רבי שמעון בר יוחאי – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
הסרת קישור מיותר |
||
| (3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:קבר רשב"י1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון קברו של רבי שמעון בר יוחאי ב[[מירון]]]] | {{מפנה|רבי שמעון}}[[קובץ:קבר רשב"י1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון קברו של רבי שמעון בר יוחאי ב[[מירון]]]] | ||
'''רבי שמעון בר יוחאי''' (או '''בן יוֹחַי'''{{הערה|ברוב המקומות בש"ס בהם מופיע רשב"י נכתב "בן יוחי" ולא "בר יוחאי".}}; מכונה בקיצור '''רשב"י''' או '''רבי שמעון'''; בספרי הזוהר ותיקוני הזוהר והאידרות מכונה בשם '''בוצינא קדישא'''{{הערה| ראה | '''רבי שמעון בר יוחאי''' (או '''בן יוֹחַי'''{{הערה|ברוב המקומות בש"ס בהם מופיע רשב"י נכתב "בן יוחי" ולא "בר יוחאי".}}; מכונה בקיצור '''רשב"י''' או '''רבי שמעון'''; בספרי הזוהר ותיקוני הזוהר והאידרות מכונה בשם '''בוצינא קדישא'''{{הערה|ראה ב[[ספר הזוהר]] (חלק ג [[פרשת האזינו]] דף רצ"ו עמוד ב, [[אידרא זוטא]]), כי שם צוה יי' את הברכה '''חיים עד העולם''', אמר [[רבי אבא]], לא סיים '''בוצינא קדישא''' למימר [[חיים]], עד דאשתככו מלוי וכו', וכן ([[תיקוני הזוהר]] דף קא עמוד א'), בשעתא דמזוני אמר ליה '''בוצינא קדישא''' כולי האי וכו' "'''חיי בני ומזוני/בני חיי ומזוני'''" לאו ב[[זכות]]יה תליא מלתא דהא [[מזל]]יה גרים ליה וכו', ובמקומות נוספים}}) היה מגדולי ה[[תנאים]], חי בדור הרביעי לתקופת התנאים. תלמידו של [[רבי עקיבא]]. מובא פעמים רבות ב[[משנה]] בשם "רבי שמעון" סתם. רשב"י היה העיקרי שגילה את [[תורת הקבלה]], והוא וחבורתו חיברו את [[ספר הזוהר]]. | ||
[[יום הילולא|יום ההילולא]] שלו ב[[ל"ג בעומר]] הוא יום חג לכלל עם ישראל, והמונים עולים בו לציון קברו ב[[מירון]]. [[הרבי]] הנהיג [[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכות ילדים]] הנערכות בכל רחבי העולם לציון יום הסתלקותו. | [[יום הילולא|יום ההילולא]] שלו ב[[ל"ג בעומר]] הוא יום חג לכלל עם ישראל, והמונים עולים בו לציון קברו ב[[מירון]]. [[הרבי]] הנהיג [[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכות ילדים]] הנערכות בכל רחבי העולם לציון יום הסתלקותו. | ||
| שורה 51: | שורה 51: | ||
הצורך בשבחים אלו מוסבר בחסידות, כי על ידם התרומם רשב"י מדרגתו (שהיא בחינת ה[[חכמה]]), ומתקשר עם [[אור אין סוף]], וכך ניתן לו כח מיוחד לפעול בעולם{{הערה|שם=זימנא|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16008&st=&pgnum=260 אור התורה ויקרא ע' רנו]. [https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/627/1/43/index.htm ד"ה בזהר כו' זימנא חדא תרכ"ז] (תורת שמואל תרכ"ז ע' עדר (בהוצאה הישנה)). [http://torasmoshiach.com/%d7%9c-%d7%aa%d7%a0%d7%99%d7%90-%d7%90%d7%9e%d7%a8-%d7%a8%d7%b3-%d7%99%d7%95%d7%a1%d7%99-%d7%96%d7%99%d7%9e%d7%a0%d7%90-%d7%97%d7%93%d7%90-%d7%9c%d7%b4%d7%92-%d7%91%d7%a2%d7%95%d7%9e%d7%a8-%d7%94/ ד"ה תניא א"ר יוסי תשל"ח]. [http://torasmoshiach.com/%d7%9c%d7%91-%d7%90%d7%99%d7%aa%d7%90-%d7%91%d7%96%d7%94%d7%a8-%d7%96%d7%99%d7%9e%d7%a0%d7%90-%d7%97%d7%93%d7%90-%d7%a9%d7%b4%d7%a4-%d7%90%d7%9e%d7%95%d7%a8-%d7%98%d7%b4%d7%95-%d7%90%d7%99%d7%99/ ד"ה איתא בזהר תשמ"ב]. ועוד.