הקריאה והקדושה – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
←העורך וכותבי המאמרים: קישור לערך |
||
| (85 גרסאות ביניים של 28 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[ | [[קובץ:הקריאה והקדושה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|"הקריאה והקדושה"]] | ||
'''הקריאה והקדושה''', הינו ביטאון בשפת ה[[אידיש]], שהופיע בין השנים [[תש"א]] - [[תש"ה]], ויצא לאור על ידי [[אגודת חסידי חב"ד]]. | |||
'''הקריאה והקדושה''', הינו ביטאון בשפת ה[[אידיש]], שהופיע בין השנים [[תש"א]] - [[תש"ה]], ויצא לאור על ידי [[אגודת חסידי חב"ד]]. | |||
==הירחון== | ==הירחון== | ||
ירחון 'הקריאה והקדושה' יצא לאור בשנים [[תש"א]] - [[תש"ה]] בקשר ל[[מלחמת העולם | ירחון 'הקריאה והקדושה' יצא לאור בשנים [[תש"א]] - [[תש"ה]] בקשר ל[[מלחמת העולם השנייה]] שהשתוללה אז, ו[[השואה|שואת יהודי אירופה]] שהתרחשה במקביל אליה. מטרתו המוצהרת של הירחון היא "ליצור במה עליה יושמע קולו של כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש ([[הרבי הריי"צ]])"{{הערה|מתוך מאמר סיכום בסיום השנתון הראשון של הקריאה והקדושה.}}, זאת מכיון שבמצב הנוכחי בעולם אין שום קול בטוח ויציב מלבד קולו של הרבי{{הערה|"מה אנו ומה חיינו" בהקריאה והקדושה גליון ב'.}}. | ||
הירחון נשא אופי משיחי מובהק, כאשר המסר העיקרי העובר מבין דפיו אשר המוצא היחיד מן המלחמה הינה הגאולה הקרובה. הירחון ראה את עצמו כ"בימה זמנית" בלבד להפצת דברי הרבי באשר "מובן מאליו שבצפותנו לגאולה מיידית איננו בונים כאן עיתון לאורך ימים"{{הערה|מתוך פרסומת | הירחון נשא אופי משיחי מובהק, כאשר המסר העיקרי העובר מבין דפיו אשר המוצא היחיד מן המלחמה הינה הגאולה הקרובה. הירחון ראה את עצמו כ"בימה זמנית" בלבד להפצת דברי הרבי באשר "מובן מאליו שבצפותנו לגאולה מיידית איננו בונים כאן עיתון לאורך ימים"{{הערה|מתוך פרסומת באנגלית בתוך הירחון.}}. אף המדורים אשר עסקו בענינים אחרים לכאורה, נשאו בקרבם את בשורת הגאולה הקרובה{{הערה|'שופרו של משיח' [[ועד חיילי בית דוד]] [[תשרי]] [[תשע"ו]].}}. | ||
הגליון הראשון יצא לאור לקראת חודש [[תשרי]] [[תש"א]], והגליון האחרון יצא לקראת חודש [[אלול]] [[תש"ה]]. צורת העיתון ומדוריו השונים נשארו כמעט ללא שינוי מהגליון הראשון ועד האחרון. | הגליון הראשון יצא לאור לקראת חודש [[תשרי]] [[תש"א]], והגליון האחרון יצא לקראת חודש [[אלול]] [[תש"ה]]. צורת העיתון ומדוריו השונים נשארו כמעט ללא שינוי מהגליון הראשון ועד האחרון. | ||
| שורה 12: | שורה 11: | ||
בראש החוברת הראשונה נכתבו המילים: "אונטער דער לייטונג און מיט דער באטהייליגונג פון הרבי מליובאוויטש", היינו שהעיתון יוצא תחת פיקוחו ובהשתתפותו האישית של אדמו"ר הריי"צ. אך מיד בחוברת השניה הדבר שונה, ובמקום זאת נדפס: "מיט דער גוטהייסונג און ברכה פון הרבי מליובאוויטש" - "באישורו ובברכתו" אך לא יותר מכך, וכך נדפס גם בכל שישים החוברות הבאות. עם זאת, הרבי סיפר שהרבי הריי"צ הגיה את העיתון וכתב חלקים ממנו, במיוחד את החלקים הנוגעים לתולדות חב"ד{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15992&st=&pgnum=48&hilite= שיחת ש"פ פנחס תשמ"ה].}} | בראש החוברת הראשונה נכתבו המילים: "אונטער דער לייטונג און מיט דער באטהייליגונג פון הרבי מליובאוויטש", היינו שהעיתון יוצא תחת פיקוחו ובהשתתפותו האישית של אדמו"ר הריי"צ. אך מיד בחוברת השניה הדבר שונה, ובמקום זאת נדפס: "מיט דער גוטהייסונג און ברכה פון הרבי מליובאוויטש" - "באישורו ובברכתו" אך לא יותר מכך, וכך נדפס גם בכל שישים החוברות הבאות. עם זאת, הרבי סיפר שהרבי הריי"צ הגיה את העיתון וכתב חלקים ממנו, במיוחד את החלקים הנוגעים לתולדות חב"ד{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15992&st=&pgnum=48&hilite= שיחת ש"פ פנחס תשמ"ה].}} | ||
