משה ניסלביץ' – הבדלי גרסאות

מ החלפת טקסט – "כמו"כ" ב־"כמו כן"
 
(45 גרסאות ביניים של 23 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
{{שכתוב|}}
[[קובץ:ר' משה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' משה ניסילעוויטש]]
[[קובץ:ר' משה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' משה ניסילעוויטש]]
הרב '''משה ניסילעוויטש'''' (מכונה '''משה דער געלער''' (-הצהוב); [[ב' תשרי]] [[תרפ"ד]]-[[י"ד אדר|י"ד אדר א']] [[תשע"א]]) חסיד אמיתי, עובד ה' גדול, בעל דרגה, ובעל מסירות נפש, מייסד ויו"ר ארגון [[חמ"ה]] (חבורת מזכי הרבים) ועסקן חסידי רב פעלים.
הרב '''משה ניסילעוויטש''' (מכונה '''משה דער געלער''' (-הצהוב); [[ב' תשרי]] [[תרפ"ד]] - [[י"ד אדר|י"ד אדר א']] [[תשע"א]]) חסיד אמיתי, עובד ה' גדול, בעל דרגה, ובעל מסירות נפש, מייסד ויו"ר ארגון [[חמ"ה]] (חבורת מזכי הרבים) ועסקן חסידי רב פעלים.


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
===ילדותו===
===ילדותו===
נולד ביום ב' של [[ראש השנה]] [[תרפ"ד]] בעיר [[קרמנצ'וג]] שב[[אוקראינה]], לרב [[חיים ניסילביץ' (קרמנצ'וג)|חיים ניסילביץ']] ולאמו מרת שרה.
נולד ביום ב' של [[ראש השנה]] [[תרפ"ד]] בעיר [[קרמנצ'וג]] שב[[אוקראינה]], לרב [[חיים ניסלביץ' (קרמנצ'וג)|חיים ניסלביץ']] ולאמו מרת שרה.


אביו היה [[שד"ר]] של ישיבת [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]] והותיר את בנו בביתו ולא הסכים לשולחו לבית ספר החילוני, אולם בגלל הלשנה נאלץ לשולחו לתקופה קצרה לבית ספר, אך גם אז התעקש שלא יילך ללימודים ב[[שבת]]ות. בשל כך סבלה משפחתו מרדיפות ומאיומים עד שנאלצה המשפחה לברוח לכותאיס שבגרוזיה. בבחרותו למד ר' משה בישיבת 'תומכי תמימים' שהוקמה בגרוזיה, שם קיבל רבות מחשובי החסידים הרב [[שמואל נוטיק]] והרב [[בצלאל וילשנסקי]].
אביו היה [[שד"ר]] של ישיבת [[תומכי תמימים קרמנצ'וג]] והותיר את בנו בביתו ולא הסכים לשולחו לבית ספר החילוני, אולם בגלל הלשנה נאלץ לשולחו לתקופה קצרה לבית ספר, אך גם אז התעקש שלא יילך ללימודים ב[[שבת]]ות. בשל כך סבלה משפחתו מרדיפות ומאיומים עד שנאלצה המשפחה לברוח לכותאיס שבגרוזיה. בבחרותו למד ר' משה בישיבת 'תומכי תמימים' שהוקמה בגרוזיה, שם קיבל רבות מחשובי החסידים הרב [[שמואל נוטיק]] והרב [[בצלאל וילשנסקי]].


