![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
מנחם מענדל גולדברג: הבדלים בין גרסאות בדף
קונטרס החלצו (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
|||
| (48 גרסאות ביניים של 11 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:כיתת סמיכה מוסקבה - חבדאינפו.jpg|ממוזער|כיתת הסמיכה בישיבה, בשנת תשפ"ד, הרב גולדברג יושב ראשון משמאל]] | |||
הרב '''מנחם מענדל גולדברג''' הוא ראש ישיבת [[תומכי תמימים מוסקבה]] לבעלי תשובה | הרב '''מנחם מענדל גולדברג''' (יליד שנת [[תשל"ו]]) הוא ראש ישיבת [[תומכי תמימים מוסקבה]] לבעלי תשובה. | ||
== | ==תולדות חיים== | ||
נולד | נולד ב[[אסרו חג]] ה[[פסח]] [[תשל"ו]] (יו"ט [[אחרון של פסח]] בחוץ לארץ), לאביו הרב [[יצחק גולדברג|יצחק]] ולאמו מרת שרה בת הרב [[ישראל יצחק זלמנוב]]. | ||
בשנת תשל"ח בהוראת הרבי עברה משפחתו לעיר מגדל העמק, על מנת שאביו ישמש כראש הישיבה בעיר. | בשנת [[תשל"ח]] בהוראת [[הרבי]] עברה משפחתו לעיר [[מגדל העמק]], על מנת שאביו ישמש כראש [[ישיבת תומכי תמימים מגדל העמק|הישיבה]] בעיר. | ||
בשנת תשמ"ט נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים לוד | בשנת [[תשמ"ט]] נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]]. | ||
בשנת | בשנת [[תש"נ]] עבר ללמוד בישיבת [[אחי תמימים ראשון לציון]] שבכפר חב"ד. | ||
בשנת תשנ" | בשנת [[תשנ"ב]] למד בישיבת [[תומכי תמימים מגדל העמק]]. | ||
בשנת תשנ" | בשנת [[תשנ"ג]] כתב לרבי על רצונו ללמוד על יד בית חיינו, וקיבל מענה לאישור בקשתו, הגיע ב[[חודש כסליו]] ולמד עד סוף השנה בישיבת [[תומכי תמימים מוריסטאון]]. | ||
בשנת תשנ" | בשנת [[תשנ"ד]] נכנס ללמוד ב[[אוהלי תורה (ישיבה גדולה)|אוהלי תורה]]. | ||
בשנת תשנ" | בשנת [[תשנ"ו]] היה אחראי יחד עם חבריו, בן ציון ראובן פייפ, ושלום היידינגספלד, על הוצאת הגליון [[דעם רבי'נס קינדער (ספר)|דעם רבי'נס קינדער]] ובו לקט שיחות והוראות לתלמידי התמימים, מלוקטים מתורתו של הרבי, ומפי השמועה. אשר יצא בתור ספר בשנת [[תשס"א]]. | ||
בשנת תשנ"ח החל לעבוד בישיבת תומכי תמימים | בשנת [[תשנ"ז]] נסע לשליחות בישיבת תומכי תמימים במגדל העמק, יחד עם עוד קבוצת בחורים מאהלי תורה, ביניהם הת' [[לוי דייטש]] בן הרב [[זלמן יודא דייטש]], ור' [[שלום דובער שפירא (בן נחמן)|שלום דובער שפירא]], בן הרב [[נחמן שפירא]]. | ||
בשנת [[תשנ"ח]] החל לעבוד בישיבת [[תומכי תמימים טורונטו]], בתור מגיד שיעור ב[[חסידות]]. | |||
נישא ב[[ט"ו באב]] [[תש"ס]] לרעייתו מרת הינדא בת הרב [[יקותיאל פרקש]]. | נישא ב[[ט"ו באב]] [[תש"ס]] לרעייתו מרת הינדא בת הרב [[יקותיאל פרקש]]. | ||
אחר החתונה שימש כמשפיע בישיבה גדולה תומכי תמימים בני ברק (של הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]]) | אחר החתונה שימש כמשפיע בישיבה גדולה [[תומכי תמימים בני ברק]] (תחת ניהולו של הרב [[חנניה יוסף אייזנבך]]). | ||
לקראת שנת הלימודים [[תשס"ד]] יצא לשליחות ב[[מוסקבה]] על מנת לשמש בראשות ישיבת [[תומכי תמימים מוסקבה|תומכי תמימים]] בעיר, המיועדת בעיקרה ל[[בעלי תשובה]]. | |||
בקיץ שנת תשס"ד השתתף במעמד ה[[ירחי כלה]] שבמחנה [[גן ישראל]] בהרי הקטסקילס ונשא דברים בחסידות. | |||
בשנת תשס"ו, פרצה שריפה במתחם הישיבה במוסקבה, ונאלצו לעבור לקמפוס השייך לקהילת חב"ד במוסקבה, השוכן באחד הפרוורים. יחד עם תלמידי הישיבה, עברו להתגורר בקמפוס גם צוות הישיבה. | |||
בקיץ תשפ"ג חיתן את בנו הרב יוסף, עם בת הרב [[שמואל סגל (ברלין)|שמואל סגל]] משלוחי הרבי לברלין ובנו של הרב החסיד [[ישבעם סגל]]. | |||