בהקריאה והקדושה התפרסמו באורח קבע [[מאמר|מאמרים]], [[שיחה|שיחות]] ו[[אגרות קודש]] מ[[אדמו"ר הריי"צ]], וכמו כן ארבעת ה"[[קול קורא|קול קורא'ס]]" המפורסמים. בנוסף לכך התפרסמו מדורים שונים, ביניהם: תרגום ה[[תניא]] ל[[אידיש]], פירוש | בהקריאה והקדושה התפרסמו באורח קבע [[מאמר|מאמרים]], [[שיחה|שיחות]] ו[[אגרות קודש]] מ[[אדמו"ר הריי"צ]], וכמו כן ארבעת ה"[[קול קורא|קול קורא'ס]]" המפורסמים. בנוסף לכך התפרסמו מדורים שונים, ביניהם: תרגום ה[[תניא]] ל[[אידיש]], פירוש תפילה, מן התנ"ך, פירוש על ההפטרות, 'אותיות פורחות', 'תשובות לשאלות', מאמרים שונים, והמדור המפורסם 'שיחת חולין בטהרה', המוכר לכולם עקב כך שנכתב (בשונה משאר המדורים) ב[[לשון הקודש]]. | ||
התעסקותו של [[הרבי הריי"צ|הרבי]] בירחון זה הייתה עד לפרטים הקטנים הנוגעים להוצאה לאור, והוא דאג להפצתו בתפוצות ישראל, וחקר והתענין כיצד הוא מתקבל בקהל. ניתן לראות זאת בין היתר ממכתב שכותב הרבי לעורך העיתון: "הנני שולח בזה 1) מכתב ממכירי שי' אם איזה הערות. 2) מאמר מהרב... וחפצי לדעת חוות דעת עליו עלי לא עשה רושם הראוי. יש בו חומר ראוי לבניין, אבל כמו שהוא הנה מלבד האריכות והכופל, הנה גם התוכן בלתי מסודר. צריכים לחשבו אודות החומר לחוברת כסלו, כי נחוץ שהירחון יופיע קודם ר"ח, ויגיע לקוראיו בתחילת החודש". וכך מאריך הרבי בפרטים למדורים הנדרשים לירחון וכיוצא בזה. | |||
במכתביו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ישנם ביטויים רבים במעלתו של העיתון{{הערה|"כשראיתי את המצב הנורא, התחלתי להוציא לאור ירחון הקריאה והקדושה לגול את חרפת מחריבי קהל עדת ישראל, וזה כשלש שנים הוא מופיע מדי חדש בחדשו בהוראה באצבע על דבר הצרות הבאות על כלל ישראל כי חבלי משיח המה, במאמרים רציניים במאד, ומיוסדים על יסודות הגיונים במאד" (אג"ק ח"ז עמ' קצא). "די צייטשריפט הקריאה והקדושה איז זעהער א וויכטיגע, זי בעהאנדעלט זעהער וויכטיגע פראגן, און איז א לעזע שטאף פון די בעסטע רעליגיעזע לאגישע ארטיקלען.. איך גלויב.. עס וואלט זיכער געווען זייער נויטיג פאר זיי צו לעזען די צייט שריפט, עס וועט זיי ברענגען א געוויסע ערפרישונג אין זייערע [[נשמה|נשמות]].." (אג"ק ח"ה עמ' שמב). "הוא מכיל בקרבו הקב חומטין הדרוש לכל לומד תורה בכלל כאויר לנשימה" (ח"ה עמ' רטו). "בטח הוא קורא ומתענין בהקריאה והקדושה, אשר טעם קריאת שם זה הוא קריאה להקדושה, דפי' וענין קדושה זו הוא הזמנה, והוא להיות מוכן לביאת המשיח, וההזמנה צריכה להיות בתשובה ובמעשים.." (ח"ה עמ' שנט). "ונהניתי מאד מההתעוררות הגדולה והרושם הנעים שעשה על הצעירים.. הירחון הקריאה והקדושה מעורר ומעודד את כל החי בישראל לשום לב אל התורה והמצוה שזה הי' והוא גאון יעקב סלה.." (אג"ק ח"ה עמ' שעו). "הקריאה והקדושה הוא ספר שלם ואינו עיתון זמני שמכיון שעבור הזמן עברו עניניו" (אג"ק ח"ה ע' תב).