לוחות הברית – הבדלי גרסאות

כשעלה [[משה]] למרום, במתן תורה יחד עם נתינת התורה בעל פה, נתן לו [[ה']] גם שני לוחות אבן (לדעת כמה מדרשים: סנפירניון), עליהם היו חקוקים עשרת הדיברות. הלוחות היו מעשה השם בעצמו, והכתב החקוק בהם מצד לצד היה מעשה ניסים. הלוחות הם אחד מעשרה דברים שנבראו ב[[ערב שבת]] בין השמשות{{הערה|אבות פ"ה מ"ו.}}.

גדולי ישראל רבים{{הערה|[[רבינו בחיי]] ([[פרשת כי תשא]] לא, יח), ספר קושיות (עמ' ערה), שיטה מקובצת (נדרים לח ע"א ד"ה אין), אבן עזרא (יסוד מורא שער ט ד"ה יסוד הארון), אלשיך (עקב י, א ד"ה אמנם לבא), המבי"ט (שער היסודות פרק יב קצח עמ' ר), הכתב והקבלה (שמות כ, ד), רבנו עובדיה מברטנורא (אבות פ"ה ה"ו ד"ה והלוחות), מהרי"צ חיות (זרע יצחק מס' שבת פ"ט מ"א סד"ה מנין לערוגה), פסקי תוספות (מנחות פרק שתי הלחם אות רלז), הרדב"ז (עיין מצודת דוד מצווה שיב ד"ה ודע), הרשב"ץ (מגן אבות פ"ה מ"ו ד"ה והלוחות), הרב אברהם ברדקי, הרב [[יחזקאל שרגא ליפשיץ הלברשטאם]] מסטרופקוב, הרב [[דוב פוברסקי]], ה[[קבלה|מקובל]] הרב שריה דבליצקי, הרב [[ניסים קרליץ]], הרב חיים פנחס שיינברג, הרב יששכר-דוב גולדשטיין, הרב [[שלמה זלמן אויערבך]] ('התקשרות' גליון רמג עמ' 12), הרב אהרון יהודה לייב שטיינמן (איש האמת עמ' רכב), הרב [[מאיר מאזוז]] (שיעורו השבועי פ' בהעלותך ה'תשפ"ב), הרב [[יוסף קאפח]] (על הרמב"ם הל' תפלה פ"ה הערה כ), הרב יוסף מאשש (נחלת אבות ח"ה כרך א סוף דרוש של"ה), הרב [[יצחק יוסף]] (ילקוט יוסף אור"ח ח"א סימן א סעיף מב בהערה), הרב [[יעקב ישראל קנייבסקי]] ([[יעקב ישראל קנייבסקי#לוחות הברית|ראה כאן]]) ובנו הרב [[חיים קנייבסקי]] (מנהגי ביהכ"נ חזו"א פ"א ס"ד הערה ה), הרב עמיהוד יצחק מאיר לוין (אוריתא עמ' קמז). בשיחה ציין הרבי גם: "ישנו רב מסויים ב[[באר שבע]] - לא חסיד חב"ד - שפרסם לאחרונה ספר ובו מבאר גם אודות צורת הלוחות - שעל פי דברי הגמרא במסכת [[בבא בתרא]], בהכרח לומר שהלוחות היו מרובעות, ולא בצורת חצי עיגול", מאוחר יותר נחשף בשבועון [[בית משיח (שבועון)|בית משיח]]{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/651215/ כיצד קשור השר יעקב מרגי להוראת הרבי להחליף את הלוחות למרובעות?] ב{{אינפו}}.}} שכוונתו של הרבי היא לרבי אליהו כץ רבה של באר שבע, שבספרו "באר אליהו" (אור"ח ח"א אותיות צו-צז) כתב שצורתם של הלוחות היו מרובעות.}} ובראשם [[הרבי]]<ref>תורת מנחם התוועדויות תשמ"ב ח"א עמ' 275, וח"ד עמ' 1916.</ref> ציינו שהלוחות היו מרובעים, וזאת בשונה מהמקובל במשך שנים רבות לצייר את הלוחות בצורת שני חצאי עיגול מלמעלה. המקור לכך, הוא שבתורה לא מוזכר כלל צורת עיגול זו, רק שהיו בגודל של אמה על אמה ברוחב אמה, וכן ב[[ש"ס]] ובברייתות כתוב שארכן ורחבן היה שישה טפחים ורחבם שלושה טפחים {{הערה| אורכם ורוחבם ששה טפחים - (ברייתא דמלאכת המשכן ו; בבא בתרא יד א; ירושלמי שקלים ו א, וסוטה ח ג) - ועוביים שלושה (ברייתא דמלאכת המשכן שם; שמות רבה מז ו; בבלי שם, ונדרים לח א; ירושלמי שקלים שם, לגירסתנו)}}, וממנו משמע שהיו מרובעים. יתירה מזו, בגמרא{{הערה|[[בבא בתרא]] דף יד, א.}} נחלקו אמוראים אודות צורת וסדר הלוחות בתוך ארון הברית בצורה כזאת שלא יישאר חלל מיותר בארון<ref>'''וראה גם רש"י (בבבא בתרא יד ע"א): פירנסת ארון לארכו''' - כלומר מלאת כל חללו לארכו ופירשת צרכי מדתו:</ref>. ומכיוון שכך אם היו הלוחות עגולות הדבר היה יוצר חלל מיותר בארון{{הערה|ראה [https://drive.google.com/file/d/12XO98Tp5M5YS2ePoXRB9Zk5LzI-op0YP/view תמונה].}}, ואם כן מגמרא זו מוכח שאי אפשר להיות שהלוחות היו מעוגלים בקצוותיהם{{הערה|שיחת קודש [[שמחת תורה]] [[תשמ"ב]].}}{{הערה|1=[http://www.teshura.com/teshurapdf/Mockin-Simpson-%2022%20Adar%20I%205779.pdf כתב יד של הרבי בענין, בתוך תשורה מנישואי משפחת מוצקין, עמוד 10].}}.

היו שניסו לערער על הקביעה שהלוחות היו מרובעות{{הערה|רבי ישראל יעקב פישר [https://beta.otzar.org/#/book/102839/p/76/t/5491168681234/fs/0/start/0/end/0/c אבן ישראל, סימן נ"ז].}}, על פי הנכתב ב[[תלמוד הירושלמי]]{{הערה|[[מסכת שביעית]], פ"ו, ו[[מסכת נדרים]], פ"ה.}} שאין "מרובע" מששת ימי בראשית וב[[פרקי אבות]]{{הערה|פ"ה מ"ו.}} נכתב שהלוחות נבראו בערב שבת בין השמשות. אולם ישנם כמה תירוצים לקושיא זו, מבלי לסתור את הגמרות שמהם מוכח שהלוחות היו מרובעות,  

א.מסקנת הירושלמי היא שהכלל ש"אין מרובע במעשה בראשית" הוא רק ב[[בריות]]{{הערה|לתירוץ זה וכל התירוצים הבאים ראו במכתב הרבי אגרות קודש כרך ב אגרת שס ושם הרבי כותב 7 מחלוקות והסתייגויות לכלל של 'אין מרובע מששת ימי בראשית, להלן בהערות יופיע על איזה סעיף מהמכתב מבוסס כל תירוץ}}.