![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
חלקת חב"ד הר הזיתים – הבדלי גרסאות
חב"דפדי פעיל (שיחה | תרומות) |
אין תקציר עריכה |
||
| (23 גרסאות ביניים של 14 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==תולדות בית העלמין בהר הזיתים== | ==תולדות בית העלמין בהר הזיתים== | ||
לקבורה ב[[הר הזיתים]] מיוחסת חשיבות רבה, בהיותו אחד המקומות הסמוכים ביותר למקום ה[[בית המקדש|מקדש]], ועל פי המדרש, עתידים כל ה[[נשמה|נשמות]] לבוא לשם בגלגול מחילות, ולצאת שם מקבריהם{{הערה|1=ילקוט שמעוני ישעיה, רמז תסט: "[[הקב"ה]] עושה להם מחילים מחילים מלמטה, והם הולכים בהם עד שהם באים תחת [[הר הזיתים]] שבירושלים, ו[[הקב"ה]] עומד עליו והוא נבקע, והם עולים מתוכו כמו שאיתא זכריה: ועמדו רגליו ביום ההוא על [[הר הזיתים]] אשר על פני [[ירושלים]] מקדם ונבקע הר הזיתים".}}. | |||
הקבורה היהודית במקום החלה כבר בימי קדם, ועל פי מסורות מסוימות, בהר טמון גם זכריה הנביא. | |||
===הקבורה החב"דית=== | |||
ההתיישבות החב"דית ב[[ארץ ישראל]] החלה בעיקר בעיר הקודש [[צפת]], ולאחר רעידת האדמה באזור שהתרחשה בסמיכות ל[[חג השבועות]] [[תקצ"ו]], החלה נדידה הדרגתית, ומשפחות רבות עברו להתיישב ב[[ירושלים]], והיוו את הבסיס ליסודה של קהילה חב"דית במקום. | ההתיישבות החב"דית ב[[ארץ ישראל]] החלה בעיקר בעיר הקודש [[צפת]], ולאחר רעידת האדמה באזור שהתרחשה בסמיכות ל[[חג השבועות]] [[תקצ"ו]], החלה נדידה הדרגתית, ומשפחות רבות עברו להתיישב ב[[ירושלים]], והיוו את הבסיס ליסודה של קהילה חב"דית במקום. | ||
[[קובץ:הר הזיתים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הר הזיתים]] | [[קובץ:הר הזיתים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הר הזיתים]] | ||
בראשית ההתיישבות החב"דית, המוסדות שהשתייכו לקהילה עמדו תחת הנהלת '[[כולל חסידים]]', בשיתוף קהילות חסידיות נוספות. | בראשית ההתיישבות החב"דית, המוסדות שהשתייכו לקהילה עמדו תחת הנהלת '[[כולל חסידים]]', בשיתוף קהילות חסידיות נוספות. | ||
עם ביסוס הקהילה והתרחבותה תחת הנהגתו של רבי [[שניאור זלמן מלובלין]] בעל ה"תורת חסד", נפרדה הקהילה מההנהגה הכללית של 'כולל חסידים', והקימו בעידודו של [[אדמו"ר הרש"ב]] את '[[כולל חב"ד]]'{{הערה|1=הסיבה העיקרית לפירוד זה, נבע מחלוקה לא הוגנת של הכספים, כאשר חסידי חב"ד לא קיבלו את חלקם המגיע להם מהתרומות שנאספו. | עם ביסוס הקהילה והתרחבותה תחת הנהגתו של רבי [[שניאור זלמן מלובלין]] בעל ה"תורת חסד", נפרדה הקהילה מההנהגה הכללית של 'כולל חסידים', והקימו בעידודו של [[אדמו"ר הרש"ב]] את '[[כולל חב"ד]]'{{הערה|1=הסיבה העיקרית לפירוד זה, נבע מחלוקה לא הוגנת של הכספים, כאשר חסידי חב"ד לא קיבלו את חלקם המגיע להם מהתרומות שנאספו. ראו בהרחבה בספר [[תולדות חב"ד בארץ הקודש]] מאת הרב [[שלום דובער לוין]].}}. | ||
