יוסף מנחם מענדל טננבוים – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 {{לעריכה}}
+{{פירוש נוסף|נוכחי=חבר הנהלת תומכי תמימים המרכזית 770 ובעל תוקע אצל הרבי|אחר=חסיד חב"ד תושב [[ירושלים]] העוסק בההדרת כתבי הגאון הרוגוצ'ובי|ראו=[[מנחם מענדל טננבוים]]}}
 [[קובץ:ריממ.jpg|שמאל|ממוזער|280px|הרב יוסף מנחם מענדל טננבוים בחלוקת הדולרים אצל הרבי]]
-{{פירוש נוסף|נוכחי=חבר הנהלת תומכי תמימים המרכזית 770 ובעל תוקע אצל הרבי|אחר=חסיד חב"ד תושב [[ירושלים]] העוסק בההדרת כתבי הגאון הרוגוצ'ובי|ראו=[[מנחם מענדל טננבוים]]}}
 הרב '''יוסף מנחם מענדל טננבוים''' ([[תרע"ו]] - [[ג' טבת]] [[תשנ"ד]]) היה מצוות ה'[[חוזר]]ים' אצל [[אדמו"ר הריי"צ]], [[ראש ישיבה|ראש ישיבת]] [[אחי תמימים פילדלפיה]], ומאוחר יותר - חבר הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]]. זכה לשמש כ[[בעל תוקע]] אצל [[הרבי]] במנייני התפילות של [[הימים הנוראים]].
@@ שורה 9: / שורה 8: @@
 נולד בשנת [[תרע"ו]], בילדותו עברה המשפחה ל[[אטוואצק]]. בשכנותם באטוואצק התגורר החסיד ר' [[דוד טייבלום]] (ריקער), שהיה ר"מ בישיבת [[תומכי תמימים]]. ר' דוד שהבחין בכשרונותיו ומידותיו העדינות של הרימ"מ, הפנה אותו לישיבת [[תומכי תמימים]] ששכנה באותן שנים בעיר.
-זמן קצר לאחר כניסתו לישיבה זכה הר טננבוים ל[[יחידות]] ראשונה אצל [[אדמו"ר הריי"צ]]. גיסו, הרב [[יצחק הנדל]] מספר, שכבר ביחידות הראשונה הראה הרבי כלפיו חיבה יתירה, ואף אחז בכנף בגדו בשעה ששוחח עמו.
+זמן קצר לאחר כניסתו לישיבה זכה הר' טננבוים ל[[יחידות]] ראשונה אצל [[אדמו"ר הריי"צ]]. גיסו, הרב [[יצחק הנדל]] מספר, שכבר ביחידות הראשונה הראה הרבי כלפיו חיבה יתירה, ואף אחז בכנף בגדו בשעה ששוחח עמו.
 מהר מאוד השתלב בישיבה, והצליח בלימוד הנגלה והחסידות, עד שהיה לאחד התלמידים המצויינים ונודע כמתמיד ושקדן ובעל הבנה ישרה. עם הזמן היה גם למשכיל ב[[דא"ח]], ורכש בקיאות נפלאה ב[[ספר התניא]].{{הערה|כאשר החל ידידו הרב [[יוסף וינברג]], למסור שיעורי [[תניא]] ברדיו, היה מתייעץ עמו בהכנת השיעורים, ולאחר שקיבל את הגהותיו של [[הרבי]] על השיעורים, היו השניים יושבים יחד להבין את דברי קודשו.}}
@@ שורה 35: / שורה 34: @@
 ===בארצות הברית===
-עקב מצב המלחמה לא התאפשר לרימ"מ וחבריו לקבל ויזה לארצות הברית, ורק לקראת חג הפסח תש"ד הצליח רימ"מ להגיע לראשונה לרבי הריי"צ בניו-יורק, יחד עם חברו הרב גרינגלס. הם בואם הם זכו לקירובים מיוחדים מהרבי הריי"צ, וזכו להסב על שולחנו בשני הסדרים.
