יהודה לייב מינוביץ' – הבדלי גרסאות

רבי '''יהודה לייב מינוביץ'''' ('''המהרי"ל'''; [[תק"ט]]/[[תק"י]] - תחילת [[תקפ"ו]]) הינו אחיו של [[אדמו"ר הזקן]]. מהעומדים בראש ה"[[חדרים (אדמו"ר הזקן)|חדרים]]" שהקים, ומכותבי ה"[[הנחה|הנחות]]" מ[[מאמר|מאמריו]]. כיהן כרבה של [[ינוביץ']]. נשא ונתן עם רבים מגאוני הדור וכתב תשובות רבות בהלכה, שנדפסו בספרו "[[שארית יהודה]]".

המהרי"ל נולד ב[[עיירה]] [[ליאזנא]] בערך בשנת [[תק"ט]] או [[תק"י]]{{הערה|1=כך משמע מהסיפור שמביא אדמו"ר הריי"צ ([http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31685&st=&pgnum=173 סה"מ תש"ט ע' 87]), שהתרחש בהיותו של אדמו"ר הזקן בן שבע שנים והמהרי"ל בן שלוש שנים. מכאן, שנולד כארבע שנים אחרי שנת לידתו של אדמו"ר הזקן - [[תק"ה]].}} לרב [[ישראל ברוך פוזנר]] ואמו הרבנית [[רבקה (אם אדמו"ר הזקן)|רבקה]].

על ילדותו של המהרי"ל לא ידועים הרבה פרטים. אחד מהסיפורים הידועים שהתרחשו עמו ועם אחיו [[אדמו"ר הזקן]] הינו סיפור "המעין הלבן" הנקרא כך בגלל מעיין שמצאו אדמו"ר הזקן ואחיו רבי יהודה לייב מתחת לאבן לבנה. הסיפור מובא ב[[אגרות קודש]] של [[הרבי]] בחלק כ'{{מקור|עמוד? אגרת?}}.  

=== עם אדמו"ר הזקן ===

המהרי"ל היה זה שיעץ לאדמו"ר הזקן לנסוע אל [[המגיד ממזריטש]] אך בהיותם בדרך, ציווה עליו אחיו לחזור לביתו לאחר שהתברר לו שיצא לדרך בלי שהודיע על כך לאשתו{{הערה|חיים מאיר היילמאן, [[בית רבי]], [[ברדיטשוב]], ח"י שעפטיל, [[תרס"ב]], עמ' 3}}.

אחרי מינוי אדמו"ר הזקן כ[[אדמו"ר]], שימש המהרי"ל בנוסף על רבנותו בינוביץ' כאחראי על [[חדרים (תקופת אדמו"ר הזקן)|חדר ב']] של אדמו"ר הזקן. המהרי"ל שימש גם כבוחן וכאחראי קבלה ל'חדרים' של אדמו"ר הזקן, ותנאי הקבלה שלו היו מחמירים במיוחד וכללו "ידיעה מקיפה בחסידות ובגמרא, בזוהר, במדרש ובשולחן ערוך, בכוזרי עיקרים ומורה נבוכים". קשה מאוד היה לשהות ב'חדר' זה, עקב גאונותו העצומה של המהרי"ל.

המהרי"ל שימש גם כמתווך בין החסידים ואדמו"ר הזקן. הוא היה גם הגבאי הראשי, וכל עניני בית אדמו"ר הזקן נחתכו על פיו.

המהרי"ל שימש גם כאחראי על עריכת [[שולחן ערוך הרב]] ומראי המקומות שלו, וכן גם על השאלות שהגיעו לאדמו"ר הזקן בנגלה.

המהרי"ל היה כותב ('הניח') את דרושי החסידות שאמר [[אדמו"ר הזקן]] ולעיתים הגיה אדמו"ר הזקן את רשימותיו כפי שכותב [[אדמו"ר הצמח צדק]] בשו"ת שלו (חו"מ סימן ע): "אדמו"ר נ"ע - דרשותיו היה כותב אחיו הרי"ל והוא היה משלם לו להפיצם בישראל לכל השומעים". מרשימות אלו ערך אדמו"ר הצמח צדק את הספרים [[תורה אור]] ו[[לקוטי תורה]].

=== עם אדמו"ר האמצעי ===

בעת המחלוקת של רבי [[אהרון מסטראשלה]] עם [[אדמו"ר האמצעי]]{{הערה|בעקבות מחלוקת זו פתח רבי אהרן ענף חדש על-דרך חב"ד - [[חסידות סטרשלה]]}} על המשך הנהגת [[חסידות חב"ד]] לאחר [[הסתלקות]] אדמו"ר הזקן, כתב המהרי"ל מכתב חריף לרבי אהרון ובו כותב "יודע אני היטב כמה היה רצונו של אחי שבנו המוהר"ד שיחיה ימשיך דרכו".

המהרי"ל התבטא פעם על אדמו"ר האמצעי כלפי מאמרי החסידות שלו: "לאו כל מוחא סביל דא".

=== הסתלקותו ===

המהרי"ל חי עד שנת [[תקפ"ו]]. תאריך הסתלקותו המדוייק לא נודע. מנוחתו כבוד ביאנאוויטש.

כתביו ב[[תורת הנגלה]] נקבצו ויצאו לאור לראשונה ב[[וילנא]] בשנת [[תר"א]], בספר בשם "[[שארית יהודה]]", ובשנת תשי"ז יצא לאור בהוצאה חדשה על ידי [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|הרבי]], ובשנת תשס"ט בהוצאה חדשה ומתוקנת.

**בנו, רבי [[זאב וולף]] שניאורסון, אשר הדפיס את שו"ת "[[שארית יהודה]]". נפטר בא"י, ו' אלול תרמ"ב. אשתו: איטה ב"ר לייב. בניו: יהודה ליב, שניאור זלמן, ישעיה-משה (אשתו, פייגא ב"ר רפאל. בנותיו: גענא, מירקא), זעליג (אשתו: חנה ב"ר אברהם. בתם שיינא).

**בנו, יוסל שניאורסון. נפטר תר"ה. אשתו תמרה ב"ר משה.

*בנו, רבי [[מנחם מנדל]].

*בתו. נשואה למרדכי-מענדל ב"ר שמואל שניאורסון. ממפקד יאנוביץ' תקצ"ד{{הערה|ייתכן והוא מענדל, ת"ח ממוהילוב, שעלה עם אשתו גינעסיא לחברון בשנת תר"ו, בן 42. ר' יונה זאב מנדלסון, שמקובל כנכד המהרי"ל, עלה אף הוא בשנה זו לחברון, בן 20, ועשוי להיות בנו.}}

== קישורים חיצוניים ==

*'''[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=3751&st=&pgnum=126&hilite= בית רבי, ע' נה]'''

*[[מנחם ברונפמן]], [http://www.alysefer.com/%D7%A9%D7%90%D7%A8%D7%99%D7%AA-%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%94/ לדמותו של הבכיר ביותר שעמד לצד האדמו"ר הזקן, אחיו: המהרי"ל], [באתר עלי ספר]