במקביל להתבססותה של הקהילה ו'כולל חב"ד', בשנת [[תרל"ט]] הפסיקו חסידי חב"ד לקבור את הנפטרים בחלקת האדמה שהייתה בבעלות אנשי 'כולל וואהלין', ורכשו לצורך זה חלקת אדמה בחלקו העליון (הדרומי) של בית העלמין בהר הזיתים. לחלקה זו הייתה מטרה נוספת, ליצירת הכנסות לביסוסו וקיומו של הכולל. | במקביל להתבססותה של הקהילה ו'כולל חב"ד', בשנת [[תרל"ט]] הפסיקו חסידי חב"ד לקבור את הנפטרים בחלקת האדמה שהייתה בבעלות אנשי 'כולל וואהלין', ורכשו לצורך זה חלקת אדמה בחלקו העליון (הדרומי) של בית העלמין בהר הזיתים. לחלקה זו הייתה מטרה נוספת, ליצירת הכנסות לביסוסו וקיומו של הכולל. | ||
| שורה 20: | שורה 24: | ||
בשנת [[תשס"ט]] נרכשה על ידי הנהלת הכולל חלקה נוספת הסמוכה אף היא לכביש העליון, החלקה נמצאת בגוש ד' (חלקה ו'). בהמשך לכך, נוצקו קירות בטון על מנת למנוע היסחפות של קברים בעקבות גשמים במורד ההר, והותקנו לאורך המדרגות מעקות [[ברזל]] לנוחות העולים על הקברים. | בשנת [[תשס"ט]] נרכשה על ידי הנהלת הכולל חלקה נוספת הסמוכה אף היא לכביש העליון, החלקה נמצאת בגוש ד' (חלקה ו'). בהמשך לכך, נוצקו קירות בטון על מנת למנוע היסחפות של קברים בעקבות גשמים במורד ההר, והותקנו לאורך המדרגות מעקות [[ברזל]] לנוחות העולים על הקברים. | ||
==מעלה זיתים== | ==מעלה זיתים== | ||
בסביבות שנת [[תרמ"ג]] קנתה הנהלת 'כולל חב"ד' בשיתוף עם אנשי 'כולל ואהלין' חלקת אדמה נוספת על הר הזיתים, שיועדה להרחבת שטח חלקת חב"ד בבית העלמין היהודי, אך השלטונות הטורקים ששלטו באזור באותה תקופה לא אישרו את הקבורה בשטח זה והתכנית נגנזה לפי שעה. | בסביבות שנת [[תרמ"ג]] קנתה הנהלת 'כולל חב"ד' בשיתוף עם אנשי 'כולל ואהלין' חלקת אדמה נוספת על הר הזיתים, שיועדה להרחבת שטח חלקת חב"ד בבית העלמין היהודי, אך השלטונות הטורקים ששלטו באזור באותה תקופה לא אישרו את הקבורה בשטח זה והתכנית נגנזה לפי שעה. | ||
בהמשך, בעקבות תהפוכות מדיניות ומספר תרמיות סביב לקרקע, תוכננה הקמת אוניברסיטה נוצרית במקום, אך לאחר דיון משפטי חזר השטח בשנת [[תשמ"ד]] לבעלות 'כולל חב"ד'{{הערה|1=עורך הדין נפתלי מיכאלי שהתעסק עם התיק, מספר כי הרבי היה מעורב בפרטי הדיונים המשפטיים, ואף הציע בכתב ידו מספר הערות הנוגעות למהלך הדיונים והטענות.}}. | בהמשך, בעקבות תהפוכות מדיניות ומספר תרמיות סביב לקרקע, תוכננה הקמת [[אוניברסיטה]] נוצרית במקום, אך לאחר דיון משפטי חזר השטח בשנת [[תשמ"ד]] לבעלות 'כולל חב"ד'{{הערה|1=עורך הדין נפתלי מיכאלי שהתעסק עם התיק, מספר כי הרבי היה מעורב בפרטי הדיונים המשפטיים, ואף הציע בכתב ידו מספר הערות הנוגעות למהלך הדיונים והטענות.}}. | ||
נכון להיום, על השטח הוקמה שכונת 'מעלה זיתים', והיא מאוכלסת במשפחות יהודיות רבות. שליח הרבי במקום הוא הרב [[נועם ישראל הרפז]]. | |||
==אנשים הטמונים בחלקת חב"ד== | ==אנשים הטמונים בחלקת חב"ד== | ||
בחלקה טמונים חשובי ה[[חסידים]] לאורך הדורות, ואף כאלו שלא היו חלק מהקהילה החב"דית בירושלים, ביקשו בצוואתם שיטמנו אותם בהר הזיתים. | בחלקה טמונים חשובי ה[[חסידים]] לאורך הדורות, ואף כאלו שלא היו חלק מהקהילה החב"דית בירושלים, ביקשו בצוואתם שיטמנו אותם בהר הזיתים. | ||
