אוסטריה: הבדלים בין גרסאות בדף
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) הסרת רווחים מיותרים, הסרת קישורים עודפים |
העברת קטגוריה מיבשת אירופה לאירופה |
||
| (29 גרסאות ביניים של 10 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''אוסטריה''' היא מדינה במרכז אירופה, | {{עריכה}} | ||
'''אוסטריה''' היא מדינה במרכז [[אירופה]]. היא גובלת ב[[גרמניה]] ובצ'כיה מצפון, בסלובקיה וב[[הונגריה]] ממזרח, בסלובניה וב[[איטליה]] מדרום ובשוויץ ובליכטנשטיין ממערב. | |||
שטחה של המדינה הוא כ-84,000 קמ"ר. נכון לשנת [[תשפ"ה]] מונה המדינה כ-9 מיליון תושבים, מתוכם כ-14,000 [[בני ישראל|יהודים]]. | |||
==היסטוריה== | ==היסטוריה== | ||
| שורה 20: | שורה 23: | ||
בשנת [[תר"פ]] הפכה אוסטריה לרפובליקה דמוקרטית, ובמשך שלוש עשרה שנה סבלה ממצוקות שונות, ובשנת [[תרצ"ג]] הפך אותה הקנצלר אנגלברט דולפוס לדיקטטורה בראשותו. | בשנת [[תר"פ]] הפכה אוסטריה לרפובליקה דמוקרטית, ובמשך שלוש עשרה שנה סבלה ממצוקות שונות, ובשנת [[תרצ"ג]] הפך אותה הקנצלר אנגלברט דולפוס לדיקטטורה בראשותו. | ||
חמש שנים מאוחר יותר סופחה אוסטריה במהלך ה'אנשלוס' על ידי הנאצים (כאשר השליט הנאצי ימח שמו היה בעצמו יליד אוסטריה), ולאורך [[מלחמת העולם השניה]] היו האוסטרים שותפים מלאים לפעולותיה של גרמניה, מעשי המלחמה והרצח ההמוני, כאשר אוסטרים רבים נמנו על מנהיגי המשטר הנאצי. | חמש שנים מאוחר יותר סופחה אוסטריה במהלך ה'אנשלוס' על ידי הנאצים (כאשר השליט הנאצי [[ימח שמו]] היה בעצמו יליד אוסטריה), ולאורך [[מלחמת העולם השניה]] היו האוסטרים שותפים מלאים לפעולותיה של גרמניה, מעשי המלחמה והרצח ההמוני, כאשר אוסטרים רבים נמנו על מנהיגי המשטר הנאצי. | ||
עם התבוסה במלחמת העולם השניה, חולקה אוסטריה ל-4 אזורים עליהם שלטו ברית המועצות, אנגליה, צרפת, וארצות הברית. | עם התבוסה במלחמת העולם השניה, חולקה אוסטריה ל-4 אזורים עליהם שלטו ברית המועצות, אנגליה, צרפת, וארצות הברית. | ||
| שורה 30: | שורה 33: | ||
המדינה נחשבת לאחת המדינות המתויירות ביותר, עם כ-20 מיליון תיירים בשנה, המבקרים בהרי האלפים הנמצאים בשטחה, במוזיאונים ואוצרות האומנות ומבנים אדריכליים עתיקים, בעלי חיים, ועוד. | המדינה נחשבת לאחת המדינות המתויירות ביותר, עם כ-20 מיליון תיירים בשנה, המבקרים בהרי האלפים הנמצאים בשטחה, במוזיאונים ואוצרות האומנות ומבנים אדריכליים עתיקים, בעלי חיים, ועוד. | ||
אוכלוסיית המדינה מונה | אוכלוסיית המדינה מונה כ-9 מיליון איש, רובם דוברי גרמנית. | ||
