סוכות: הבדלים בין גרסאות בדף

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 12: / שורה 12: @@
 ==שמות החג==
-*'''חג הסוכות''' - התורה מצווה לשבת ב[[מצוות סוכה|סוכה]] שבעת ימים לזכר ענני הכבוד שהקיפו את בני ישראל החל מיצירת מצרים וכן על שם הסוכות שה' הושיב בהם את [[בני ישראל]] אחרי יצאתם מ[[מצרים]]. על שם מצוות הסוכה נקרא חג זה "חג הסוכות", לפי שבימים אלה אנו מצווים לשבת בסוכה.
+*'''חג הסוכות''' - התורה מצווה לשבת ב[[מצוות סוכה|סוכה]] שבעת ימים לזכר ענני הכבוד שהקיפו את בני ישראל החל מיצירת מצרים וכן על שם הסוכות שה' הושיב בהם את [[בני ישראל]] אחרי יצאתם מ[[מצרים]]. על שם מצוות הסוכה נקרא חג זה "חג הסוכות", לפי שאנו מצווים לשבת בסוכה.
 *'''חג האסיף''' - החג נקרא גם "חג האסיף", משום שהוא חל לאחר שנאספה תבואת הקיץ ובני האדם שמחים על היבול. חג זה מדגיש את הצורך להודות לה' על הטוב שהוא מרעיף עלינו, ולא להניח לתחושה של "כוחי ועוצם ידי" למלא את ליבנו.
 *'''זמן שמחתנו''' - בתפילות החג מוזכר כינוי נוסף לחג "זמן שמחתנו", על שם שבו שמחים עם אספת התבואה{{הערה|מעצרת ועד החג זמן שמחה (פסחים ל"ו ע"ב). וכתב רש"י (שם) זמן שמחה - בזמן קצירה ולקיטה שאדם לוקט תבואתו ולבו שמח}}.
@@ שורה 42: / שורה 42: @@
 ===סדר התפילה===
 {{להשלים}}
+===קריאת התורה===
+{{ערך מורחב|קריאת התורה בסוכות}}
 ===שמחת בית השואבה===
 {{ערך מורחב|ערך=[[שמחת בית השואבה]]}}
-כפי שנאמר "ושמחת בחגיך"{{הערה|דברים טז, יד}}, [[הרבי]] הנהיג לצאת לרקוד ברחוב ב[[שמחה]] רבה בכל יום מימי החג, זכר ל[[שמחת בית השואבה]] שהייתה ב[[בית המקדש]] בעת אשר שאבו את המים למעמד [[ניסוך המים]]. מתואר שבשעת השאיבה היו כל [[עם ישראל]] פורצים בריקודים ושמחה ברחבי העזרה של [[בית המקדש]] וגדולי ישראל היו אף משמחים בכל מיני פעלולים, על שמחה זו אמרו חז"ל "מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו".
+כפי שנאמר "ושמחת בחגיך"{{הערה|דברים טז, יד}}, [[הרבי]] הנהיג לצאת לרקוד ברחוב ב[[שמחה]] רבה בכל יום מימי החג, זכר ל[[שמחת בית השואבה]] שהייתה ב[[בית המקדש]] בעת אשר שאבו את המים למעמד [[ניסוך המים]]. מתואר שבשעת השאיבה היו כל [[עם ישראל]] פורצים בריקודים ושמחה ברחבי העזרה של בית המקדש וגדולי ישראל היו אף משמחים בכל מיני פעלולים, על שמחה זו אמרו חז"ל "מי שלא ראה שמחת בית השואבה לא ראה שמחה מימיו".
 ===הושענא-רבה וחביטת הערבות===
@@ שורה 56: / שורה 59: @@
 [[אדמו"ר הריי"צ]] הוסיף וגילה שבנוסף אליהם ישנם "אושפיזין חסידיים" - שבעה צדיקים, נשיאי [[תורת החסידות]], הבאים יחד עם האושפיזין שבזוהר, כאשר גם ביניהם ישנו עיקרי בכל אחד משבעת הימים. שבעת הצדיקים הם [[הבעל שם טוב]], [[המגיד ממזריטש]], [[אדמו"ר הזקן]], [[אדמו"ר האמצעי]], [[אדמו"ר הצמח צדק]], [[אדמו"ר המהר"ש]] ו[[אדמו"ר הרש"ב]]. הרבי הוסיף וגילה שבחג [[שמיני עצרת]] מגיעים לבקר שני הצדיקים - [[שלמה המלך]] ואדמו"ר הריי"צ, אלא שאינם "אורחים" אלא "בעלי בתים"{{הערה|שם=שמעצ|התוועדויות תשמ"ח ח"א ע' 309. תשמ"ט ח"א ע' 208.}}.