להלן רשימה חלקית: | להלן רשימה חלקית: | ||
;[[:קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים|קטגוריה המאגדת את החסידים הטמונים בחלקת חב"ד]] | ;[[:קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים|קטגוריה המאגדת את החסידים הטמונים בחלקת חב"ד]] | ||
{{טורים|תוכן= | {{טורים | ||
*[[שניאור זלמן מלובלין]] בעל ה'תורת חסד'. | | תוכן = *[[שניאור זלמן מלובלין]] בעל ה'תורת חסד'. | ||
*[[זלמן טוביה אבעלסקי]] - שליח הרבי הריי"צ לרומניה, שליח הרבי לקרית גת, השליח והרב הראשי לקישינב ומולדובה. | |||
*[[ברוך מרדכי אטינגר|ברוך מרדכי מבאברויסק]]. | *[[ברוך מרדכי אטינגר|ברוך מרדכי מבאברויסק]]. | ||
*[[דוד צבי הירש חן]] - רבה של העיר [[צ'רניגוב]]. | *[[דוד צבי הירש חן]] - רבה של העיר [[צ'רניגוב]]. | ||
| שורה 50: | שורה 49: | ||
*[[חיים אליהו מישולובין]]. | *[[חיים אליהו מישולובין]]. | ||
*[[חיים שלום סגל]]. | *[[חיים שלום סגל]]. | ||
* השליח הרב שמואל (מולע) אזימוב | |||
*[[יהושע זליג פלדמן]] - [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[אחי תמימים ראשון לציון]]. | *[[יהושע זליג פלדמן]] - [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[אחי תמימים ראשון לציון]]. | ||
*[[סעדיה ליברוב]] - שליח [[הרבי]] ל[[מרוקו]], ולאחר מכן ל[[אנטוורפן]], [[בלגיה]]. | *[[סעדיה ליברוב]] - שליח [[הרבי]] ל[[מרוקו]], ולאחר מכן ל[[אנטוורפן]], [[בלגיה]]. | ||
| שורה 67: | שורה 67: | ||
*[[יצחק דוד גרונר]] - שליח הרבי ל[[אוסטרליה]]. | *[[יצחק דוד גרונר]] - שליח הרבי ל[[אוסטרליה]]. | ||
*[[גבריאל נח ורבקה הולצברג]] - שלוחי הרבי ל[[מומביי]], [[הודו]]. נרצחו על קידוש השם ב[[א' כסלו]] [[תשס"ט]]. | *[[גבריאל נח ורבקה הולצברג]] - שלוחי הרבי ל[[מומביי]], [[הודו]]. נרצחו על קידוש השם ב[[א' כסלו]] [[תשס"ט]]. | ||
*[[צבי קוגן]] - שליח הרבי ל[[אבו דאבי]], איחוד האמירויות. נרצח על קידוש השם ב[[כ' חשון]] [[תשפ"ה]].{{הערה|1=[[https://zvi-kogan.com/zion/ הקבר של צבי קוגן הי"ד בהר הזיתים]]}} | |||
*[[חיים משה אלפרוביץ]]. | *[[חיים משה אלפרוביץ]]. | ||
*[[בן ציון שם טוב]]. | *[[בן ציון שם טוב]]. | ||
*[[נחום גולדשמיד]]. | *[[נחום גולדשמיד]]. | ||
*[[משה ליפא רבינוביץ]]. | *[[משה ליפא רבינוביץ]]. | ||
*[[ישראל ברוך בוטמן]] - [[שליח]] הרבי ל[[נהריה]] ומנכ"ל [[רשת | *[[ישראל ברוך בוטמן]] - [[שליח]] הרבי ל[[נהריה]] ומנכ"ל [[רשת אהלי יוסף יצחק]]. | ||
*[[מוטי גל]] - [[שליח]] הרבי ב[[רמת גן]]. | *[[מוטי גל]] - [[שליח]] הרבי ב[[רמת גן]]. | ||
*[[ישעיה וייס]]. | *[[ישעיה וייס]]. | ||
*[[דובער משה שמוטקין]] - מייסד ישיבת [[תומכי תמימים ורשה]]. | *[[דובער משה שמוטקין]] - מייסד ישיבת [[תומכי תמימים ורשה]]. | ||