+עקב מצב המלחמה לא התאפשר לרימ"מ וחבריו לקבל ויזה לארצות הברית, ורק לקראת חג הפסח תש"ד הצליח רימ"מ להגיע לראשונה לרבי הריי"צ בניו-יורק, יחד עם חברו הרב גרינגלס. עם בואם הם זכו לקירובים מיוחדים מהרבי הריי"צ, וזכו להסב על שולחנו בשני הסדרים.
 לאחר החג נכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי. הוא קיווה כי כעת יוכל להסתופף בצלו של הרבי, לאחר הפסקה של כחמש שנים מאז ראה את הרבי בפעם הקודמת, ומשום כך היה מופתע לשמוע מהרבי שבדעתו לשלוח אותו לפתוח ישיבה באחת מערי השדה, וכבר בחר עבורו את העיר פילדלפיה. נקל לשער מה הרגיש באותו רגע. מובן שלא חסיד כרימ"מ יסרב, והוא קיבל את השליחות בהסכמה מלאה, אבל פניו חוורו כסיד. תגובתו של הרבי למראה פניו הייתה: אני מחשיב אותך כאבר מאבריי, ואבר לא צריך לשאול!
@@ שורה 41: / שורה 40: @@
 פחות מחודש חלף מאותה יחידות, ובפילדלפיה נפתחה ישיבת "[[אוהל משה אחי תמימים]]" כשבראשה עומדים הרב טננבוים והרב [[יצחק דוד גרונר]]. [[הרבי הריי"צ]] ליווה את הישיבה על כל צעד ושעל, באגרות מלאות בהוראות מפורטות.
-בשנת תש"ה נשא לאשה את זוגתו מרת דבורה, בת למשפחת פריד, והחתונה נערכה ב[[מונטריאול]], עיר מגורי הכלה. אחרי החתונה חזר להמשך שליחותו בפילדלפיה, שם נולד בנו בכורו הרב אליהו.
+בשנת תש"ה נשא לאשה את זוגתו מרת זיסל דבורה - נפטרה כ אייר תשס"ב-, בת למשפחת ר' אליהו פריד, והחתונה נערכה ב[[מונטריאול]], עיר מגורי הכלה. אחרי החתונה חזר להמשך שליחותו בפילדלפיה, שם נולד בנו בכורו הרב אליהו.
-רגיל היה רימ"מ לשאול את הרבי לפני כל צעד שעשה, קטן כגדול, ומיד לאחר שנולד בנו בכורו, נסע לניו-יורק לשאול את הרבי איזה שם לקרוא לרך הנולד. מחד, רצה לקרוא לו אליהו, על שם חותנו, אך מכיוון שהלה נפטר בגיל צעיר, חשב לצרף את שמו של [[אדמו"ר הרש"ב]]. כאשר נכנס ל[[יחידות]] והציע את שאלתו לפני הרבי הריי"צ, אמר לו הרבי שאין לצרף את שם רבותינו הק' עם שם אחר, וממילא יקרא לבנו אליהו, ו"יהיו לך עוד בנים". וכך היה -לבנו בכורו קרא אליהו, ולבן הבא קרא שלום דובער. אגב, דברי הרבי ש"יהיו לך עוד בנים" היו מדוייקים בתכלית, כי אכן נולדו לו עוד ארבעה בנים, אך לא בנות.
+רגיל היה רימ"מ לשאול את הרבי לפני כל צעד שעשה, קטן כגדול, ומיד לאחר שנולד בנו בכורו בשנת תש''ז , נסע לניו-יורק לשאול את הרבי איזה שם לקרוא לרך הנולד. מחד, רצה לקרוא לו אליהו, על שם חותנו, אך מכיוון שהלה נפטר בגיל צעיר, חשב לצרף את שמו של [[אדמו"ר הרש"ב]]. כאשר נכנס ל[[יחידות]] והציע את שאלתו לפני הרבי הריי"צ, אמר לו הרבי שאין לצרף את שם רבותינו הק' עם שם אחר, וממילא יקרא לבנו אליהו, ו"יהיו לך עוד בנים". וכך היה, לבנו בכורו קרא אליהו, ולבן הבא קרא שלום דובער. אגב, דברי הרבי ש"יהיו לך עוד בנים" היו מדוייקים בתכלית, כי אכן נולדו לו עוד ארבעה בנים, אך לא בנות.