==יהדות אוסטריה== | ==יהדות אוסטריה== | ||
| שורה 62: | שורה 65: | ||
בין יהודי אוסטריה יש מספר קהילות חרדיות מבוססות, קהילות של יוצאי בוכרה וגיאורגיה, קהילה גדולה של חסידי חב"ד ומקורבים (ראו לקמן), קהילות חסידיות וליטאיות, חרדים-מודרנים, ועוד. | בין יהודי אוסטריה יש מספר קהילות חרדיות מבוססות, קהילות של יוצאי בוכרה וגיאורגיה, קהילה גדולה של חסידי חב"ד ומקורבים (ראו לקמן), קהילות חסידיות וליטאיות, חרדים-מודרנים, ועוד. | ||
נכון לשנת [[תשפ" | נכון לשנת [[תשפ"ה]], מתגוררים באוסטריה כולה כ-14,000 יהודים, רובם המוחלט בוינה. | ||
==חסידות חב"ד== | ==חסידות חב"ד== | ||
מקובל בשם [[אדמו"ר הזקן]] שכאשר הקדושה היא לא לפי ערך הדור, גם הצד של ה'לעומת זה' הוא לא לפי ערך הדור, | מקובל בשם [[אדמו"ר הזקן]] שכאשר הקדושה היא לא לפי ערך הדור, גם הצד של ה'לעומת זה' הוא לא לפי ערך הדור, והדוגמה לכך מ[[המגיד ממעזריטש]] שהיה לא לפי ערך הדור, ובימיו הקיסר באוסטריה היה יוזעף השני, שהיה קליפה קשה מאוד שלא לפי ערך הדור{{הערה|ליקוטי סיפורים פרלוב. ואכן יש שמועה לא מבוססת שהמגיד ממעזריטש בצעירותו שהה באוסטריה פרק זמן כל שהוא ולמד בישיבת מטרסדורף.}}. | ||
בזמן [[אדמו"ר הצמח צדק]] [[הדפסת התניא|הודפס ספר התניא]] בווינה בשנת [[תרי"ח]]. | בזמן [[אדמו"ר הצמח צדק]] [[הדפסת התניא|הודפס ספר התניא]] בווינה בשנת [[תרי"ח]]. | ||
בשלהי שנת תרמ"א בחזרתו ממעיינות מרפא, עבר אדמו"ר המהר"ש דרך אוסטריה{{הערה|אגרת ח"י אלול תרמ"א. אגרות קודש שלו אגרת יז עמוד כד.}}. כאשר בידינו נמצא תיעוד נוסף משיחה אדמו" | בשלהי שנת [[תרמ"א]] בחזרתו ממעיינות מרפא, עבר [[אדמו"ר המהר"ש]] דרך אוסטריה{{הערה|אגרת ח"י אלול תרמ"א. אגרות קודש שלו אגרת יז עמוד כד.}}. כאשר בידינו נמצא תיעוד נוסף משיחה של אדמו"ר המהר"ש בקארלסבאד בינו ובין המשנה למלך אוסטריה{{מקור}}. | ||
===בתקופת אדמו"ר הרש"ב=== | ===בתקופת אדמו"ר הרש"ב=== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[המסע לוינה (תרס"ג)]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[המסע לוינה (תרס"ג)]]}} | ||
בשנת [[תרמ"ה]] ביקר אדמו"ר הרש"ב | בשנת [[תרמ"ה]] ביקר [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[וינה]] לצרכי בריאותו{{הערה|שיחת ח"י אלול תש"ג.}}, שככל הנראה{{הבהרה}} היתה שהות קצרה בדרכו ל[[פריז]] שם התעכב משך זמן ממושך יותר לצרכי בריאותו. | ||
