הקריאה והקדושה – הבדלי גרסאות

אין תקציר עריכה
 
(12 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 21: שורה 21:
לסיבת קריאת הירחון בשם זה הסביר [[הרבי הריי"צ]]: "אשר טעם קריאות שם זה הוא קראה להקדושה, דפירוש וענין הקדושה היא הזמנה, והוא להיות מוכן לביאת המשיח וההזמנה צריכה להיות במעשים"{{הערה|[[אגרות קודש כ"ק אדמו"ר הריי"צ]], חלק ה' עמ' שנ"ט.}}. ו[[הרבי]] התבטא על שם העיתון, שהוא פועל באדם באופן של "הקריאה והקדושה", שככל שהוא קורא יותר בעלונים אלו, מתווספת אצלו קדושה{{הערה|שיחת ליל כ"ד טבת ה'תשנ"ב.}}.
לסיבת קריאת הירחון בשם זה הסביר [[הרבי הריי"צ]]: "אשר טעם קריאות שם זה הוא קראה להקדושה, דפירוש וענין הקדושה היא הזמנה, והוא להיות מוכן לביאת המשיח וההזמנה צריכה להיות במעשים"{{הערה|[[אגרות קודש כ"ק אדמו"ר הריי"צ]], חלק ה' עמ' שנ"ט.}}. ו[[הרבי]] התבטא על שם העיתון, שהוא פועל באדם באופן של "הקריאה והקדושה", שככל שהוא קורא יותר בעלונים אלו, מתווספת אצלו קדושה{{הערה|שיחת ליל כ"ד טבת ה'תשנ"ב.}}.


הרבי הריי"צ ראה בירחון זה "עמוד האש המאיר את אורחותיהם החשוכים של בעלי הבתים היגעים, החיים בתוך ה "הוּ-הָא" של השוק הסוער"{{הערה|[[אגרות קודש כ"ק אדמו"ר הריי"צ]], חלק ח' עמ' ה'.}} .
הרבי הריי"צ ראו בירחון זה "עמוד האש המאיר את אורחותיהם החשוכים של בעלי הבתים היגעים, החיים בתוך ה "הוּ-הָא" של השוק הסוער"{{הערה|[[אגרות קודש כ"ק אדמו"ר הריי"צ]], חלק ח' עמ' ה'.}} .


[[הרבי הריי"צ]] טען ש"הוא מכיל בקרבו הקב חומטין הדרוש לכל לומד תורה בכלל כאוויר לנשימה" {{הערה|[[אגרות קודש כ"ק אדמו"ר הריי"צ]], חלק ה' עמ' רט"ו.}}, ולכן הוא דרבן, עודד ועורר את [[אנ"ש]] להפיץ את הירחון בכל מקום אפשרי, וכך הוא כותב: "אודות הפצת הקריאה והקדושה...צריך להשתדל בזה, הן בעצמו והן לבקש בניו שי' שיעזרו לו בזה והן ע"י ידידנו אנ"ש והחרדים לדבר ה' שכל האחד ואחד ישתדל להפיץ בין מכריו ומיודעיו"{{הערה|[[אגרות קודש כ"ק אדמו"ר הריי"צ]], חלק ה' עמ' ק"נ.}}. "צריכים לפרסמו ככל האפשר והוא טובת הרבים"{{הערה|[[אגרות קודש כ"ק אדמו"ר הריי"צ]], חלק ה' עמ' רכ"ו.}}. "מהנחוץ להשתדל להפיץ את הקריאה והקדושה במחנו, כלומר להשיג חותמים שיחתמו עליו, ושילמו את המחיר שהושת עליו, ואולי ימצא איש הגון לזה שיתעסק בזה""{{הערה|[[אגרות קודש כ"ק אדמו"ר הריי"צ]], ח"ה עמ' קס"ג.}}. "צריכים לפרסמו ברבים להרבות מספר קוראיו"{{הערה|[[אגרות קודש כ"ק אדמו"ר הריי"צ]], ח"ה עמ' קס"ו.}}. ועוד ביטויים רבים מאוד.
[[הרבי הריי"צ]] טען ש"הוא מכיל בקרבו הקב חומטין הדרוש לכל לומד תורה בכלל כאוויר לנשימה" {{הערה|[[אגרות קודש כ"ק אדמו"ר הריי"צ]], חלק ה' עמ' רט"ו.}}, ולכן הוא דרבן, עודד ועורר את [[אנ"ש]] להפיץ את הירחון בכל מקום אפשרי, וכך הוא כותב: "אודות הפצת הקריאה והקדושה...צריך להשתדל בזה, הן בעצמו והן לבקש בניו שי' שיעזרו לו בזה והן ע"י ידידנו אנ"ש והחרדים לדבר ה' שכל האחד ואחד ישתדל להפיץ בין מכריו ומיודעיו"{{הערה|[[אגרות קודש כ"ק אדמו"ר הריי"צ]], חלק ה' עמ' ק"נ.}}. "צריכים לפרסמו ככל האפשר והוא טובת הרבים"{{הערה|[[אגרות קודש כ"ק אדמו"ר הריי"צ]], חלק ה' עמ' רכ"ו.}}. "מהנחוץ להשתדל להפיץ את הקריאה והקדושה במחנו, כלומר להשיג חותמים שיחתמו עליו, ושילמו את המחיר שהושת עליו, ואולי ימצא איש הגון לזה שיתעסק בזה""{{הערה|[[אגרות קודש כ"ק אדמו"ר הריי"צ]], ח"ה עמ' קס"ג.}}. "צריכים לפרסמו ברבים להרבות מספר קוראיו"{{הערה|[[אגרות קודש כ"ק אדמו"ר הריי"צ]], ח"ה עמ' קס"ו.}}. ועוד ביטויים רבים מאוד.


