הושענות – הבדלי גרסאות

אליהו ב. (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
מ. רובין (שיחה | תרומות)
צ'קטי
 
(15 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:הושענות עח.jpg|ממוזער|הושענות ב[[770]] ([[תשע"ח]])]]
[[קובץ:הושענות עח.jpg|ממוזער|250px|הושענות ב[[770]] ([[תשע"ח]])]]
[[קובץ:הושענות נב.jpg|ממוזער|הרבי באמירת הושענות. ניתן לראות שהרבי מחזיק את הלולב ואתרוג בשתי ידיו.]]
[[קובץ:הושענות נב.jpg|ממוזער|250px|הרבי באמירת הושענות. ניתן לראות שהרבי מחזיק את הלולב ואתרוג בשתי ידיו.]]
[[קובץ:הושענות בבימה.jpg|ממוזער|הרבי ממתין לציבור שיסיים את אמירת ההושענות, כשבידו ה[[לולב]] וה[[אתרוג]] ([[תשנ"ב]])]]
[[קובץ:הושענות בבימה.jpg|ממוזער|200px|הרבי ממתין לציבור שיסיים את אמירת ההושענות, כשבידו ה[[לולב]] וה[[אתרוג]] ([[תשנ"ב]])]]
'''הושענות''' הוא מנהג להקיף את בימת בית הכנסת עם [[ארבעת המינים]] מידי יום במשך [[חג הסוכות]], במהלך תפילת שחרית, ולומר בהם פיוטים על פי סדר [[אותיות האל"ף בי"ת]].
'''מנהג ההושענות''' הוא מנהג ישראל להקיף את בימת בית הכנסת עם [[ארבעת המינים]] מדי יום במשך [[חג הסוכות]], במהלך תפילת שחרית, ולומר בהם פיוטים על פי סדר [[אותיות האל"ף בי"ת]].
 
המנהג נקרא "הושענות" על שם המילה "הושענא" שפירושה "הושיעא", הנאמרת פעמים רבות בפיוט.


==בבית המקדש==
==בבית המקדש==
כשהיה [[בית המקדש]] קיים, מידי יום ב[[חג הסוכות]] היו הולכים וכורתים עצי [[ערבה]] גבוהים קצת יותר מ[[מזבח החיצון]], בעיר מוצא (תחת [[ירושלים]]). את הערבות שקטפו, היו זוקפים בצידי המזבח כשראשם מונח על רצפת המזבח.
כשהיה [[בית המקדש]] קיים, מידי יום ב[[חג הסוכות]] היו הולכים וכורתים עצי [[ערבה]] גבוהים קצת יותר מ[[מזבח החיצון]], בעיר מוצא (תחת [[ירושלים]]). את הערבות שקטפו, היו זוקפים בצידי המזבח כשראשם מונח על רצפת המזבח.


ה[[כהנים]] היו תוקעין (בחצוצרות) מריעין (ב[[שופר|שופרות]]) ושוב מריעין. ישראל היו מקיפים את המזבח, ואומרים {{ציטוטון|אנא ה' הושיעא נא. אנא ה' הצליחה נא}}. ולדעת [[רבי יהודה]], {{ציטוטון|אני והו הושיעא נא}}{{הערה|משנה סוכה ד. ה.}}. כיום אנו נוהגים כשני הדעות.
ה[[כהנים]] היו תוקעין (בחצוצרות) מריעין (ב[[שופר]]ות) ושוב מריעין. ישראל היו מקיפים את המזבח, ואומרים {{ציטוטון|אנא ה' הושיעא נא. אנא ה' הצליחה נא}}. ולדעת [[רבי יהודה]], {{ציטוטון|אני והו הושיעא נא}}{{הערה|משנה סוכה ד. ה.}}. כיום אנו נוהגים כשני הדעות, ואמרים את שני המשפטים.


ביום האחרון של חג הסוכות הנקרא [[הושענא רבה]] היו מקיפים את המזבח [[שבע]] פעמים.
ביום האחרון של חג הסוכות הנקרא [[הושענא רבה]] היו מקיפים את המזבח [[שבע]] פעמים.


==מנהגים==
==ההושענות==
===מנהגי חב"ד===
את ההושענות אומרים מיד אחר אמירת ה[[הלל]] לפני ה[[קדיש]]{{הערה|[[סידור אדמו"ר הזקן]].}}.
*מיד אחר אמירת ה[[הלל]] לפני ה[[קדיש]] אומרים את הושענות{{הערה|[[סידור אדמו"ר הזקן]]}}. (בשונה מקהילות אחרות הנוהגות לומר לאחרי [[תפילת מוסף]].
 
