חנה שניאורסון (אם כ"ק אדמו"ר שליט"א) – הבדלי גרסאות

קרקר (שיחה | תרומות)
 
(6 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:הרבנית חנה.jpg|ממוזער|שמאל|250px|הרבנית חנה]]
[[קובץ:הרבנית חנה.jpg|ממוזער|שמאל|הרבנית חנה]]
'''הרבנית חנה שניאורסאהן זצ"ל{{הערה|כך כותב הרבי לגבי אמו, אגרות קודש חלק כ"ח עמוד קה. פענוח ראשי התיבות כאן הוא: זֵכֶר צַדֶקֶת לברכה.}}''' ([[כ"ח בטבת]] [[תר"מ]] - [[ו' תשרי]] [[תשכ"ה]]), היא בת הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], רעייתו של רבי [[לוי יצחק שניאורסאהן]] שהיה רבה של [[יקטרינוסלב]], ואימו של [[הרבי]].
'''הרבנית חנה שניאורסאהן זצ"ל{{הערה|כך כותב הרבי לגבי אמו, אגרות קודש חלק כ"ח עמוד קה. פענוח ראשי התיבות כאן הוא: זֵכֶר צַדֶקֶת לברכה.}}''' ([[כ"ח בטבת]] [[תר"מ]] - [[ו' בתשרי]] [[תשכ"ה]]) הייתה בתו של הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], רעייתו של רבי [[לוי יצחק שניאורסון]] - רבה של [[יקטרינוסלב]], ואימו של [[הרבי]].


לאורך עשרות שנות רבנותו ופעילותו הציבורית של בעלה, עמדה לצידו וגם בעת שנאסר והוגלה על ידי השלטון [[הקומוניסטי]] נסעה אחריו למקום גלותו. לאחר [[מלחמת העולם השניה]], יצאה מ[[רוסיה]] והגיעה ל[[פוקינג]] ב[[גרמניה]], משם נדדה ל[[פריז]]. הרבי הגיע לפריז והביאה ל[[ניו יורק]] ומאז גרה ב[[קראון הייטס]].
לאורך עשרות שנות רבנותו ופעילותו הציבורית של בעלה, עמדה לצידו וגם בעת שנאסר והוגלה על ידי השלטון [[הקומוניסטי]] נסעה אחריו למקום גלותו. לאחר [[מלחמת העולם השניה]], יצאה מ[[רוסיה]] והגיעה ל[[פוקינג]] ב[[גרמניה]], משם נדדה ל[[פריז]]. הרבי הגיע לפריז והביאה ל[[ניו יורק]] ומאז גרה ב[[קראון הייטס]].


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
[[קובץ:הרבנית חנה בצעירותה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרבנית חנה בצעירותה]]
[[קובץ:הרבנית חנה בצעירותה.jpg|שמאל|ממוזער|הרבנית חנה בצעירותה]]
הרבנית חנה שניאורסון, נולדה ביום [[כ"ח בטבת]] [[תר"מ]] במושבה רומנובקה שב[[אוקראינה]], לאביה הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], שהיה לימים רבה של [[ניקולייב]] ולאמה [[רחל ינובסקי|הרבנית רחל]].
הרבנית חנה שניאורסון, נולדה ביום [[כ"ח בטבת]] [[תר"מ]] במושבה רומנובקה שב[[אוקראינה]], לאביה הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]], שהיה לימים רבה של [[ניקולייב]] ולאמה [[רחל ינובסקי|הרבנית רחל]].


שורה 15: שורה 15:


===נישואין===
===נישואין===
בגיל עשרים נישאה הרבנית חנה לרב [[לוי יצחק שניאורסאהן]]. את השידוך הציע [[אדמו"ר הרש"ב]]. מועד החתונה נקבע ליום חמישי שלאחר [[חג השבועות]], אך בשל מחלתה של הכלה, רצה אביה לדחות את החתונה. אבי הכלה רבי [[מאיר שלמה ינובסקי]] שלח שליח מיוחד ל[[אדמו"ר הרש"ב]] בכדי לקבל את הסכמתו לדחיית החתונה, אך הרבי הורה לקיים את החתונה בזמנה ונתן את ברכתו. החתונה התקיימה ביום שישי [[י"א בסיוון]] [[תר"ס]] (8 ביוני 1900).
בגיל עשרים נישאה הרבנית חנה לרב [[לוי יצחק שניאורסאהן]]. את השידוך הציע [[אדמו"ר הרש"ב]]. מועד החתונה נקבע ליום חמישי שלאחר [[חג השבועות]], אך בשל מחלתה של הכלה, רצה אביה לדחות את החתונה. אבי הכלה רבי [[מאיר שלמה ינובסקי]] שלח שליח מיוחד לאדמו"ר הרש"ב בכדי לקבל את הסכמתו לדחיית החתונה, אך הרבי הורה לקיים את החתונה בזמנה ונתן את ברכתו. החתונה התקיימה ביום שישי [[י"א בסיוון]] [[תר"ס]] (8 ביוני 1900).


