שלום (שיחה | תרומות)
יצירת דף עם התוכן "'''כישוף''' הוא כוח מכוחות הסטרא אחרא, אשר כוחם תלוי בהכרה והידיעה בהם, ומתבטל כלא היו על ..."
 
א.י.ל. (שיחה | תרומות)
 
(8 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''כישוף''' הוא כוח מכוחות ה[[סטרא אחרא]], אשר כוחם תלוי בהכרה והידיעה בהם, ומתבטל כלא היו על ידי האמונה באחדות ה' ובאין עוד מלבדו.
'''כישוף''' הוא כוח מכוחות ה[[סטרא אחרא]], אשר כוחם תלוי בהכרה והידיעה בהם, ומתבטל כלא היו על ידי האמונה באחדות ה' וב[[אין עוד מלבדו]].


==דברי הפסוק==
==דברי הפסוק==
בפסוק נאמר "מכשפה לא תחיה". המפרשים מסבירים כי התורה נקטה לשון מכשפה כי עיקר מכשפות מצוי בנשים. בקבלה וחסידות מוסבר כי בסטרא אחרא כוח הנקבה גדול משל הזכר ומכאן כוחם המוגבר של הנשים בכישוף.
בפסוק נאמר "מכשפה לא תחיה{{הערה|שמות כב, יז}}". המפרשים מסבירים כי התורה נקטה לשון מכשפה כי עיקר מכשפות מצוי בנשים. בקבלה וחסידות מוסבר כי בסטרא אחרא כוח הנקבה גדול משל הזכר ומכאן כוחם המוגבר של הנשים בכישוף{{מקור}}.
 
==דברי הגמרא==
==דברי הגמרא==


{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אמר [[רבי יוחנן]] למה נקרא שמן כשפים שמכחישין פמליא של מעלה. אין עוד מלבדו אמר [[רבי חנינא]] אפילו לדבר כשפים, ההיא [[אשה|איתתא]] דהות קא מהדרא למשקל [[עפר]]א {{מונחון|מתותי|מתחת}} [[רגל|כרעיה]] דרבי חנינא, אמר לה אי מסתייעת זילי עבידי אין עוד מלבדו, כתיב איני והאמר רבי יוחנן למה נקרא שמן מכשפים שמכחישין פמליא של מעלה שאני רבי חנינא דנפיש זכותיה|מקור=סנהדרין סז, ב}}
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אמר [[רבי יוחנן]] למה נקרא שמן כשפים שמכחישין פמליא של מעלה. אין עוד מלבדו אמר [[רבי חנינא]] אפילו לדבר כשפים, ההיא [[אשה|איתתא]] {{מונחון|דהות קא מהדרא למשקל|רצתה לקחת}} [[עפר]]א {{מונחון|מתותי|מתחת}} [[רגל|כרעיה]] דרבי חנינא, אמר לה אי מסתייעת זילי עבידי אין עוד מלבדו, כתיב איני והאמר רבי יוחנן למה נקרא שמן מכשפים שמכחישין פמליא של מעלה שאני רבי חנינא דנפיש זכותיה|מקור=סנהדרין סז, ב}}


מדברי הגמרא נמצא כי מי שמאמין בהחלטיות כי "אין עוד מלבדו" אין כח לכישוף לשלוט עליו.
מדברי הגמרא נמצא כי מי שמאמין בהחלטיות כי "אין עוד מלבדו" אין כח לכישוף לשלוט עליו.


