זלמן טוביה אבלסקי: הבדלים בין גרסאות בדף

[[קובץ:זלמן אבלסקי ואדמור מסקולען.jpg|שמאל|ממוזער|250px|השליח הרב זלמן אבלסקי עם ה[[אדמו"ר]] מ[[סקולען]] ([[אייר]] [[תשע"א]])]]

הרב '''זלמן טוביה אבלסקי''' ([[כ"ו אדר א']] [[תרפ"ז]] - [[כ"ט סיון]] [[תשע"ד]]) היה [[שליח]] [[הרבי]] ו[[רב (תואר)|רבה]] הראשי של [[מולדובה]] ובירתה קישינב, נשיא פדרציית הקהילות היהודיות במולדובה. מייסד ומנהל חב"ד ליובאוויטש במדינת שליחותו מולדובה. בצעירותו שימש כשליח [[אדמו"ר הריי"צ]] לרומניה. ממיסדי וחברי הנהלת [[רשת אהלי יוסף יצחק]] וחבר הנהלת [[צעירי חב"ד]] בארץ הקודש, ראשון השלוחים לעיר [[קריית גת]]. מונה על ידי הרבי ב[[שמיני עצרת]] [[תשל"א]] ל"בעל הבית"{{הערה|ראו בהרחבה בפסקה [[#בעל הבית של מדינת רומניה]]}} על מדינת רומניה.

במהלך שהותו בישיבה בפוקינג קיבל הוראה מ[[אדמו"ר הריי"צ]] לצאת בשליחות סודית לרומניה במטרה לסייע משם ליציאתם של יהודי רוסיה. שליחות זו הייתה כרוכה בסיכון רב, ולוותה ב[[מסירות נפש]] מצדו בשל המצב ששרר ב[[רוסיה הקומוניסטית]]. זמן רב חיפשו אחריו השלטונות הסובייטים, ובניסים גדולים יצא משם בשלום.

ה[[בר מצוה]] שלו נערכה בהסתר ובהחבא בביתם מתוך שקט מוחלט וציפוי החלונות בשמיכות.

לבקשת האדמו"ר למד הרב אבלסקי עם בנו, רבי [[ישראל אברהם פרטיגול]], גמרא ומפרשים. באותו זמן גם התעסקו יחד בהצלת אחינו בני ישראל. לימים מילא בנו את מקום אביו בהנהגת חסידות סקולען (עד פטירתו בשנת תשע"ט) והיה לידיד חב"ד.

[[הרבי]] התייחס לשליחות זו ב[[יחידות]] עם בנו של האדמו"ר רבי ישראל אברהם פרטיגול, ואמר: "בוודאי ידוע לכם על דבר הקשר שהיה בין [[ליובאוויטש]] וסקולען בפעולות שנעשו במדינה ההיא".

ב[[חג הסוכות]] [[תשל"א]], התקיימה ועידה של נציגי ה[[האומות המאוחדות|או"ם]] שהתפרסה על פני שבוע שלם, שחל בדיוק בימי חג הסוכות, החל מהיום הראשון של החג, ועד לשמחת תורה.

במהלך החג של אותה שנה, דיבר הרבי על כך שכאשר אומות העולם מתאספים, צריכים גם היהודים להתאסף יחדיו ולהוסיף בעניני תורה ומצוות על מנת לפעול על נציגי אומות העולם שלא יחליטו החלטות שעלולות להרע לבני ישראל.

הרב אבלסקי זכה, ומונה באותו מעמד על ידי הרבי כ"בעל הבית" על מדינת רומניה.

חסידים משערים כי מינויו של הרב אבלסקי הוא בעקבות שליחות אדמו"ר הריי"צ ברומניה הקומוניסטית.

הרב אבלסקי היה רוח החיה ופעיל נמרץ בערבי חב"ד ודחף לארגונם, תוך עידוד אנ"ש והתמימים לצאת להפיץ איידשיקייט במושבים ובקיבוצים על ידי צא"ח, פעיל נמרץ בבשורת הגאולה והגואל וזהותו של מלך המשיח בכל שכבות הציבור. מספר יוזמות ייחודית שלו בהפצת המעיינות והחסידות.

