שלום זאב קרוגליאק – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| (29 גרסאות ביניים של 18 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:זאב.jpg|שמאל|ממוזער|280px|הרב שלום-זאב קרוגליאק אצל הרבי]] | [[קובץ:זאב.jpg|שמאל|ממוזער|280px|הרב שלום-זאב קרוגליאק אצל הרבי]] | ||
הרב '''שלום זאב קרוגליאק''' (באידיש: וועלוועל, וברוסית ולודיה | הרב '''שלום זאב קרוגליאק''' (באידיש: '''וועלוועל''', וברוסית '''ולודיה'''), ([[כ"ט באלול]] [[תרע"ד]] - [[ג' אדר|ג' אדר שני]] [[תשנ"ז]]) היה מאנשי קהילת חב"ד ב[[טשקנט]] ומהפעילים להפצת היהדות בווינה שבאוסטריה. | ||
== תולדות חיים == | ==תולדות חיים== | ||
[[ | נולד ב[[כ"ט באלול]] [[תרע"ד]] ב[[עיירה]] בוגוסלב, פלך קייב שבאוקראינה. לרב אהרן ולציפורה בתו של הרב פנחס אוורבוך. | ||
משפחתו של ר' שלום זאב לא הייתה חב"דית, אלא חסידי חסידות רוז'ין|סדיגורא | משפחתו של ר' שלום זאב לא הייתה חב"דית, אלא חסידי [[חסידות רוז'ין|סדיגורא]] ו[[חסידות בויאן|בויאן]]. | ||
לאחר המהפכה הקומוניסטית, היגרה המשפחה | לאחר המהפכה הקומוניסטית, היגרה המשפחה ל[[מוסקבה]] בתקווה שהבולשביקים לא ימצאו את האב שכיהן במשרה רבנית. אולם זמן קצר לאחר הגיעם למוסקבה, נסע האב בחשמלית, וגוי אנטישמי דחף אותו החוצה בעת הנסיעה. רגליו נפגעו באורח קשה והוא נותר נכה לכל ימי חייו. בעקבות זאת נאלץ שלום-זאב ליטול על עצמו את פרנסת הבית. בגיל חמש-עשרה יצא לעבוד לראשונה. בהיותו ב[[מוסקבה]] החל להכיר מקרוב את חסידי חב"ד. | ||
כשבגר, ביקש לרכוש לו מקצוע והוא פנה ללימודים | כשבגר, ביקש לרכוש לו מקצוע והוא פנה ללימודים ב[[אוניברסיטה]]. את לימודיו עשה במסגרת 'לימודי ערב' כדי שלא לחלל [[שבת]]. | ||
מוסקבה היה אז ארגון חשאי בשם 'אחים', שמטרתו הייתה לסייע | ב[[מוסקבה]] היה אז ארגון חשאי בשם '[[ארגון אחים|אחים]]', שמטרתו הייתה לסייע ל[[תמימים]] שלמדו, והגשת סיוע גשמי למשפחות שראש המשפחה נאסר על ידי ה[[רוסיה הקומוניסטית|קומוניסטים]] בגין היותו שומר [[מצוות]]. הרב קרוגליאק התנדב רבות בהעברת כספים ממקום למקום, למרות הסכנה העצומה הכרוכה בזה. | ||
בשנת תרצ"ט | בשנת [[תרצ"ט]] התחתן עם לאה, בת הרב [[יעקב פלנט (דער דיין)]] אשר בשלב מסויים התגורר בסמרקנד וברשימות הק.ג.ב נקרא בשם "ראש מאפיית שניאורסון בסמרקנד". | ||
באותם ימים עבד הרב קרוגליאק במפעל צבאי כמהנדס מתכות. הוא היה ממפתחי הקטיושה הראשונה, כאשר לאחר מכן עבר לעבוד כמהנדס במפעל לייצור מטוסים. עם התקרב הצבא הגרמני למוסקבה, נמלטה רעייתו עם בנם הקטן | באותם ימים עבד הרב קרוגליאק במפעל צבאי כמהנדס מתכות. הוא היה ממפתחי הקטיושה הראשונה, כאשר לאחר מכן עבר לעבוד כמהנדס במפעל לייצור מטוסים. עם התקרב הצבא הגרמני למוסקבה, נמלטה רעייתו עם בנם הקטן ל[[סמרקנד]] שבאוזבקיסטן. בשל אילוצי העבודה נותר הרב קרוגליאק מאחור. לאחר זמן החליטו השלטונות להעביר את המפעל ל[[טשקנט]] בירת אוזבקיסטן, שם התאחדה המשפחה מחדש. | ||
לאחר המלחמה עזבו רוב חסידי חב"ד את ברית המועצות באמצעות 'יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה הידועה' דרך לבוב. גם ר' שלום זאב רצה לברוח, אולם גיסתו נעצרה באותם ימים. יחד עם העובדה שחמיו היה חולה באותם ימים, התעכבה יציאתה של המשפחה. | לאחר המלחמה עזבו רוב חסידי חב"ד את ברית המועצות באמצעות '[[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה הידועה]]' דרך לבוב. גם ר' שלום זאב רצה לברוח, אולם גיסתו נעצרה באותם ימים. יחד עם העובדה שחמיו היה חולה באותם ימים, התעכבה יציאתה של המשפחה. | ||