}}. | במכתביו של [[אדמו"ר הריי"צ]] ישנם ביטויים רבים במעלתו של העיתון{{הערה|"כשראיתי את המצב הנורא, התחלתי להוציא לאור ירחון הקריאה והקדושה לגול את חרפת מחריבי קהל עדת ישראל, וזה כשלש שנים הוא מופיע מדי חדש בחדשו בהוראה באצבע על דבר הצרות הבאות על כלל ישראל כי חבלי משיח המה, במאמרים רציניים במאד, ומיוסדים על יסודות הגיונים במאד" (אג"ק ח"ז עמ' קצא). "די צייטשריפט הקריאה והקדושה איז זעהער א וויכטיגע, זי בעהאנדעלט זעהער וויכטיגע פראגן, און איז א לעזע שטאף פון די בעסטע רעליגיעזע לאגישע ארטיקלען.. איך גלויב.. עס וואלט זיכער געווען זייער נויטיג פאר זיי צו לעזען די צייט שריפט, עס וועט זיי ברענגען א געוויסע ערפרישונג אין זייערע [[נשמה|נשמות]].." (אג"ק ח"ה עמ' שמב). "הוא מכיל בקרבו הקב חומטין הדרוש לכל לומד תורה בכלל כאויר לנשימה" (ח"ה עמ' רטו). "בטח הוא קורא ומתענין בהקריאה והקדושה, אשר טעם קריאת שם זה הוא קריאה להקדושה, דפי' וענין קדושה זו הוא הזמנה, והוא להיות מוכן לביאת המשיח, וההזמנה צריכה להיות בתשובה ובמעשים.." (ח"ה עמ' שנט). "ונהניתי מאד מההתעוררות הגדולה והרושם הנעים שעשה על הצעירים.. הירחון הקריאה והקדושה מעורר ומעודד את כל החי בישראל לשום לב אל התורה והמצוה שזה הי' והוא גאון יעקב סלה.." (אג"ק ח"ה עמ' שעו). "הקריאה והקדושה הוא ספר שלם ואינו עיתון זמני שמכיון שעבור הזמן עברו עניניו" (אג"ק ח"ה ע' תב).}}. | ||
בהזדמנות מסוימת אמר [[הרבי]] לר' [[אברהם פריז]], שעבד יחד עם הרבי על ההוצאה לאור של גליונות ה"הקריאה והקדושה": "באם הצלחנו 'לגרד' את ה'עולם' - מלשון 'העלם והסתר' - עם חוברות אלו - הרי הצלחנו במטרתנו. אך באם הדבר לא 'הזיז' לאיש - הרי הפסדנו את המערכה מראשיתה...". | |||
לסיבת קריאת הירחון בשם זה הסביר [[הרבי הריי"צ]]: "אשר טעם קריאות שם זה הוא קראה להקדושה, דפירוש וענין הקדושה היא הזמנה, והוא להיות מוכן לביאת המשיח וההזמנה צריכה להיות במעשים"{{הערה|[[אגרות קודש כ"ק אדמו"ר הריי"צ]], חלק ה' עמ' שנ"ט.}}. ו[[הרבי]] התבטא על שם העיתון, שהוא פועל באדם באופן של "הקריאה והקדושה", שככל שהוא קורא יותר בעלונים אלו, מתווספת אצלו קדושה{{הערה|שיחת ליל כ"ד טבת ה'תשנ"ב.}}. | |||
הרבי הריי"צ ראו בירחון זה "עמוד האש המאיר את אורחותיהם החשוכים של בעלי הבתים היגעים, החיים בתוך ה "הוּ-הָא" של השוק הסוער"{{הערה|[[אגרות קודש כ"ק אדמו"ר הריי"צ]], חלק ח' עמ' ה'.}} . | |||
[[הרבי הריי"צ]] טען ש"הוא מכיל בקרבו הקב חומטין הדרוש לכל לומד תורה בכלל כאוויר לנשימה" {{הערה|[[אגרות קודש כ"ק אדמו"ר הריי"צ]], חלק ה' עמ' רט"ו.}}, ולכן הוא דרבן, עודד ועורר את [[אנ"ש]] להפיץ את הירחון בכל מקום אפשרי, וכך הוא כותב: "אודות הפצת הקריאה והקדושה...צריך להשתדל בזה, הן בעצמו והן לבקש בניו שי' שיעזרו לו בזה והן ע"י ידידנו אנ"ש והחרדים לדבר ה' שכל האחד ואחד ישתדל להפיץ בין מכריו ומיודעיו"{{הערה|[[אגרות קודש כ"ק אדמו"ר הריי"צ]], חלק ה' עמ' ק"נ.}}. "צריכים לפרסמו ככל האפשר והוא טובת הרבים"{{הערה|[[אגרות קודש כ"ק אדמו"ר הריי"צ]], חלק ה' עמ' רכ"ו.}}. "מהנחוץ להשתדל להפיץ את הקריאה והקדושה במחנו, כלומר להשיג חותמים שיחתמו עליו, ושילמו את המחיר שהושת עליו, ואולי ימצא איש הגון לזה שיתעסק בזה""{{הערה|[[אגרות קודש כ"ק אדמו"ר הריי"צ]], ח"ה עמ' קס"ג.}}. "צריכים לפרסמו ברבים להרבות מספר קוראיו"{{הערה|[[אגרות קודש כ"ק אדמו"ר הריי"צ]], ח"ה עמ' קס"ו.}}. ועוד ביטויים רבים מאוד. | |||