לאחר כמה שנים פרצה [[מלחמת העולם השניה]] והממשלה החלה לגייס בכוח בחורי ישיבות, גם מי שהיה בעל פטור. כל צעיר שהלך ברחוב נחשד לעריק והיה נבדק על ידי השלטונות. פעם הלך ר' משה ברחוב בשעת לילה כשלפתע נתפס על ידי כמה חיילים. לאחר שהתברר שאין עליו מסמכים, נלקח ללשכת הגיוס והוא הופנה היישר למפקד לשכת הגיוס שכבר ידע שהתמימים בכותאיס מתחמקים מגיוס. הלה החל לצעוק ולאחר שסיים לשפוך עליו את חמתו, הורה לו שילך הביתה להיפרד מהוריו ושיחזור מיד. ר' משה שמע את הדברים, הלך ולא שב. כעבור זמן קצר נתפס שוב, והובא בשנית אל מפקד לשכת הגיוס בחמתו הצמיד אקדח לרקתו של ר' משה ואמר לו כי הוא מרחם עליו רק מפני שהוא מכיר את הוריו של ר' משה. ושוב אמר לו שילך הביתה ויבוא להתגייס. ר' משה הבטיח לו שישוב כדי להתגייס והלך לדרכו. היה זה כמובן פלא גדול. הוא סיפר לחבריו את אשר אירע ואמר כי בלית ברירה עליו להתגייס. הרב [[משה מרוזוב]] שהיה אז מהתלמידים המבוגרים, אמר לו שלא יתגייס. ר' משה ניסלביץ' טען לעומתו כי מפקד לשכת הגיוס יהרוג אותו אם לא ישוב כעת, אך ר' משה מרוזוב טען לעומתו: "אם תישלח לחזית, לא תיהרג שם?!". באותו מעמד תחבלו הבחורים תחבולה מחוכמת בזכותה הצליח ר' משה להישאר בכותאיס עד סוף המלחמה מבלי להתגייס.
לאחר כמה שנים פרצה [[מלחמת העולם השנייה]] והממשלה החלה לגייס בכוח בחורי ישיבות, גם מי שהיה בעל פטור. כל צעיר שהלך ברחוב נחשד לעריק והיה נבדק על ידי השלטונות. פעם הלך ר' משה ברחוב בשעת לילה כשלפתע נתפס על ידי כמה חיילים. לאחר שהתברר שאין עליו מסמכים, נלקח ללשכת הגיוס והוא הופנה היישר למפקד לשכת הגיוס שכבר ידע שהתמימים בכותאיס מתחמקים מגיוס. הלה החל לצעוק ולאחר שסיים לשפוך עליו את חמתו, הורה לו שילך הביתה להיפרד מהוריו ושיחזור מיד. ר' משה שמע את הדברים, הלך ולא שב. כעבור זמן קצר נתפס שוב, והובא בשנית אל מפקד לשכת הגיוס בחמתו הצמיד אקדח לרקתו של ר' משה ואמר לו כי הוא מרחם עליו רק מפני שהוא מכיר את הוריו של ר' משה. ושוב אמר לו שילך הביתה ויבוא להתגייס. ר' משה הבטיח לו שישוב כדי להתגייס והלך לדרכו. היה זה כמובן פלא גדול. הוא סיפר לחבריו את אשר אירע ואמר כי בלית ברירה עליו להתגייס. הרב [[משה מרוזוב]] שהיה אז מהתלמידים המבוגרים, אמר לו שלא יתגייס. ר' משה ניסלביץ' טען לעומתו כי מפקד לשכת הגיוס יהרוג אותו אם לא ישוב כעת, אך ר' משה מרוזוב טען לעומתו: "אם תישלח לחזית, לא תיהרג שם?!". באותו מעמד תחבלו הבחורים תחבולה מחוכמת בזכותה הצליח ר' משה להישאר בכותאיס עד סוף המלחמה מבלי להתגייס.


לאחר המלחמה ניסה ר' משה לצאת מ[[ברית המועצות]] אך ללא הצלחה ורק לאחר מלחמת העולם השנייה נפתח פתח ליציאה מברית המועצות באמצעות דרכונים פולניים. באותן שנים פסקו הרבנים כי חובה לברוח מ[[רוסיה]] ואפילו ב[[שבת]] ואכן הוא ברח ב[[שבת]] אל עיר הגבול לבוב.  
לאחר המלחמה ניסה ר' משה לצאת מ[[ברית המועצות]] אך ללא הצלחה ורק לאחר מלחמת העולם השנייה נפתח פתח ליציאה מברית המועצות באמצעות דרכונים פולניים. באותן שנים פסקו הרבנים כי חובה לברוח מ[[רוסיה]] ואפילו ב[[שבת]] ואכן הוא ברח ב[[שבת]] אל עיר הגבול לבוב.  
שורה 31: שורה 32:


==ארץ ישראל==
==ארץ ישראל==
לא חלפו ימים רבים וזכו לראות בהתגשמותה של הברכה השניה, והם קיבלו אישורי יציאה מברית המועצות. משפחת ניסלביץ' יצאה את [[סמרקנד]] לא לפני שניהול חמ"ה עבר לידי כמה יהודים מבני עדת בוכרה שהחזיקו את הארגון במשך השנים הבאות.
לא חלפו ימים רבים וזכו לראות בהתגשמותה של הברכה השניה, והם קיבלו אישורי יציאה מברית המועצות. משפחת ניסלביץ' יצאה את [[סמרקנד]] לא לפני שניהול חמ"ה עבר לידי כמה יהודים מבני עדת [[בוכרה]] שהחזיקו את הארגון במשך השנים הבאות.


