יוסף מנחם מענדל טננבוים – הבדלי גרסאות
| (15 גרסאות ביניים של 12 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לעריכה}} | {{לעריכה}} | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=חבר הנהלת תומכי תמימים המרכזית 770 ובעל תוקע אצל הרבי|אחר=חסיד חב"ד תושב [[ירושלים]] העוסק בההדרת כתבי הגאון הרוגוצ'ובי|ראו=[[מנחם מענדל טננבוים]]}} | |||
[[קובץ:ריממ.jpg|שמאל|ממוזער|280px|הרב יוסף מנחם מענדל טננבוים בחלוקת הדולרים אצל הרבי]] | [[קובץ:ריממ.jpg|שמאל|ממוזער|280px|הרב יוסף מנחם מענדל טננבוים בחלוקת הדולרים אצל הרבי]] | ||
הרב '''יוסף מנחם מענדל טננבוים''' ([[תרע"ו]] - [[ג' טבת]] [[תשנ"ד]]) היה מצוות ה'[[חוזר]]ים' אצל [[אדמו"ר הריי"צ]], [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[אחי תמימים פילדלפיה]], ומאוחר יותר - חבר הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]]. זכה לשמש כ[[בעל תוקע]] אצל [[הרבי]] במנייני התפילות של [[הימים הנוראים]]. | הרב '''יוסף מנחם מענדל טננבוים''' ([[תרע"ו]] - [[ג' טבת]] [[תשנ"ד]]) היה מצוות ה'[[חוזר]]ים' אצל [[אדמו"ר הריי"צ]], [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[אחי תמימים פילדלפיה]], ומאוחר יותר - חבר הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]]. זכה לשמש כ[[בעל תוקע]] אצל [[הרבי]] במנייני התפילות של [[הימים הנוראים]]. | ||
| שורה 53: | שורה 52: | ||
בתש"י, לאחר [[הסתלקות]] הרבי הריי"צ, [[התקשרות|התקשר]] לרבי. הוא זכר את הרבי עוד מפולין, כאשר היה מגיע להיות במחיצת חותנו בימי החגים. לפי הוראת חותנו, היה הרבי מדבר בלימוד עם התמימים. כך זכה להכיר שמדובר באיש מורם מעם, ומלכותו ברצון קיבל. | בתש"י, לאחר [[הסתלקות]] הרבי הריי"צ, [[התקשרות|התקשר]] לרבי. הוא זכר את הרבי עוד מפולין, כאשר היה מגיע להיות במחיצת חותנו בימי החגים. לפי הוראת חותנו, היה הרבי מדבר בלימוד עם התמימים. כך זכה להכיר שמדובר באיש מורם מעם, ומלכותו ברצון קיבל. | ||
הרימ"מ זכה בזכות נדירה, ובשנת [[תשי"א]] היה הרבי [[סנדק]] אצל בנו הרב יצחק. הברית הייתה בז' אדר-שני בבית המשפחה בבניין דירות ברחוב פארק-פלייס בבראנזוויל, והרבי אמר שיחה (נדפסה בשיחות קודש). הרבי גם נתן חמשה דולרים להתחלת תשלום שכר לימוד, ובשיחה אמר: "פעם הייתי נוכח כאשר כ"ק מו"ח אדמו"ר היה סנדק, ולמרות שהיה [[שוחט]] ולא התפעל ממראה הדם וכו', בעת הברית הביט על הצד", וכן נהג הרבי | הרימ"מ זכה בזכות נדירה, ובשנת [[תשי"א]] היה הרבי [[סנדק]] אצל בנו הרב יצחק. הברית הייתה בז' אדר-שני בבית המשפחה בבניין דירות ברחוב פארק-פלייס בבראנזוויל, והרבי אמר שיחה (נדפסה בשיחות קודש). הרבי גם נתן חמשה דולרים להתחלת תשלום שכר לימוד, ובשיחה אמר: "פעם הייתי נוכח כאשר כ"ק מו"ח אדמו"ר היה סנדק, ולמרות שהיה [[שוחט]] ולא התפעל ממראה הדם וכו', בעת הברית הביט על הצד", וכן נהג הרבי. | ||