יתרה מזו, הרבי כותב כי קריאת והפצת ירחונים אלו זוהי הדרך ל[[התקשרות]] עליו.
יתרה מזו, הרבי כותב כי קריאת והפצת ירחונים אלו זוהי הדרך ל[[התקשרות]] אליו.


לקבוצת תלמידים כותב הרבי: "מברכים אתם את הוי' על התקשרותכם אלי, נעים לי לשמוע כזאת אבל עליכם להתבונן האם כן הוא שקשורים אתם אלי או רק דמיון בעלמה הוא או פתגם ריקן, כי בהכרח הדבר אשר ההתקשרות צריכה להביא בעזה"י (בעזרת ה' יתברך) פועל דבר, ומהו פועל דבר אשר הביא את התקשרוכם, הלא ידעתם את אשר אני דורש..." ובין הדברים אותם מונה הרבי, הוא כותב "הפצת הקריאה והקדושה""{{הערה|[[אגרות קודש כ"ק אדמו"ר הריי"צ]], חלק ח' עמ' רכ"ב.}}.
לקבוצת תלמידים כותב הרבי: "מברכים אתם את הוי' על התקשרותכם אלי, נעים לי לשמוע כזאת אבל עליכם להתבונן האם כן הוא שקשורים אתם אלי או רק דמיון בעלמה הוא או פתגם ריקן, כי בהכרח הדבר אשר ההתקשרות צריכה להביא בעזה"י (בעזרת ה' יתברך) פועל דבר, ומהו פועל דבר אשר הביא את התקשרוכם, הלא ידעתם את אשר אני דורש..." ובין הדברים אותם מונה הרבי, הוא כותב "הפצת הקריאה והקדושה""{{הערה|[[אגרות קודש כ"ק אדמו"ר הריי"צ]], חלק ח' עמ' רכ"ב.}}.


באופן מפורש יותר כותב הרבי: "במענה על מכתבו שרוצה להיות חבר –מעמבער- דבית הכנסת שלי, הנה מלבד התשלום מס השנתי כפי אשר יכתוב לו הפרעזידענט של בית הכנסת, הנה כל מעמעבער (חבר) מתבקש לקיים התקנות: א) בכל יום חומש עם פרש"י – מפרשת השבוע{{הערה|ראה: [[שיעורים יומיים#חלוקת השיעורים|תקנת החת"ת - חומש]].}}. ב) לשמור התקנה דאמירת תהילים{{הערה|ראה: [[שיעורים יומיים#חלוקת השיעורים|תקנת החת"ת - תהלים]].}}.... ג) לקרוא את השיחות ואת ירחון הקריאה והקדושה".
באופן מפורש יותר כותב הרבי: "במענה על מכתבו שרוצה להיות חבר –מעמבער- דבית הכנסת שלי, הנה מלבד התשלום מס השנתי כפי אשר יכתוב לו הפרעזידענט של בית הכנסת, הנה כל מעמעבער (חבר) מתבקש לקיים התקנות: א) בכל יום חומש עם פרש"י – מפרשת השבוע{{הערה|ראה: [[שיעורים יומיים#חלוקת השיעורים|תקנת החת"ת - חומש]].}}. ב) לשמור התקנה דאמירת תהלים{{הערה|ראה: [[שיעורים יומיים#חלוקת השיעורים|תקנת החת"ת - תהלים]].}}.... ג) לקרוא את השיחות ואת ירחון הקריאה והקדושה".