ר' שלום זאב נשאר בטשקנט, שם התחבר עם חסידי חב"ד. | ר' שלום זאב נשאר בטשקנט, שם התחבר עם חסידי חב"ד. | ||
| שורה 22: | שורה 22: | ||
מתוקף תפקידו היה אחראי על מאות עובדים וידע סודות מדינה רבים. הוא קנה לעצמו מקום נכבד במפעל בזכות ידיו הטובות והרעיונות המיוחדים שהגה. את כשרונותיו והידע שלו ניצל לסייע ליהודים שומרי שבת בכלל, וחסידי חב"ד בפרט. | מתוקף תפקידו היה אחראי על מאות עובדים וידע סודות מדינה רבים. הוא קנה לעצמו מקום נכבד במפעל בזכות ידיו הטובות והרעיונות המיוחדים שהגה. את כשרונותיו והידע שלו ניצל לסייע ליהודים שומרי שבת בכלל, וחסידי חב"ד בפרט. | ||
בשנת תשל"ג עלה הרב קרוגליאק ארץ הקודש|ארצה עם בני משפחתו. בארץ הוא עבד כמנהל חשבונות במשרד החינוך. | בשנת [[תשל"ג]] עלה הרב קרוגליאק [[ארץ הקודש|ארצה]] עם בני משפחתו. בארץ הוא עבד כמנהל חשבונות במשרד החינוך. | ||
ארבע שנים לאחר מכן, נסע בשליחות הסוכנות לוינה שבאוסטריה, שם התרכזו אלפי עולים מברית-המועצות בדרכם ארצה. באותו מחנה עולים פעל במרץ רב למען שמירת היהדות. הוא דאג לכשרות, שמירת שבת ותפילות כסדרן. הוא אף דיבר על ליבם של העולים כי גם בארץ הם חייבים לשמור מצוות. | ארבע שנים לאחר מכן, נסע בשליחות הסוכנות לוינה שבאוסטריה, שם התרכזו אלפי עולים מברית-המועצות בדרכם ארצה. באותו מחנה עולים פעל במרץ רב למען שמירת היהדות. הוא דאג לכשרות, שמירת שבת ותפילות כסדרן. הוא אף דיבר על ליבם של העולים כי גם בארץ הם חייבים לשמור מצוות. | ||
שליחות מיוחדת הייתה לו | שליחות מיוחדת הייתה לו מ[[הרבי]] בימים בהם שהה במחנה העולים. הרבי שלח לו [[תפילין]] כדי שיעבירן לאסיר ציון המפורסם ר' [[יוסף מנדלביץ]]. | ||
שליחותו בוינה הופסקה בגלל מחלה קשה בה לקה. נפטר | שליחותו בוינה הופסקה בגלל מחלה קשה בה לקה. נפטר ב[[ג' אדר|ג' אדר ב']] [[תשנ"ז]], בגיל 82. | ||
== משפחתו == | == משפחתו == | ||
*בנו, ר' דוד ישעיהו. | רעייתו, מרת לאה קרוגליאק<ref>נפטרה [[י"ח בתמוז]] [[תשס"ו]].</ref>. | ||
*בתו, מרת שרה איטה לרנר. | *בנו, ר' דוד ישעיהו - מודיעין. | ||
*בנו, ר' אברהם יעקב. | *בתו, מרת שרה איטה{{הערה|נפטרה ב[[כ"ז בסיוון]] [[תשפ"ה]].}} - אשת ר' [[יעקב לרנר]]. | ||
*בנו, ר' חיים צבי.]] | *בנו, ר' אברהם יעקב - בית אל. | ||
*בנו, ר' חיים צבי - גזבר בית הכנסת חב"ד - רמת שלמה [[ירושלים]]. | |||
*נכדו, ר' [[אליעזר קרוגליאק]]. | |||
*נכדו, הרב [[אברהם יעקב קרוגליאק]] - מזכיר ועד [[נחלת הר חב"ד]], רב בית הכנסת חב"ד שכונת המחנה ומשגיח ראשי של ארגון הכשרות נחלת ההידור, [[נחלת הר חב"ד]]. | |||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
| שורה 40: | שורה 43: | ||
*'''[[סוערות בדממה]]''' חלק ראשון עמ' 176-197 | *'''[[סוערות בדממה]]''' חלק ראשון עמ' 176-197 | ||
{{הערות שוליים}} | |||
{{מיון רגיל:קרוגליאק, שלום זאב}} | {{מיון רגיל:קרוגליאק, שלום זאב}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||
| שורה 47: | שורה 51: | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ד]] | [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ד]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ז]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ז]] | ||
[[קטגוריה:משפחת קרוגליאק]] | |||