*הרב[[זלמן נוטיק]] - משפיע בישיבות [[תומכי תמימים]] [[תורת אמת]] [[ירושלים]] ובישיבת [[תומכי תמימים]] [[ראשון לציון]] | *הרב [[זלמן נוטיק]] - משפיע בישיבות [[תומכי תמימים]] [[תורת אמת]] [[ירושלים]] ובישיבת [[תומכי תמימים]] [[ראשון לציון]] | ||
*הרב [[אליעזר ננס]]. | |||
*הרב [[משה שייקביץ]] - שליח הרבי ל[[מילאנו]] איטליה | *הרב [[משה שייקביץ]] - שליח הרבי ל[[מילאנו]] איטליה | ||
*הרב [[דובער | *הרב [[דובער שייקביץ]] - מוותיקי המתיישבים ב[[כפר חב"ד]] | ||
*הרב [[אלכסנדר דוד זושא קעניג]]. היה מזקני חסידי חב"ד בירושלים | |||
}} | }} | ||
== חסידי חב"ד הטמונים בשאר החלקים בהר == | == חסידי חב"ד הטמונים בשאר החלקים בהר == | ||
;[[:קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים|קטגוריה המאגדת את החסידים הטמונים בשאר חלקי ההר]] | ;[[:קטגוריה:אישים הטמונים בהר הזיתים|קטגוריה המאגדת את החסידים הטמונים בשאר חלקי ההר]] | ||
{{טורים|תוכן= | {{טורים | ||
* [[נחמן שלום שכנא הרטמן]] | | תוכן = * [[נחמן שלום שכנא הרטמן]] | ||
* [[שלום דובער רסקין]] | * [[שלום דובער רסקין]] | ||
* [[חיים אליעזר גורביץ]] | * [[חיים אליעזר גורביץ]] | ||
| שורה 93: | שורה 96: | ||
* [[רפאל צמח חודיידטוב]] | * [[רפאל צמח חודיידטוב]] | ||
* [[שלום בער אייכהורן]] | * [[שלום בער אייכהורן]] | ||
*[[חיים מנחם שלמה דרוק]] | |||
* [[מרדכי צבי אלפנביין]] | * [[מרדכי צבי אלפנביין]] | ||
* [[שמואל ברזין]] | * [[שמואל ברזין]] | ||
| שורה 98: | שורה 102: | ||
* [[שמואל גרונם גרינברג]] | * [[שמואל גרונם גרינברג]] | ||
* [[יצחק מאיר גרינברג]] | * [[יצחק מאיר גרינברג]] | ||
* [[משתמש:קער א וועלט היינט/מנחם מענדל ליצמן|מנחם מענדל ליצמן]] | |||
}} | }} | ||
| שורה 104: | שורה 109: | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
*פנחס בן-צבי גרייבסקי [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36590&st=&pgnum=1&hilite= אבני זכרון כרך י"ב], רישום של כ-700 מצבות מהחלקה של "עדת החסידים אנשי כולל חב"ד, [[תרל"ח]] - תרפ"ט". | *פנחס בן-צבי גרייבסקי [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36590&st=&pgnum=1&hilite= אבני זכרון כרך י"ב], רישום של כ-700 מצבות מהחלקה של "עדת החסידים אנשי כולל חב"ד, [[תרל"ח]] - [[תרפ"ט]]". | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| שורה 110: | שורה 115: | ||
*[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=16590 זעזוע: מצבות רבות בחלקת חב"ד נותצו] {{חב"ד און ליין}} | *[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=16590 זעזוע: מצבות רבות בחלקת חב"ד נותצו] {{חב"ד און ליין}} | ||
{{אבלות וימי זכרון}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:ירושלים]] | [[קטגוריה:ירושלים]] | ||
[[קטגוריה:בתי עלמין]] | [[קטגוריה:בתי עלמין]] | ||
גרסה אחרונה מ־02:24, 2 בנובמבר 2025
חלקת חב"ד בהר הזיתים הינה שטח אדמה בבית העלמין היהודי העתיק בהר הזיתים בירושלים, המשמש את הקהילה החב"דית מזה 150 שנה. במרכז החלקה מוקמת "חלקת הרבנים".
