צום גדליה – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| (16 גרסאות ביניים של 9 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=יום התענית|אחר=יום בלוח השנה העברי|ראו=ג' בתשרי}} | {{פירוש נוסף|נוכחי=יום התענית|אחר=יום בלוח השנה העברי|ראו=ג' בתשרי}} | ||
'''צום גדליה''' הוא יום [[תענית]] שנקבע ביום [[ג' בתשרי]] לזכר מותו של [[גדליה בן אחיקם]], מנהיג שארית הפליטה שנשארו ב[[ארץ ישראל]] לאחר חורבן [[בית המקדש הראשון]]. כאשר חל ג' [[תשרי]] ב[[שבת]], נדחה הצום ליום ראשון, [[ד' בתשרי]]. | '''צום גדליה''' הוא יום [[תענית]] שנקבע ביום [[ג' בתשרי]] לזכר מותו של [[גדליה בן אחיקם]], מנהיג שארית הפליטה שנשארו ב[[ארץ ישראל]] לאחר חורבן [[בית המקדש הראשון]]. כאשר חל ג' [[תשרי]] ב[[שבת]], נדחה הצום ליום ראשון, [[ד' בתשרי]]. | ||
ב[[ | ב[[תקופה השניה בימות המשיח]], יהפך צום גדליה - עם כל הצומות - [[ביטול הצומות לעתיד לבוא|ליום שמחה ומועד]]. | ||
==אירועי היום== | ==אירועי היום== | ||
האירוע שלזכרו נקבע הצום אירע בתקופת הנביא [[ירמיהו]]. אחרי חורבן בית המקדש הראשון, השאיר נבוכדנצר מלך בבל קומץ יהודים ומינה עליהם את גדליה בן אחיקם למושל ביהודה. [[ירושלים]] הייתה חרבה והוא קבע את מושבו במצפה. נאספו אליו גם יהודים מהארצות השכנות. בעידודו של ירמיהו הנביא החלו לעבד את האדמה ולקומם את הריסות הארץ. | האירוע שלזכרו נקבע הצום אירע בתקופת הנביא [[ירמיהו]]. אחרי חורבן בית המקדש הראשון, השאיר נבוכדנצר מלך בבל קומץ יהודים ומינה עליהם את גדליה בן אחיקם למושל ביהודה. [[ירושלים]] הייתה חרבה והוא קבע את מושבו במצפה. נאספו אליו גם יהודים מהארצות השכנות. בעידודו של ירמיהו הנביא החלו לעבד את האדמה ולקומם את הריסות הארץ. | ||
מלך בני עמון, שעינו הייתה צרה בשארית יהודה, שלח את ישמעאל בן נתניה לרצוח את גדליה בן אחיקם, והוא ביצע את זממו בג' בתשרי, כמתואר | מלך בני עמון, שעינו הייתה צרה בשארית יהודה, שלח את ישמעאל בן נתניה לרצוח את גדליה בן אחיקם, והוא ביצע את זממו בג' בתשרי, כמתואר בספר מלכים: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן | {{ציטוט|מרכאות=כן | ||
| שורה 15: | שורה 16: | ||
אמרו [[חז"ל]]{{הערה|{{קח|מסכת |ראש השנה}} יח, ב.}}, שיום זה של הריגת גדליה נקבע כצום, כמו שיום חורבן הבית נקבע כצום - "ללמדך ששקולה מיתתן של צדיקים כשריפת בית אלקינו". | אמרו [[חז"ל]]{{הערה|{{קח|מסכת |ראש השנה}} יח, ב.}}, שיום זה של הריגת גדליה נקבע כצום, כמו שיום חורבן הבית נקבע כצום - "ללמדך ששקולה מיתתן של צדיקים כשריפת בית אלקינו". | ||
הצום והאבל אינו רק על רציחת הצדיק, אלא בעיקר על כך שמעשה זה השלים את החורבן והביא להגליית שארית הפלטה שנותרה | הצום נקרא צום גדליה מכיוון שלרוב מי שצם אותו יש לו גדול. | ||
