לדלג לתוכן

טוביה בלוי – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
ספרא רבא (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
 
(120 גרסאות ביניים של 55 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:טוביה בלוי.jpg|left|thumb|250px|הרב טוביה בלוי]]הרב '''טוביה בלוי''', עסקן חבד"י, רב קהילת חב"ד בנוה יעקב, ירושלים וממיסדי [[בית חנה (ירושלים)]].
[[קובץ:טוביה בלוי5.JPG|שמאל|ממוזער|250px|הרב טוביה בלוי]]
[[קובץ:בלוי גרונר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|לצד הרב [[יהודה לייב גרונר]]]]
הרב '''טוביה בלוי''' (יליד שנת [[תרצ"ו]], 1936), מהוגי הדעות החב"דיים, מחבר ספרים, עסקן חבד"י, רב קהילת חב"ד בנוה יעקב ב[[ירושלים]] וממיסדי [[תלמוד תורה תורת אמת]] ו[[בית חנה (ירושלים)|בית חנה]] בעיר.


==קורות חייו==
==תולדות חיים==
נולד בט[[אייר]] [[תרצ"ו]] לאביו הרב ברוך יהודה, מראשי פאג"י ב[[ירושלים]]. הרב טוביה הינו נכדו של הרב משה בלוי ראש אגודת ישראל בארץ הקודש.
נולד ב[[ט"ז אייר]] [[תרצ"ו]] לאביו הרב ברוך יהודה, מראשי פאג"י ב[[ירושלים]]. הרב טוביה הוא נכדו של הרב משה בלוי יושב ראש תנועת '[[אגודת ישראל]]' ב[[ארץ הקודש]].


בצעירותו התקרב ל[[חסידות בעלזא]], ולאחר מכן התקרב ל[[אדמו"ר שליט"א]] וקירב עימו את אחיו הרב [[יוסף בלוי]] והרב [[עמרם בלוי]].
בצעירותו התקרב ל[[חסידות בעלזא]] ול[[חסידות גור]] והיה משתתף בקביעות בטישים של האדמו"ר ה'בית ישראל' תוך שהוא צועד לשם על אף הסכנה הכרוכה בכך, בשנת [[תשי"ג]] החל להתקרב ל[[חב"ד]] באמצעות הרב [[אברהם לייב קליין]] שעמד בראשות ישיבת 'המתמידים' בה למד, והיה חסיד חב"ד. יחד עמו, קירב את אחיו הרב [[יוסף בלוי]] והרב [[עמרם בלוי]].


ממקימי ישיבת ערב של חב"ד בירושלים.
נמנה על אלו שעזרו בהדרכה בישיבות הערב של [[חב"ד]] בשכונותיה של [[ירושלים]], שהוקמו ביוזמתו, ובראשותו של הרב [[שמואל אלעזר היילפרין]] ראש ישיבת [[תורת אמת]] בירושלים.


כיהן כיו"ר צעירי חב"ד בירושלים במשך שנים רבות.  
התחתן עם מרת חנה פרומט (בת הרב חיים אורי רוזנברג) ב[[כ' כסלו]] [[תשט"ו]].


בשנת [[תשי"ט]] החל לכתוב ב[[ביטאון חב"ד]]. ב[[תשכ"ו]] מינהו הרב [[ישראל לייבוב]], יו"ר [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]] למנכ"ל אגף הפעילות בצא"ח, תפקיד בו שימש עד [[תשמ"ז]].
לאחר נישואיו פעל רבות לצד הרב [[שמואל מנחם מענדל שניאורסון]] מנהל כולל חב"ד, בהפצת תורת הרבי בקרב הציבור החרדי בירושלים, במסגרת ארגון [[צעירי אגודת חב"ד ירושלים]]. בעקבות מחלוקות פנימיות שהתעוררו בשנת [[תשי"ט]] בתוך הנהלת צעירי אגודת חב"ד בירושלים הורה הרבי להרב [[עזריאל זליג סלונים]] לפטר את חברי הארגון ולהקימו מחדש עם הנהלה חדשה. במסגרת הסדר מחודש, מונה הרב בלוי לצד הרב [[יהושפט אלפרט]] והרב [[צבי אייזנבך]] כחברי ההנהלה, ושימש בתפקיד זה במשך כשלושים שנה.
 