==המדורים==
==המדורים==
שורה 59: שורה 59:
הירחון יצא לאור בהעלמת שם העורך{{הערה|מסופר אשר בשעה שהתחיל להופיע ירחון "הקריאה והקדושה" הבחין מאן דהוא, אשר מדי חדש בחדשו מגיע אדם בלתי מוכר ל-[[770]], נכנס הישר למשרדו של ה[[רבי]], יושב שם משך זמן, וחוזר כלעומת שבא מבלי לומר מילה לעוברים ושבים, כאשר תמיד, כחלוף ימים מספר מביקוריו, יוצא לאור הירחון "הקריאה והקדושה". אחד התלמידים החליט לעקוב אחרי האיש, כשיבא בפעם הבאה. ואכן, בביקורו הבא של האיש, לאחר שיצא מחדרו של הרבי, נכנס לתחנת הרכבת, ואחריו אותו תלמיד. כך נסעו השניים במשך מספר שעות ברכבת התחתית, כשכל חצי שעה מחליף האיש את הקרון או את המסלול, והתלמיד אחריו, לבסוף ניגש האיש לתלמיד ואמר לו: "האמנם רצונך שנשב כך שנינו ברכבת במשך כל היום? הרי כל זמן שלא תניחני לנפשי לא ארד מהרכבת"...}}, מה שגרם לספקולציות וניחושים סביב הכותבים בו.
הירחון יצא לאור בהעלמת שם העורך{{הערה|מסופר אשר בשעה שהתחיל להופיע ירחון "הקריאה והקדושה" הבחין מאן דהוא, אשר מדי חדש בחדשו מגיע אדם בלתי מוכר ל-[[770]], נכנס הישר למשרדו של ה[[רבי]], יושב שם משך זמן, וחוזר כלעומת שבא מבלי לומר מילה לעוברים ושבים, כאשר תמיד, כחלוף ימים מספר מביקוריו, יוצא לאור הירחון "הקריאה והקדושה". אחד התלמידים החליט לעקוב אחרי האיש, כשיבא בפעם הבאה. ואכן, בביקורו הבא של האיש, לאחר שיצא מחדרו של הרבי, נכנס לתחנת הרכבת, ואחריו אותו תלמיד. כך נסעו השניים במשך מספר שעות ברכבת התחתית, כשכל חצי שעה מחליף האיש את הקרון או את המסלול, והתלמיד אחריו, לבסוף ניגש האיש לתלמיד ואמר לו: "האמנם רצונך שנשב כך שנינו ברכבת במשך כל היום? הרי כל זמן שלא תניחני לנפשי לא ארד מהרכבת"...}}, מה שגרם לספקולציות וניחושים סביב הכותבים בו.


ברבות השנים התגלתה זהותו של העורך, היה זה איש בשם אהרן (הערי) הירש הלוי, שהי' עורכו של השבועון היידי "דאס אידישע ליכט" - "וועכענטליכע זשורנאל פאר חיזוק הדת" שהופיע במשך שנים רבות בניו יורק תחת שמו האמיתי של העורך. בעקבות פרשה כספית שהיה מעורב בו נאלץ להחליף את שמו וזהותו ל: א. לעוויט{{הערה|פרטים על כך ראה בספר תולדותיו של יוסלה רוזנבלט.}}.
ברבות השנים התגלתה זהותו של העורך, היה זה איש בשם [[אהרן לוויט|אהרן (הערי) הירש הלוי]], שהי' עורכו של השבועון היידי "דאס אידישע ליכט" - "וועכענטליכע זשורנאל פאר חיזוק הדת" שהופיע במשך שנים רבות בניו יורק תחת שמו האמיתי של העורך. בעקבות פרשה כספית שהיה מעורב בו נאלץ להחליף את שמו וזהותו ל: א. לעוויט{{הערה|פרטים על כך ראו בספר תולדותיו של יוסלה רוזנבלט.}}.


גם שמותיהם של כותבי המאמרים לא זוהו, (מלבד מאמריו ושיחותיו של [[הרבי הריי"צ|הרבי]] שהודפסו בירחון) שמות הסופרים היו: איש יהודי, בן ישראל, הרב מאיר, וכי"ב.
גם שמותיהם של כותבי המאמרים לא זוהו, (מלבד מאמריו ושיחותיו של [[הרבי הריי"צ|הרבי]] שהודפסו בירחון) שמות הסופרים היו: איש יהודי, בן ישראל, הרב מאיר, וכי"ב.
שורה 111: שורה 111:
בהמשך מביא הכותב דברים מהמאמר ומפריכם.
בהמשך מביא הכותב דברים מהמאמר ומפריכם.