יתרה מזו, הרבי כותב כי קריאת והפצת ירחונים אלו זוהי הדרך ל[[התקשרות]] אליו. | |||
לקבוצת תלמידים כותב הרבי: "מברכים אתם את הוי' על התקשרותכם אלי, נעים לי לשמוע כזאת אבל עליכם להתבונן האם כן הוא שקשורים אתם אלי או רק דמיון בעלמה הוא או פתגם ריקן, כי בהכרח הדבר אשר ההתקשרות צריכה להביא בעזה"י (בעזרת ה' יתברך) פועל דבר, ומהו פועל דבר אשר הביא את התקשרוכם, הלא ידעתם את אשר אני דורש..." ובין הדברים אותם מונה הרבי, הוא כותב "הפצת הקריאה והקדושה""{{הערה|[[אגרות קודש כ"ק אדמו"ר הריי"צ]], חלק ח' עמ' רכ"ב.}}. | |||
באופן מפורש יותר כותב הרבי: "במענה על מכתבו שרוצה להיות חבר –מעמבער- דבית הכנסת שלי, הנה מלבד התשלום מס השנתי כפי אשר יכתוב לו הפרעזידענט של בית הכנסת, הנה כל מעמעבער (חבר) מתבקש לקיים התקנות: א) בכל יום חומש עם פרש"י – מפרשת השבוע{{הערה|ראה: [[שיעורים יומיים#חלוקת השיעורים|תקנת החת"ת - חומש]].}}. ב) לשמור התקנה דאמירת תהלים{{הערה|ראה: [[שיעורים יומיים#חלוקת השיעורים|תקנת החת"ת - תהלים]].}}.... ג) לקרוא את השיחות ואת ירחון הקריאה והקדושה". | |||
==המדורים== | ==המדורים== | ||
| שורה 29: | שורה 42: | ||
===שיחת חולין בטהרה=== | ===שיחת חולין בטהרה=== | ||
המדור הסאטירי "שיחת חולין בטהרה" נכתב | המדור הסאטירי "שיחת חולין בטהרה" נכתב ב[[לשון הקודש]] תחת שם העט "בן ישראל". | ||
במשך שלושת השנים הראשונות להופעת הירחון הופיע בקביעות המדור תחת הכותרת "שיחות חולין בטהרה – שכך נאמר". בתחילה מרצה הכותב את הדיעה הרווחת ברחוב, ועל זה כותב "ואני הקטן אומר – לאו דוקא!" וממשיך לאו דוקא שזה, ולאו דוקא שזה, אמנם לזה ולזה הנני מסכים, אך זה וזה לאו דוקא. ומסיים "שכך נאמר:" ומביא איזה פסוק המתקשר לענין. | במשך שלושת השנים הראשונות להופעת הירחון הופיע בקביעות המדור תחת הכותרת "שיחות חולין בטהרה – שכך נאמר". בתחילה מרצה הכותב את הדיעה הרווחת ברחוב, ועל זה כותב "ואני הקטן אומר – לאו דוקא!" וממשיך לאו דוקא שזה, ולאו דוקא שזה, אמנם לזה ולזה הנני מסכים, אך זה וזה לאו דוקא. ומסיים "שכך נאמר:" ומביא איזה פסוק המתקשר לענין. | ||
| שורה 38: | שורה 51: | ||
מתחת ל"פורים-תורה" הודפסה בקביעות הערת שוליים שתוכנה הוא שעל אף שאין ימי המלחמה והשואה הזמן המתאים לבדיחות וליצנות, מכל מקום מדפיסים צחוק פורימי בכדי לא לשנות ממנהג ישראל להרבות בשמחה לכבוד פורים, והשי"ת יושיע את עמו ישראל. | מתחת ל"פורים-תורה" הודפסה בקביעות הערת שוליים שתוכנה הוא שעל אף שאין ימי המלחמה והשואה הזמן המתאים לבדיחות וליצנות, מכל מקום מדפיסים צחוק פורימי בכדי לא לשנות ממנהג ישראל להרבות בשמחה לכבוד פורים, והשי"ת יושיע את עמו ישראל. | ||
== | ===זכרון [[זכות אבות]]=== | ||
המדור "זכרון זכות אבות" אודות [[ימי חב"ד]] הופיע בהתחלה יחד עם המדור "אגודת חסידי חב"ד טעטיקייט" (=פעילות [[אגו"ח]]), אך בתחילת שנת [[תש"ד]] התחיל להופיע תחת שמו החדש "זכרון זכות אבות". | |||
המדור נכתב על ידי [[הרבי הריי"צ]]{{מקור}}, וכולל [[יום הילולא|ימי הילולא]] וחגי הגאולה של [[רבותינו נשיאנו]], ושל אדמו"רי חב"ד אחרים מצאצאי ה[[צמח צדק]]. | |||
כך | ==העורך וכותבי המאמרים== | ||