לאחר החתונה שיגר [[אדמו"ר הרש"ב]] מכתב ברכה לאבי החתן רבי [[ברוך שניאור שניאורסון]], וזאת נוסף למברק ששלח ביום החתונה עצמו.
לאחר החתונה שיגר אדמו"ר הרש"ב מכתב ברכה לאבי החתן רבי [[ברוך שניאור שניאורסון]], וזאת נוסף למברק ששלח ביום החתונה עצמו.


הרב לוי יצחק והרבנית חנה גרו לאחר החתונה ב[[ניקולייב]].
הרב לוי יצחק והרבנית חנה גרו לאחר החתונה ב[[ניקולייב]].
שורה 29: שורה 29:
הרב לוי יצחק קיבל את ההצעה ועבר עם משפחתו לעיר וכיהן בה כרב במשך 32 שנה. כל אותה העת עמדה לצידו הרבנית חנה כשהיא מעורבת ופעילה בחיים הקהילתיים.
הרב לוי יצחק קיבל את ההצעה ועבר עם משפחתו לעיר וכיהן בה כרב במשך 32 שנה. כל אותה העת עמדה לצידו הרבנית חנה כשהיא מעורבת ופעילה בחיים הקהילתיים.


בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] הייתה מהעומדים בראש ה"וועדים" שהוקמו על מנת למצוא עזרה בכל המצטרך לכל פליטי המלחמה שהגיעו ל[[דנייפרופטרובסק]], ובהם [[שוחט]]ים, [[רב]]נים, [[ראש ישיבה|ראשי ישיבות]], ועוד{{הערה|1=ע"פ עדות בנה [[הרבי]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&st=&pgnum=146 התוועדויות תשמ"ה ח"א ע' 139 ואילך]}}.
בזמן [[מלחמת העולם הראשונה]] הייתה מהעומדים בראש ה"וועדים" שהוקמו על מנת למצוא עזרה בכל המצטרך לכל פליטי המלחמה שהגיעו ל[[דנייפרופטרובסק]], ובהם [[שוחט]]ים, [[רב (תואר)|רב]]נים, [[ראש ישיבה|ראשי ישיבות]], ועוד{{הערה|1=ע"פ עדות בנה [[הרבי]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16050&st=&pgnum=146 התוועדויות תשמ"ה ח"א ע' 139 ואילך]}}.


הרבנית הייתה שותפה עם בעלה בגיוס כספים כדי לפדות אסורים
הרבנית הייתה שותפה עם בעלה בגיוס כספים כדי לפדות אסורים והירבו לתווך ביניהם ובין השלטונות אף על פי שהדבר היה כרוך לעיתים בסיכון אישי{{הבהרה}}{{מקור}}
 
 
והירבו לתווך ביניהם ובין השלטונות למרות שהדבר היה כרוך לעיתים בסיכון אישי.


הרבי, הזכיר בהזדמנויות שונות כיצד מסירות נפשם של הוריו למען הכלל השפיעו עליו בנושא ההנהגה והדאגה לכלל ישראל.
הרבי, הזכיר בהזדמנויות שונות כיצד מסירות נפשם של הוריו למען הכלל השפיעו עליו בנושא ההנהגה והדאגה לכלל ישראל.
שורה 43: שורה 40:
בשנת [[תרצ"ט]] (1939) נאסר בעלה על ידי השלטונות בשל מלחמתו של רבי לוי יצחק על שמירת המצוות ופעולותיו להפצת יהדות, שהיו אסורות על פי חוקי ברית המועצות.
בשנת [[תרצ"ט]] (1939) נאסר בעלה על ידי השלטונות בשל מלחמתו של רבי לוי יצחק על שמירת המצוות ופעולותיו להפצת יהדות, שהיו אסורות על פי חוקי ברית המועצות.


