רבי שמעון בר יוחאי – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[קובץ:קבר רשב"י1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון קברו של רבי שמעון בר יוחאי ב[[מירון]]]]
+{{מפנה|רבי שמעון}}[[קובץ:קבר רשב"י1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ציון קברו של רבי שמעון בר יוחאי ב[[מירון]]]]
-'''רבי שמעון בר יוחאי''' (או '''בן יוֹחַי'''{{הערה|ברוב המקומות בש"ס בהם מופיע רשב"י נכתב "בן יוחי" ולא "בר יוחאי".}}; מכונה בקיצור '''רשב"י''' או '''רבי שמעון'''; בספרי הזוהר ותיקוני הזוהר והאידרות מכונה בשם  '''בוצינא קדישא'''{{הערה| ראה זוהר (חלק ג פרשת האזינו דף רצ"ו עמוד ב אידרא זוטא), כי שם צוה יי' את הברכה חיים עד העולם, אמר רבי אבא, לא סיים '''בוצינא קדישא''' למימר חיים, עד דאשתככו מלוי וכו', ו(תיקוני זוהר דף קא עמוד א'), בשעתא דמזוני אמר ליה '''בוצינא קדישא''' כולי האי וכו' לאו בזכותיה תליא מלתא דהא מזליה גרים ליה וכו' ועוד עשרות מקומות}}) היה מגדולי ה[[תנאים]], חי בדור הרביעי לתקופת התנאים. תלמידו של [[רבי עקיבא]]. מובא פעמים רבות ב[[משנה]] בשם "רבי שמעון" סתם. רשב"י היה העיקרי שגילה את [[תורת הקבלה]], והוא וחבורתו חיברו את [[ספר הזוהר]].
+'''רבי שמעון בר יוחאי''' (או '''בן יוֹחַי'''{{הערה|ברוב המקומות בש"ס בהם מופיע רשב"י נכתב "בן יוחי" ולא "בר יוחאי".}}; מכונה בקיצור '''רשב"י''' או '''רבי שמעון'''; בספרי הזוהר ותיקוני הזוהר והאידרות מכונה בשם '''בוצינא קדישא'''{{הערה|ראה ב[[ספר הזוהר]] (חלק ג [[פרשת האזינו]] דף רצ"ו עמוד ב, [[אידרא זוטא]]), כי שם צוה יי' את הברכה '''חיים עד העולם''', אמר [[רבי אבא]], לא סיים '''בוצינא קדישא''' למימר [[חיים]], עד דאשתככו מלוי וכו', וכן ([[תיקוני הזוהר]] דף קא עמוד א'), בשעתא דמזוני אמר ליה '''בוצינא קדישא''' כולי האי וכו' "'''חיי בני ומזוני/בני חיי ומזוני'''" לאו ב[[זכות]]יה תליא מלתא דהא [[מזל]]יה גרים ליה וכו', ובמקומות נוספים}}) היה מגדולי ה[[תנאים]], חי בדור הרביעי לתקופת התנאים. תלמידו של [[רבי עקיבא]]. מובא פעמים רבות ב[[משנה]] בשם "רבי שמעון" סתם. רשב"י היה העיקרי שגילה את [[תורת הקבלה]], והוא וחבורתו חיברו את [[ספר הזוהר]].
 [[יום הילולא|יום ההילולא]] שלו ב[[ל"ג בעומר]] הוא יום חג לכלל עם ישראל, והמונים עולים בו לציון קברו ב[[מירון]]. [[הרבי]] הנהיג [[תהלוכת ל"ג בעומר|תהלוכות ילדים]] הנערכות בכל רחבי העולם לציון יום הסתלקותו.