ה[[רמב"ם]] פוסק כי הכישוף הוא אחיזת עינים, בניגוד לפשטות משמעות הגמרא. יש שמסבירים זאת בכך שמכיון שכוחם של הכשפים משפיע רק על המאמינים בהם, פעל הרמב"ם בדרך של [[לכתחילה אריבער]] וכתב שאין בהם שום כוח, ועל ידי כן התבטל כוחם של הכשפים.
ה[[רמב"ם]] פוסק כי הכישוף הוא אחיזת עינים, בניגוד לפשטות משמעות הגמרא. יש שמסבירים זאת בכך שמכיון שכוחם של הכשפים משפיע רק על המאמינים בהם, פעל הרמב"ם בדרך של [[לכתחילה אריבער]] וכתב שאין בהם שום כוח, ועל ידי כן התבטל כוחם של הכשפים{{מקור}}.
==אדמו"ר הזקן מציל חסיד מכישוף==


==אצל חסידי אדמו"ר הזקן==
===ר' פסח ממלסטובקה===
ה[[מתנגדים]] בעירו של החסיד ר' [[פסח ממלסטובקה]] קינאו בו על אשר מיטיב הוא להתפלל ופעלו בדרך הכישוף שיפלו במחשבתו מחשבות [[ניאוף]].  
ה[[מתנגדים]] בעירו של החסיד ר' [[פסח ממלסטובקה]] קינאו בו על אשר מיטיב הוא להתפלל ופעלו בדרך הכישוף שיפלו במחשבתו מחשבות [[ניאוף]].  


שורה 20: שורה 22:
[[אדמו"ר הזקן]] נתן לו את התפוח, אכל ממנו והכישוף סר ממנו.
[[אדמו"ר הזקן]] נתן לו את התפוח, אכל ממנו והכישוף סר ממנו.


==רבי שמואל מונקעס==
===ר' שמואל מונקעס===
רבי שמואל מונקעס נקלע פעם לבית מרזח, ושם מצא שני מכשפים. המכשפים התגרו בו והציעו לו להתחרות בהם. הוא הסכים ללא חשש, וסיכם שהוא ישתה מכוס שלהם והם ישתו גם כן מהכוס לאחריו. הם הכינו כוס, לחשו עליה לחשי כישוף, והציעו לו לשתות. רבי שמואל מונקעס, מתוך אמונתו בה' שאין עוד מלבדו. הוא בירך שהכל ושתה ולא אירע לו כלום. לאחר מכן הכריח ר' שמואל מונקעס את המכשפים לטעום מהכוס. אחד מהם מת מיד, והשני חלה קשות{{הערה|רשימות היומן תרצ"ד}}.
רבי [[שמואל מונקס]] נקלע פעם לבית מרזח, ושם מצא שני מכשפים. המכשפים התגרו בו והציעו לו להתחרות בהם. הוא הסכים ללא חשש, וסיכם שהוא ישתה מכוס שלהם והם ישתו גם כן מהכוס לאחריו. הם הכינו כוס, לחשו עליה לחשי כישוף, והציעו לו לשתות. רבי שמואל מונקעס, מתוך אמונתו בה' שאין עוד מלבדו. הוא בירך שהכל ושתה ולא אירע לו כלום. לאחר מכן הכריח ר' שמואל מונקעס את המכשפים לטעום מהכוס. אחד מהם מת מיד, והשני חלה קשות.
 
לאחר מכן, כאשר הוא נסע ל[[ליאזנה]] ל[[יום כיפור]], עורבים הטרידו אותו, ועד שבקושי הצליח ללכת. לקראת הערב, [[אדמו"ר הזקן]] שלח את בנו [[אדמו"ר האמצעי]] לקבל את פניו, מאוחר יותר אמר לו אדמו"ר הזקן שהייתה לו עבודה קשה לתקן את מה שקלקל.
 
כש[[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר זאת הוא אמר, שתמיד היו מספרים סיפור זה בכך, שבאותה שנה לקחו את הרבי למאסר{{הערה|רשימות היומן תרצ"ד.}}.
 
==בדורנו==
כמה פעמים כתב הרבי ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרותיו]] ליהודים שחששו מכישופים שאין בכך ממש ועליהם להסיח דעת מזה{{הערה|1=אגרות קודש [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/15/5527 חלק ט"ו אגרת ה'תקכז], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/15/5532 ה'תקלב], [http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/15/5710 ה'תשי].}}.
 
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
[[קטגוריה:מושגים כלליים]]