ביום י"ב ב[[אייר]] [[תשל"א]], הגיעה משפחת ניסלביץ' ל[[ארץ הקודש]] והתיישבה ב[[נחלת הר חב"ד]]. כעבור חודש וחצי נולדו להם תאומים.
ביום י"ב ב[[אייר]] [[תשל"א]], הגיעה משפחת ניסלביץ' ל[[ארץ הקודש]] והתיישבה ב[[נחלת הר חב"ד]]. כעבור חודש וחצי נולדו להם תאומים.
שורה 53: שורה 54:
==פעולותיו בארה"ק==
==פעולותיו בארה"ק==
[[קובץ:משה נ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' משה (שלישי משמאל) במבצעים עם [[חיילי צה"ל]] בחולות סיני]]
[[קובץ:משה נ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' משה (שלישי משמאל) במבצעים עם [[חיילי צה"ל]] בחולות סיני]]
כאשר חזר ר' משה ל[[ארץ הקודש]] ומסר להנהלת [[חמ"ה]] את תוכן ה[[יחידות]], קנה ר' [[יהושע רסקין]] שולחן משרדי בשוק הפשפשים והעמידו בסניף [[צא"ח]] ב[[תל אביב]]. כך החלה הפעילות. לאחר חודש וחצי בלבד, הוחלט על התרחבות ובברכת הרבי נפתח משרד עצמאי ברחוב נחמני בתל אביב.  
כאשר חזר ר' משה ל[[ארץ הקודש]] ומסר להנהלת [[חמ"ה]] את תוכן ה[[יחידות]], קנה ר' יהושע רסקין שולחן משרדי בשוק הפשפשים והעמידו בסניף [[צא"ח]] ב[[תל אביב]]. כך החלה הפעילות. לאחר חודש וחצי בלבד, הוחלט על התרחבות ובברכת הרבי נפתח משרד עצמאי ברחוב נחמני בתל אביב.  
   
   
בתקופה הבאה התקבל במשרד חמ"ה טלפון מ[[חיים מרדכי אייזיק חודקוב|הרב חודקוב]] - כשהרבי האזין לשיחה מהקו השני - והתביעה היתה ברורה: לעסוק ברישום ילדי עולים למוסדות חינוך מתאימים.
בתקופה הבאה התקבל במשרד חמ"ה טלפון מ[[חיים מרדכי אייזיק חודקוב|הרב חודקוב]] - כשהרבי האזין לשיחה מהקו השני - והתביעה הייתה ברורה: לעסוק ברישום ילדי עולים למוסדות חינוך מתאימים.


לעבודה זו גויס ר' [[יוסף לדיוב]] ועוד כמה בחורים בעלי מרץ שפעלו כבר ב[[סמרקנד]]. הללו החלו לפעול בקרב העולים החדשים, בעיקר בקרב [[יהודים]] עולי [[בוכרה]] לפי הכיוון שהנחה הרבי.
לעבודה זו גויס ר' [[יוסף לדיוב]] ועוד כמה בחורים בעלי מרץ שפעלו כבר ב[[סמרקנד]]. הללו החלו לפעול בקרב העולים החדשים, בעיקר בקרב [[יהודים]] עולי [[בוכרה]] לפי הכיוון שהנחה הרבי.
שורה 63: שורה 64:
בחודש [[טבת]] [[תשל"ג]] הועברו התלמידים ל[[כפר חב"ד]] למסגרת חדשה שהוקמה על ידי חמ"ה: [[ישיבת הבוכרים]]. הרב [[בערקע שיף]] מונה למנהל, ויחד עם הרב [[שמחה גורודצקי]], הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], ה[[משפיע]] ר' [[מנחם מענדל פוטרפס|מענדל פוטרפס]] והרב [[שמואל חפר]] הוקם המוסד, אשר בתחילת דרכו פרש עליו חמ"ה את חסותו למשך זמן קצר. במוסד הזה למדו אלפים רבים במשך השנים.
בחודש [[טבת]] [[תשל"ג]] הועברו התלמידים ל[[כפר חב"ד]] למסגרת חדשה שהוקמה על ידי חמ"ה: [[ישיבת הבוכרים]]. הרב [[בערקע שיף]] מונה למנהל, ויחד עם הרב [[שמחה גורודצקי]], הרב [[שלמה מיידנצ'יק]], ה[[משפיע]] ר' [[מנחם מענדל פוטרפס|מענדל פוטרפס]] והרב [[שמואל חפר]] הוקם המוסד, אשר בתחילת דרכו פרש עליו חמ"ה את חסותו למשך זמן קצר. במוסד הזה למדו אלפים רבים במשך השנים.