}}. | הצורך בשבחים אלו מוסבר בחסידות, כי על ידם התרומם רשב"י מדרגתו (שהיא בחינת ה[[חכמה]]), ומתקשר עם [[אור אין סוף]], וכך ניתן לו כח מיוחד לפעול בעולם{{הערה|שם=זימנא|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16008&st=&pgnum=260 אור התורה ויקרא ע' רנו]. [https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/627/1/43/index.htm ד"ה בזהר כו' זימנא חדא תרכ"ז] (תורת שמואל תרכ"ז ע' עדר (בהוצאה הישנה)). [http://torasmoshiach.com/%d7%9c-%d7%aa%d7%a0%d7%99%d7%90-%d7%90%d7%9e%d7%a8-%d7%a8%d7%b3-%d7%99%d7%95%d7%a1%d7%99-%d7%96%d7%99%d7%9e%d7%a0%d7%90-%d7%97%d7%93%d7%90-%d7%9c%d7%b4%d7%92-%d7%91%d7%a2%d7%95%d7%9e%d7%a8-%d7%94/ ד"ה תניא א"ר יוסי תשל"ח]. [http://torasmoshiach.com/%d7%9c%d7%91-%d7%90%d7%99%d7%aa%d7%90-%d7%91%d7%96%d7%94%d7%a8-%d7%96%d7%99%d7%9e%d7%a0%d7%90-%d7%97%d7%93%d7%90-%d7%a9%d7%b4%d7%a4-%d7%90%d7%9e%d7%95%d7%a8-%d7%98%d7%b4%d7%95-%d7%90%d7%99%d7%99/ ד"ה איתא בזהר תשמ"ב]. ועוד.}}. | ||
הסבר נוסף לשבחים הוא, מצד מעלתו של רשב"י על שאר התנאים, שהיא באין ערוך (כיון שדרגתו היא בחינת ה[[יחידה]] המאוחדת לחלוטין עם הקב"ה ללא התייחסות | הסבר נוסף לשבחים הוא, מצד מעלתו של רשב"י על שאר התנאים, שהיא באין ערוך (כיון שדרגתו היא בחינת ה[[יחידה]] המאוחדת לחלוטין עם הקב"ה ללא התייחסות לעולם, ואילו שאר התנאים שייכים לכוחות הנפש הנמוכים יותר, ועיקר עיסוקם הוא [[עבודת הבירורים]] ומלחמה עם העולם) - ולכן כדי לגרום לו לרדת ולהשפיע אליהם, היו צריכים לשבחו{{הערה|ד"ה איתא בזהר תשמ"ב. להבין ענין רשב"י תשמ"ה.}}. | ||
לפי הסבר זה, מבואר גם תוכנם של השבחים ששיבחוהו, שבהם מודגשת המעלה בהמשכה מהעליון לתחתון: רבי יהודה קרא לרשב"י "שבת" - כיון שבשבת ישנה קדושה מיוחדת למעלה משאר הימים, ויחד עם זה הוא מברך את שאר הימים ומשפיע עליהם. וכן קראו עליו "פני האדון ה'", פסוק המשלב את שני השמות - [[שם הוי"ה]] שהוא שם העצם המיוחד לה' יתברך, ויחד עם זה "אדון", [[אדנ"י|שם אדנות]], ירידת החיות האלוקית לנבראים{{הערה|ד"ה להבין ענין רשב"י תשמ"ה סעיף ו.}}. | לפי הסבר זה, מבואר גם תוכנם של השבחים ששיבחוהו, שבהם מודגשת המעלה בהמשכה מהעליון לתחתון: רבי יהודה קרא לרשב"י "שבת" - כיון שבשבת ישנה קדושה מיוחדת למעלה משאר הימים, ויחד עם זה הוא מברך את שאר הימים ומשפיע עליהם. וכן קראו עליו "פני האדון ה'", פסוק המשלב את שני השמות - [[שם הוי"ה]] שהוא שם העצם המיוחד לה' יתברך, ויחד עם זה "אדון", [[אדנ"י|שם אדנות]], ירידת החיות האלוקית לנבראים{{הערה|ד"ה להבין ענין רשב"י תשמ"ה סעיף ו.}}. | ||
| שורה 111: | שורה 111: | ||
[[קטגוריה:חכמי הזוהר|שמעון]] | [[קטגוריה:חכמי הזוהר|שמעון]] | ||
[[קטגוריה:ל"ג בעומר]] | [[קטגוריה:ל"ג בעומר]] | ||
[[קטגוריה:נשמות מאצילות]] | |||