לדלג לתוכן

ניגון כאטש מי כודי: הבדלים בין גרסאות בדף

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
+
אין תקציר עריכה
 
(34 גרסאות ביניים של 17 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
ה[[ניגון]] '''כאט מי כודי''' הינו ניגון ישן וקצר בשפה הרוסית הלבנה. תוכנו הוא: אף-על-פי שאנחנו דלים וצנומים אבינו שבשמים טוב הוא.
ה[[ניגון]] '''כאטש מי כודי''' הינו ניגון קצר בשפה הבלרוסית{{הערה|שפת [[רוסיה הלבנה]]}}. תרגום המילים הוא: למרות שאנו צנומים, אבל אבותינו טובים. הניגון מבטא שמחה על כך שלמרות שאיננו ראויים (כאטש מי כודי), אבותינו טובים (נאשי באטשקי דוברי), ואנו זוכים לירש אותם על ידי עבודה מועטת.
ניגון זה הוא ניגון קי"ב ב[[ספר הניגונים]].


[[הרבי מלך המשיח]] ניגן את זה פעם עם המילים "מי ניע כודי מי ניע ביעדני נאשי וכו' שפירושו אנחנו לא צנומים ולא דלים.
==מילות הניגון==
מילות הניגון כפי שהושר אצל [[הרבי]]:
{{ציטוט|כאטְשְׁ מִי כוּדִי, כאטְשְׁ מִי כוּדִי, בַּטְקִי{{הערה|ה'ט' נהגית בהדגשה הדומה במעט ל'צ' 'בצ'קי}} נַשִי דבְּרִי; כאטְשְׁ מִי כוּדִי, כאטְשְׁ מִי כוּדִי, בַּטְקִי נַשִי דבְּרִי}}
תרגום חופשי:
{{ציטוט|למרות שאנחנו נחותים, אבותינו טובים}}


ניגון זה הוא ניגון קי"ב ב[[ספר הניגונים]].
ב[[ספר הניגונים]] מופיעה הגרסה:
{{ציטוטון|כאטְשְׁ מִי כוּדִי, כאטְשְׁ מִי בְּיֶעדְנִי, בַּטְקִי נַשִי דבְּרִי;
כאטְשְׁ מִי כוּדִי, כאטְשְׁ מִי בְּיֶעדְנִי, בַּטְקִי נַשִי דבְּרִי}} (בְּיֶעדְנִי - עניים)
 
פעם ניגן אותו הרבי עם המילים {{ציטוטון|מִי נְיֶע כוּדִי מִי נְיֶע בְּיֶעדְנִי}}, שפירושם אנחנו לא צנומים ולא מסכנים\עניים.
 
==ביאור מהרבי על הניגון==
הרבי מסביר{{הערה|שיחת שבת פרשת בראשית, מברכים החודש מרחשון, ([[התוועדות]] א'), ה'תשי"ד)}}: השמחה על כך שאנו יורשים את אבותינו הטובים, היא תוכנו של הפסוק: "אשרינו וכו' ומה יפה ירושתנו", וכאמור בתניא "כמו שהאדם שש ושמח בירושה שנפלה לו, הון עתק שלא עמל בו"{{הערה|תניא}}. מחד כל יהודי זכאי לירושה, ומאידך יש כאן גם את מעלת המתנה, שמגיעה לאחר שמקבל המתנה התאמץ{{הערה|כדברי הגמרא: "אי לאו דעביד ליה נייחא לנפשיה, לא הוה יהיב ליה מתנתא" – ובתרגום מארמית: "אם לא היה עושה לו נחת רוח, לא היה נותן לו מתנה")}}. זאת מכיון שאפילו כשהאדם מתאמץ מעט "כחודו של מחט בלבד" מקבל הוא את כל המתנה והירושה "הון עתק שלא עמל בו".
כאשר יהודי מקיים תורה ומצוות גם כשאינו נמשך לכך מצד עצמו, הוא עושה זאת רק בגלל שכך לימדו הרבי, המלמד, הרב או אביו, יגיעה מועטת זו, היא כלי לקבלת המתנה שהיא גם [[ירושה]].
 