לאחר חתונתו יצא הרב יוסף לשליחות בברלין ובפוסטדם שבגרמניה. | |||
בחורף תשפ"ה חיתן את בנו הרב שניאור זלמן עם בת ר' נתן קוק בנו של הרב החסיד [[אליהו קוק]]. | |||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בנו, הרב יוסף גאלדבערג, משלוחי הרבי לפוטסדם, [[גרמניה]]. ור"מ בישיבת חב"ד בברלין. | |||
*בנו, הרב זלמן גאלדבערג. מחנך בתלמוד תורה חב"ד בראשון לציון. | |||
*בנו, הרב יוסף | |||
{{מיון רגיל:גולדברג, מנחם מענדל}} | {{מיון רגיל:גולדברג, מנחם מענדל}} | ||
| שורה 43: | שורה 48: | ||
[[קטגוריה:אישים במוסקבה]] | [[קטגוריה:אישים במוסקבה]] | ||
[[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]] | [[קטגוריה:ראשי ישיבות חב"ד]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תשל"ו]] | |||
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים לוד]] | |||
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מגדל העמק]] | |||
[[קטגוריה:בוגרי ישיבת אהלי תורה]] | |||
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים מוריסטון]] | |||
[[קטגוריה:צוות תומכי תמימים בני ברק]] | |||
גרסה אחרונה מ־13:57, 21 באוקטובר 2025
הרב מנחם מענדל גולדברג (יליד שנת תשל"ו) הוא ראש ישיבת תומכי תמימים מוסקבה לבעלי תשובה.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
נולד באסרו חג הפסח תשל"ו (יו"ט אחרון של פסח בחוץ לארץ), לאביו הרב יצחק ולאמו מרת שרה בת הרב ישראל יצחק זלמנוב.
בשנת תשל"ח בהוראת הרבי עברה משפחתו לעיר מגדל העמק, על מנת שאביו ישמש כראש הישיבה בעיר.
בשנת תשמ"ט נכנס ללמוד בישיבת תומכי תמימים לוד.
בשנת תש"נ עבר ללמוד בישיבת אחי תמימים ראשון לציון שבכפר חב"ד.
בשנת תשנ"ב למד בישיבת תומכי תמימים מגדל העמק.
בשנת תשנ"ג כתב לרבי על רצונו ללמוד על יד בית חיינו, וקיבל מענה לאישור בקשתו, הגיע בחודש כסליו ולמד עד סוף השנה בישיבת תומכי תמימים מוריסטאון.
בשנת תשנ"ד נכנס ללמוד באוהלי תורה.
בשנת תשנ"ו היה אחראי יחד עם חבריו, בן ציון ראובן פייפ, ושלום היידינגספלד, על הוצאת הגליון דעם רבי'נס קינדער ובו לקט שיחות והוראות לתלמידי התמימים, מלוקטים מתורתו של הרבי, ומפי השמועה. אשר יצא בתור ספר בשנת תשס"א.
בשנת תשנ"ז נסע לשליחות בישיבת תומכי תמימים במגדל העמק, יחד עם עוד קבוצת בחורים מאהלי תורה, ביניהם הת' לוי דייטש בן הרב זלמן יודא דייטש, ור' שלום דובער שפירא, בן הרב נחמן שפירא.
בשנת תשנ"ח החל לעבוד בישיבת תומכי תמימים טורונטו, בתור מגיד שיעור בחסידות.
נישא בט"ו באב תש"ס לרעייתו מרת הינדא בת הרב יקותיאל פרקש.
אחר החתונה שימש כמשפיע בישיבה גדולה תומכי תמימים בני ברק (תחת ניהולו של הרב חנניה יוסף אייזנבך).
לקראת שנת הלימודים תשס"ד יצא לשליחות במוסקבה על מנת לשמש בראשות ישיבת תומכי תמימים בעיר, המיועדת בעיקרה לבעלי תשובה.
בקיץ שנת תשס"ד השתתף במעמד הירחי כלה שבמחנה גן ישראל בהרי הקטסקילס ונשא דברים בחסידות.
בשנת תשס"ו, פרצה שריפה במתחם הישיבה במוסקבה, ונאלצו לעבור לקמפוס השייך לקהילת חב"ד במוסקבה, השוכן באחד הפרוורים. יחד עם תלמידי הישיבה, עברו להתגורר בקמפוס גם צוות הישיבה.
בקיץ תשפ"ג חיתן את בנו הרב יוסף, עם בת הרב שמואל סגל משלוחי הרבי לברלין ובנו של הרב החסיד ישבעם סגל.
לאחר חתונתו יצא הרב יוסף לשליחות בברלין ובפוסטדם שבגרמניה.
בחורף תשפ"ה חיתן את בנו הרב שניאור זלמן עם בת ר' נתן קוק בנו של הרב החסיד אליהו קוק.
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, הרב יוסף גאלדבערג, משלוחי הרבי לפוטסדם, גרמניה. ור"מ בישיבת חב"ד בברלין.
- בנו, הרב זלמן גאלדבערג. מחנך בתלמוד תורה חב"ד בראשון לציון.