בתקופה הבאה, דאג הרב ניסלביץ לייסד את תיכון '[[בית חנה (צפת)|בית חנה]]' ב[[צפת]], ואף זאת במסגרת ארגון חמ"ה. גם פה, לאחר שהמוסד התבסס ועמד על רגליו, דאג הר' ניסילביץ ומינה את הר' שלמה רסקין לנהל את המוסד בית חנה בצפת, והמשיך בפעילות השגרתית.
בתקופה הבאה, דאג הרב ניסלביץ לייסד את תיכון '[[בית חנה (צפת)|בית חנה]]' ב[[צפת]], ואף זאת במסגרת ארגון חמ"ה. גם פה, לאחר שהמוסד התבסס ועמד על רגליו, דאג הר' ניסלביץ ומינה את הר' שלמה רסקין לנהל את המוסד בית חנה בצפת, והמשיך בפעילות השגרתית.


במקביל להקמת מוסדות אלו, החלו ההכנות לבניית מרכז חמ"ה ב[[נחלת הר חב"ד]]. הפעילות הלכה והתרחבה, ועם תחילת ה'[[פרסטרויקה]]' ב[[ברית המועצות]], שבה חמ"ה לפעילות נרחבת בברית המועצות במקביל לפעילות בארץ ישראל עם העולים החדשים. ובתקופה זו שלחה חמ"ה גם שלוחים לברית המועצות את הרב חיים ניסילביץ, הרב משה מישולובין , הרב שלום דובער ניסילביץ, והרב יוסף יצחק ניסילביץ, להפצת יהדות בברית המועצות.  
במקביל להקמת מוסדות אלו, החלו ההכנות לבניית מרכז חמ"ה ב[[נחלת הר חב"ד]]. הפעילות הלכה והתרחבה, ועם תחילת ה'[[פרסטרויקה]]' ב[[ברית המועצות]], שבה חמ"ה לפעילות נרחבת בברית המועצות במקביל לפעילות בארץ ישראל עם העולים החדשים. ובתקופה זו שלחה חמ"ה גם שלוחים לברית המועצות את הרב חיים ניסלביץ, הרב משה מישולובין , הרב שלום דובער ניסלביץ, והרב יוסף יצחק ניסלביץ, להפצת יהדות בברית המועצות.  


במשך השנים זכה ר' משה להתייחסויות מיוחדות מהרבי, לתשובות, לתמיכות כספיות ולהוראות ייחודיות. ר' משה כהרגלו נצר את הכל בסוד, ורק בזכות חבריו יודעים אנו היום טפח מתוך מסכת ההתייחסויות המיוחדות של הרבי לארגון חמ"ה.
במשך השנים זכה ר' משה להתייחסויות מיוחדות מהרבי, לתשובות, לתמיכות כספיות ולהוראות ייחודיות. ר' משה כהרגלו נצר את הכל בסוד, ורק בזכות חבריו יודעים אנו היום טפח מתוך מסכת ההתייחסויות המיוחדות של הרבי לארגון חמ"ה.