==לקריאה נוספת==
* שיחת שבת פרשת בראשית, מברכים החודש מרחשון, ([[התוועדות]] א'), ה'תשי"ד
* שיחת י"ג תמוז, ה'תשי"ט
==קישורים חיצוניים==
* [http://www20.chassidus.com/audio/nigun/22-18-Chatch-Me-Chudi-Heichal-Neginah.htm לשמיעת הניגון] באתר [[היכל נגינה]]
* [https://www.chabad.org/multimedia/music_cdo/aid/254242/jewish/Grand-Finale.htm לשמיעת הניגון] מתוך אלבום "אבינו מלכנו" בביצוע [[אברהם פריד]]
* [https://drive.google.com/file/d/0B5fPyVutg4AQb1NYNmNmSVppWE0/view?usp=sharing לשמיעת הניגון] מפי הבעל מנגן ר' [[דוד הורביץ]]


[[קטגוריה:ניגוני חב"ד]]
{{ניגוני חב"ד}}
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:כאטש מי כודי}}
[[קטגוריה:ניגונים באוקראינית]]
[[קטגוריה:ניגוני התוועדות]]

גרסה אחרונה מ־17:56, 24 באוקטובר 2025

הניגון כאטש מי כודי הינו ניגון קצר בשפה הבלרוסית[1]. תרגום המילים הוא: למרות שאנו צנומים, אבל אבותינו טובים. הניגון מבטא שמחה על כך שלמרות שאיננו ראויים (כאטש מי כודי), אבותינו טובים (נאשי באטשקי דוברי), ואנו זוכים לירש אותם על ידי עבודה מועטת.

ניגון זה הוא ניגון קי"ב בספר הניגונים.

מילות הניגון[עריכה | עריכת קוד מקור]

מילות הניגון כפי שהושר אצל הרבי:

כאטְשְׁ מִי כוּדִי, כאטְשְׁ מִי כוּדִי, בַּטְקִי[2] נַשִי דבְּרִי; כאטְשְׁ מִי כוּדִי, כאטְשְׁ מִי כוּדִי, בַּטְקִי נַשִי דבְּרִי

תרגום חופשי:

למרות שאנחנו נחותים, אבותינו טובים

בספר הניגונים מופיעה הגרסה: "כאטְשְׁ מִי כוּדִי, כאטְשְׁ מִי בְּיֶעדְנִי, בַּטְקִי נַשִי דבְּרִי; כאטְשְׁ מִי כוּדִי, כאטְשְׁ מִי בְּיֶעדְנִי, בַּטְקִי נַשִי דבְּרִי" (בְּיֶעדְנִי - עניים)

פעם ניגן אותו הרבי עם המילים "מִי נְיֶע כוּדִי מִי נְיֶע בְּיֶעדְנִי", שפירושם אנחנו לא צנומים ולא מסכנים\עניים.

ביאור מהרבי על הניגון[עריכה | עריכת קוד מקור]

הרבי מסביר[3]: השמחה על כך שאנו יורשים את אבותינו הטובים, היא תוכנו של הפסוק: "אשרינו וכו' ומה יפה ירושתנו", וכאמור בתניא "כמו שהאדם שש ושמח בירושה שנפלה לו, הון עתק שלא עמל בו"[4]. מחד כל יהודי זכאי לירושה, ומאידך יש כאן גם את מעלת המתנה, שמגיעה לאחר שמקבל המתנה התאמץ[5]. זאת מכיון שאפילו כשהאדם מתאמץ מעט "כחודו של מחט בלבד" מקבל הוא את כל המתנה והירושה "הון עתק שלא עמל בו". כאשר יהודי מקיים תורה ומצוות גם כשאינו נמשך לכך מצד עצמו, הוא עושה זאת רק בגלל שכך לימדו הרבי, המלמד, הרב או אביו, יגיעה מועטת זו, היא כלי לקבלת המתנה שהיא גם ירושה.

לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]

  • שיחת שבת פרשת בראשית, מברכים החודש מרחשון, (התוועדות א'), ה'תשי"ד
  • שיחת י"ג תמוז, ה'תשי"ט

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]


הערות שוליים

  1. שפת רוסיה הלבנה
  2. ה'ט' נהגית בהדגשה הדומה במעט ל'צ' 'בצ'קי
  3. שיחת שבת פרשת בראשית, מברכים החודש מרחשון, (התוועדות א'), ה'תשי"ד)
  4. תניא
  5. כדברי הגמרא: "אי לאו דעביד ליה נייחא לנפשיה, לא הוה יהיב ליה מתנתא" – ובתרגום מארמית: "אם לא היה עושה לו נחת רוח, לא היה נותן לו מתנה")