 בתש"ח, ביקשו הרב [[שמריהו גוראריה]] להיות מחנך בישיבת תומכי תמימים בברוקלין. בהסכמת הרבי הריי"צ, עזב את פילדלפיה והגיע לניו-יורק. הוא קבע את מושבו, כמו רוב אנ"ש בשנים ההן, בשכונת ברונזוויל, והחל את עבודתו כמגיד שיעור בישיבת תות"ל ששכנה אז ברחוב בדפורד. לא חלפה שנה מאז החל בעבודתו, וכבר שודרג למנהל רוחני של הישיבה לצעירים ומחלקת המתיבתא. בתפקיד זה עסק במסירה ונתינה, בהתמדה ולהט חסידי עד סוף ימיו.
@@ שורה 53: / שורה 52: @@
 בתש"י, לאחר [[הסתלקות]] הרבי הריי"צ, [[התקשרות|התקשר]] לרבי. הוא זכר את הרבי עוד מפולין, כאשר היה מגיע להיות במחיצת חותנו בימי החגים. לפי הוראת חותנו, היה הרבי מדבר בלימוד עם התמימים. כך זכה להכיר שמדובר באיש מורם מעם, ומלכותו ברצון קיבל.
-הרימ"מ זכה בזכות נדירה, ובשנת [[תשי"א]] היה הרבי [[סנדק]] אצל בנו הרב יצחק. הברית הייתה בז' אדר-שני בבית המשפחה בבניין דירות ברחוב פארק-פלייס בבראנזוויל, והרבי אמר שיחה (נדפסה בשיחות קודש). הרבי גם נתן חמשה דולרים להתחלת תשלום שכר לימוד, ובשיחה אמר: "פעם הייתי נוכח כאשר כ"ק מו"ח אדמו"ר היה סנדק, ולמרות שהיה [[שוחט]] ולא התפעל ממראה הדם וכו', בעת הברית הביט על הצד", וכן נהג הרבי מלך המשיח.
+הרימ"מ זכה בזכות נדירה, ובשנת [[תשי"א]] היה הרבי [[סנדק]] אצל בנו הרב יצחק. הברית הייתה בז' אדר-שני בבית המשפחה בבניין דירות ברחוב פארק-פלייס בבראנזוויל, והרבי אמר שיחה (נדפסה בשיחות קודש). הרבי גם נתן חמשה דולרים להתחלת תשלום שכר לימוד, ובשיחה אמר: "פעם הייתי נוכח כאשר כ"ק מו"ח אדמו"ר היה סנדק, ולמרות שהיה [[שוחט]] ולא התפעל ממראה הדם וכו', בעת הברית הביט על הצד", וכן נהג הרבי.
 ל[[קראון הייטס]] עבר הרימ"מ בשנת תשט"ז. בתחילה התגורר ברחוב [[פרזידנט (רחוב)|פרזידנט]], ליד שדירת רוג'רס. הוא החל למסור שיעור חסידות בבית הכנסת "בית דוד", בכל ליל שבת בחורף, ועל קביעות זו שמר כל ימי חייו.
-גם לאחר שנים, כאשר קנה בית ברחוב מונטגומרי, המשיך את הקביעות בבית הכנסת הסמוך למקום מגוריו החדש. מסירותו לדברים שבקדושה הייתה לשם דבר. כך גם היה כאשר החל בשיעור ב[[שבת]] בבוקר ב-[[770]] -השיעור הפך למראה של קבע ב[[בית חיינו]], כאשר מידי שבת, בכל מזג-אוויר ובכל ימות השנה, היה יושב ליד כותל המזרח עם קבוצת שומעי לקחו.
+גם לאחר שנים, כאשר קנה בית ברחוב מונטגומרי, המשיך את הקביעות בבית הכנסת הסמוך למקום מגוריו החדש. מסירותו לדברים שבקדושה הייתה לשם דבר. כך גם היה כאשר החל בשיעור ב[[שבת]] בבוקר ב-[[770]] - השיעור הפך למראה של קבע ב[[770 - מרכז חב"ד העולמי|בית חיינו]], כאשר מידי שבת, בכל מזג-אוויר ובכל ימות השנה, היה יושב ליד כותל המזרח עם קבוצת שומעי לקחו.