לאחר האירוע הרפואי שארע [[שמיני עצרת תשל"ח|בשמיני עצרת תשל"ח]], היו חסידים שהעניקו מחייהם לרבי. הרב משה ניסלביץ' לא היסס וכתב לרבי כי הוא מעניק את כל חייו במתנה גמורה לרבי! על כך השיבו הרבי את התשובה המפורסמת: "ת"ח בעד ברכתו ואיחוליו לרפואה ולבריאות. בחסדי [[הקב"ה|ה']] [[רופא]] כל בשר ומפליא לעשות, ובזכות [[תפילה|תפילת רבים]] שעמדה לי, הוטב מצב [[בריאות]]י"... בהוסיפו: "וכבר מלתיה אמורה שכל המברך מתברך מהשם בברכתו שתוספתה מרובה על העיקר בגשמיות ורוחניות. בברכה לאורך ימים ושנים טובות ולהצלחה בעבודת הקודש".
לאחר האירוע הרפואי שארע [[ראש חודש כסלו|בראש חודש כסלו]], היו חסידים שהעניקו מחייהם לרבי. הרב משה ניסלביץ' לא היסס וכתב לרבי כי הוא מעניק את כל חייו במתנה גמורה לרבי! על כך השיבו הרבי את התשובה המפורסמת: "ת"ח בעד ברכתו ואיחוליו לרפואה ולבריאות. בחסדי [[הקב"ה|ה']] [[רופא]] כל בשר ומפליא לעשות, ובזכות [[תפילה|תפילת רבים]] שעמדה לי, הוטב מצב [[בריאות]]י"... בהוסיפו: "וכבר מלתיה אמורה שכל המברך מתברך מהשם בברכתו שתוספתה מרובה על העיקר בגשמיות ורוחניות. בברכה לאורך ימים ושנים טובות ולהצלחה בעבודת הקודש".


==הידורים אישיים==
==הידורים אישיים==
שורה 76: שורה 77:
הוא נטל על עצמו הידורים רבים אודותם שמע ממקורות שונים. כך למשל ב[[נטילת ידיים]] קיבל על עצמו זהירות מיוחדת עוד בתקופת בחרותו בכותאיסי.  
הוא נטל על עצמו הידורים רבים אודותם שמע ממקורות שונים. כך למשל ב[[נטילת ידיים]] קיבל על עצמו זהירות מיוחדת עוד בתקופת בחרותו בכותאיסי.  


בניו זוכרים אותו נוטל ידיים עם כמה ספלים גדולים של [[מים]] ומנגב בכמה מגבות, ואף זאת לאחר בדיקות חוזרות ונשנות של הידיים. לאחר נטילת ידיים עד סוף הסעודה אסור היה לנגוע בידיו, ואם נגעו, הזדרז ליטול שוב את ידיו. בעיה זו הטרידה אותו בכל הסעודה, עד אשר החליט לאכול כשידיו בכפפות. עבודת ה' שלו היתה להפליא, היה מספיק להסתכל עליו בשביל לראות דמות מיוחדת במינה כאחד מחשובי החסידים של הדורות הקודמים.  
בניו זוכרים אותו נוטל ידיים עם כמה ספלים גדולים של [[מים]] ומנגב בכמה מגבות, ואף זאת לאחר בדיקות חוזרות ונשנות של הידיים. לאחר נטילת ידיים עד סוף הסעודה אסור היה לנגוע בידיו, ואם נגעו, הזדרז ליטול שוב את ידיו. בעיה זו הטרידה אותו בכל הסעודה, עד אשר החליט לאכול כשידיו בכפפות.


==לחיות משיח==
==לחיות משיח==
[[קובץ:משה ניסלביץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב משה ניסילביץ' בכנס של [[מטה משיח]] ([[י"א בניסן]] [[תשס"ח]])]]
[[קובץ:משה ניסלביץ.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב משה ניסלביץ' בכנס של [[מטה משיח]] ([[י"א בניסן]] [[תשס"ח]])]]
ר' משה חי את נושא הגאולה ומשיח באופן מיוחד. עוד בהיותו בסמרקנד, כאשר מישהו רצה לעזוב את העיר לזמן מה, הזהירו ר' משה כי או-טו-טו [[משיח]] מגיע, והמטייל עלול להיות תקוע אי שם שעה שמשיח יתגלה...
ר' משה חי את נושא הגאולה ומשיח באופן מיוחד. עוד בהיותו בסמרקנד, כאשר מישהו רצה לעזוב את העיר לזמן מה, הזהירו ר' משה כי או-טו-טו [[משיח]] מגיע, והמטייל עלול להיות תקוע אי שם שעה שמשיח יתגלה...