לאחר יותר משנת מאסר נשפט ונשלח לגלות בכפר צ'אילי שב[[קזחסטן]] הסובייטית. הרבנית חנה מיהרה להצטרף אליו כדי לדאוג לכל צרכיו{{הערה|1=אודות פעולות הרבנית בגלות למען בעלה, ניתן לראות בדברי הרבי [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15820&st=&pgnum=82&hilite= בדברים שנשא ביום השנה ה-25 ל[[הסתלקות]]ה] (סוף העמוד ואילך).}}.
לאחר יותר משנת מאסר נשפט ונשלח לגלות בכפר צ'אילי שב[[קזחסטן]] הסובייטית. הרבנית חנה מיהרה להצטרף אליו כדי לדאוג לכל צרכיו{{הערה|1=אודות פעולות הרבנית בגלות למען בעלה, ניתן לראות בדברי הרבי [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=15820&st=&pgnum=82&hilite= בדברים שנשא ביום השנה ה-25 להסתלקותה] (סוף העמוד ואילך).}}.


על אף התנאים הקשים, כאשר במקום גלותם לא ניתן היה להשיג כלי כתיבה, הצליחה במסירות רבה לספק את הנדרש על מנת שרבי לוי יצחק יוכל להעלות את תורתו על הכתב, באמצעות הפקת דיו מעשבים. מאוחר יותר סיכנה את חייה כשנטלה עמה את כתביו בנדודיה, ולבסוף הצליחה להבריח את כתבים הללו אל מחוץ לברית המועצות, שלאחר מכן הודפסו בסדרת ספרים בשם [[ליקוטי לוי יצחק]].
על אף התנאים הקשים, כאשר במקום גלותם לא ניתן היה להשיג כלי כתיבה, הצליחה במסירות רבה לספק את הנדרש על מנת שרבי לוי יצחק יוכל להעלות את תורתו על הכתב, באמצעות הפקת דיו מעשבים. מאוחר יותר סיכנה את חייה כשנטלה עמה את כתביו בנדודיה, ולבסוף הצליחה להבריח את כתבים הללו אל מחוץ לברית המועצות, שלאחר מכן הודפסו בסדרת ספרים בשם [[ליקוטי לוי יצחק]].
שורה 78: שורה 75:
3 שנים לאחר שהגיעה ל[[ניו יורק]] הסתלק [[הרבי הריי"צ]] ובנה הבכור, [[הרבי]], מילא את מקומו. למרות סדר יומו העמוס היה הרבי מקפיד לבקר את אמו בכל יום ללא יוצא מן הכלל.
3 שנים לאחר שהגיעה ל[[ניו יורק]] הסתלק [[הרבי הריי"צ]] ובנה הבכור, [[הרבי]], מילא את מקומו. למרות סדר יומו העמוס היה הרבי מקפיד לבקר את אמו בכל יום ללא יוצא מן הכלל.
[[קובץ:Pobrane (1).jpg|ממוזער]]
[[קובץ:Pobrane (1).jpg|ממוזער]]
הרבנית הייתה מעורה בחיי החסידים בקראון הייטס. רבים מבין החסידים היו פוקדים את ביתה, משוחחים עמה ומעלים זכרונות על בעלה, [[רבי לוי יצחק]]. היא מצידה פקדה בקביעות את התפילות וההתוועדויות ב-[[770]] ואת שמחות החסידים.  
הרבנית הייתה מעורה בחיי החסידים בקראון הייטס. רבים מבין החסידים היו פוקדים את ביתה, משוחחים עמה ומעלים זכרונות על בעלה, [[רבי לוי יצחק]]. היא מצידה פקדה בקביעות את התפילות וההתוועדויות ב-[[770]] ואת שמחות החסידים.


הרבנית חנה, שימשה כחברת נשיאות [[נשי ובנות חב"ד בארצות הברית]].
הרבנית חנה, שימשה כחברת נשיאות [[נשי ובנות חב"ד בארצות הברית]].
שורה 105: שורה 102:


==זכרונות הרבנית==
==זכרונות הרבנית==
בניו יורק העלתה הרבנית חנה על הכתב את קורות חייה ברוסיה הסובייטית. תולדות חיים אלו מלאים בתלאות אך גדושים בתעצומות רוח ובמסירות נפש; הרבנית נתנה העתק מתוקתק מזכרונות אלו לסופר החסידי [[ניסן גורדון]] שידפיסם ב[[די אידישע היים]], ואכן הודפסו שם בסדרת כתבות ב[[תשכ"ד]], בתוספת פרטים מראיונות שערך [[ניסן גורדון]] עם הרבנית, ובהשמטת כל החלק אודות סבלו של הרלוי"צ (על פי הוראת הרבנית, שביקשה שלא לצער את הרבי עם הידיעות הכואבות).
 