הירחון יצא לאור בהעלמת שם העורך{{הערה|מסופר אשר בשעה שהתחיל להופיע ירחון "הקריאה והקדושה" הבחין מאן דהוא, אשר מדי חדש בחדשו מגיע אדם בלתי מוכר ל-[[770]], נכנס הישר למשרדו של ה[[רבי]], יושב שם משך זמן, וחוזר כלעומת שבא מבלי לומר מילה לעוברים ושבים, כאשר תמיד, כחלוף ימים מספר מביקוריו, יוצא לאור הירחון "הקריאה והקדושה". אחד התלמידים החליט לעקוב אחרי האיש, כשיבא בפעם הבאה. ואכן, בביקורו הבא של האיש, לאחר שיצא מחדרו של הרבי, נכנס לתחנת הרכבת, ואחריו אותו תלמיד. כך נסעו השניים במשך מספר שעות ברכבת התחתית, כשכל חצי שעה מחליף האיש את הקרון או את המסלול, והתלמיד אחריו, לבסוף ניגש האיש לתלמיד ואמר לו: "האמנם רצונך שנשב כך שנינו ברכבת במשך כל היום? הרי כל זמן שלא תניחני לנפשי לא ארד מהרכבת"...}}, מה שגרם לספקולציות וניחושים סביב הכותבים בו. | |||
ברבות השנים התגלתה זהותו של העורך, היה זה איש בשם [[אהרן לוויט|אהרן (הערי) הירש הלוי]], שהי' עורכו של השבועון היידי "דאס אידישע ליכט" - "וועכענטליכע זשורנאל פאר חיזוק הדת" שהופיע במשך שנים רבות בניו יורק תחת שמו האמיתי של העורך. בעקבות פרשה כספית שהיה מעורב בו נאלץ להחליף את שמו וזהותו ל: א. לעוויט{{הערה|פרטים על כך ראו בספר תולדותיו של יוסלה רוזנבלט.}}. | |||
גם שמותיהם של כותבי המאמרים לא זוהו, (מלבד מאמריו ושיחותיו של [[הרבי הריי"צ|הרבי]] שהודפסו בירחון) שמות הסופרים היו: איש יהודי, בן ישראל, הרב מאיר, וכי"ב. | |||
מספר הרב [[לייבל ביסטריצקי]] שהיה בין אחראים להכין את הירחון למשלוח: "הסודיות סביב העבודה בחוברת הקריאה והקדושה היתה מוחלטת. האחד לא ידע מהשני, אנו לא ידענו מי מביא את החוברות, מי לוקח אותם הלאה וכיוצא בזה, כל הפרטים סביבם היו ממודרים". | |||
==קול קורא== | ==קול קורא== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]}} | ||
על דפי ירחון זה הכריז | על דפי ירחון זה הכריז [[אדמו"ר הריי"צ]] - ליהדות העולמית בכלל, ויהודי אמריקה בפרט - על תנועת "[[לאלתר לתשובה לאלתר לגאולה]]" בארבעת ה"[[קול קורא]]" הידועים. | ||
ב"קול-קורא" אלו בישר ליהודי התפוצות כי עומדים אנו ערב ה[[גאולה]] השלימה. דגש מיוחד הניח על הצורך באמונה חזקה ואיתנה שהייסורים הינם חבלי משיח, ואמר שהם יכולים להיות קלים בהרבה על ידי [[תשובה]] אמיתית. | ב"קול-קורא" אלו בישר ליהודי התפוצות כי עומדים אנו ערב ה[[גאולה]] השלימה. דגש מיוחד הניח על הצורך באמונה חזקה ואיתנה שהייסורים הינם חבלי משיח, ואמר שהם יכולים להיות קלים בהרבה על ידי [[תשובה]] אמיתית. | ||
| שורה 70: | שורה 78: | ||
=="אותיות פורחות"== | =="אותיות פורחות"== | ||
[[ | [[קובץ:"אותיות פורחות".jpg|שמאל|ממוזער|250px|"אותיות פורחות"]] | ||
בין מאות דפי "הקריאה והקדושה" מופיעות עשרות פעמים 'אותיות פורחות'. היה זה שורת מילים עבריות, הנראות כחסרות משמעות לכאורה. אבל בהם היו טמונים נבואות שמיימיות, אשר רובן הגדול לא פוענח עדיין עד עצם היום הזה. | בין מאות דפי "הקריאה והקדושה" מופיעות עשרות פעמים 'אותיות פורחות'. היה זה שורת מילים עבריות, הנראות כחסרות משמעות לכאורה. אבל בהם היו טמונים נבואות שמיימיות, אשר רובן הגדול לא פוענח עדיין עד עצם היום הזה. | ||
| שורה 83: | שורה 91: | ||