ל[[קראון הייטס]] עבר הרימ"מ בשנת תשט"ז. בתחילה התגורר ברחוב [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]], ליד שדירת רוג'רס. הוא החל למסור שיעור חסידות בבית הכנסת "בית דוד", בכל ליל שבת בחורף, ועל קביעות זו שמר כל ימי חייו. | ל[[קראון הייטס]] עבר הרימ"מ בשנת תשט"ז. בתחילה התגורר ברחוב [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]], ליד שדירת רוג'רס. הוא החל למסור שיעור חסידות בבית הכנסת "בית דוד", בכל ליל שבת בחורף, ועל קביעות זו שמר כל ימי חייו. | ||
גם לאחר שנים, כאשר קנה בית ברחוב מונטגומרי, המשיך את הקביעות בבית הכנסת הסמוך למקום מגוריו החדש. מסירותו לדברים שבקדושה הייתה לשם דבר. כך גם היה כאשר החל בשיעור ב[[שבת]] בבוקר ב-[[770]] -השיעור הפך למראה של קבע ב[[בית חיינו]], כאשר מידי שבת, בכל מזג-אוויר ובכל ימות השנה, היה יושב ליד כותל המזרח עם קבוצת שומעי לקחו. | גם לאחר שנים, כאשר קנה בית ברחוב מונטגומרי, המשיך את הקביעות בבית הכנסת הסמוך למקום מגוריו החדש. מסירותו לדברים שבקדושה הייתה לשם דבר. כך גם היה כאשר החל בשיעור ב[[שבת]] בבוקר ב-[[770]] - השיעור הפך למראה של קבע ב[[770 - מרכז חב"ד העולמי|בית חיינו]], כאשר מידי שבת, בכל מזג-אוויר ובכל ימות השנה, היה יושב ליד כותל המזרח עם קבוצת שומעי לקחו. | ||
כאשר עלה הרעיון לרכוש את הבית ברחוב מונטגומרי, עודד אותו הרבי בכיוון במהלך יחידות, וכאשר זוגתו תמהה מהיכן ישיגו את הכסף, חייך הרבי ואמר: "לבעלך יש שם טוב וייתנו לו הלוואות". | כאשר עלה הרעיון לרכוש את הבית ברחוב מונטגומרי, עודד אותו הרבי בכיוון במהלך יחידות, וכאשר זוגתו תמהה מהיכן ישיגו את הכסף, חייך הרבי ואמר: "לבעלך יש שם טוב וייתנו לו הלוואות". | ||
| שורה 67: | שורה 66: | ||
בהזדמנות אחרת, ב[[התוועדות]] בשנת [[תשי"ב]] או י"ג, עורר הרבי על עבודת התפילה, ותוך כדי פנה לרימ"מ ואמר: "זכור ימות עולם". | בהזדמנות אחרת, ב[[התוועדות]] בשנת [[תשי"ב]] או י"ג, עורר הרבי על עבודת התפילה, ותוך כדי פנה לרימ"מ ואמר: "זכור ימות עולם". | ||
היה | היה בעל תוקע אצל הרבי | ||
בר"ה תשי"א תקע תקיעות דמעומד בר"ה תשי"ב תקע כל התקיעות כשהרבי אמר את הפסוקים והברכות בר"ה תשי"ג תקע כל התקיעות חוץ מהראשונה שתקע הרבי ומתשי"ד עד פטירתו תקע תקיעות דמעומד | בר"ה תשי"א תקע תקיעות דמעומד בר"ה תשי"ב תקע כל התקיעות כשהרבי אמר את הפסוקים והברכות בר"ה תשי"ג תקע כל התקיעות חוץ מהראשונה שתקע הרבי ומתשי"ד עד פטירתו תקע תקיעות דמעומד | ||
וכן היה המקריא כמנהגנו מתשל"ט עד תשנ"ב | וכן היה המקריא כמנהגנו מתשל"ט עד תשנ"ב | ||
בשנת [[תשנ"א]] חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח|פסק דין שהרבי הוא מלך המשיח]]. | |||
===בישיבה=== | ===בישיבה=== | ||
| שורה 81: | שורה 82: | ||