גם [[חסידי חב"ד]] השמיעו ביקורת על המאמר, כך לדוגמא כתב הרב [[שאול דוב זיסלין]] במכתב למערכת הקריאה והקדושה תגובה בה הוא מביע אודות עיוות דמותה של החסידות{{הערה|1=פורסם על ידי [[יהושע מונדשיין]] בכפר חב"ד. [http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=38&lang=hebrew לקריאה באתר] {{שטורעם}}.}}.
גם [[חסידי חב"ד]] השמיעו ביקורת על המאמר, כך לדוגמה כתב הרב [[שאול דוב זיסלין]] במכתב למערכת הקריאה והקדושה תגובה בה הוא מביע אודות עיוות דמותה של החסידות{{הערה|1=פורסם על ידי [[יהושע מונדשיין]] בכפר חב"ד. [http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=38&lang=hebrew לקריאה באתר] {{שטורעם}}.}}.


התלונות הגיעו גם ל[[אדמו"ר הריי"צ]], שכתב בעקבות כך לעורך{{הערה|אג"ק אדמו"ר הריי"צ איגרת א'רפ"ז.}} (ככל הנראה יועד מכתב זה להדפסה בתוך הגליון הבא{{הערה|סקירה על הקריאה והקדושה, ועד חב"ד, תשרי תשע"ו.}}, לפועל הוא לא נדפס שם):
התלונות הגיעו גם ל[[אדמו"ר הריי"צ]], שכתב בעקבות כך לעורך{{הערה|אג"ק אדמו"ר הריי"צ איגרת א'רפ"ז.}} (ככל הנראה יועד מכתב זה להדפסה בתוך הגליון הבא{{הערה|סקירה על הקריאה והקדושה, ועד חב"ד, תשרי תשע"ו.}}, לפועל הוא לא נדפס שם):
שורה 133: שורה 133:


בברכה.|מרכאות=כן}}.
בברכה.|מרכאות=כן}}.
== עיתון הקריאה והקדושה כיום ==
לאחר כ80 שנה שלא הופיע עיתון "הקריאה והקדושה", בתלמוד תורה חב"ד דברי מנחם נתניה החליטו כמה מתלמידי התמימים במתיבתות לחדשו לתלמידי המתיבתות, והוא יוצא לאור תחת הכותרת 'יוצא לאור לחיזוק ההתקשרות לכ"ק אדמו"ר נשיא דורנו. העיתון אינו מזדהה עם אחד מהזרמים בחב"ד אלא מיועד גם לאחדות תלמידי התמימים במתיבתות.
היוזמה התברכה, העיתון יוצא לאור כל חודש החל מחודש שבט ה'תשפ"ב (כאשר היה אז גל הקורונה האחרון), העיתון יצא אז במהדורה ראשונית ומיוחדת לרגל י' בשבט.
כל חודש יש נושא מיוחד שעליו מתבסס העיתון, מחודש לחודש כמות המנויים גודלת ב"ה.
בין המדורים העיקריים בעיתון הוא:
"קראתי ואין עונה" - לקט שיחות מהרבי על שלושת השלמויות מכל השנים.
סודו של המקדש - מדור החושף את צורתו האמיתית של בית המקדש והמיקום המדויק שלו ועוד עשרות פרטים מעניינים על בית המקדש והר הבית המדור יצא לאור החל מחודש אלול ה'תשפ"ב כאחד מהמדורים החדשים לקראת השנה החדשה.
סיפור מתח בהמשכים "שלום אחים" - אחד המדורים הבולטים ביותר האהובים ביותר על תלמידי התמימים שקוראים בשקיקה את סיפורם של מוטל וישראל התמימים מהשואה שעזבו אחד את השני, עם סוף מפתיע, הסיפור עוד טרם הסתיים.
השנה העיתון תחת נושא מרכזי "הקהל" וכן גם מוסף מיוחד יוצא מידי חודש נקרא בשם "הקהל את העם".
<gallery>
</gallery>
[[
[[ממוזער]]
<gallery>
</gallery>
]]
==ראו גם==
==ראו גם==
*[[שיר הגאולה (אדמו"ר הריי"צ)|שיר הגאולה]]
*[[שיר הגאולה (אדמו"ר הריי"צ)|שיר הגאולה]]