ראשי התיבות הם באידיש, ותוכנם בתרגום חופשי: מהפכות עולם יחלו בקרוב, והרבה! אבל הבשורה על פתיחתם תהי' בסביבות ערב [[פסח]], שנה זו. בעצם, זה יהיה בשלושה עשר ב[[ניסן]]: "הפלישה עומדת להתבצע! היא מחכה בחזית!" זה ודאי יהיה ה"כי יום נקם בלבי ושנת גאלי באה!" הדמוקרטי' שלנו (בנות הברית) תחל לגלות אז למחצה את סוד הפלישה שהיא מתכננת, נם אם היא בהיקף קטן ומאוד לא ברור! | ראשי התיבות הם באידיש, ותוכנם בתרגום חופשי: מהפכות עולם יחלו בקרוב, והרבה! אבל הבשורה על פתיחתם תהי' בסביבות ערב [[פסח]], שנה זו. בעצם, זה יהיה בשלושה עשר ב[[ניסן]]: "הפלישה עומדת להתבצע! היא מחכה בחזית!" זה ודאי יהיה ה"כי יום נקם בלבי ושנת גאלי באה!" הדמוקרטי' שלנו (בנות הברית) תחל לגלות אז למחצה את סוד הפלישה שהיא מתכננת, נם אם היא בהיקף קטן ומאוד לא ברור! | ||
== | =="הקריאה והקדושה" ומשיח== | ||
על רקע נבואות שמיימיות אלה, שחזרו ונשנו בגיליונות "הקריאה והקדושה", כל פעם בסגנון נבואי כזה או אחר - מסופר הסיפור הבא: | |||
פעם שאל [[הרבי הריי"צ]] את חתנו, הרבי, מה אומר העולם על "הקריאה והקדושה"? הרבי ניסה להתחמק מלהשיב, אולם לאחר שהרבי הריי"צ שאל שוב ושוב, ענה הרבי שהעולם אומרים שהרבי הריי"צ רומז על עצמו שהוא ה[[משיח]]... הגיב [[הרבי הריי"צ]] ואמר: נו, העיקר שמדברים על משיח... | |||
==ביקורת== | |||
בגליון השני הודפס מאמר בשם "תורת חסידות חב"ד" תחת שם העט א.י. סגל. מכיון שהעורך לא היה מחסידי חב"ד, שאב את דבריו מכלי שני והיו בהם הרבה ידיעות מוטעות. במאמר כתב העורך שבלימוד הנגלה לא נראה כל כך האור הא-לוקי שבה, והביא על כך מכתב מ[[הרבי הרש"ב]], והוא הרחיב וביאר את תוכנו על פי הבנתו. | |||
המאמר ותרגומו למכתב הרבי הרש"ב, הובנו על ידי רבים כהצהרה שאין בתורת הנגלה שום קדושה כשלעצמה. הדברים עוררו התנגדות חריפה אצל חוגי המתנגדים. | |||
זמן קצר לאחר מכן פרסם הרב [[יוסף דוב סולובייצ'יק (בוסטון)|יוסף דוב סולובייצ'יק]]{{הערה|על פי בקשת הרב שלמה היימן}} מאמר נגד זה במקומון יהודי בבוסטון תחת שם העט {{מונחון|י.ד. זמיר|סולובייצ'יק - פירושו ציפור שיר}}{{הערה|The making of a godol.}}. לאחר חקירה התברר לרבי מי הוא הכותב והזמינו לשיחה. השיחה התקיימה ברוח ידידותית ובה הזכיר הרבי להרב סולבייצ'יק את ידידותו של סביו עם [[רבותינו נשיאנו|אדמו"רי חב"ד]] והוא מקווה שגם הוא, הנכד - יפעל ברוח ידידות זו{{הערה|ראו קונטרס אפריון שלמה, ישורון כרך ח.}}. | |||
ביקורת מתונה יותר, בעקבות מאמר זה, יצאה גם מחוגי החסידים, וכך כתב הרב מרדכי הברמן, מחסידי בעלזא, רב בבראונזוויל, במכתב למערכת תחת הכותרת "בקורת נגד המאמר "תורת חסידות חב"ד" בירחון "הקריאה והקדושה"{{הערה|1=התפרסם באתר [https://theantitzemach.blogspot.com הירשל ציג].}}: | |||
{{ציטוט|תוכן="כבוד ההנהלה! | |||
"האומנם לא אדע אם דברי אלה ירגיזו אתכם ממנוחתכם או תלעגו למו; בכל אופן שהוא, לא אוכל אדומה ולעבור בשתיקה על עלבון התורה היוצא מהמאמר הנזכר, אשר בעל המאמר הפשיטה מקדושתה והציגה ערומה לפני ההמון ועמי הארץ, ודברים כאלו אשר אפילו מפה לאוזן לא ניתנו להאמר, פרסם אותם בלשון [[זשרגון|אידיש]] לחלל כבודה ולהרים יד נגדה בפרסו', שומו שמים! | |||
"ובטרם כל שיח אומר: שהגם שבעל המאמר "א.י. סגל" כותב שמעתיק כמה מדברים אלו בשם "האדמו"ר הרש"ב נ"ע" לא אאמין אם יצאו דברים כאלו /כמו שמבינם ומוסרם לנו הכותב/ מפיו הקדוש, ואם אולי יצא מפיה"ק כזה וכזה ואפילו מפורש, הלא הי' צריך לדחוק ולעשות פירוש לפירושו ולא למוסרם בפומבי באופן כזה. ולכן וויכוחי הזה הוא רק עם הכותב ועם ההנהלה אשר ראתה לפרסם כאלו. | |||