 כאשר עלה הרעיון לרכוש את הבית ברחוב מונטגומרי, עודד אותו הרבי בכיוון במהלך יחידות, וכאשר זוגתו תמהה מהיכן ישיגו את הכסף, חייך הרבי ואמר: "לבעלך יש שם טוב וייתנו לו הלוואות".
@@ שורה 66: / שורה 65: @@
 בהזדמנות אחרת, ב[[התוועדות]] בשנת [[תשי"ב]] או י"ג, עורר הרבי על עבודת התפילה, ותוך כדי פנה לרימ"מ ואמר: "זכור ימות עולם".
+היה בעל תוקע אצל הרבי
+בר"ה תשי"א תקע תקיעות דמעומד בר"ה תשי"ב תקע כל התקיעות כשהרבי אמר את הפסוקים והברכות בר"ה תשי"ג תקע כל התקיעות חוץ מהראשונה שתקע הרבי ומתשי"ד עד פטירתו תקע תקיעות דמעומד
+וכן היה המקריא כמנהגנו מתשל"ט עד תשנ"ב
+בשנת [[תשנ"א]] חתם על [[פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח|פסק דין שהרבי הוא מלך המשיח]].
 ===בישיבה===
@@ שורה 77: / שורה 82: @@
 גם לימודו היה בפשטות, ובדרך הישרה. הוא לא היה מגיד שיעור קבוע בכיתה, אבל בכל יום אחר-הצהריים היה מוסר שיעור גמרא לתלמידים שהעדיפו ללמוד לימודי קודש במקום לימודי חול. בשיעורים אלו לימד את תלמידיו דרך ישרה בלימוד דף גמרא, ואת הכללים הבסיסיים בלימוד [[רש"י]] ותוספות.
-הוא היה סמל ומופת למחנך אמיתי, שדואג לתלמידים גם בימי 'בין הזמנים'. עוד בשנים הראשונות לנשיאות הרבי מלך המשיח, דאג לארגן בחול המועד מסיבות מיוחדות לתלמידים הצעירים - הן בתחומי הישיבה, והן ב"בית חיינו", מה שהפך למסורת ה"[[ראלי]]". באותן שנים נערך ה'ראלי' ב-770 או בסוכה של 770, והרבי היה מביט מבעד לחלון או יוצא לעודד את שירת הילדים בסיום הכינוס.
+הוא היה סמל ומופת למחנך אמיתי, שדואג לתלמידים גם בימי 'בין הזמנים'. עוד בשנים הראשונות לנשיאות הרבי, דאג לארגן בחול המועד מסיבות מיוחדות לתלמידים הצעירים - הן בתחומי הישיבה, והן ב"בית חיינו", מה שהפך למסורת ה"[[ראלי]]". באותן שנים נערך ה'ראלי' ב-770 או בסוכה של 770, והרבי היה מביט מבעד לחלון או יוצא לעודד את שירת הילדים בסיום הכינוס.
 בתקופת "בין הזמנים" שבחודשי הקיץ, היה הרימ"מ נוסע בתור שד"ר לוונצואלה, איי קורסאו (לשם רצה לברוח בזמן המלחמה) ומדינות נוספות. הנסיעה הייתה לטובת הישיבה -בגשמיות וברוחניות: הוא זרע רוחניות וקצר [[גשמיות]]. תמיד היה מצטייד במזוזות, ספרי חסידות וכדומה, והפיץ יהדות וחסידות בין יהודים שבצורה אחרת לא היו מגיעים אליהם. עם הזמן נוצר קשר מיוחד בינו לבין הבעלי-בתים, והם היו מייחלים לבואו בכל קיץ, כדי לשמוע ממנו דברי חיזוק והתעוררות.
@@ שורה 91: / שורה 96: @@
 לאחר שחרורו מ[[בית רפואה]], בקשו ממנו בני משפחתו לארגן מחדש את סדר היום שלו ולהפחית את שעות העבודה. בפעם הראשונה שעבר לפני הרבי ב'[[חלוקת דולרים]]' לאחר הניתוח, אמר לו הרבי: "אריכות ימים בתומכי תמימים", וכאשר שמע את המילים הללו -ביטל בבת אחת את כל המחשבות על הפחתת העבודה, והתמסר לתפקידו בישיבה בחיות מחודשת.
