יהודה מאיר שפירא – הבדלי גרסאות

{{דמות

|שם=רבי יהודה מאיר שפירא

|כינוי=ר' מאיר שפירא

|תיאור=ראש ישיבת 'חכמי לובלין'

בשנת [[תרע"א]], בהיותו בן עשרים וארבע שנים, מונה לרב בעיר גלינא. בתפקיד זה כיהן כעשר שנים ולאחר מכן כיהן כרב בעיר סאנוק בגליציה. בחורף שנת [[תרפ"ג]] התמנה על ידי גדולי ישראל ליצג את היהדות האורטודוקסית ב"סיים" הפולני, שם ייצג את היהדות בכבוד רב. בסוף שנת תרפ"ג, בכנסייה הגדולה הראשונה של [[אגודת ישראל]] בוינה, הגה את רעיון לימוד [[הדף היומי]] שהתקבל ונהוג עד היום בהרבה קהילות ישראל.

בשנת [[תרפ"ד]] נבחר לכהן כרבה של העיר פיוטרקוב, שם הניח את אבן הפינה ל"ישיבת חכמי לובלין". בנין הישיבה נחנך ביום [[כ"ח בסיוון]] שנת [[תר"צ]] בנוכחות עשרות אלפי אורחים מכל אירופה ובמעמד מאות רבנים ו[[אדמו"ר]]ים. באותו היום הכתירוהו גם כרבה של לובלין. בתקופת בניית הישיבה, הדפיס את חיבור השו"ת שלו "אור המאיר".

בישיבת חכמי לובלין למדו מאות בחורים והנהלת הישיבה הייתה דואגת לכל צרכיהם הגשמיים והרוחניים של תלמידיה. בוגרי הישיבה כיהנו ב[[פולין]] בתפקידים רוחניים רבים, בתקופה שלפני [[מלחמת העולם השנייה]]. כשהישיבה נקלעה לקשיים כלכליים, נאלץ הרב שפירא לקבל על עצמו את משרת רבנות העיר לודז', שהתחייבה לקחת חסות על הישיבה. לפועל התוכנית לא מומשה ובמהלך הכנותיו לנסיעה ללודז', חלה וכעבור שלושה חודשים, ביום [[ז' בחשוון]] שנת [[תרצ"ב]], קרא לקבוצה מתלמידיו, אמר להם שישתו "לחיים" וביקש מהם שישירו את ניגוניו האהובים עליו שהלחין וכך במהלך השירה נפטר. בשנת [[תשי"ח]] העלו תלמידיו את ארונו ל'[[הר המנוחות]]' ב[[ירושלים]].

==עם הרבי==

*'''הערות על הש"ס ורמב"ם'''

*'''אמרי דעת''' - אוסף חידושיו על הלכה ואגדה. הספר נאבד בבית הדפוס.

*רבי [[ברוך שמעון שניאורסאהן]] - ראש ישיבת צ'בין, הוציא לאור ספר מחידושי רבו: "מרגניתא דרבי מאיר".

*רבי [[פנחס הירשפרונג]] - גאב"ד [[מונטריאול]].

*רבי [[יצחק פלקסר]] - ראב"ד אגודת ישראל.

*רבי [[שמואל וואזנר]] - גאב"ד "זכרון מאיר".

==לקריאה נוספת==