בשנת [[תרמ"ח]] נסע אדמו"ר הרש"ב פעם נוספת אל עיירת המרפא 'באד הא-ל', ושהה שם כחודשיים החל משלהי תמוז ועד שבוע לפני ראש השנה{{הערה|אגרת אדמו"ר הרש"ב ה' מנחם אב תרמ"ח. וראו גם אגרת י"ח מנחם אב, ואגרת ט"ו אלול אל ידידו הרב יעקב מרדכי בזפלוב.}}. עם סיום הביקור בעיירת המרפא חזר אדמו"ר הרש"ב לוינה לדרוש ברופאים, והם המליצו לו לשהות בחודשי החורף בארצות חמות יותר, והוא נסע ל[[מענטאן]] שבצרפת{{הערה|אגרת י' טבת תרמ"ט.}}. | בשנת [[תרמ"ח]] נסע אדמו"ר הרש"ב פעם נוספת אל עיירת המרפא 'באד הא-ל', ושהה שם כחודשיים החל משלהי תמוז ועד שבוע לפני ראש השנה{{הערה|אגרת אדמו"ר הרש"ב ה' מנחם אב תרמ"ח. וראו גם אגרת י"ח מנחם אב, ואגרת ט"ו אלול אל ידידו הרב יעקב מרדכי בזפלוב.}}. עם סיום הביקור בעיירת המרפא חזר אדמו"ר הרש"ב לוינה לדרוש ברופאים, והם המליצו לו לשהות בחודשי החורף בארצות חמות יותר, והוא נסע ל[[מענטאן]] שבצרפת{{הערה|אגרת י' טבת תרמ"ט.}}. | ||
ב[[ח' כסלו]] [[תרס"א]] ביקר אדמו"ר הרש"ב פעם נוספת בווינה, ושהה בה זמן קצר על מנת להצטייד בבשר כשר בדרכו לעיירת המרפא וואריסהאפן | ב[[ח' כסלו]] [[תרס"א]] ביקר אדמו"ר הרש"ב פעם נוספת בווינה, ושהה בה זמן קצר על מנת להצטייד בבשר כשר בדרכו לעיירת המרפא וואריסהאפן שבגרמניה{{הערה|אגרת ג' כסלו תרס"א לר' ישעיהו ברלין, ואגרת ח' כסלו לאדמו"ר הריי"צ. אגרות קודש חלק ג' עמודין קנו-קנח.}}. | ||
בשנת [[תרס"ג]] שהה הרבי באוסטריה מ[[י"ד שבט]]{{הערה|במלון 'סטפני' שבוינה. וראה שיחת ב' ניסן תש"א שכותב שהגיע ביום שלישי ז' טבת.}} ועד [[ח' ניסן]] יחד עם [[אדמו"ר הריי"צ]] במשך כחודשיים, לצורך טיפול בידו השמאלית{{הערה|אגרת לר' ישעיה ברלין, ד' כסלו תרס"ג. ו' טבת תרס"ג. י"א שבט תרס"ג.}}. אדמו"ר הרש"ב | בשנת [[תרס"ג]] שהה הרבי באוסטריה מ[[י"ד שבט]]{{הערה|במלון 'סטפני' שבוינה. וראה שיחת ב' ניסן תש"א שכותב שהגיע ביום שלישי ז' טבת.}} ועד [[ח' ניסן]] יחד עם [[אדמו"ר הריי"צ]] במשך כחודשיים, לצורך טיפול בידו השמאלית{{הערה|אגרת לר' ישעיה ברלין, ד' כסלו תרס"ג. ו' טבת תרס"ג. י"א שבט תרס"ג.}}. אדמו"ר הרש"ב ראו בנסיעה זו גם מעין 'גלות'{{הערה|שיחת י"ט כסלו תרפ"ג.}}, ואדמו"ר הריי"צ התבטא על תקופה זו שהיתה לו את הזכות הגדולה והעונג הרוחני לשהות עמו תקופה ממושכת במהלכה מידי יום נועדו ללימוד משותף ואביו סיפר לו סיפורים שונים, כשהוא מסכם כי "מה שראיתי באותה השנה מאבי - אין לשער". | ||