במסמכי הרשת מופיע גם בחלק מהמסמכים הרישמיים: לייב הרשקו, שם זה השאיר ולא החליף לשמו המקורי בהוראת הרבי, כי ניירת זאת הצילה אותו בשליחות אדמו"ר הריי"צ ברומניה.

הרב אבלסקי עזר להקמת רשת אהלי יוסף יצחק, תוך שהוא מנצל את קשריו במשרדי הממשלה, ועם מפקחים, ראשי ערים ומנהלי מחלקות.

במהלך השנים [[תשי"ב]] - [[תשי"ט]] שימש הרב אבלסקי כמנהל בבתי הספר שהקימה הנהלת הרשת ברחבי הארץ: זרנוגה, יפו וכפר סבא.

מקומות אלו שימשו כמעברות בהם שיכנו אנשי הסוכנות את העולים החדשים מתימן ומארצות נוספות. ה'פעילים' ערכו במקום חריש עמוק שהניב תוצאות מבורכות, כאשר עשרות הורים ביקשו לשלוח את ילדיהם למוסד חינוך על טהרת הקודש.

הרב אבלסקי היה שליח הרבי הראשון לקרית גת שהגיע איש וביתו ויצא לשליחות במסירות נפש למקום ומיד עם הגעתו פעל להקמת בית ספר חב"ד ליובאוויטש בעיר, חרף כל הקשיים הצליח הרב אבלסקי להקים יש מאין, בית ספר עם אלפי בוגרים ומאות מהם התקרבו למשפחות חסידי חב"ד כולל גם ריבוי בוגרים שומרי תורה ומצוות, הרב אבלסקי עמד בניהול בית הספר למעלה משלושים שנה ברציפות, תוך חינוך שמח וחינוך ל"עבודה בכוח עצמו" תוך דוגמה לכל מנהלי בתי ספר חב"ד של רשת אהלי יוסף יצחק. בית הספר הוא בית חב"ד ליובאוויטש ענק הפועל 24 שבע כולל שבתות וחגים, הפעיל הרב אבלסקי את כל התלמידים כולל ההורים שהזמינם לפעולות החגים ושבתות בתוך כותלי ושטח בית ספר חב"ד. כך עמד על הקמת כל יתר מוסדות חב"ד בקרית גת, והשקיע רבות בהקמת תומכי תמימים בעיר בשנת [[תשכ"ז]].

פעילות מיוחדת שעשה, הייתה יסוד בית ספר חב"די וניהולו במשך עשרות שנים. בית הספר בהנהלתו זכה מספר פעמים בפרסי הצטיינות אזוריים, ובשיאו למדו בו שבע מאות תלמידים. בבית הספר פיתח הרב אבלסקי שיטה בשם "חינוך חברתי" שמטרתה היא חינוך התלמידים לחיים חברתיים מלאים, כשיטת חב"ד בכלל והרבי "עבודה בכוח עצמו". בנוסף לכך ייסד מועדון יהדות בשעות אחר הצהריים לילדי העיר.

הרב אבלסקי, החל ביסוד מוסדות חב"ד בעיר ופעל לחיזוק הזהות היהודית של תושבי העיר, דמותו של הרב אבעלסקי הייתה אגדית ועד היום בקרב בוגרים רבים חיים ופועלים וממשיכים את מפעלו הגדול בשליחות, ובביקורו בארץ הקודש, (במשך השנים הגיע לבקר גם בעיר שליחותו קריית גת).

ביוזמתו החלה להתגבש קהילה חב"דית בעיר, הוא הקים את בית כנסת חב"ד המרכזי הראשון שם שימש כ[[רב (תואר)|רב]] ו[[משפיע]]. דבר שהגדיל והרחיב את שורות המשפחות חב"דיות בעיר, בקירובו המסור כאב לבן של הרב אבלסקי.

בשנת [[תשכ"ז]] הוקמה ישיבת [[תומכי תמימים קריית גת]] בעיר, והרב אבלסקי שימש בה כחבר הנהלה, ומשפיע.

לאחר עליית יהודי [[ברית המועצות]] ארצה, ארגן הרב אבלסקי, יחד עם ארגון [[חמ"ה]], כינוסים ארציים ליהודים דוברי רוסית.