בשנת [[תשל"ה]] מונה למנהל בית הספר העל-יסודי לבנות [[בית חנה ירושלים|בית חנה]] בירושלים.
 
===פעילות ארצית===
[[קובץ:טוביה בלוי אצל הרבי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב בלוי מקבל [[ד' מינים]] מהרבי בשנת [[תשמ"ח]]. לצידו הרב [[זאב וולף קסלמן]] והרב [[חנוך גליצנשטיין]]]]
ב[[תשכ"ו]] מינהו הרב [[ישראל לייבוב]], יו"ר [[צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]] למנכ"ל אגף הפעילות בצא"ח, תפקיד בו שימש עד [[תשמ"ז]].


ב[[תש"ל]], הרב [[שמואל חפר]] - יו"ר [[הועד למען שלימות העם]] - מינהו לחבר בוועד. הרב בלוי נכנס לעבודת הקודש, מונה לסגן יושב ראש הוועד, והיה לאחד מראשי הפעילים בו.
ב[[תש"ל]], הרב [[שמואל חפר]] - יו"ר [[הועד למען שלימות העם]] - מינהו לחבר בוועד. הרב בלוי נכנס לעבודת הקודש, מונה לסגן יושב ראש הוועד, והיה לאחד מראשי הפעילים בו.


באותו זמן כתב מאמר על שיטת [[הרבי]] בלימוד [[רש"י]], וקיבל הוראה מ[[המזכירות]] לכתוב ספר על שיטת הרבי ברש"י. בשנת [[תש"מ]] יצא לאור הספר עם השם [[כללי רש"י (ספר)|"כללי רש"י"]].
בחודש [[חשון]] [[תשל"ב]] מונה על ידי הרבי לחבר ב"[[ועד לקיום המוסדות]]" שנוהל על ידי הרב [[עזריאל זעליג סלונים]].


בחודש [[חשון]] [[תשל"ב]] מונה על ידי הרבי לחבר ב"[[ועד לקיום המוסדות]]" שנוהל על ידי הרב [[עזריאל זעליג סלונים]].
===פעילות ספרותית===
[[קובץ:נר למשיחי.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער ספרו 'נר למשיחי']]
בשנת [[תשי"ט]] החל לכתוב ב[[ביטאון חב"ד]], ולאחר פטירתו של ידידו הרב [[אוריאל צימר]], המשיך במקומו את תרגום [[ספר הזכרונות]] ומאז עסק בתרגומים שונים נוספים.
 
בשנת [[תש"ל]] כתב מאמר על שיטת [[הרבי]] בלימוד [[רש"י]], וקיבל הוראה מ[[המזכירות]] לכתוב ספר על שיטת הרבי ברש"י. בשנת [[תש"מ]] יצא לאור הספר עם השם [[כללי רש"י (ספר)|"כללי רש"י"]]. בשנת [[תנש"א]] הוציא מהדורה שנייה לספר. בשנים שלאחר מכן ערך את המהדורה השלישית והמורחבת שיצאה ב[[תשע"ח]], בעזרת נכדיו ר' יוסף יצחק בלוי ור' משה לוי יצחק לאופר.


בשנת [[תשל"ה]] מונה למנהל בית הספר העל-יסודי לבנות [[בית חנה]] בירושלים.  
בחודש [[תמוז]] [[תש"מ]] החל לעבוד ב[[שבועון כפר חב"ד]], שם החל לפרסם מאמרים בשם "דע מה שתשיב", נגד "חוגי ההשקפה" אשר ב[[בני ברק]]. מזכירו של הרבי, הרב [[בנימין קליין]], מעיד כי הרבי התבטא פעם על סגנון כתיבתו "מאמרים מצלצלים".


בחודש [[תמוז]] [[תש"מ]] החל לעבוד ב[[שבועון כפר חב"ד]], שם החל לפרסם מאמרים בשם "דע מה שתשיב", נגד "חוגי ההשקפה" אשר ב[[בני ברק]].
בעבודתו בעיתון המשיך עד [[תש"נ]], ומאז מיעט לפרסם מאמרים בכתבי העת החב"דיים למעט בחוברות [[פרדס חב"ד]] אותו ערך בין השנים [[תשנ"ז]]-[[תשס"ז]].