אדמו"ר הרש"ב נפגש בנסיעה זו לצורך רפואתו בדוקטור [[זיגמונד פרויד]]{{הערה|הרחבה אודות המפגש ויחס רבותינו נשיאינו לשיטתו, ראו בספר אדמו"ר חב"ד ויהדות אוסטריה, עמוד 80.}}, וכן בנסיעה זו הניח את היסודות ל[[המשך תער"ב]]{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"ז עמוד 275. תורת מנחם חלק כ' עמוד 52. רשימת י"א סיון תרצ"א. רשימת סוכות תרצ"ג.}}. | אדמו"ר הרש"ב נפגש בנסיעה זו לצורך רפואתו בדוקטור [[זיגמונד פרויד]]{{הערה|הרחבה אודות המפגש ויחס רבותינו נשיאינו לשיטתו, ראו בספר אדמו"ר חב"ד ויהדות אוסטריה, עמוד 80.}}, וכן בנסיעה זו הניח את היסודות ל[[המשך תער"ב]]{{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"ז עמוד 275. תורת מנחם חלק כ' עמוד 52. רשימת י"א סיון תרצ"א. רשימת סוכות תרצ"ג.}}. | ||
| שורה 89: | שורה 92: | ||
גם בשנת תרע"ב שהה אדמו"ר הריי"צ בוינה, אך לזמן קצר, בשבת פרשת משפטים{{הערה|אגרת אדמו"ר הרש"ב לשמואל מיכל טריינין, חלק ו' עמוד קנד.}}. | גם בשנת תרע"ב שהה אדמו"ר הריי"צ בוינה, אך לזמן קצר, בשבת פרשת משפטים{{הערה|אגרת אדמו"ר הרש"ב לשמואל מיכל טריינין, חלק ו' עמוד קנד.}}. | ||
בשנת [[תרע"ד]], כעשר שנים לאחר ביקורו הקודם של אדמו"ר הרש"ב בוינה, נסע שוב לצורך טיפול רפואי בשיניו, והגיע אליה בעיצומו של [[כ' חשון]] יום ההולדת החמישים ושלושה שלו, ושהה בה במלון 'ניו יורק'כשבועיים עד ליום חמישי ה' כסלו{{הערה|אגרת | בשנת [[תרע"ד]], כעשר שנים לאחר ביקורו הקודם של אדמו"ר הרש"ב בוינה, נסע שוב לצורך טיפול רפואי בשיניו, והגיע אליה בעיצומו של [[כ' חשון]] יום ההולדת החמישים ושלושה שלו, ושהה בה במלון 'ניו יורק' כשבועיים עד ליום חמישי ה' כסלו{{הערה|אגרת לאימו מכ"א חשון תרע"ד, אגרות קודש חלק ב' אגרת שפח עמוד תשכד. שם עמוד תשכה. חלק ו' אגרת א'רסב.}}. | ||
===בתקופת אדמו"ר הריי"צ=== | ===בתקופת אדמו"ר הריי"צ=== | ||
[[קובץ:שחמט.jpg|שמאל|ממוזער| | [[קובץ:שחמט.jpg|שמאל|ממוזער|[[הרבי]] במשחק [[שחמט]] עם [[אדמו"ר הריי"צ]] בעיירת המרפא [[פרכטולדסדורף]] (תרצ"ז)]] | ||
בקיץ של שנת תרפ"ט, זמן קצר לפני [[מסע אדמו"ר הריי"צ לארץ הקודש|מסעו המפורסם לארץ הקודש]], עבר | בקיץ של שנת [[תרפ"ט]], זמן קצר לפני [[מסע אדמו"ר הריי"צ לארץ הקודש|מסעו המפורסם לארץ הקודש]], עבר הרבי הריי"צ מ[[ריגה]] ל[[ברלין]] עבר דרך וינה, ממנה המשיך לטריעסט. | ||
בשנים הבאות | בשנים הבאות נסע הרבי מספר פעמים למקומות המרפא על יד וינה, כאשר מי שסייע לו היה [[האדמו"ר מקופיטשניץ]], ממנהיגי היהדות החרדית בוינה לו היה קשרים קרובים ואישיים עם טובי הרופאים בעיר, ומלבד סיוע ביצירת קשר עם הרופאים, סייע לרבי באספקת ארוחות כשרות, מניינים לתפילה ועוד. | ||