מכיוון שבזמן שבו הם נסעו לשם עדיין היה שלטון הקומוניסטים, היה זה מסוכן עבורו לשהות שם, אך הוא לא התפעל מכך ובטח בברכת הרבי מה"מ, ופעל באופן גלוי ומלא.

בשנת [[תש"נ]] קיים [[תהלוכת ל"ג בעומר]] ברחובה הראשי של העיר קישינב. דבר שהיווה תקדים, כיוון שעד אז הכינוסים נערכו בבתי הכנסת בשקט. ללא אישורים יצאו וצעדו ברחובה של עיר, כשהשלטונות לא יודעים כיצד להתמודד עם זה. לאחר מכן הוא כתב דו"ח מפורט לרבי שליט"א מה"מ, ונענה ש"נתקבל מכתבו. ות"ח ת"ח, ובהוספה". בשנה שלאחר מכן, [[תנש"א]], החלו להתקיים תהלוכות [[ל"ג בעומר]] גם בערים נוספות במדינות חבר העמים.

בט"ו בשבט ה'תנש"א התמנה לרבה הראשי של מולדובה ובירתה קישינב. ההכתרה נעשתה בטקס ממלכתי. במעמד נכחו ראש ממשלת הרפובליקה של מולדובה מר מירטשא דרוק, נציג משרד הדתות במדינה מר בורגין, נציג משרד החינוך מר וולאד קוביאקאוו וראשי הקהילות היהודיות מרחבי מולדובה, שבחרו בו, וכן נציגי קהילות ממקומות אחרים בברית המועצות.

כחלק מפעולות הרב זלמן אבעלסקי כהרב הראשי של מולדובה ובירתה קישינב, פעל לקריאת שם הרחוב בו נמצא בית הכנסת "רחוב חב"ד ליובאוויטש". לצד החייאת היהדות בכל ערי המדינה ובחבל ארץ פרנידסטרוביה.

הרב זלמן טובי' הכהן אבעלסקי הוא ראשון השלוחים לחבר העמים, וקבע את היתד במדינת מולדובה בברכת הרבי מדינת שליחותו הוא ייסד את הקהילות היהודיות במדינת מולדובה ויצר פעילות ענפה במדינה, כמו"כ הקים ויסד מוסדות רבים, בהם ישיבת תומכי תמימים, כולל, בתי ספר, מעונות ילדים גנים מחנות קיץ גן ישראל, עם אלפי תלמידים בוגרים, ומסודות חינוך ותוכניות נוספות, כמו גם בתי חב"ד ובתי כנסת ובתי חב"ד ופעילות ענפה בחגי ישראל בערי מולדובה, כך גם בחבל ארץ פדנריסטוביה.

הרב זלמן אבעלסקי בעשרות שנות שליחותו במולדובה פיתח קשרים מסועפים עם נציגי השלטון השפעה רבה אצל פוליטיקאים וחברי הפרלמנט וצמרת הממשל, זאת על מנת לדאוג לרווחת יהודי ויהדות מולדובה. זכה וגרם קידוש שם ליובאוויטש בהופעות הפומביות בבירת קישינב במאות אירועים מידי שנה, פרסם את בשורת הגאולה, ושבע מצוות בני נח לכל ובשטורעם מיוחד השמור לו. נשיאי מולדובה, זכו לקבל מברכותיו, והרציו רבות את רבם של היהודים שהוא מקור לאגדות בקרב העולם כולו.

מכון הוצאה לאור שהוציא הרב זלמן אבעלסקי הרב הראשי למודינה עשרות בשנים מדי חודש עיתון רב עמודים בשם "מעינות החיים" המופץ במולדובה ומחוצה לה. כמו כן הוציא המכון, ספרי יהדות בשפה הרוסית, על תולדות חייהם של [[המהר"ל מפראג]] ו[[השל"ה]], על מפעל השליחות של [[הרבי]] מליובאוויטש, ועל [[מלך המשיח]]. מדי חג יוצא לאור חומר הסברה על מהותו של החג. כל אלו ועוד בעריכת השליח הרב זלמן הכהן אבעלסקי, הרב הראשי למולדובה ובירתה קישינב, מייסד ומנהל מוסדות חב"ד קישינב ומולדובה. בעשור האחרון בסיוע נכדו השליח הרב מנחם מענדל זלמנוב, נכד רבה של מולדובה וקישינב.