==== בכתב ====
בניו יורק העלתה הרבנית חנה על הכתב את קורות חייה ברוסיה הסובייטית. תולדות חיים אלו מלאים בתלאות אך גדושים בתעצומות רוח ובמסירות נפש; הרבנית נתנה העתק מתוקתק מזכרונות אלו לסופר החסידי [[ניסן גורדון]] שידפיסם ב[[די אידישע היים]], ואכן הודפסו שם בסדרת כתבות ב[[תשכ"ד]], בתוספת פרטים מראיונות שערך ניסן גורדון עם הרבנית, ובהשמטת כל החלק אודות סבלו של הרלוי"צ (על פי הוראת הרבנית, שביקשה שלא לצער את הרבי עם הידיעות הכואבות).


כ-15 שנה לאחר-מכן הרב [[אליהו אלתר פרידמאן]] מצפת ערך את הספר "[[אם בישראל]]" ותרגם זכרונות אלו ללשון הקודש, וערך אותם מחדש לפי התאריכים. משום מה - כל הקטעים על סבלו של הרלוי"צ הודפסו בספר.
כ-15 שנה לאחר-מכן הרב [[אליהו אלתר פרידמאן]] מצפת ערך את הספר "[[אם בישראל]]" ותרגם זכרונות אלו ללשון הקודש, וערך אותם מחדש לפי התאריכים. משום מה - כל הקטעים על סבלו של הרלוי"צ הודפסו בספר.
שורה 114: שורה 113:
המחברות הועברו ל[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]].
המחברות הועברו ל[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]].


נשים שהכירוה באופן אישי מספרות שהייתה אישיות נדירה. סבלה שנים רבות ולמרות זאת אצרה את כאבה ושידרה שמחת חיים.
==== בעל פה ====
הרב [[ניסן גורדון]] שוחח<ref>בערכו של ר"נ כתבו שהעתיק ממחברות הרבנית. ולכאו' אי' המחברות מהם העתיק, בשנדפסו אין זכר לכל סיפוריו. ומובן שהוא כבפנים.</ref> רבות עם הרבנית, שסיפרה לו סיפורים על הרבי בילדותו. הוא הדפיסם -תחת שם העט שלו, נ. בן [[יוחנן גורדון|יוחנן]]- בעתון הנשי החב"די [[די אידישע היים]], והרבי הגי' את הכתבות.
 
כמו כן זכרונות הרבנית על הסבא-רבא שלה, ר' [[אברהם דוד לאוואוט]], נדפסו על ידי הרבי לאחרי הקדמת ספרו של רא"ד [[קב נקי]], ובקונטרס [[משתמש:לוח אור זרוע/ ראשי פרקים מתולדות ארבעה מחברים|ראשי פרקים מתולדות ארבעה מחברים]].


===זכרונות ר' יוסף נימוטין===
נשים שהכירוה באופן אישי מספרות שהייתה אישיות נדירה. סבלה שנים רבות ולמרות זאת אצרה את כאבה ושידרה שמחת חיים. <sup>[דרושה הבהרה: מה הקשר לכאן?]</sup>
 