עוד בשנות הלמ"ד היה כותב לרבי תחת הכותרת: אדמו"ר מלך המשיח. זו הסיבה שלא הסכים לחשוב על קניית חלקת קבר לעצמו, ומדי שנה הניח את ספר ה[[קינות]] בגניזה, שכן בשנה הבאה כבר לא יצטרכו לאמרם...  
עוד בשנות הלמ"ד היה כותב לרבי תחת הכותרת: אדמו"ר '''מלך המשיח''' שליט"א. זו הסיבה שלא הסכים לחשוב על קניית חלקת קבר לעצמו, ומדי שנה הניח את ספר ה[[קינות]] בגניזה, שכן בשנה הבאה כבר לא יצטרכו לאמרם...  


בתפילות ובארועים פומביים, היה זועק מקירות לבו את התפילה והבקשה "[[יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד]]", ומי שראה את ר' משה בעל הדרת הפנים אומר זאת ברצינות כובשת, לא יכול היה להשאר אדיש.
בתפילות ובארועים פומביים, היה זועק מקירות לבו את התפילה והבקשה "[[יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד]]", ומי שראה את ר' משה בעל הדרת הפנים אומר זאת ברצינות כובשת, לא יכול היה להשאר אדיש.
גם אחרי [[נצחיות חייו של הרבי|ג' תמוז]] המשיך בפירסום האמונה ב[[נצחיות חייו של הרבי שליט"א מלך המשיח|נצחיות חייו של הרבי]] והתגשמות [[נבואת הגאולה]], ואף השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הרב [[זמרוני זליג ציק|זמרוני ציק]] [[קבלת פני משיח צדקנו|לקבלת פני הרבי מלך המשיח]] ופרסום האמונה ב[[נצחיות חייו של הרבי שליט"א מלך המשיח|נצחיות חייו]], ואף ב[[עצרת גאולה ומשיח|כינוסי גאולה ומשיח]] נוספים בשנים הבאות.


==ספריו==
==ספריו==
שורה 92: שורה 95:
בשנים האחרונות התמסר לנושא התניא. כמו כן הוציא את הספר "[[התניא קדישא וכוחו האלוקי]]" ובו ליקוט מיוחד על אודות חשיבתו וקדושתו של [[ספר התניא]] מתוך אגרות ושיחות רבותינו נשיאינו, ומתוך רשימה מיוחדת שכתב מפי החסיד הרב [[חיים אברהם דוכמן]] שכידוע היה בעל שמועה ודייק מאוד בסיפוריו. הרשימה נשמרה בתוך כדים טמונים באדמה בחצר בית משפחת ניסלביץ', וכאשר עלו ארצה, הביא עמו את הרשימה.
בשנים האחרונות התמסר לנושא התניא. כמו כן הוציא את הספר "[[התניא קדישא וכוחו האלוקי]]" ובו ליקוט מיוחד על אודות חשיבתו וקדושתו של [[ספר התניא]] מתוך אגרות ושיחות רבותינו נשיאינו, ומתוך רשימה מיוחדת שכתב מפי החסיד הרב [[חיים אברהם דוכמן]] שכידוע היה בעל שמועה ודייק מאוד בסיפוריו. הרשימה נשמרה בתוך כדים טמונים באדמה בחצר בית משפחת ניסלביץ', וכאשר עלו ארצה, הביא עמו את הרשימה.


כיוון והדריך את בנו ר' [[יוסף יצחק ניסלביץ|יוסף יצחק]] להוציא לאור חוברות מבוארות על התניא לילדים בשפות רבות, וכן פירוש על התניא ברוסית. כל אלו מופצים היום בעותקים רבים ומשפיעים רבות על [[הפצת המעיינות]] חוצה.  
כיוון והדריך את בנו ר' [[יוסף יצחק ניסילביץ|יוסף יצחק]] להוציא לאור חוברות מבוארות על התניא לילדים בשפות רבות, וכן פירוש על התניא ברוסית. כל אלו מופצים היום בעותקים רבים ומשפיעים רבות על [[הפצת המעיינות]] חוצה.  