הרב זלמן טוביה הכהן אבעלסקי הרב הראשי של מולדובה הקים וחידש בתי כנסת ופעילות יהודית חב"דית ברחבי מולדובה עשרות בשנים:

* קישינב – בית הכנסת המרכזי "חב"ד ליובאוויטש", היחיד שנותר פעיל בעיר לאחר השואה. במתחם בית הכנסת בנה בעמל רב מקווה טהרה.

* בערים: בלצי, טירספול, בנדרי, ארגייב וסורוקה ועוד – בתי כנסת ומרכזים יהודיים כולל אספקת צורכי חג ותשמישי קדושה, ביקורים ושיעורים של הרב זלמן אבעלסקי, בערי המדינה ותוכניות לימוד לילדים, כולל בתי ספר ביום ראשון.

הרב זלמן אבלסקי ייסד שני בתי ספר יהודיים חב"ד ליובאוויטש, גני ילדים ומעונות, בהם למדו אלפי תלמידים. מוסדות אלו העניקו חינוך יהודי חסידי, לצד ארוחות חמות ותוכניות חינוכיות מגוונות. בשנת תש"נ נוסדה ישיבת [[תומכי תמימים קישינב]] בהסכמת הרבי, שם הכשיר הרב זלמן אבעלסקי שלוחים, רבנים ושוחטים הפועלים ברחבי העולם, ומשפחות יהודיות שומרי תורה ומצוות

* מחנות ילדים גן ישראל חב"ד ליובאוויטש, מהם יצאו אלפי ילדים בוגרים עם חינוך מסור ויהודי של השליח הרב זלמן אבעלסקי.

לקראת חגיגות [[דידן נצח]] [[תשפ"ה]], יצא הספר הראשון בסדרת חסיד בחזית - [[ר' זלמן דער ליובאוויטשער]], קווים מתולדות חייו של השליח הרב זלמן אבעלסקי הרב הראשי למולדובה ובירתה קישינב, בילדותו-בחרותו. את הספר ערך נכד הרב הראשי של מולדובה ובירתה קישינב הרב [[מנחם מענדל זלמנוב (קוסטנאי)|מנחם מענדל זלמנוב]]. הספר יצא לאור בהוצאת הספרים [[מעיינות הרז"א]] - חב"ד ליובאוויטש.

*'''חוברות ופעולות''' - חוברות עבודה וערכות פעולה לבתי הספר של הרשת [[עברית]], [[תש"כ]] - [[תשמ"א]].

*'''בת הש"ך''' - סיפור מופלא על בתו של השפתי כהן [[רוסית]], [[תנש"א]] .

*'''צדיק יסוד העולם''' - על צדיק הדור יחיד בדור רוסית, [[תשנ"ב]].

*'''תולדות המהר"ל''' - סיפור תולדות המהר"ל מפראג רוסית, [[תשנ"ד]].

*'''י"ט כסלו''' - סיפור המאסר והגאולה ברוסית.

*'''ופרצת חב"ד''' - על הרבי מליובאוויטש סיפורי מבצעים ומפעל השליחות רוסית, נערך והודפס על ידי נכד הרב הראשי למולדובה הרב מנחם זלמנוב.

*'''תודה לרבי''' - על הרבי מליובאוויטש סיפורי ניסים של ראש בני ישראל, רוסית, נערך והודפס על ידי נכד הרב הראשי למולדובה הרב מנחם זלמנוב.

מסע הלוויתו החל במוצאי [[שבת קודש]] במקום שליחותו בקישינב מולדובה והמשיך ביום ראשון בארץ הקודש מ[[770 כפר חב"ד|770 בכפר חב"ד]], כשהוא עוצר ב[[בית מנחם (כפר חב"ד)|בית הכנסת בית מנחם]] ומשם המשיך לירושלים ונטמן בחלקת חב"ד שבהר הזיתים, ושם מנוחתו כבוד.