תולדות בית העלמין בהר הזיתים[עריכה | עריכת קוד מקור]
לקבורה בהר הזיתים מיוחסת חשיבות רבה, בהיותו אחד המקומות הסמוכים ביותר למקום המקדש, ועל פי המדרש, עתידים כל הנשמות לבוא לשם בגלגול מחילות, ולצאת שם מקבריהם[1].
הקבורה היהודית במקום החלה כבר בימי קדם, ועל פי מסורות מסוימות, בהר טמון גם זכריה הנביא.
הקבורה החב"דית[עריכה | עריכת קוד מקור]
ההתיישבות החב"דית בארץ ישראל החלה בעיקר בעיר הקודש צפת, ולאחר רעידת האדמה באזור שהתרחשה בסמיכות לחג השבועות תקצ"ו, החלה נדידה הדרגתית, ומשפחות רבות עברו להתיישב בירושלים, והיוו את הבסיס ליסודה של קהילה חב"דית במקום.
בראשית ההתיישבות החב"דית, המוסדות שהשתייכו לקהילה עמדו תחת הנהלת 'כולל חסידים', בשיתוף קהילות חסידיות נוספות.
עם ביסוס הקהילה והתרחבותה תחת הנהגתו של רבי שניאור זלמן מלובלין בעל ה"תורת חסד", נפרדה הקהילה מההנהגה הכללית של 'כולל חסידים', והקימו בעידודו של אדמו"ר הרש"ב את 'כולל חב"ד'[2].
במקביל להתבססותה של הקהילה ו'כולל חב"ד', בשנת תרל"ט הפסיקו חסידי חב"ד לקבור את הנפטרים בחלקת האדמה שהייתה בבעלות אנשי 'כולל וואהלין', ורכשו לצורך זה חלקת אדמה בחלקו העליון (הדרומי) של בית העלמין בהר הזיתים. לחלקה זו הייתה מטרה נוספת, ליצירת הכנסות לביסוסו וקיומו של הכולל.
החלקה נשארה בבעלותו של 'כולל חב"ד' לאורך כל השנים, והנהלת הכולל דאגה לתחזוקה באופן שוטף.
בזמן השלטון הירדני בתקופה שקדמה לכינונה של מדינת ישראל, ביצעו הערבים הרס רב בבית העלמין היהודי, ופגעו גם במצבות שבחלקת חב"ד. כאשר חזר השטח להיות בשליטה יהודית בשנת תשכ"ז, פעלו אנשי הכולל לשיקום המקום, ולזיהוי המצבות המחוללות. בהמשך, הוקם בתוך החלקה מבנה קטן של קבר אחים, בו כונסו כל שברי המצבות שלא נודע להיכן הם שייכות.
עוד קודם לכן, בשנת תש"ח התמלאה חלקת הקבורה של כולל חב"ד, ובהוראתו של הרב הגאון אברהם חיים נאה שכיהן באותה עת כראש הכולל - נרכשה חלקת אדמה חדשה, אך השימוש בפועל בחלקה זו החל רק לאחר מלחמת ששת הימים בשנת תשכ"ז.
בשנת תשע"ב יזם 'כולל חב"ד' בשיתוף עם 'הרשות לפיתוח ירושלים' שיפוץ קברים עתיקים במהלכו שופצו מעל ל-1000 מצבות.
בשנת תשס"ט נרכשה על ידי הנהלת הכולל חלקה נוספת הסמוכה אף היא לכביש העליון, החלקה נמצאת בגוש ד' (חלקה ו'). בהמשך לכך, נוצקו קירות בטון על מנת למנוע היסחפות של קברים בעקבות גשמים במורד ההר, והותקנו לאורך המדרגות מעקות ברזל לנוחות העולים על הקברים.