הצום והאבל אינו רק על רציחת הצדיק, אלא בעיקר על כך שמעשה זה השלים את החורבן והביא להגליית שארית הפלטה שנותרה בארץ הקודש. | |||
==מנהגי צום גדליה== | ==מנהגי צום גדליה== | ||
הצום מתחיל ב[[עלות השחר]]{{הערה|זמן עלות השחר נתון למחלוקת בין הפוסקים, ובשיטת [[אדמו"ר הזקן]] נחלקו רבני חב"ד במשך הדורות, ובין הדיעות העיקריות: עלות השחר הוא 72 או 120 דקות לפני [[נץ החמה]]. הרב [[חיים נאה]] בספריו מביא מספר דיעות ופוסק כי 120 הוא העיקר, ומעיר כי ניתן להחמיר לפי הענין. הרב [[יעקב סינגאווי]] הנחשב מומחה לזמני היום, מוכיח מדברי הרבי כי שיטת 120 דקות עיקר ([https://sites.google.com/site/zmanimadmorhazaken/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%A2%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%97%D7%A8 עלות השחר הרב יעקב סינגאווי]). ואילו כאשר הרב [[ברוך נאה]] צירף נספח ללוח כולל חב"ד ובו נאמר כי זמן עלות השחר לפי אדמו"ר הזקן הוא 120 דקות לפני נץ החמה, הרבי קיבל את הנספח ושלחו לרב [[שלום דובער לוין]], אשר כתב על כך ביאור קצר ומסקנתו מצדדת ב-72 דקות ומעלה תמיהות על 120, אך על כך הרבי לא השיב (דובר שלום פרק זמן עלות השחר, עבודת הקודש, פרק מכתבי תורה קכח - זמני עלות השחר). כדוגמא להלכה למעשה נביא כמה פרסומים משנת תשפ"ה: לוחות שנה המתפרסמים על ידי בתי חב"ד באה"ק, עלות השחר בצום גדליה: 5.29, [[לוח כולל חב"ד]]: 4.27, לוח הלכה למעשה של [[מכון הלכה חב"ד]]: 4.29, [[התקשרות]] גיליון ער"ה: 4.39. באתר [[צעירי חב"ד]] בארץ הקודש מובאות שתי הדיעות ובהערה - כיום נוהגים כמו שיטת 72 דקות, ואילו באתר [[חב"ד בישראל (אתר)]] 4.27. מספר מדריכי הלכה אחרים מתעלמים מזמן עלות השחר בצום גדליה, ורק כותבים 'עלות השחר'}}. ומסתיים ב[[צאת הכוכבים]]. יש אפשרות להשכים קום טרם עלות השחר ולאכול, אך לא לקבוע סעודה של ממש. | |||
אומרים סליחות{{הערה|1=[https://files.anash.org/uploads/2021/02/%D7%9B%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%90-%D7%A9%D7%9C%D7%9C-%D7%A8%D7%91.pdf הגהות הרבי על נוסח הסליחות לצום גדליה בספר המנהגים]''' בתוך תשורה 'כמוצא שלל רב' עמוד 127.}}. אמירת הסליחות נעשית בתוך סדר התפילה, בשונה מאמירת הסליחות שלפני [[ראש השנה]]. כך נוהגים ב-770{{הערה|בשנת תשי"א אמר הרבי את הסליחות בסדר התפילה (ימי בראשית, עמ' 252).}}. בשנים שהרבי היה מתפלל ביחידות, היה בא לאמירת הסליחות עם הציבור. | אומרים סליחות{{הערה|1=[https://files.anash.org/uploads/2021/02/%D7%9B%D7%9E%D7%95%D7%A6%D7%90-%D7%A9%D7%9C%D7%9C-%D7%A8%D7%91.pdf הגהות הרבי על נוסח הסליחות לצום גדליה בספר המנהגים]''' בתוך תשורה 'כמוצא שלל רב' עמוד 127.}}. אמירת הסליחות נעשית בתוך סדר התפילה, בשונה מאמירת הסליחות שלפני [[ראש השנה]]. כך נוהגים ב-770{{הערה|בשנת תשי"א אמר הרבי את הסליחות בסדר התפילה (ימי בראשית, עמ' 252).}}. בשנים שהרבי היה מתפלל ביחידות, היה בא לאמירת הסליחות עם הציבור. | ||