באותו זמן פרסם בשבועון בהמשכים את התרגום ל[[לשון הקודש]] של [[ספר הזכרונות]], אותו ערך.  
בין השנים [[תשד"מ]] - [[תשמ"ז]] ערך ביחד עם הרב [[יצחק יהודה הולצמן]] את הירחון [[שלימות]] של המטה למען שלימות הארץ.


בעבודתו בעיתון המשיך עד [[תש"נ]], ומאז ממעט לפרסם מאמרים.
עם הקמתו של [[מכון לוי יצחק]], החל לעסוק בתרגום ה[[לקוטי שיחות]] מ[[אידיש]] ל[[לשון הקודש]].


בין השנים [[תשד"מ]] - [[תשמ"ז]] ערך ביחד עם הרב [[יצחק יהודה הולצמן]] את הירחון [[שלימות]].
בשנת [[תשנ"ה]] מונה לעמוד בראש מכון [[נחלי דב"ש]] שהוקם לע"נ אחיינו, [[שלום דובער בלוי]].


בשנת [[תשנ"ה]] מונה לעורך ראשי במכון [[נחלי דב"ש]] שהוקם לעילוי נשמת אחיינו, [[שלום דובער בלוי]].
בעבר, השתמש הרב בלוי במספר שמות עט ביניהם "א. חוקר", ו"ט. מעלעל", תחתיהם כתב ב[[בטאון חב"ד]] וב[[שבועון כפר חב"ד]].


==ספריו==
==חיבוריו==
[[קובץ:נר למשיחי.jpg|left|thumb|250px|שער ספרו 'נר למשיחי']]
;ספרים
*[[כללי רש"י (ספר)]].
*'''[[כללי רש"י (ספר)]]''', [[תש"מ]].
*'''נר למשיחי''' - הספר מכיל עיונים והערות ב[[ספר התניא]], שעלו לו במהלך שיעורי התניא הרבים שמסר במשך 50 שנה. כמו כן מתייחס בפרקים אלו לכך שה[[רבי]] הינו [[נשיא הדור]] וה[[משיח שבדור]] גם בימנו- לאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]].
*'''[[נר למשיחי]]''', עיונים והערות ב[[ספר התניא]][[תשע"ב|, תשע"ב]].
*'''על מנהגים ומקורותיהם'''{{הערה|1=[http://www.shturem.net/uploadfile/pdf/bloymamar.pdf ההקדמה לספר] באתר [[שטורעם. נט]] {{קישור שבור}}.}} - על מנהגי חב"ד, [[אלול]] [[תשע"ג]].
*'''נחל עדנים''' - "ווארטים" על ספר [[תהלים]], תשורה לרגל חתונת נכדו, הרב משה צבי הלפרין.


כהקדמה, מציג הרב בלוי, את [[אגרות קודש|מכתבי]] [[הרבי]] אליו, בקשר ל[[הפצת המעינות]].
;חוברות:
*'''אגרות חסיד''', מכתביו של הרב [[אוריאל צימר]], תשע"א.
*ביטאון '''[[פרד"ס חב"ד]]''' של הרב ארי' לייב קפלן - בעריכת הרב בלוי.