מעלה זיתים[עריכה | עריכת קוד מקור]
בסביבות שנת תרמ"ג קנתה הנהלת 'כולל חב"ד' בשיתוף עם אנשי 'כולל ואהלין' חלקת אדמה נוספת על הר הזיתים, שיועדה להרחבת שטח חלקת חב"ד בבית העלמין היהודי, אך השלטונות הטורקים ששלטו באזור באותה תקופה לא אישרו את הקבורה בשטח זה והתכנית נגנזה לפי שעה.
בהמשך, בעקבות תהפוכות מדיניות ומספר תרמיות סביב לקרקע, תוכננה הקמת אוניברסיטה נוצרית במקום, אך לאחר דיון משפטי חזר השטח בשנת תשמ"ד לבעלות 'כולל חב"ד'[3].
נכון להיום, על השטח הוקמה שכונת 'מעלה זיתים', והיא מאוכלסת במשפחות יהודיות רבות. שליח הרבי במקום הוא הרב נועם ישראל הרפז.
אנשים הטמונים בחלקת חב"ד[עריכה | עריכת קוד מקור]
בחלקה טמונים חשובי החסידים לאורך הדורות, ואף כאלו שלא היו חלק מהקהילה החב"דית בירושלים, ביקשו בצוואתם שיטמנו אותם בהר הזיתים. להלן רשימה חלקית:
- שניאור זלמן מלובלין בעל ה'תורת חסד'.
- זלמן טוביה אבעלסקי - שליח הרבי הריי"צ לרומניה, שליח הרבי לקרית גת, השליח והרב הראשי לקישינב ומולדובה.
- ברוך מרדכי מבאברויסק.
- דוד צבי הירש חן - רבה של העיר צ'רניגוב.
- חיים אליעזר ביחובסקי.
- זאב דב סלונים.
- מנחם מענדל נאה.
- שלום שלמה שניאורסון (דוד אדמו"ר שליט"א) - רב בעיר שירקא.
- מנחם מענדל קופרשטוך - רב העיירה פסטוב וגלובוקע.
- ישראל נח דוכמן.
- אליעזר מישולובין - מקהילת חב"ד בסמרקנד.
- חיים אליהו מישולובין.
- חיים שלום סגל.
- השליח הרב שמואל (מולע) אזימוב
- יהושע זליג פלדמן - ראש ישיבת אחי תמימים ראשון לציון.
- סעדיה ליברוב - שליח הרבי למרוקו, ולאחר מכן לאנטוורפן, בלגיה.
- יעקב לנדא - שמש ורב מורה הוראה בחצרו של הרבי הרש"ב.
- ניסן נמנוב - מנהל רוחני ומשפיע בישיבת תומכי תמימים ברינואה.
- ישראל נח בלניצקי - מנהל ישיבת תומכי תמימים ברינואה.
- שניאור זלמן גרליק - רבה של כפר חב"ד.
- נחום טרבניק - ר"מ בישיבת חב"ד ברינוא, לאחר מכן ר"מ וראש ישיבה בישיבה המרכזית בכפר חב"ד, ובשנת תשל"ד רבה של כפר חב"ד.
- אברהם גודין.
- צבי הבר - שליח הרבי לרומניה, לאחר מכן משפיע בקהילות חב"ד תל אביב וכפר חב"ד.
- דובער חן.
- משה ניסילביץ'.
- יצחק פרץ ליפשיץ.
- בן ציון ליפסקר - רב קהילת חב"ד ערד.
- ישראל ליפסקר
- שלום דובער ליפשיץ - רב קהילת חב"ד רמת גן ויו"ר ארגון יד לאחים.
- יצחק דוד גרונר - שליח הרבי לאוסטרליה.
- גבריאל נח ורבקה הולצברג - שלוחי הרבי למומביי, הודו. נרצחו על קידוש השם בא' כסלו תשס"ט.
- צבי קוגן - שליח הרבי לאבו דאבי, איחוד האמירויות. נרצח על קידוש השם בכ' חשון תשפ"ה.[4]
- חיים משה אלפרוביץ.
- בן ציון שם טוב.
- נחום גולדשמיד.
- משה ליפא רבינוביץ.
- ישראל ברוך בוטמן - שליח הרבי לנהריה ומנכ"ל רשת אהלי יוסף יצחק.