@@ שורה 51: / שורה 51: @@
 הצורך בשבחים אלו מוסבר בחסידות, כי על ידם התרומם רשב"י מדרגתו (שהיא בחינת ה[[חכמה]]), ומתקשר עם [[אור אין סוף]], וכך ניתן לו כח מיוחד לפעול בעולם{{הערה|שם=זימנא|1=[https://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16008&st=&pgnum=260 אור התורה ויקרא ע' רנו]. [https://chabadlibrary.org/books/maharash/tsh/627/1/43/index.htm ד"ה בזהר כו' זימנא חדא תרכ"ז] (תורת שמואל תרכ"ז ע' עדר (בהוצאה הישנה)). [http://torasmoshiach.com/%d7%9c-%d7%aa%d7%a0%d7%99%d7%90-%d7%90%d7%9e%d7%a8-%d7%a8%d7%b3-%d7%99%d7%95%d7%a1%d7%99-%d7%96%d7%99%d7%9e%d7%a0%d7%90-%d7%97%d7%93%d7%90-%d7%9c%d7%b4%d7%92-%d7%91%d7%a2%d7%95%d7%9e%d7%a8-%d7%94/ ד"ה תניא א"ר יוסי תשל"ח]. [http://torasmoshiach.com/%d7%9c%d7%91-%d7%90%d7%99%d7%aa%d7%90-%d7%91%d7%96%d7%94%d7%a8-%d7%96%d7%99%d7%9e%d7%a0%d7%90-%d7%97%d7%93%d7%90-%d7%a9%d7%b4%d7%a4-%d7%90%d7%9e%d7%95%d7%a8-%d7%98%d7%b4%d7%95-%d7%90%d7%99%d7%99/ ד"ה איתא בזהר תשמ"ב]. ועוד.}}.
-הסבר נוסף לשבחים הוא, מצד מעלתו של רשב"י על שאר התנאים, שהיא באין ערוך (כיון שדרגתו היא בחינת ה[[יחידה]] המאוחדת לחלוטין עם הקב"ה ללא התייחסות ל[[עולם]], ואילו שאר התנאים שייכים לכוחות הנפש הנמוכים יותר, ועיקר עיסוקם הוא [[עבודת הבירורים]] ומלחמה עם העולם) - ולכן כדי לגרום לו לרדת ולהשפיע אליהם, היו צריכים לשבחו{{הערה|ד"ה איתא בזהר תשמ"ב. להבין ענין רשב"י תשמ"ה.}}.
+הסבר נוסף לשבחים הוא, מצד מעלתו של רשב"י על שאר התנאים, שהיא באין ערוך (כיון שדרגתו היא בחינת ה[[יחידה]] המאוחדת לחלוטין עם הקב"ה ללא התייחסות לעולם, ואילו שאר התנאים שייכים לכוחות הנפש הנמוכים יותר, ועיקר עיסוקם הוא [[עבודת הבירורים]] ומלחמה עם העולם) - ולכן כדי לגרום לו לרדת ולהשפיע אליהם, היו צריכים לשבחו{{הערה|ד"ה איתא בזהר תשמ"ב. להבין ענין רשב"י תשמ"ה.}}.
 לפי הסבר זה, מבואר גם תוכנם של השבחים ששיבחוהו, שבהם מודגשת המעלה בהמשכה מהעליון לתחתון: רבי יהודה קרא לרשב"י "שבת" - כיון שבשבת ישנה קדושה מיוחדת למעלה משאר הימים, ויחד עם זה הוא מברך את שאר הימים ומשפיע עליהם. וכן קראו עליו "פני האדון ה'", פסוק המשלב את שני השמות - [[שם הוי"ה]] שהוא שם העצם המיוחד לה' יתברך, ויחד עם זה "אדון", [[אדנ"י|שם אדנות]], ירידת החיות האלוקית לנבראים{{הערה|ד"ה להבין ענין רשב"י תשמ"ה סעיף ו.}}.
@@ שורה 67: / שורה 67: @@
 בחסידות מובא סיפור זה כדוגמא למעלתו הייחודית של רשב"י: במקרים אחרים במקורות חז"ל מסופר על תנאים שרצו לפעול הורדת גשמים ונצרכו לשם כך ל[[תפילה]] (כמו [[חוני המעגל]]{{הערה|תענית יט, א. כג, א.}} ו[[רבי עקיבא]]{{הערה|תענית כה, ב.}}), אך רשב"י פעל הורדת גשמים על ידי תורה. המעלה באופן זה היא - שתפילה היא בקשה מלמטה למעלה, ולכן אין בכוחה לפעול מיד במהירות את מילוי הבקשה{{הערה|(ולכן חוני המעגל היה צריך לבקש כמה פעמים עד שהגיע לגשמי ברכה כראוי וכן רבי עקיבא)}}, אך תורה היא השפעה אלוקית מלמעלה למטה, ולכן פעלה מיד את אופן הגשמים הרצוי{{הערה|שם=זימנא}}.