גם לימודו היה בפשטות, ובדרך הישרה. הוא לא היה מגיד שיעור קבוע בכיתה, אבל בכל יום אחר-הצהריים היה מוסר שיעור גמרא לתלמידים שהעדיפו ללמוד לימודי קודש במקום לימודי חול. בשיעורים אלו לימד את תלמידיו דרך ישרה בלימוד דף גמרא, ואת הכללים הבסיסיים בלימוד [[רש"י]] ותוספות. | גם לימודו היה בפשטות, ובדרך הישרה. הוא לא היה מגיד שיעור קבוע בכיתה, אבל בכל יום אחר-הצהריים היה מוסר שיעור גמרא לתלמידים שהעדיפו ללמוד לימודי קודש במקום לימודי חול. בשיעורים אלו לימד את תלמידיו דרך ישרה בלימוד דף גמרא, ואת הכללים הבסיסיים בלימוד [[רש"י]] ותוספות. | ||
הוא היה סמל ומופת למחנך אמיתי, שדואג לתלמידים גם בימי 'בין הזמנים'. עוד בשנים הראשונות לנשיאות הרבי | הוא היה סמל ומופת למחנך אמיתי, שדואג לתלמידים גם בימי 'בין הזמנים'. עוד בשנים הראשונות לנשיאות הרבי, דאג לארגן בחול המועד מסיבות מיוחדות לתלמידים הצעירים - הן בתחומי הישיבה, והן ב"בית חיינו", מה שהפך למסורת ה"[[ראלי]]". באותן שנים נערך ה'ראלי' ב-770 או בסוכה של 770, והרבי היה מביט מבעד לחלון או יוצא לעודד את שירת הילדים בסיום הכינוס. | ||
בתקופת "בין הזמנים" שבחודשי הקיץ, היה הרימ"מ נוסע בתור שד"ר לוונצואלה, איי קורסאו (לשם רצה לברוח בזמן המלחמה) ומדינות נוספות. הנסיעה הייתה לטובת הישיבה -בגשמיות וברוחניות: הוא זרע רוחניות וקצר [[גשמיות]]. תמיד היה מצטייד במזוזות, ספרי חסידות וכדומה, והפיץ יהדות וחסידות בין יהודים שבצורה אחרת לא היו מגיעים אליהם. עם הזמן נוצר קשר מיוחד בינו לבין הבעלי-בתים, והם היו מייחלים לבואו בכל קיץ, כדי לשמוע ממנו דברי חיזוק והתעוררות. | בתקופת "בין הזמנים" שבחודשי הקיץ, היה הרימ"מ נוסע בתור שד"ר לוונצואלה, איי קורסאו (לשם רצה לברוח בזמן המלחמה) ומדינות נוספות. הנסיעה הייתה לטובת הישיבה -בגשמיות וברוחניות: הוא זרע רוחניות וקצר [[גשמיות]]. תמיד היה מצטייד במזוזות, ספרי חסידות וכדומה, והפיץ יהדות וחסידות בין יהודים שבצורה אחרת לא היו מגיעים אליהם. עם הזמן נוצר קשר מיוחד בינו לבין הבעלי-בתים, והם היו מייחלים לבואו בכל קיץ, כדי לשמוע ממנו דברי חיזוק והתעוררות. | ||
| שורה 95: | שורה 96: | ||
לאחר שחרורו מ[[בית רפואה]], בקשו ממנו בני משפחתו לארגן מחדש את סדר היום שלו ולהפחית את שעות העבודה. בפעם הראשונה שעבר לפני הרבי ב'[[חלוקת דולרים]]' לאחר הניתוח, אמר לו הרבי: "אריכות ימים בתומכי תמימים", וכאשר שמע את המילים הללו -ביטל בבת אחת את כל המחשבות על הפחתת העבודה, והתמסר לתפקידו בישיבה בחיות מחודשת. | לאחר שחרורו מ[[בית רפואה]], בקשו ממנו בני משפחתו לארגן מחדש את סדר היום שלו ולהפחית את שעות העבודה. בפעם הראשונה שעבר לפני הרבי ב'[[חלוקת דולרים]]' לאחר הניתוח, אמר לו הרבי: "אריכות ימים בתומכי תמימים", וכאשר שמע את המילים הללו -ביטל בבת אחת את כל המחשבות על הפחתת העבודה, והתמסר לתפקידו בישיבה בחיות מחודשת. | ||