=== זכרונות ר' יוסף נימוטין <sup>[דרושה הבהרה: מה הקשר לכאן?]</sup> ===
ר' [[חיים יוסף דוד נימוטין |יוסף נימוטין]] בן החסיד הרב [[שמואל נימוטין]] בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] התגורר ב[[אלמא אטא]] שב[[קזחסטן]] ועסק בהצלת נפשות. וזכה לשמש ולסעוד את המקובל הרב [[לוי יצחק שניאורסון]] והרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]] הוריו של הרבי.
ר' [[חיים יוסף דוד נימוטין |יוסף נימוטין]] בן החסיד הרב [[שמואל נימוטין]] בזמן [[מלחמת העולם השנייה]] התגורר ב[[אלמא אטא]] שב[[קזחסטן]] ועסק בהצלת נפשות. וזכה לשמש ולסעוד את המקובל הרב [[לוי יצחק שניאורסון]] והרבנית מרת [[חנה שניאורסון (אם אדמו"ר שליט"א)|חנה שניאורסון]] הוריו של הרבי.
בעת '[[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה הגדולה מרוסיה]]' בשנת [[תש"ו]] הפקיד בידיו של הרב [[שמחה גורודצקי]] את השופר בו השתמש אביו של הרבי שהיה בידו [[ירושה]] מ[[אדמו"ר הצמח צדק]], על מנת שיעביר אותו אל הרבי. הרב נימוטין נותר בברית המועצות עד שנת [[תשל"ט]], ושמר על ציונו הק' של ר' לוי יצחק, ודאג לניקיונו ולאחזקתו{{הערה|[https://col.org.il/news/122872 כך תיקנו את המצבה של ר' לוי יצחק על פי הוראות מהרבי] {{חב"ד און ליין}}.}}.
בעת '[[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה הגדולה מרוסיה]]' בשנת [[תש"ו]] הפקיד בידיו של הרב [[שמחה גורודצקי]] את השופר בו השתמש אביו של הרבי שהיה בידו [[ירושה]] מ[[אדמו"ר הצמח צדק]], על מנת שיעביר אותו אל הרבי. הרב נימוטין נותר בברית המועצות עד שנת [[תשל"ט]], ושמר על ציונו הק' של ר' לוי יצחק, ודאג לניקיונו ולאחזקתו{{הערה|[https://col.org.il/news/122872 כך תיקנו את המצבה של ר' לוי יצחק על פי הוראות מהרבי] {{חב"ד און ליין}}.}}.
לאחר יציאתו מרוסיה קבע את מגוריו ב[[קראון הייטס]] וזכה לקירובים מהרבי עקב קירבתו וסיועו לאביו.
לאחר יציאתו מרוסיה קבע את מגוריו ב[[קראון הייטס]] וזכה לקירובים מהרבי עקב קירבתו וסיועו לאביו.


זכרונותיו אודות הרב לוי יצחק והרבנית חנה ההורים של הרבי, פורסמו ב[https://chabadpedia.co.il/images/f/f3/54_%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D_%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A3_%D7%91%D7%99%D7%AA_%D7%9E%D7%A9%D7%99%D7%97_1431_%D7%A1%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%A4%D7%94.pdf התמים גיליון נ"ד מוסף בית משיח סוכות תשפ"ה]
זכרונותיו אודות הרב לוי יצחק והרבנית חנה ההורים של הרבי, פורסמו ב[https://chabadpedia.co.il/images/f/f3/54_התמים_מוסף_בית_משיח_1431_סוכות_פה.pdf התמים גיליון נ"ד מוסף בית משיח סוכות תשפ"ה]