-בהורדת הגשמים על ידי רשב"י בתורתו יש חידוש על כל אופני הפעולה האחרים: על ידי [[ברכה]] אפשר להמשיך שפע במהירות מלמעלה למטה, אך אפשר לפעול זאת רק לגבי שפע שכבר נפסק לאדם מלמעלה מראש. על ידי [[תורה]] אפשר להמשיך שפע במהירות מלמעלה למטה, גם אם לא נקבע מראש, אם התנא מוכיח בחכמתו שעל פי תורה ראוי לקבל שפע זה. על ידי [[תפילה]] אפשר לפעול גם שפע חדש שלא נקבע מראש, אך זאת על ידי בקשה מלמטה למעלה, ולא מיידית במהירות. רשב"י באמירת תורתו המשיך שפע חדש, בדרך מלמעלה למטה, וזאת אף בלי שהוכיח על פי תורה את הצורך בשפע (שהרי בתורתו לא הסביר שהעולם ראוי לגשם). הסיבה שבתורתו של רשב"י התחברו כל המעלות, כי החילוק בין אופני הפעולה הוא רק כאשר ישנו הבדל בין ה"מעלה" וה"מטה", אך פנימיות התורה מחברת יהודי עם הקב"ה כך שהמעלה והמטה מתאחדים, ולכן רשב"י שעסק בפנימיות התורה פעל את כל האופנים יחד{{הערה|1=ראה באריכות [https://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/41/index.htm ד"ה שיר המעלות תשכ"ב].}}.
+בהורדת הגשמים על ידי רשב"י בתורתו יש חידוש על כל אופני הפעולה האחרים: על ידי [[ברכה]] אפשר להמשיך שפע במהירות מלמעלה למטה, אך אפשר לפעול זאת רק לגבי שפע שכבר נפסק לאדם מלמעלה מראש. על ידי [[תורה]] אפשר להמשיך שפע במהירות מלמעלה למטה, גם אם לא נקבע מראש, אם התנא מוכיח שעל פי חכמת התורה ראוי לקבל שפע זה. על ידי [[תפילה]] אפשר לפעול גם המשכת שפע חדש מ[[אור אין סוף]], אך זאת על ידי בקשה מלמטה למעלה, ולא מיידית במהירות. רשב"י באמירת תורתו המשיך שפע חדש, בדרך מלמעלה למטה, וזאת אף בלי שהוכיח על פי תורה את הצורך בשפע (שהרי בדרוש שאמר לא הוכיח שעל פי תורה העולם היה ראוי אז לגשם). הסיבה לכך היא כי בפנימיות התורה - אוא"ס מאיר בגילוי, ולכן רשב"י שהוא המקור לגילוי פנימיות התורה פעל בתורתו המשכה חדשה מאור אין סוף{{הערה|1=ראה באריכות [https://chabadlibrary.org/books/admur/mlukat/3/41/index.htm ד"ה שיר המעלות תשכ"ב].}}.
 ===בדורו לא נראתה הקשת===
@@ שורה 80: / שורה 80: @@
 מאמר הזוהר והסברו לעיתוי התפילה הוא שבשעה שהציבור פותחים את ארון הקודש ומתכוונים להוציא את ספר התורה, נפתחים במקביל שערי השמיים.
-תפילת "בריך שמיה" נאמרת בפתיחת ארון הקודש לפני הוצאת ספר התורה (ראו את התפילה בסידור "תהילת ה'", עמ' לה - 69).
+תפילת "בריך שמיה" נאמרת בפתיחת ארון הקודש לפני הוצאת ספר התורה (ראו את התפילה ב[[סידור תהילת ה']], עמ' לה - 69).
 (לדברי רבותינו אודות הסגולות באמירת "בריך שמיה" ומעלתה ראו בערך "פתיחת הארון").
@@ שורה 89: / שורה 89: @@
 ואמר חזקיה אמר רבי ירמיה משום רבי שמעון בר יוחאי: 'יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין, מיום שנבראתי עד עתה, ואילמלי אל(י)עזר בני עמי - מיום שנברא העולם ועד עכשיו, ואילמלי יותם בן עוזיהו עמנו - מיום שנברא העולם עד סופו.
-ואמר חזקיה אמר רבי ירמיה משום רבי שמעון בר יוחאי: ראיתי בני עלייה והן מועטין; אם אלף הן - אני ובני מהן; אם מאה הם - אני ובני מהן; אם שנים הן - אני ובני הן!.
+ואמר חזקיה אמר רבי ירמיה משום רבי שמעון בר יוחאי: ראיתי בני עלייה והן מועטין; אם אלף הן - אני ובני מהן; אם מאה הם - אני ובני מהן; אם שנים הן - אני ובני הן!