בחורף של שנת תרצ"ה נסע אדמו"ר הריי"צ לוינה כדי לדרוש ברופאים בקשר לחלישות הדיבור שלו ומצב בריאותו, ובאמצע חודש כסלו נסע לבית המרפא 'וועסט ענד' בפורקדסקוף שעל יד וינה. לנסיעה זו התלווה אליו הרבי ששמע ממנו ענינים רבים בחסידות והעלה אותם על גבי הכתב ב[[רשימות]]יו. נסיעה זו נמשכה כארבעה וחצי חודשים{{הערה|שנה זו היתה שנה מעוברת.}}, עם סיומם בתחילת חודש ניסן נסע הרבי הריי"צ לוינה וקיים שורת פגישות ואף קיבל אנשים ליחידות, ובי"ב ניסן חזר לביתו בוורשה. אחד האברכים הצעירים שנפגש עם אדמו"ר הריי"צ מספר פעמים בתקופה זו, היה הרב [[שמואל ווזנר]] שהפך לימים לאחד מפוסקי ההלכה החשובים ביותר. | בחורף של שנת [[תרצ"ה]] נסע אדמו"ר הריי"צ לוינה כדי לדרוש ברופאים בקשר לחלישות הדיבור שלו ומצב בריאותו, ובאמצע חודש כסלו נסע לבית המרפא 'וועסט ענד' בפורקדסקוף שעל יד וינה. לנסיעה זו התלווה אליו הרבי ששמע ממנו ענינים רבים בחסידות והעלה אותם על גבי הכתב ב[[רשימות]]יו. נסיעה זו נמשכה כארבעה וחצי חודשים{{הערה|שנה זו היתה שנה מעוברת.}}, עם סיומם בתחילת חודש ניסן נסע הרבי הריי"צ לוינה וקיים שורת פגישות ואף קיבל אנשים ליחידות, ובי"ב ניסן חזר לביתו בוורשה. אחד האברכים הצעירים שנפגש עם אדמו"ר הריי"צ מספר פעמים בתקופה זו, היה הרב [[שמואל ווזנר]] שהפך לימים לאחד מפוסקי ההלכה החשובים ביותר. | ||
ב[[י"ז טבת]] [[תרצ"ו]] | ב[[י"ז טבת]] [[תרצ"ו]] אדמו"ר הריי"צ נסע שוב לפורקרסדורף לצורכי בריאותו, יחד עם בתו שיינא, ושהה בה כחמשה שבועות עד לכ"ד שבט{{הערה|כדי לחגוג באוטבוצק את חגיגת הבר מצווה של נכדו בכ"ה שבט.}}, ובחודשים תמוז-אלול של אותה שנה, בדרכו לטיפולים אצל ד"ר גערזאן בפריז, התעכב שוב מספר ימים בסנטוריום וועסט ענד בהליכתו ובחזרתו, אז הצטרף אליו הרבי בדרכם יחד לאוטבוצק שם שהו בחודש החגים. בדרך, עצר אדמו"ר הרי"צ לשהות קצרה בוינה עצמה והתאכסן במלון קונטיננטל, בו אמר בכ"א אלול את מאמר החסידות ד"ה 'לך אמר ליבי'. | ||
בי"ג טבת תרצ"ז נסע שוב אדמו"ר הריי"צ לשבוע בבית המרפא 'וואלד סענטאריום' בפרכטלדסדורף, משם המשיך לפריז, ובז' אדר חזר לפרכטלדסדורף ושהה בו חודש נוסף עד לי"א ניסן אז חזר לאוטבוצק, גם בביקור זה הצטרף הרבי אל אדמו"ר הריי"צ. | בי"ג טבת [[תרצ"ז]] נסע שוב אדמו"ר הריי"צ לשבוע בבית המרפא 'וואלד סענטאריום' בפרכטלדסדורף, משם המשיך לפריז, ובז' אדר חזר לפרכטלדסדורף ושהה בו חודש נוסף עד לי"א ניסן אז חזר לאוטבוצק, גם בביקור זה הצטרף הרבי אל אדמו"ר הריי"צ. | ||