*לאמירת ההושענות פותחים את [[ארון הקודש]] ומוצאים את כל [[ספר תורה|ספרי התורה]]{{הערה|ספר המנהגים. משיחת אדמו"ר הריי"צ בהושנא רבה ושמיני עצרת תש"ח}} ועומדים איתם על יד בימת הקריאה שבמרכז בית הכנסת{{הערה|הגהת הרבי ב[[לוח כולל חב"ד]]}}. הארון קודש נשאר בכל משך אמירת ההושענות פתוח.
לאמירת ההושענות פותחים את [[ארון הקודש]] ומוצאים [[ספר תורה]]{{הערה|ספר המנהגים. משיחת אדמו"ר הריי"צ בהושנא רבה ושמיני עצרת תש"ח.}} ועומדים איתו על יד בימת הקריאה שבמרכז בית הכנסת{{הערה|הגהת הרבי ב[[לוח כולל חב"ד]].}}. הארון קודש נשאר פתוח במשך אמירת ההושענות.
*בחרוזים שאומרים הקהל וה[[חזן]] בקול רם (ארבעת הראשונים והחל מאות [[ס]] - [[ע]] ואילך), מוסיפים את המילה 'הושענא' בתחילת וסוף המשפט. ובאלו שומרים בלחש, מוסיפים רק בתחילת המשפט.
 
*מקיפים את הבימה, החל מהפסוקים שה[[שליח ציבור]] מתחיל לומר בקול - מאות ס או ע ואילך.
ה[[שליח ציבור|חזן]] אומר בקול רם "הושענא למענך... הושענא" והקהל חוזר אחריו ארבע פעמים. לאחר מכן, אומרים בלחש פיוט הכולל משפטים לפי סדר [[אותיות האל"ף בי"ת]], ומוסיפים לפני כל משפט "הושענא".
*מדייקים לעשות סיבוב מדוייק, ולסיים הסיבוב באמירת האות [[ת]]{{הערה|ספר המנהגים}}.
 
*כשאחד מימי החג חל ב[[שבת]], אומרים למחרת גם את הפיוט של יום האתמול, אך לא מקיפים בו את הבימה.
החל מהאות [[ס]] או [[ע]] בפיוט, מקיפים את הבימה, ה[[חזן]] והקהל אומרים את הפיוט בקול רם, ומוסיפים "הושענא" בתחילת וסוף המשפט. בהקפה מדייקים לעשות סיבוב מדוייק, המסתיים באמירת האות [[ת]]{{הערה|ספר המנהגים.}}.
*נוהגים לשיר את הניגון [[הושיעה את עמך (ניגון)|הושיעה את עמך]], בסוף ההושענות.


===מנהגי הרבי===
===מנהגי הרבי===
*נמצא במקומו עד להקפה, ולא אוחז ב[[אתרוג]]. וכשהולך להקיף לוקח, את האתרוג והולך לכיוון הבימה{{הערה|שם=א}}.
*נמצא במקומו עד להקפה, ולא אוחז ב[[אתרוג]]. וכשהולך להקיף לוקח, את האתרוג והולך לכיוון הבימה{{הערה|שם=א}}.
*מחזיק את [[ארבעת המינים]] בשתי ידיו, ולא מחזיק סידור{{הערה|שם=א|[[מעשה מלך]]}}.
*מחזיק את [[ארבעת המינים]] בשתי ידיו, ולא מחזיק סידור{{הערה|שם=א|[[מעשה מלך]].}}.
*לאחר שמסיים, חוזר למקומו ומביט על הציבור עד שיסיימו כולם, וממשיך לאחוז ב[[ארבעת המינים]] (ולפעמים רק ב[[לולב]]), עד שה[[ספר תורה|ספרי תורה]] יחזרו ל[[ארון הקודש]]{{הערה|שם=א}}.
*לאחר שמסיים, חוזר למקומו ומביט על הציבור עד שיסיימו כולם, וממשיך לאחוז בארבעת המינים (ולפעמים רק ב[[לולב]]), עד שה[[ספר תורה|ספרי תורה]] יחזרו ל[[ארון הקודש]]{{הערה|שם=א}}.


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[https://www.rebbedrive.com/sukkos-shachris-videos שחרית והושענות אצל הרבי] באתר [[רבי דרייב]].
*[https://www.rebbedrive.com/sukkos-shachris-videos שחרית והושענות אצל הרבי] באתר [[רבי דרייב]].
*[https://chabad.info/video/news-video/%d7%aa%d7%a9%d7%a8%d7%99-%d7%91%d7%9c%d7%99%d7%95%d7%91%d7%90%d7%95%d7%95%d7%99%d7%98%d7%a9/310563 הושענות ב770: כך זה נראה] באתר {{אינפו}}
*[https://chabad.info/video/news-video/תשרי-בליובאוויטש/310563 הושענות ב-770: כך זה נראה] באתר {{אינפו}}.


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
{{סוכות}}
[[קטגוריה:סוכות]]