 יום הילולת רבי אלעזר נהוג לציינו ולחגוג לכבודו ביום [[כ"ה באלול]] ג'תתס"ב{{הערה|ויש אומרים ב[[ט' בתשרי]]}}.
 ==פיוטים לכבודו==
-לכבוד רבי שמעון בר יוחאי התחברו במשך הדורות פיוטים רבים, שנים מהם התפרסמו ומזדמרים בפיותיהם של כל החוגים והעדות ביום הילולתו והם, הפיוט [[בר יוחאי]] שחיברו רבי [[שמעון בן לביא]] ה'כתם פז' מטריפולי-לוב, והפיוט [[ואמרתם כה לחי]] שחיברו הרב [[הבן איש חי|יוסף חיים]] ה'רב פעלים' וה'בן איש חי' מבבל-עיראק.
+לכבוד רבי שמעון בר יוחאי התחברו במשך הדורות פיוטים רבים קרוב ל500 פיוטים, שנים מהם התפרסמו ומזדמרים בפיותיהם של כל החוגים והעדות ביום הילולתו והם, ה[[פיוט בר יוחאי|פִּיוּט בַּר יוֹחָאי]] שחיברו המקובל רבי [[שמעון בן לביא]] בעל ה'כתם פז' על [[ספר הזוהר]]  מטריפולי-לוב שכיהן שם כרב, [[פיוטי ל"ג בעומר בחב"ד|פִּיוּט בַּר יוֹחָאי-יְסוֹד עוֹלָם]] בשבח ומעלת הרשב"י על פי הקבלה מאת נר המערבי הרב [[משפחת אבוחצירא|יעקב אבוחצירא]] סבו וזקינו של הרה"ק רבי [[ישראל אבוחצירא]] [[בבא סאלי]] פאר [[יהדות מרוקו]] שמנוחתו כבוד ב[[נתיבות]], והפיוט [[ואמרתם כה לחי (פיוט)|וַאֲמַרְתֶּם כֹּה לֶחָי]] שחיברו הרב [[הבן איש חי|יוסף חיים]] עטרת פאר [[יהדות ספרד]] המכונה ה'רב פעלים' וה'בן איש חי' מבבל-עיראק. פיוטים נוספים התחברו על ידי הרב [[יוסף לייב שפירא]] תושב [[תל אביב]]-[[יפו]]{{הערה|ובשנותיו הראשונות היה תושב [[צפת]] ולעת זקנותו העביר את מגוריו ודירתו ל[[תל אביב]]}} לפי סדר א"ב והם הפיוטים; [[פיוטי ל"ג בעומר בחב"ד|מִי לָכֶם פֹּה וּמַה לָכֶם פֹּה]] והפיוט [[פיוטי ל"ג בעומר בחב"ד|אַשְׁרֵנוּ מַה טוֹב חֶלְקֵנוּ בְּהִלּוּלָא דְבַּר יוֹחָאי]], עוד פיוט רגילים הבאים לציונו ביום ל"ג בעומר לשורר "אָמַר רַבִּי עֲקִיבָא אַשְׁרֵיכֶם '''יִשְׂרַאֵל'''" וכו' שהוא רבו המובהק של הרשב"י וכל תורת הרשב"י בפשט התורה ממנו.
 == ראו גם ==
@@ שורה 103: / שורה 103: @@
 *[http://chabad.co.il/?template=article&topic=106&article=310 תולדות חייו של רשב"י] {{חב"ד בישראל}}
 *'''[https://chabad.info/video/rebbe/yearround/596127/ הרבי מעודד את שירת 'בר יוחאי'] {{וידפו}}
-*'''[https://77012.blogspot.com/2024/05/blog-post_24.html 'אוהל שמח': ביקור הרבי הריי"צ בציון הרשב"י במירון]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
+*'''[https://77012.blogspot.com/2025/05/blog-post_15.html בל"ג בעומר עולים לציון הרשב"י במירון? צריכים להתכונן לכך בלימוד החסידות • צפו]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} {{וידאו}}
+{{ל"ג בעומר}}
+{{תנאים}}
 {{הערות שוליים}}
-{{תבנית:ל"ג בעומר}}
-{{תנאים}}
 [[קטגוריה:תנאים|שמעון]]
 [[קטגוריה:חכמי הזוהר|שמעון]]
 [[קטגוריה:ל"ג בעומר]]
+[[קטגוריה:נשמות מאצילות]]