הספר יצא על ידי הוצאת הספרים [[חזק]], ב[[סיון]] ה'[[תשע"ב]], ובמהדורה שניה ב[[טבת]] ה'[[תשע"ג]].
סדרת לקט ופרט
* חלק א' [[תשע"ז]] [[תשורה]] לרגל הגיעו לגיל 80, פ"א שביבים [https://col.org.il/files/old/files/0.79454775477_2973798.pdf?&~nfopt(fileDistorted=5742376181045414&uploadEmbeddedImages=1) לקריאה]
* חלק ב' תשע"ז תשורה לרגל חתונת נכדו, צ"ז שביבים [https://col.org.il/files/old/files/0.96810111011_4176580.pdf?&~nfopt(fileDistorted=9699385245639882&uploadEmbeddedImages=1) לקריאה]
* חלק ג' [[תשע"ח]] [[תשורה]] לרגל חתונת נכדתו בת הרב [[מרדכי מנשה לאופר]], קפ"ז שביבים [http://www.shturem.net/images/news/99769_news_07062018_27628.pdf?&~nfopt(fileDistorted=6542077506625132&uploadEmbeddedImages=1) לקריאה]
* [https://col.org.il/files/old/files/0.32099129912_10701290.pdf חלק ד'] [[תשע"ט]] תשורה לרגל חתונת נכדו בן הרב [[אליהו וילהלם]], ש"ח שביבים
* [https://col.org.il/files/old/files/0.90912591259_6731545.pdf?&~nfopt(fileDistorted=8135849512482116&uploadEmbeddedImages=1) חלק ה'] תשע"ט יצא ל[[יארצייט]] של אחיו הרב [[יוסף ישראל בלוי]], רמ"ד שביבים
* [https://col.org.il/files/uploads/original/2020/01/5e3353ab4ae9e_1580422059.pdf חלק ו'] [[תש"פ]] יצא לקראת [[כ"ד טבת]], רס"ב שביבים
* חלק ז' תש"פ [[תשורה]] לרגל חתונת נכדתו בת הרב [[פרץ אוריאל בלוי]], ע"א שביבים
* [http://www.teshura.com/teshurapdf/%20-%20הרב%20טוביה%20בלוי%20-%20לקט%20ופרט%20כרך%20ח.pdf חלק ח'] [[תש"פ]] תשורה לרגל [[יום הולדת]]ו הפ"ד, ק"א שביבים
* [http://teshura.com/teshurapdf/לקט%20ופרט%20ט%20-%20להדפסה.pdf חלק ט'], לרגל ר"ח כסלו תשפ"א, של"ב שביבים
* עד כה יצאו עשרים ושמונה חוברות.


;תרגומים ל[[לשון הקודש]]<nowiki>:</nowiki>
;'''[[ספר השיחות תורת שלום]]''' (בהוצאת [[סניף קה"ת ארץ הקודש]] [[תשע"ד]]).
;'''[[ספר הזכרונות]]'''.
==משפחתו==
==משפחתו==
;בניו
{{עץ משפחת בלוי}}
*יעקב מאיר בלוי, רמת שלמה, [[ירושלים]].
*[[פרץ אוריאל בלוי]], נווה יעקב, [[ירושלים]].


;חתניו
==לקריאה נוספת==
*[[אליהו וילהלם]], [[נחלת הר חב"ד]], [[קרית מלאכי]].
*'''בשידוך צריך להסתכל על העיקר''', בתוך פרוייקט 'בקודש, עם הרבי לבד', שבועון כפר חב"ד גליון 1954 עמוד 42
*הלפרין, [[כפר חב"ד]].
*[http://www.chabad.info/images/originalsize/3894/389390.jpg טור של הרב טוביה בלוי] - על [[השיחה הידועה]] ב[[שבועון בית משיח]]{{בית משיח}}.
*[[מרדכי מנשה לאופר]], [[אשדוד]].


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=54764 ראיון עם הרב טוביה בלוי] - [[שבועון בית משיח]]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=54764 ראיון עם הרב טוביה בלוי] - [[שבועון בית משיח]]
*[http://chabad.info/index.php?url=article_he&id=5894 מאמר תגובה של הרב וולפא על מאמר של הרב טוביה בלוי בנושא "זהות המשיח"] - {{אינפו}}
*שמעון טיקוצקי, '''[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=68790 ספר הזכרונות]''', ראיון עם הרב טוביה בלוי בשבועון '[[המבשר]]', ב[[אתר שטורעם]] - ז' בשבט תשע"ד
*[http://www.chabad.info/images/originalsize/3894/389390.jpg טור של הרב טוביה בלוי] - על [[השיחה הידועה]] ב[[שבועון בית משיח]]
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3107173 לבוא עם כל המשפחה לשנת הקהל]''' {{*}} '''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/2048373 תשובה ללא שאלה]''' {{*}} '''[http://www.he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/1974170 על שולחנו של הרבי]''' - הרב בלוי מתראיין לתוכנית 'המפגש שלי' של חברת [[jem]] {{וידאו}}{{בית חבד}}
*'''[http://chabad.info/news/עלון-חדש-של-פנימיות-לבני-הישיבות/ צמאה לך נפשי - איך הגיע בחור ליטאי ירושלמי ממשפחת בלוי המפורסמת לצמרת רבני ושלוחי חב"ד?]''' {{אינפו}} גליון [[פנימיות (גיליון)|פנימיות]] (82) תמוז תשע"ה
*'''[https://chabad.info/beis-medrash/677564/ הרב טוביה בלוי: מהו מנהג חב"ד?]''', בכינוס תורה של [[מכון הלכה חב"ד]] איסרו חג השבועות תשפ"א {{וידפו}}
* '''[http://chabadpedia.co.il/images/4/42/354.-Shmini-5782_טוביה_בלוי.pdf תרגום דברי הרבי]''', ראיון של חברת [[JEM]] עם הרב בלוי, במסגרת העלון 'הסיפור שלי' {{PDF}}
*'''[https://col.org.il/news/143201 הניגון והריקוד החסידי]''', הרצאה בספריה הלאומית בירושלים, בשנת תש"ל {{אודיו}}{{COL}}