==משפחתה==
==משפחתה==
שורה 127: שורה 131:
*'''אחותה''': הרבנית [[מרים גיטל שניאורסון]] אשת הרה"ג הרב שמואל שניאורסאהן.
*'''אחותה''': הרבנית [[מרים גיטל שניאורסון]] אשת הרה"ג הרב שמואל שניאורסאהן.
*'''אחותה''': מרת עטיל אשת ר' זלמן מאריאשין. בשנת [[תש"ב]] היא נמלטה לעיר אופה שב[[רוסיה]] ושם נפטרה.
*'''אחותה''': מרת עטיל אשת ר' זלמן מאריאשין. בשנת [[תש"ב]] היא נמלטה לעיר אופה שב[[רוסיה]] ושם נפטרה.
* '''בעלה''': הרב [[לוי יצחק שניאורסון]].
* '''בעלה''': הרב [[לוי יצחק שניאורסון]].
*'''בניה''': [[הרבי]], ר' [[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|דובער שניאורסון]] ור' [[ישראל אריה לייב שניאורסון]].
*'''בניה''': [[הרבי]], ר' [[דובער שניאורסון (אח אדמו"ר שליט"א)|דובער שניאורסון]] ור' [[ישראל אריה לייב שניאורסון]].
שורה 136: שורה 139:
==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
* הרב [[אלתר אליהו פרידמן]], '''אם בישראל''' הוצאת [[קה"ת]], [[תשמ"ג]].
* הרב [[אלתר אליהו פרידמן]], '''אם בישראל''' הוצאת [[קה"ת]], [[תשמ"ג]].
* הרב [[נפתלי צבי גוטליב]], '''[[תולדות לוי יצחק]]''', כרך ג', בהוצאת [[קה"ת]].
* הרב [[נפתלי צבי גוטליב]], '''[[תולדות לוי יצחק]]''', כרך ג', בהוצאת קה"ת.
* '''אם המלכות''' בהוצאת הרב [[אברהם שמואל בוקיעט]], [[תשס"א]].
* '''אם המלכות''' בהוצאת הרב [[אברהם שמואל בוקיעט]], [[תשס"א]].
* [[מנחם הרמן]], הרבנית חנה: ציוני-דרך וסיפורים על הרבנית הצדקנית חנה, אמו של הרבי, [[תשע"ד]] (2014)
* [[מנחם הרמן]], הרבנית חנה: ציוני-דרך וסיפורים על הרבנית הצדקנית חנה, אמו של הרבי, [[תשע"ד]] (2014)
* ר' [[אליהו מטוסוב]], ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[היציאה מרוסיה (ספר)]], שער שני: במחנה פוקינג, פרק הרבנית חנה
* ר' [[אליהו מטוסוב]], ר' [[שניאור זלמן ברגר]], [[היציאה מרוסיה (ספר)]], שער שני: במחנה פוקינג, פרק הרבנית חנה
{{בית|שניאור זלמן ברגר|[https://chabadpedia.co.il/images/4/42/%D7%94%D7%A8%D7%91%D7%A0%D7%99%D7%AA_%D7%97%D7%A0%D7%94_%D7%91%D7%9E%D7%97%D7%A0%D7%94_%D7%A2%D7%A7%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D.pdf הרבנית חנה במחנה העקורים פוקינג]|1198|38 ואילך|תש"פ}}
{{בית|שניאור זלמן ברגר|[https://chabadpedia.co.il/images/4/42/הרבנית_חנה_במחנה_עקורים.pdf הרבנית חנה במחנה העקורים פוקינג]|1198|38 ואילך|תש"פ}}
*'''שלום אמי מורתי''', 'כתבי יד קודש מבית המלכות' [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1842 עמוד 14
*'''שלום אמי מורתי''', 'כתבי יד קודש מבית המלכות' [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1842 עמוד 14
*'''ביקורי בני שליט"א''', מוסף 'נשי' ל[[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1877 עמוד 19
*'''ביקורי בני שליט"א''', מוסף 'נשי' לשבועון כפר חב"ד גליון 1877 עמוד 19
*זכרונות מהרבנית חנה, אסתר שטרנברג, [[שבועון בית משיח]] 1429 ע' 42-44
*זכרונות מהרבנית חנה, אסתר שטרנברג, [[שבועון בית משיח]] 1429 ע' 42–44
*זכרונות מאם המלכות, שרה כצמן, עטרת חיה מוסף [[שבועון בית משיח]] 1429
*זכרונות מאם המלכות, שרה כצמן, עטרת חיה מוסף שבועון בית משיח 1429
*אלי וולף, '''אם המלכות''', שבועון כפר חב"ד גליון 2079 עמוד 64
*'''IN THE FOOTSTEPS OF REBBETZIN CHANA''', מגזין COLive גליון 24 תשרי ה'תשפ"ה עמוד 64


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* [http://lahak.org/RebbetzinHE.aspx '''זכרונות הרבנית חנה'''] באתר [[ועד הנחות בלה"ק]]
* '''[https://www.lahak.org/templates/lahak/article_cdo/aid/2977537/jewish/page.htm זכרונות הרבנית חנה]''' באתר [[ועד הנחות בלה"ק]]
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64244 ספר התהלים של רלוי"צ והרבנית חנה] - {{אינפו}}.
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=64244 ספר התהלים של רלוי"צ והרבנית חנה] - {{אינפו}}.
* [http://www.chabad.org/therebbe/livingtorah/player_cdo/aid/318990/jewish/Funeral-of-Rebbetzin-Chana.htm סרטון הלווית הרבנית]{{וידאו}} באתר [[jem]].
* [http://www.chabad.org/therebbe/livingtorah/player_cdo/aid/318990/jewish/Funeral-of-Rebbetzin-Chana.htm סרטון הלווית הרבנית]{{וידאו}} באתר [[jem]].