הייתה לו תוכנית לכתוב ספרים על התקשרות לרבי ועל מצוות ה[[צדקה]] על פי תורת רבותינו ומתוך סיפורי חסידים. בארונו היו מודבקים פתקיות רבות ובהם רעיונות הקשורים לחיבור ספרים אלו, כאשר בספרים רבים היו מונחים סימניות.
הייתה לו תוכנית לכתוב ספרים על התקשרות לרבי ועל מצוות ה[[צדקה]] על פי תורת רבותינו ומתוך סיפורי חסידים. בארונו היו מודבקים פתקיות רבות ובהם רעיונות הקשורים לחיבור ספרים אלו, כאשר בספרים רבים היו מונחים סימניות.
שורה 105: שורה 108:


==משפחתו==
==משפחתו==
* '''רעייתו''' מרת מרים ניסלביץ.
רעייתו מרת מארע (לבית מלכאווסקי) נפטרה ב[[א' שבט]] [[תשפ"א]] ונטמנה בהר הזיתים.
;בניו
 
*הרב [[אליעזר ניסלביץ]] - [[שליח]] הרבי ב[[צרפת]].
בניהם:
*הרב [[חיים ניסלביץ]] - [[שליח]] הרבי ארמון הנציב ב[[ירושלים]].
*הרב [[אליעזר ניסלביץ']] - [[שליח]] הרבי וראש מוסדות שניאור-חב"ד באוברוויליע [[צרפת]].
*הרב דוד ניסלביץ - שליח בשכונת הר יונה ב[[נצרת עילית]].
*הרב [[חיים ניסלביץ']] - [[שליח]] הרבי בשכונת ארמון הנציב ב[[ירושלים]].
*הרב שלום דובער ניסלביץ - ממשפיעי קהילת חב"ד ב[[צפת]].
*הרב דוד ניסלביץ - שליח הרבי בשכונת הר יונה ב[[נוף הגליל]].
*הרב יוסף יצחק ניסלביץ - מנהל [[חמ"ה]], [[נחלת הר חב"ד]].
*הרב [[שלום דובער ניסלביץ]] - ממשפיעי קהילת חב"ד ב[[צפת]].
*הרב [[יוסף יצחק ניסלביץ']] - מנהל [[חמ"ה]], [[נחלת הר חב"ד]].


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*[http://chabad.info/newvideo/video.php?id=2230 ר' משה מכריז בזעקה היוצאת מן הלב את הכרזת הקודש "יחי אדוננו"]{{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/newvideo/video.php?id=2230 ר' משה מכריז בזעקה היוצאת מן הלב את הכרזת הקודש "יחי אדוננו"]{{וידאו}} {{אינפו}}
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59850 המונים בהלווית הרב ניסילביץ] {{אינפו}}
*[https://drive.google.com/video/captions/edit?id=19ABU4rYmSx3d7TrORdGoG_d5oImTThVA הרב ניסילביץ בכינוס ח"י אלול תשנ"ט]
*[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=59850 המונים בהלווית הרב ניסלביץ] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1022 זיכרונות מרעידי-לב מפיו של ר' משה ב[[התוועדות]] חסידית כ"ד טבת תשס"ד] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=1022 זיכרונות מרעידי-לב מפיו של ר' משה ב[[התוועדות]] חסידית כ"ד טבת תשס"ד] {{אינפו}}
*[http://chabad.info/bm/index.php?magazine=bm_&status=goto_id&id=2438 "יחודו של ספר התניא" פרק מתוך ספרו "התניא קדישא וכוחו האלוקי"] - שבועון בית משיח {{אינפו}}
*[https://abc770.org/article_node_2773/ "יחודו של ספר התניא" פרק מתוך ספרו "התניא קדישא וכוחו האלוקי"].
*[http://chabad.co.il/?template=article&topic=55&article=2372 "החסיד שלא פחד מהמוות" מאמר על ר' משה מאת ד"ר יחיאל הררי] {{חב}}
*[http://chabad.co.il/?template=article&topic=55&article=2372 "החסיד שלא פחד מהמוות" מאמר על ר' משה מאת ד"ר יחיאל הררי] {{חב"ד בישראל}}


{{מיון רגיל:ניסלביץ משה}}
{{מיון רגיל:ניסלביץ, משה}}
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:חסידים בתקופת אדמו"ר שליט"א]]
[[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]
[[קטגוריה:אישים בסמרקנד]]
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים בנחלת הר חב"ד]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:אישים הטמונים בחלקת חב"ד הר הזיתים]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"א]]
[[קטגוריה:משפחת ניסלביץ']]
[[קטגוריה:חסידים שיצאו מרוסיה בשנות הלמ"דים]]
[[קטגוריה:צוות בית חנה צפת]]
[[קטגוריה:חברי חמ"ה]]
[[קטגוריה:בעלי שמועה]]