בחלוף ימי השבעה נערך בקישינב ערב להמשכת השליחות בדרכו במדינת שליחותו והחלטות טובות בהתחזקות בשמירת תורה ומצוות{{הערה|1={{קישור חבד אינפו ישן|82874|מולדובה: ערב התעוררות וקבלת פנים לשליח החדש||{{תע|07/15/2014}}}}}}

ביום ה'שלושים' ובימים הסמוכים לו אורגנו כנסי זיכרון ועצרות התעוררות שנערכו בבית הכנסת הגדול בקישינב

ובבית הכנסת המרכזי בכפר חב"ד{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83158 עצרת התעוררות] בבית הכנסת המרכזי כפר חב"ד.}}.

אירועים נוספים נערכו בבית הכנסת דישיבת ה[[בוכרה|בוכרים]] בכפר חב"ד, [[בית הכנסת]] המרכזי בקריית גת{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83190 אירוע לציון יום השלושים] קריית גת.}}, ובבית הכנסת המרכזי בנוף הגליל{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83222 ציון השלושים בנוף הגליל].}}, בנוסף להתוועדויות חסידים ברחבי תבל, בהשתתפות בני משפחתו, תלמידיו, ועוד.

התוועדויות עולמיות נוסף לאירועים מקומיים ברחבי ארץ הקודש ובמדינת שליחותו מולדובה ביום הולדתו כ"ו אדר א' וביום היארצייט כ"ט סיון נערכים התוועדויות חובקות עולם עם חסידים ואנשי מעשה המספרים על דמותו הכובשת תוך החלטות טובות לקבלת פני משיח צדקנו.

* '''בית זלמן טוביה''' - כהוראות הרבי בשיחותיו הק' הוסף לבית הכנסת המרכזי חב"ד ליובאוויטש שמו של שליח רבותינו נשיאנו לרומני' ובסרבי'.

* [[מעיינות הרז"א]]- חב"ד ליובאוויטש מרכז ההוצאה לאור בעברית וברוסית הוקדש על שם השליח.

* '''קרן ספרי קודש''' - הפצת ספרי חסידות וגאולה בקהילות ובתי כנסת ברחבי תבל.

* '''ספריות הילדים''' - ספריות תורניות וסיפורי חסידים בבתי הכנסת עבור ילדי ישראל משיחי.

* '''משיח קמפיין''' - קמפיין להפצת בשורת הגאולה וזהות הגואל, שהוקדש לעילוי נשמתו. הקמפיין כולל שיגור מכתבים תורנים לרבנים ובני תורה בדבר זהות משיח, הוצאת והפקת ריבוי שלטים וקמפיינים ברחבי העולם, הפקת חומרי עזר לדוכני והחתמת קבלת המלכות במגוון שפות, הפקת לימוד יומי בגאולה ומשיח והפצתו ברשתות המדיה, הפקת פליירים, חוברות וספרונים המביאים בצורה קולחת את אמונת עם ישראל בכל הדורות. לקראת [[תהלוכת ל"ג בעומר]] הופק על ידי משיח קמפיין שלטי במה ומצעד חדורים בבשורת הגאולה, והוענקו לשלוחים ללא תשלום, כמו כן הופקו סמלים של "אנו רוצים משיח עכשיו" במגוון שפות, בעיצוב דומה לאשר הוצב אצל הרבי ב'פאראד'.

* '''חינוך חי''' - ארגון הנצחת והמשך פעולות איש החינוך, ממיסדיי רשת אהלי יוסף יצחק חב"ד ליובאוויטש.

* '''חסדי הרז"א''' - ארגון עזרה וחסד ע"ש השליח, בארגון מחלקה לילדים יתומים, (חלק מפעולות השליח התמסר לילדים ויתומים בפרט).

* בכ"ט סיוון - יום היארצייט, נערכו מעמדי תפילה מרכזיים ב[[הר הזיתים]] ירושלים במעמד בני משפחתו, תלמידיו ומוקירי זכרו. כמו כן נערכו התוועדויות חסידים ברחבי תבל ובארץ הקודש.

*הרב [[משה זלמנוב]] - משלוחי הרבי למגדל העמק, חבר הנהלת הישיבה ב[[נוף הגליל]], מפקח ויועץ כשרותי.