במוצאי יום כיפור [[תשנ"ב]] אירע דבר פלא נורא ומופלא: בכל השנים, הרבי היה מסתובב כלפי הציבור בעת ה'[[מארש]]', ובסיום השירה, לקראת התקיעה בשופר, היה חוזר ומיסב את פניו הק' למזרח. באותה שנה שינה הרבי מהרגיל, והביט אל הציבור גם אחרי שסיימו את השירה, והמתין לתקיעה. הרימ"מ עמד הכן, ומכיוון שהיה חלש, ביקש מבנו ר' לוי לעמוד לידו למקרה שלא יוכל. לפועל הוא תקע בעצמו, כשכל העת הרבי מביט עליו באופן מיוחד. | במוצאי יום כיפור [[תשנ"ב]] אירע דבר פלא נורא ומופלא: בכל השנים, הרבי היה מסתובב כלפי הציבור בעת ה'[[מארש נפוליאון|מארש]]', ובסיום השירה, לקראת התקיעה בשופר, היה חוזר ומיסב את פניו הק' למזרח. באותה שנה שינה הרבי מהרגיל, והביט אל הציבור גם אחרי שסיימו את השירה, והמתין לתקיעה. הרימ"מ עמד הכן, ומכיוון שהיה חלש, ביקש מבנו ר' לוי לעמוד לידו למקרה שלא יוכל. לפועל הוא תקע בעצמו, כשכל העת הרבי מביט עליו באופן מיוחד. | ||
בשלהי אותה שנה, כ"ו [[אלול]] תשנ"ב, לקה באירוע מוחי ל"ע בין כותלי הישיבה באושען פארקוויי, תוך כדי עבודת הקודש. | בשלהי אותה שנה, כ"ו [[אלול]] תשנ"ב, לקה באירוע מוחי ל"ע בין כותלי הישיבה באושען פארקוויי, תוך כדי עבודת הקודש. | ||
| שורה 102: | שורה 103: | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*הרב אליהו טננבוים | רעייתו, מרת זיסל דבורה טננבוים<ref>נפטרה ב[[כ' באייר|כ' אייר]] [[תשס"ב]]</ref> | ||
*הרב שלום דובער טננבוים - נשיא מחנכי [[ליובאוויטשער ישיבה (קראון הייטס)|ליובאוויטשער ישיבה]] | *בנו, הרב [[אליהו טננבוים]]<ref>נפטר ב[[ט"ז באייר|ט"ז אייר]] [[תשפ"ג]]</ref> - נו"נ ב[[מתיבתא אהלי תורה]] | ||
*הרב יצחק טננבוים - מנהל המאפיה "ליובאוויטש מצה" | *בנו, הרב שלום דובער טננבוים - נשיא מחנכי [[ליובאוויטשער ישיבה (קראון הייטס)|ליובאוויטשער ישיבה]], וחבר וועד הנהלת [[צעירי אגודת חב"ד המרכזית]] | ||
*הרב לוי טננבוים - [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים חובבי תורה]] ובעל תוקע מספר שנים | *בנו, הרב [[יצחק טננבוים]] - מנהל המאפיה "[[ליובאוויטש מצה]]" ב[[קראון הייטס]] | ||
*הרב | *בנו, הרב לוי טננבוים - [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים חובבי תורה]] ובעל תוקע במשך מספר שנים ב-[[770]] | ||
*בנו, הרב [[אלטר יעקב יהודא טננבוים]] - שליח באירוויין, [[קליפורניה]] | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/4127321 לשמוע קול שופר]''', בנו הרב שלום מתראיין | *'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/4127321 לשמוע קול שופר]''', בנו הרב שלום מתראיין לתוכנית המולטימדיה של חברת המדיה החב"דית [[jem]] | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
| שורה 123: | שורה 125: | ||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ד]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ד]] | ||
[[קטגוריה:אישים בבראנזוויל]] | [[קטגוריה:אישים בבראנזוויל]] | ||
[[קטגוריה:ניצולי שואה]] | |||
[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]] | |||