| שורה 24: | שורה 29: | ||
הרבי הנהיג מחדש את המנהג שנהגו בעבר בקהילות ישראל על-פי המשנה, לומר [[דברי כיבושין]] ביום התענית לאחר תפילת מנחה{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק כ, עמ' 352}}. | הרבי הנהיג מחדש את המנהג שנהגו בעבר בקהילות ישראל על-פי המשנה, לומר [[דברי כיבושין]] ביום התענית לאחר תפילת מנחה{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק כ, עמ' 352}}. | ||
על פי [[תורת הנגלה|נגלה]] צום זה הוא הצום הקל ביותר מארבעת הצומות שנתקנו ל[[חורבן בית המקדש|זכר החורבן]] ולכן נהוג להקל בו עבור חולים, ונשים מעוברות ומניקות. | על פי [[תורת הנגלה|נגלה]] צום זה הוא הצום הקל ביותר מארבעת הצומות שנתקנו ל[[חורבן בית המקדש|זכר החורבן]] ולכן נהוג להקל בו עבור חולים, ונשים מעוברות ומניקות. אף על פי כן נהגו בחב"ד לצום צום זה כראוי, ייתכן משום שעל פי [[תורת הקבלה]] התענית משמשת כחלק מתהליך ההמתקה של עשרת ימי התשובה, שנעשה בשני הימים הראשונים על ידי השופר, ולכן על פי [[האריז"ל]] חשוב מאוד לצום ביום זה. | ||
יוצא מן הכלל היה אחד ממקורבי בית רבינו הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] שהרבי הורה לו לערוך סעודה ביום זה עקב סיבה פרטית{{מקור}}. | יוצא מן הכלל היה אחד ממקורבי בית רבינו הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] שהרבי הורה לו לערוך סעודה ביום זה עקב סיבה פרטית{{מקור}}. | ||
| שורה 36: | שורה 41: | ||
*'''[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=683&CategoryID=135 צום גדליה]''' באתר צעירי חב"ד | *'''[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=683&CategoryID=135 צום גדליה]''' באתר צעירי חב"ד | ||
*'''[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=967&CategoryID=135 הלכות ומנהגי חב"ד לצום גדליה]''', באתר צעירי חב"ד | *'''[http://www.chabad.org.il/Articles/Article.asp?ArticleID=967&CategoryID=135 הלכות ומנהגי חב"ד לצום גדליה]''', באתר צעירי חב"ד | ||
*'''[https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/202257/ הרבי קורא את ההפטרה] {{*}} [https://chabad.info/video/rebbe/dailyvideo/714940/ הרבי בצום גדלי התשנ"ג]''' {{וידפו}} | |||
*'''[https://chabad.info/video/beis-medrash-video/%d7%94%d7%9c%d7%9b%d7%94-%d7%99%d7%95%d7%9e%d7%99%d7%aa-%d7%9e%d7%94%d7%a8%d7%91-%d7%91%d7%a8%d7%95%d7%99%d7%9f/202391/ עד כמה חמור צום גדליה?]''', הרב ברוין {{וידפו}} | |||
*'''[http://chabad.co.il/?template=article&topic=171&article=5434 התיקון המושלם של צום גדליה]''' {{חבד בישראל}} | *'''[http://chabad.co.il/?template=article&topic=171&article=5434 התיקון המושלם של צום גדליה]''' {{חבד בישראל}} | ||
{{חגים וזמנים}} | {{חגים וזמנים}} | ||