-במוצאי יום כיפור [[תשנ"ב]] אירע דבר פלא נורא ומופלא: בכל השנים, הרבי היה מסתובב כלפי הציבור בעת ה'[[מארש]]', ובסיום השירה, לקראת התקיעה בשופר, היה חוזר ומיסב את פניו הק' למזרח. באותה שנה שינה הרבי מהרגיל, והביט אל הציבור גם אחרי שסיימו את השירה, והמתין לתקיעה. הרימ"מ עמד הכן, ומכיוון שהיה חלש, ביקש מבנו ר' לוי לעמוד לידו למקרה שלא יוכל. לפועל הוא תקע בעצמו, כשכל העת הרבי מביט עליו באופן מיוחד.
+במוצאי יום כיפור [[תשנ"ב]] אירע דבר פלא נורא ומופלא: בכל השנים, הרבי היה מסתובב כלפי הציבור בעת ה'[[מארש נפוליאון|מארש]]', ובסיום השירה, לקראת התקיעה בשופר, היה חוזר ומיסב את פניו הק' למזרח. באותה שנה שינה הרבי מהרגיל, והביט אל הציבור גם אחרי שסיימו את השירה, והמתין לתקיעה. הרימ"מ עמד הכן, ומכיוון שהיה חלש, ביקש מבנו ר' לוי לעמוד לידו למקרה שלא יוכל. לפועל הוא תקע בעצמו, כשכל העת הרבי מביט עליו באופן מיוחד.
 בשלהי אותה שנה, כ"ו [[אלול]] תשנ"ב, לקה באירוע מוחי ל"ע בין כותלי הישיבה באושען פארקוויי, תוך כדי עבודת הקודש.
@@ שורה 98: / שורה 103: @@
 ==משפחתו==
-*הרב אליהו טננבוים - נו"נ במתיבתא אהלי תורה.
+רעייתו, מרת זיסל דבורה טננבוים<ref>נפטרה ב[[כ' באייר|כ' אייר]] [[תשס"ב]]</ref>
-*הרב שלום דובער טננבוים - נשיא מחנכי [[ליובאוויטשער ישיבה (קראון הייטס)|ליובאוויטשער ישיבה]].
+*בנו, הרב [[אליהו טננבוים]]<ref>נפטר ב[[ט"ז באייר|ט"ז אייר]] [[תשפ"ג]]</ref> - נו"נ ב[[מתיבתא אהלי תורה]]
-*הרב יצחק טננבוים - מנהל המאפיה "ליובאוויטש מצה" בקראון הייטס.
+*בנו, הרב שלום דובער טננבוים - נשיא מחנכי [[ליובאוויטשער ישיבה (קראון הייטס)|ליובאוויטשער ישיבה]], וחבר וועד הנהלת [[צעירי אגודת חב"ד המרכזית]]
-*הרב לוי טננבוים - [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים חובבי תורה]] ובעל תוקע מספר שנים ב[[תקיעות]] ב-[[770]].
+*בנו, הרב [[יצחק טננבוים]] - מנהל המאפיה "[[ליובאוויטש מצה]]" ב[[קראון הייטס]]
-*הרב אלתר טננבוים - שליח באירוויין,  קליפורניה.
+*בנו, הרב לוי טננבוים - [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים חובבי תורה]] ובעל תוקע במשך מספר שנים ב-[[770]]
+*בנו, הרב [[אלטר יעקב יהודא טננבוים]] - שליח באירוויין, [[קליפורניה]]
 ==קישורים חיצוניים==
-*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/4127321 לשמוע קול שופר]''', בנו הרב שלום מתראיין לתכנית המולטימדיה של חברץ המדיה החב"דית [[jem]]
+*'''[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/4127321 לשמוע קול שופר]''', בנו הרב שלום מתראיין לתוכנית המולטימדיה של חברת המדיה החב"דית [[jem]]
 {{הערות שוליים}}
@@ שורה 118: / שורה 124: @@
 [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרע"ו]]
 [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ד]]
+[[קטגוריה:אישים בבראנזוויל]]
+[[קטגוריה:ניצולי שואה]]
+[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]