[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א|בלוי טוביה]]
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רבני חב"ד כיום|בלוי טוביה]]
{{מיון רגיל:בלוי, טוביה}}
[[קטגוריה:חברי ועד למען שלימות העם|בלוי טוביה]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:סופרים חב"דים|בלוי טוביה]]
[[קטגוריה:רבני חב"ד בהווה]]
[[קטגוריה:חברי הועד למען שלימות העם]]
[[קטגוריה:אישים בירושלים]]
[[קטגוריה:חברי צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש]]
[[קטגוריה:משפחת בלוי]]
[[קטגוריה:צוות תיכון בית חנה ירושלים]]
[[קטגוריה:צעירי אגודת חב"ד ירושלים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרצ"ו]]
[[קטגוריה:מחברים תורניים]]

גרסה אחרונה מ־12:45, 2 בנובמבר 2025

הרב טוביה בלוי
לצד הרב יהודה לייב גרונר

הרב טוביה בלוי (יליד שנת תרצ"ו, 1936), מהוגי הדעות החב"דיים, מחבר ספרים, עסקן חבד"י, רב קהילת חב"ד בנוה יעקב בירושלים וממיסדי תלמוד תורה תורת אמת ובית חנה בעיר.

תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]

נולד בט"ז אייר תרצ"ו לאביו הרב ברוך יהודה, מראשי פאג"י בירושלים. הרב טוביה הוא נכדו של הרב משה בלוי יושב ראש תנועת 'אגודת ישראל' בארץ הקודש.

בצעירותו התקרב לחסידות בעלזא ולחסידות גור והיה משתתף בקביעות בטישים של האדמו"ר ה'בית ישראל' תוך שהוא צועד לשם על אף הסכנה הכרוכה בכך, בשנת תשי"ג החל להתקרב לחב"ד באמצעות הרב אברהם לייב קליין שעמד בראשות ישיבת 'המתמידים' בה למד, והיה חסיד חב"ד. יחד עמו, קירב את אחיו הרב יוסף בלוי והרב עמרם בלוי.

נמנה על אלו שעזרו בהדרכה בישיבות הערב של חב"ד בשכונותיה של ירושלים, שהוקמו ביוזמתו, ובראשותו של הרב שמואל אלעזר היילפרין ראש ישיבת תורת אמת בירושלים.

התחתן עם מרת חנה פרומט (בת הרב חיים אורי רוזנברג) בכ' כסלו תשט"ו.

לאחר נישואיו פעל רבות לצד הרב שמואל מנחם מענדל שניאורסון מנהל כולל חב"ד, בהפצת תורת הרבי בקרב הציבור החרדי בירושלים, במסגרת ארגון צעירי אגודת חב"ד ירושלים. בעקבות מחלוקות פנימיות שהתעוררו בשנת תשי"ט בתוך הנהלת צעירי אגודת חב"ד בירושלים הורה הרבי להרב עזריאל זליג סלונים לפטר את חברי הארגון ולהקימו מחדש עם הנהלה חדשה. במסגרת הסדר מחודש, מונה הרב בלוי לצד הרב יהושפט אלפרט והרב צבי אייזנבך כחברי ההנהלה, ושימש בתפקיד זה במשך כשלושים שנה.

בשנת תשל"ה מונה למנהל בית הספר העל-יסודי לבנות בית חנה בירושלים.

פעילות ארצית[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרב בלוי מקבל ד' מינים מהרבי בשנת תשמ"ח. לצידו הרב זאב וולף קסלמן והרב חנוך גליצנשטיין

בתשכ"ו מינהו הרב ישראל לייבוב, יו"ר צעירי אגודת חב"ד בארץ הקודש למנכ"ל אגף הפעילות בצא"ח, תפקיד בו שימש עד תשמ"ז.