"כותב שורות אלו הי' רב בישראל בעירות חשובות ומפורסמות מעבר לים, וגם כעת פה בקהילות נאות וחסודות, התאבק בעפר רגלי גדולי ישראל יראי ה' באמת, נתגדל מנעוריו על דרכי החסידות בין חסידים אמיתיים ורבותיו: כו"כ בג"ע זצ"ל והבדלו לחיים ארוכים האירו כל הארץ בקדושתם ואור תורתם, ומעולם לא שמע "תורת חסידות" מוזרה כזאת".}} | |||
בהמשך מביא הכותב דברים מהמאמר ומפריכם. | |||
גם [[חסידי חב"ד]] השמיעו ביקורת על המאמר, כך לדוגמה כתב הרב [[שאול דוב זיסלין]] במכתב למערכת הקריאה והקדושה תגובה בה הוא מביע אודות עיוות דמותה של החסידות{{הערה|1=פורסם על ידי [[יהושע מונדשיין]] בכפר חב"ד. [http://www.shturem.net/index.php?section=blog_new&article_id=38&lang=hebrew לקריאה באתר] {{שטורעם}}.}}. | |||
התלונות הגיעו גם ל[[אדמו"ר הריי"צ]], שכתב בעקבות כך לעורך{{הערה|אג"ק אדמו"ר הריי"צ איגרת א'רפ"ז.}} (ככל הנראה יועד מכתב זה להדפסה בתוך הגליון הבא{{הערה|סקירה על הקריאה והקדושה, ועד חב"ד, תשרי תשע"ו.}}, לפועל הוא לא נדפס שם): | |||
{{ציטוט|תוכן=עורך נכבד! | |||
שמעתי רגשת רבים על מאמרו של מר סגל יחי', והצדק אתם, והנני מצטער במאד על השגגה שיצאה מאי התאמת התכן והמבטא זה לזה. התכן הוא טוב והערצתו של מר סגל לגליא שבתורה בולט ממנו. | |||
והמבטאים הם להיפך. | |||
המבטאים של מר סגל הם נגד תורת החסידות. כ"ק אדמו"ר הזקן בספרו התניא פ"ה מבאר ענין מעלת היחוד דשכל האדם המקיף ומוקף מחכמתו ורצונו ית' שבתורה, ומדייק לומר שגם בבירור הטענות דראובן ושמעון ופסק ההלכה על פי התורה יש בזה קדושה נפלאה אשר שכל האדם מאוחד בחכמתו של הקב"ה ביחוד נפלא שאין יחוד כמוהו ולא כערכו נמצא כלל בגשמיות להיות לאחדים ומיוחדים ממש מכל צד ופינה. | |||
זאת אומרת שאף על פי שהטענות הן גשמיות ובדברים אשר בהכרח שיהי' בהם גם תערובת שקר, הנה מ"מ בירור הטענות באריכות הדבור ובהעמקה הוא ענין קדוש שאין למעלה הימנו. | |||
ועוד יותר בא רבינו להשמיענו שגם אם לא הי' ולא יהי' הדבר הזה לעולם, הנה מאחר שהלכה זו נאמרה במשנה או בגמרא ופוסקים היא חכמתו ורצונו של הקב"ה שהיא מזון לנפש בעלמא דין ובעלמא דאתי. | |||
ובידעי את חבתו של מר סגל לכל הקדוש בתורה ובמצוות ואת טיב ידיעתו בתורה הנגלית ויראתו את ה' כאחד היראים ושלמים לא אפונה שיעשה כל האפשר לתקן את שגגתו זאת במאמר ערוך ומסודר: | |||
:א) למחוק את המבטאים שהביא בשגגה. | |||
:ב) לבאר את המבטאים הבלתי מבוארים ואז יבואר את אשר הואיל לבאר במאמרו זה. | |||
באחד ממכתבי הוד כ"ק אאמו"ר הרה"ק זצוקללה"ה נבג"ם זי"ע אלי הוא כותב "אהוב את הבקרת הישרה המגבהת לרום בלתי משוער | |||
בברכה.|מרכאות=כן}}. | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
*[[שיר הגאולה (אדמו"ר הריי"צ)|שיר הגאולה]] | *[[שיר הגאולה (אדמו"ר הריי"צ)|שיר הגאולה]] | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