לאחר השואה, חלק מחסידי חב"ד הגיעו למחנות העקורים הרבים שהוקמו על אדמת אוסטריה, ביניהם הרב [[נפתלי גלוסקין]] ששהה במחנה המעבר וועגשייד שם עסק עם רעייתו בחינוך במוסדות חב"ד הזמניים שהוקמו במקום, 'בית אולפנא לנערים' ו'בית שרה'. | לאחר [[השואה]], חלק מחסידי חב"ד הגיעו למחנות העקורים הרבים שהוקמו על אדמת אוסטריה, ביניהם הרב [[נפתלי גלוסקין]] ששהה במחנה המעבר וועגשייד שם עסק עם רעייתו בחינוך במוסדות חב"ד הזמניים שהוקמו במקום, 'בית אולפנא לנערים' ו'בית שרה'. | ||
===תחת נשיאות הרבי=== | ===תחת נשיאות הרבי=== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים וינה]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[תומכי תמימים וינה]]}} | ||
בשנת [[תש"מ]], שלח הרבי לאוסטריה את הרב [[יעקב יצחק בידרמן]], ובאופן חריג הורה שילוו אותו בנסיעתו ואוטובוס של [[חסיד]]ים ליוה אותו ואת רעייתו | בשנת [[תש"מ]], שלח הרבי לאוסטריה את הרב [[יעקב יצחק בידרמן]], ובאופן חריג הורה שילוו אותו בנסיעתו ואוטובוס של [[חסיד]]ים ליוה אותו ואת רעייתו ל[[שדה התעופה קנדי]]. | ||
שנים ספורות לאחר הגעתו, ייסד את מוסדות החינוך 'קמפוס לאודר חב"ד' בשנת [[תשמ"ד]], תחילה כחטיבת ביניים ובהמשך נפתח גם בית ספר יסודי. | |||
בשנת [[תש"ס]] נוסף גם בית ספר תיכון, ונפתחו כתות "חיידר" לילדי אנ"ש, ובשנת [[תשס"ג]] הוקמה האוניברסיטה היהודית "לאודר ביזנס סקול", כדי לתת מענה לסטודנטים יהודים, שלא יאלצו ללמוד באווירה נכרית שמעודדת התבוללות{{הערה|1=[http://shturem.net/index.php?section=news&id=54732 הרב בידרמן לשלוחים: שילחו את המקורבים]}}. היוזמה זכתה להסכמה של גדולי תורה{{הערה|1=[http://shturem.net/images/news/91228_news_05102016_8241.pdf אוניברסיטה מצילת נפשות בלב אירופה] - תיאור הקמת האוניברסיטה בתוך גיליון [[מרכז רבני אירופה]], עמוד 13.}}. בהמשך הוקם בצמוד אליה "מרכז למורשת היהדות"{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=33201 לאחר 20 שנות תרומות, לאודר חזר לוינה לקטוף פירות] - דיווח באתר חב"ד און ליין.}}. | |||
עם התרחבות עבודת השליחות בווינה, הצטרפו אליו 22 זוגות נוספים של שלוחים. כמו כן, נטל חלק ביוזמה להביא שלוחים לכמה מערי אירופה במדינות הסמוכות לאוסטריה ופתיחת מרכזי חב"ד בהם, ביניהם בערים [[זלצבורג]], | עם התרחבות עבודת השליחות בווינה, הצטרפו אליו 22 זוגות נוספים של שלוחים. כמו כן, נטל חלק ביוזמה להביא שלוחים לכמה מערי אירופה במדינות הסמוכות לאוסטריה ופתיחת מרכזי חב"ד בהם, ביניהם בערים [[זלצבורג]], [[בודפשט]] ועוד. | ||