בתש"ל, הרב שמואל חפר - יו"ר הועד למען שלימות העם - מינהו לחבר בוועד. הרב בלוי נכנס לעבודת הקודש, מונה לסגן יושב ראש הוועד, והיה לאחד מראשי הפעילים בו.

בחודש חשון תשל"ב מונה על ידי הרבי לחבר ב"ועד לקיום המוסדות" שנוהל על ידי הרב עזריאל זעליג סלונים.

פעילות ספרותית[עריכה | עריכת קוד מקור]

שער ספרו 'נר למשיחי'

בשנת תשי"ט החל לכתוב בביטאון חב"ד, ולאחר פטירתו של ידידו הרב אוריאל צימר, המשיך במקומו את תרגום ספר הזכרונות ומאז עסק בתרגומים שונים נוספים.

בשנת תש"ל כתב מאמר על שיטת הרבי בלימוד רש"י, וקיבל הוראה מהמזכירות לכתוב ספר על שיטת הרבי ברש"י. בשנת תש"מ יצא לאור הספר עם השם "כללי רש"י". בשנת תנש"א הוציא מהדורה שנייה לספר. בשנים שלאחר מכן ערך את המהדורה השלישית והמורחבת שיצאה בתשע"ח, בעזרת נכדיו ר' יוסף יצחק בלוי ור' משה לוי יצחק לאופר.

בחודש תמוז תש"מ החל לעבוד בשבועון כפר חב"ד, שם החל לפרסם מאמרים בשם "דע מה שתשיב", נגד "חוגי ההשקפה" אשר בבני ברק. מזכירו של הרבי, הרב בנימין קליין, מעיד כי הרבי התבטא פעם על סגנון כתיבתו "מאמרים מצלצלים".

בעבודתו בעיתון המשיך עד תש"נ, ומאז מיעט לפרסם מאמרים בכתבי העת החב"דיים למעט בחוברות פרדס חב"ד אותו ערך בין השנים תשנ"ז-תשס"ז.

בין השנים תשד"מ - תשמ"ז ערך ביחד עם הרב יצחק יהודה הולצמן את הירחון שלימות של המטה למען שלימות הארץ.

עם הקמתו של מכון לוי יצחק, החל לעסוק בתרגום הלקוטי שיחות מאידיש ללשון הקודש.

בשנת תשנ"ה מונה לעמוד בראש מכון נחלי דב"ש שהוקם לע"נ אחיינו, שלום דובער בלוי.

בעבר, השתמש הרב בלוי במספר שמות עט ביניהם "א. חוקר", ו"ט. מעלעל", תחתיהם כתב בבטאון חב"ד ובשבועון כפר חב"ד.

חיבוריו[עריכה | עריכת קוד מקור]

ספרים
חוברות

סדרת לקט ופרט

תרגומים ללשון הקודש:
ספר השיחות תורת שלום (בהוצאת סניף קה"ת ארץ הקודש תשע"ד).
ספר הזכרונות.

משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]

 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
משה בלוי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ברוך יהודה בלוי
 
 
 
רחל טעמרל (בוקסביום)
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
טוביה בלוי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
יוסף ישראל בלוי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עמרם בלוי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מרדכי מנשה לאופר
 
לאה לאופר
 
פרץ אוריאל בלוי
 
רייזל שושנה הלפרין
 
שיינא ציפורה וילהלם
 
ברוך יהודה בלוי
 
יצחק בלוי
 
מנחם מענדל בלוי
 
חנה, אשת נחום גרינוואלד
 
שרה, אשת יוסף קרסיק
 
משה יהודה בלוי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עץ משפחת הלפרין
 
אהרון הלפרין (כפר חב"ד ב')
 
אליהו וילהלם
 
מושקא, אשת מנחם מנדל לנדא
 
מנחם מענדל בלוי (כפר חב"ד)
 
רחל, אשת שניאור הרטמן
 
 
 
 
 
עץ משפחת קרסיק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עץ משפחת לנדא
 
 
 
 
 
עץ משפחת הרטמן


לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

הערות שוליים

  1. ^ ההקדמה לספר באתר שטורעם. נט (הקישור אינו פעיל).