+==במקדש==
+===ניסוך המים===
+{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[ניסוך המים]], [[מעיין השילוח]]}}
+בחג הסוכות מתקיימת ב[[בית המקדש]] מצוות ניסוך המים. מצוות ניסוך המים אינה מפורשת בתורה, ומקורה ב[[הלכה למשה מסיני]]{{הערה|תענית נ'}}. עיקר המצווה היה מילוי מים מ[[מעיין השילוח]], וניסוכם על אחת מקרנות [[מזבח העולה]].
+כל שבעת ימי החג מנסכים את המים על גבי המזבח, כיצד היו עושין, צלוחית של זהב מחזקת שלשה לוגין היה הכהן ממלא אותה מן השילוח, הגיעו לשער המים תקעו והריעו ותקעו, עלה לכבש ופנה לשמאלו ונותן המים מן הצלוחית לתוך הספל שהיה שם, ושני ספלים של כסף היו שם, מערבי היה בו המים, ומזרחי היה בו היין של נסך{{הערה|{{רמבם|תמידין ומוספין|י|ז}}}}.
+אמרו חכמים:{{ציטוטון|1=מפני מה אמרה תורה נסכו מים בחג? אמר הקב"ה נסכו לפני מים בחג, כדי שיתברכו לכם גשמי השנה|2={{בבלי|ראש השנה|טז|א|ללא=שם}}}}.
+===מצוות ערבה===
+בבית המקדש היו מביאים בכל יום ענפי ערבה למזבח ומקיפים אותו תוך אמירת [[הושענות]]. את ענפי הערבות היו זוקפים מסביב למזבח. מצוות ערבה היא הלכה למשה לסיני. כיום מקיימים זכר למצווה זו במנהג [[חיבוט ערבה]] המתקיים ביום האחרון של סוכות בלבד.
+===קורבנות המוספים===
+{{ערך מורחב|ערך=[[קרבן מוסף]]}}
+בחג הסוכות היו מקריבים ב[[בית המקדש]] בכל יום [[קרבן מוסף]] שונה במקצת, כמו שמפורט ב[[פרשת פנחס]] ({{תנ"ך|במדבר|כט|יב|לד|קצר=כן}}). קרבן המוסף היה מורכב ממספר הולך ופוחת של פרים, שני אילים (כבשים זכרים) וארבעה עשר כבשים. בכל יום מספר הפרים פחת באחד- ביום הראשון הקריבו שלושה עשר פרים, ביום השני שנים עשר וכן הלאה. בסך הכול בכל ימי הסוכות הוקרבו שבעים פרים. חז"ל דרשו שאותם שבעים פרים הוקרבו כנגד שבעים [[אומות העולם]].
 ==בתורת החסידות==
@@ שורה 72: / שורה 91: @@
 ==ברכה לאורחים בחג הסוכות==
-מידי שנה, בליל הראשון של [[חג הסוכות]] [[הרבי שליט"א מלך המשיח]] מבקר ב[[מצוות סוכה|סוכה]] הגדולה שבחצר [[770]] ומברך את האורחים ש[[נסיעה לרבי|הגיעו להסתופף במחיצתו בחודש החגים]].
+מידי שנה, בליל הראשון של [[חג הסוכות]] [[הרבי]] מבקר ב[[מצוות סוכה|סוכה]] הגדולה שבחצר [[770]] ומברך את האורחים ש[[נסיעה לרבי|הגיעו להסתופף במחיצתו בחודש החגים]].
 בברכה, שהיא [[שיחה]] מיוחדת, בדרך כלל מדובר גם אודות מעלת הכנסת אורחים וכן על ה[[אושפיזין]] שהם גם כן "אורחים". בכל מהלך הביקור הרבי חולק כבוד גדול למנהלי [[אש"ל|הכנסת אורחים]].
@@ שורה 91: / שורה 110: @@
 בשנת [[תשמ"ח]] אמר הרבי שיקצר בברכה, מפני הדחיפות האיומות שהיו בעת הברכה{{הערה|[[דברי משיח]] [[תשמ"ח]] ח"א ע' 586.}}.
 בשנת [[תשל"ה]], ביקר הרבי את האורחים בליל שבת פרשת האזינו, [[י"ב תשרי]], בחדר האוכל שלהם.
 == ראו גם ==
+*[[קריאת התורה בסוכות]]
 *[[מבצע סוכה]]
 *[[מבצע לולב]]