באמצעות הרב בידרמן נודע או אף נוצר קשר בין מספר אישים לבין הרבי. ביניהם: הפסיכולוג ד"ר [[ויקטור פרנקל]], ממציא שיטת הריפוי "לוגותרפיה"; מר שמעון ויזנטל הנודע בתואר "צייד הנאצים"{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=30014 פרופיל על הקשר העמוק בין לאודר ותנועת חב"ד] - אתר חב"ד און ליין.}}; מר רונלד לאודר נשיא הקונגרס היהודי העולמי ולשעבר שגריר ארצות הברית לאוסטריה{{הערה|מר לאודר ביקר כמה פעמים אצל [[הרבי]] ואף קיבל אגרת מהרבי בה מוזכרת בין השאר תמיכתו במוסדות חב"ד בוינה.}}. | באמצעות הרב בידרמן נודע או אף נוצר קשר בין מספר אישים לבין הרבי. ביניהם: הפסיכולוג ד"ר [[ויקטור פרנקל]], ממציא שיטת הריפוי "לוגותרפיה"; מר שמעון ויזנטל הנודע בתואר "צייד הנאצים"{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=30014 פרופיל על הקשר העמוק בין לאודר ותנועת חב"ד] - אתר חב"ד און ליין.}}; מר רונלד לאודר נשיא הקונגרס היהודי העולמי ולשעבר שגריר ארצות הברית לאוסטריה{{הערה|מר לאודר ביקר כמה פעמים אצל [[הרבי]] ואף קיבל אגרת מהרבי בה מוזכרת בין השאר תמיכתו במוסדות חב"ד בוינה.}}. | ||
| שורה 117: | שורה 122: | ||
לקראת שנת הלימודים [[תשפ"ג]], נוסדה בעיר [[וינה]] [[תומכי תמימים וינה|ישיבת תומכי תמימים]] בסיוע השליח הרב [[יעקב יצחק בידרמן]] והרב ישראל נתנאלוב רב קהילת "בית הלוי" בעיר ובראשות הרב [[חיים פילדסטיל]]. | לקראת שנת הלימודים [[תשפ"ג]], נוסדה בעיר [[וינה]] [[תומכי תמימים וינה|ישיבת תומכי תמימים]] בסיוע השליח הרב [[יעקב יצחק בידרמן]] והרב ישראל נתנאלוב רב קהילת "בית הלוי" בעיר ובראשות הרב [[חיים פילדסטיל]]. | ||
==שלוחי הרבי במדינה== | |||
*וינה - הרב שניאור פלאץ | *[[וינה]] - הרב [[דב גרוזמן]], הרב שניאור פלאץ, הרב ניאזוב, הרב [[אהרן קטורזה]] והרב [[בנימין סופייב]]. | ||
*זלצבורג - הרב דוד נוסבאום | *זלצבורג - הרב דוד נוסבאום. | ||
{{להשלים}} | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*זושא וולף, '''אדמו"רי חב"ד ויהדות אוסטריה''' | {{בית|שניאור זלמן ברגר|שמחה וחששות במחנות הפליטים באוסטריה|624|44 - 50|י"ג כסלו תשס"ח}} | ||
*[[זושא וולף]], '''אדמו"רי חב"ד ויהדות אוסטריה''' | |||
*[[אדלייד (אוסטרליה)]] - בית משיח גיליון 877 | *[[אדלייד (אוסטרליה)]] - בית משיח גיליון 877 | ||
==קישורים חיצוניים== | |||
*'''[https://www.chabad.org/library/article_cdo/aid/1388659/jewish/Jews-in-the-Land-of-the-Waltz.htm יהודים בארץ הוואלס - וינה היהודית]''' {{בית חבד}} (אנגלית) | |||
{{מדינות אירופה}} | {{מדינות אירופה}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:גאוגרפיה]] | [[קטגוריה:גאוגרפיה]] | ||
[[קטגוריה:מדינות העולם]] | |||
[[קטגוריה:אירופה]] | |||