סדרת הגליונות צולמו ונסרקו, והם מופיעים באתר "[[היברו בוקס]]". בשנים האחרונות נדפסו כל הגליונות יחד בספר עב כרס{{הערה|אך על פי השמועה, בשם המזכיר הרב [[בנימין קליין]], כאשר רצו להדפיס את הגליונות מחדש הורה הרבי שלא לעשות זאת.}}. במשך השנים תורגמו עשרות כתבות מ"הקריאה והקדושה" ל[[לשון הקודש]] ונדפסו ב[[בית משיח (שבועון)|שבועון בית משיח]]. | *סדרת הגליונות צולמו ונסרקו, והם מופיעים באתר "[[היברו בוקס]]". בשנים האחרונות נדפסו כל הגליונות יחד בספר עב כרס{{הערה|אך על פי השמועה, בשם המזכיר הרב [[בנימין קליין]], כאשר רצו להדפיס את הגליונות מחדש הורה הרבי שלא לעשות זאת.}}. במשך השנים תורגמו עשרות כתבות מ"הקריאה והקדושה" ל[[לשון הקודש]] ונדפסו ב[[בית משיח (שבועון)|שבועון בית משיח]]. | ||
*'''קול קורא''', מוסף בית משיח 'במחנה צבאות השם' כ"ז סיון תש"פ עמוד 6 | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* [ | * [https://drive.google.com/drive/folders/0B239NTMAJ3JiektuaExyMl8wd1U תצלומים של ירחוני "הקריאה והקדושה"] רבי דרייב. | ||
* [http:// | * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54667 ה"קול קורא" הראשון ומאמר שהתפרסם על כך בעיתון 'הצופה'] {{אינפו}} | ||
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=21135 חיבור מעורר ענין שנתפרסם בירחון "הקריאה והקדושה" לקראת [[חג השבועות]] תש"ב] | * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=21135 חיבור מעורר ענין שנתפרסם בירחון "הקריאה והקדושה" לקראת [[חג השבועות]] תש"ב] {{אינפו}} | ||
* [http://chabad.info/news/tishrei/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%9E%D7%A8%D7%AA%D7%A7-%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A-%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%91%D7%99%D7%98%D7%90%D7%95%D7%9F/ "שופרו של משיח" - סקירה אודות ביטאון "הקריאה והקדושה"], [[ועד חיילי בית דוד]], [[תשרי]] תשע"ו | * [http://chabad.info/news/tishrei/%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%9E%D7%A8%D7%AA%D7%A7-%D7%9C%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%9C%D7%9A-%D7%A1%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%91%D7%99%D7%98%D7%90%D7%95%D7%9F/ "שופרו של משיח" - סקירה אודות ביטאון "הקריאה והקדושה"], [[ועד חיילי בית דוד]], [[תשרי]] [[תשע"ו]] {{אינפו}} | ||
*בנימין חינקיס, '''[http://chabad.info/magazine/%D7%94%D7%9E%D7%91%D7%A9%D7%A8-%D7%A2%D7%9C-%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99-%D7%94%D7%97%D7%99%D7%93%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94-%D7%95%D7%94%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%94/ אותיות הפוכות באויר]''', סקירה על המדור 'אותיות הפוכות' בעיתון הקריאה והקדושה, תמוז תשע"ו {{אינפו}} | *בנימין חינקיס, '''[http://chabad.info/magazine/%D7%94%D7%9E%D7%91%D7%A9%D7%A8-%D7%A2%D7%9C-%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%99-%D7%94%D7%97%D7%99%D7%93%D7%94-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%94-%D7%95%D7%94%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%94/ אותיות הפוכות באויר]''', סקירה על המדור 'אותיות הפוכות' בעיתון הקריאה והקדושה, הופיעה בעיתון המודיע והתפרסמה באתר חב"ד אינפו, תמוז תשע"ו {{אינפו}} | ||
*'''[https://col.org.il/news/134744 עורך חשאי שאיש לא הכיר: סיפורו של עיתון חב"די מסתורי]''' {{COL}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:גליונות ועלונים]] | [[קטגוריה:גליונות ועלונים]] | ||