- מוטי גל - שליח הרבי ברמת גן.
- ישעיה וייס.
- דובער משה שמוטקין - מייסד ישיבת תומכי תמימים ורשה.
- הרב זלמן נוטיק - משפיע בישיבות תומכי תמימים תורת אמת ירושלים ובישיבת תומכי תמימים ראשון לציון
- הרב אליעזר ננס.
- הרב משה שייקביץ - שליח הרבי למילאנו איטליה
- הרב דובער שייקביץ - מוותיקי המתיישבים בכפר חב"ד
- הרב אלכסנדר דוד זושא קעניג. היה מזקני חסידי חב"ד בירושלים
חסידי חב"ד הטמונים בשאר החלקים בהר[עריכה | עריכת קוד מקור]
- נחמן שלום שכנא הרטמן
- שלום דובער רסקין
- חיים אליעזר גורביץ
- יעקב אלשביץ
- אברהם זלצמן - בוגר תומכי תמימים ליובאוויטש וראש כולל בנחלת הר חב"ד.
- צבי הירש ליפש
- משה מיכלשוילי - רבם של יהודי גרוזיה
- ראובן דובער נפרסטק
- רפאל צמח חודיידטוב
- שלום בער אייכהורן
- חיים מנחם שלמה דרוק
- מרדכי צבי אלפנביין
- שמואל ברזין
- יהודה אריה לייב ברזין
- שמואל גרונם גרינברג
- יצחק מאיר גרינברג
- מנחם מענדל ליצמן
- אישים נוספים
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- פנחס בן-צבי גרייבסקי אבני זכרון כרך י"ב, רישום של כ-700 מצבות מהחלקה של "עדת החסידים אנשי כולל חב"ד, תרל"ח - תרפ"ט".
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- נחנכה חלקה חדשה בהר הזיתים
(הקישור אינו פעיל) - זעזוע: מצבות רבות בחלקת חב"ד נותצו
| אבלות וימי זכרון | ||||
|---|---|---|---|---|
| אבלות וקבורה | אנינות · טהרה · תכריכים · הלוויה · קבורה · שבעה | |||
| ירושה והנצחה | צוואה · דייתיקי · ירושה · הנצחה · עילוי נשמה | |||
| שנה ראשונה וימי זכרון | שמועה רחוקה · הקמת מצבה · שלושים · י"ב חודש · סיום אמירת הקדיש · סיום השנה · יארצייט (יום זכרון) | |||
| מושגים קרובים | נר נשמה · הזכרת נשמות · הליכה לבית הקברות · השתטחות על קברי צדיקים · חברא קדישא · תחיית המתים · הי"ד | |||
| בתי עלמין | בית העלמין צפת · הר המנוחות · חלקת חב"ד הר הזיתים · בית העלמין מונטיפיורי · חלקת אנשי ליובאוויטש (ניו יורק) | |||
| ספרים וכותרים בנושא | מענה לשון · מסכת שמחות · תורת מנחם - מנחם ציון · מדריך - קיצור דיני שמחות · אסיף מנהגים והנהגות לחסידי חב"ד · שמירת השמחות | |||
הערות שוליים
- ↑ ילקוט שמעוני ישעיה, רמז תסט: "הקב"ה עושה להם מחילים מחילים מלמטה, והם הולכים בהם עד שהם באים תחת הר הזיתים שבירושלים, והקב"ה עומד עליו והוא נבקע, והם עולים מתוכו כמו שאיתא זכריה: ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים אשר על פני ירושלים מקדם ונבקע הר הזיתים".
- ↑ הסיבה העיקרית לפירוד זה, נבע מחלוקה לא הוגנת של הכספים, כאשר חסידי חב"ד לא קיבלו את חלקם המגיע להם מהתרומות שנאספו. ראו בהרחבה בספר תולדות חב"ד בארץ הקודש מאת הרב שלום דובער לוין.
- ↑ עורך הדין נפתלי מיכאלי שהתעסק עם התיק, מספר כי הרבי היה מעורב בפרטי הדיונים המשפטיים, ואף הציע בכתב ידו מספר הערות הנוגעות למהלך הדיונים והטענות.
- ↑ [הקבר של צבי קוגן הי"ד בהר הזיתים]