) קרסיק]] |
|
| |
|
| שורה 91: |
שורה 51: |
|
| |
|
| ====רבני [[שקלוב]]==== | | ====רבני [[שקלוב]]==== |
| *הרב [[חיים דון יחיא]] | | *הרב [[חיים דון יחיא]] |
| *הרב [[מרדכי פיינשטיין]]
| |
|
| |
|
| ====רבני [[רציצא]]==== | | ====רבני [[רציצא]]==== |
| *הרב [[שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]] האדמו"ר מרציצא | | *הרב [[שלום דובער שניאורסון (נכד אדמו"ר הצמח צדק)]] האדמו"ר מרציצא |
| | ====רבני [[ז'לובין]]==== |
| | *הרב שלמה אפריים |
| | *הרב [[מנחם מענדל דוברבסקי]] |
| | *הרב [[משה אקסלרוד]] |
| | *הרב [[ירחמיאל בנימינסון]] |
| | *הרב [[שלום יהודה גריבוב]] |
| | }} |
|
| |
|
| === חסידים === | | ==[[שלוחי הרבי]]== |
| * | | * [[מינסק]] עיר הבירה - הרב [[שניאור זלמן דייטש]]{{הערה|בן ר' מענדל דייטש}}. |
| | * [[בריסק]] - הרב חיים רבינוביץ'. |
| | * [[גרודנא]] הרב [[יצחק קופמן]]. |
| | * [[מוגילוב]] הרב [[מנחם מענדל אלפרוביץ (מוהילב)|מנחם מענדל אלפרוביץ]]'. |
| | * [[בברויסק]] הרב שאול חבבו. |
|
| |
|
| | ==לקריאה נוספת== |
| | *'''ממלכת הרבי בבלרוס''', שבועון כפר חב"ד גליון 2086 עמוד 110 |
| | |
| | {{עיירות ברוסיה הלבנה}} |
| {{מדינות אירופה}} | | {{מדינות אירופה}} |
| | | {{הערות שוליים}} |
| | [[קטגוריה:בלארוס|*]] |
| [[קטגוריה:מדינות העולם]] | | [[קטגוריה:מדינות העולם]] |
| [[קטגוריה:מדינות אירופה]] | | [[קטגוריה:אירופה]] |