שטריימל – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 3: / שורה 3: @@
 ==היסטוריה==
-מנהג שהשתרש ביהודי אירופה עוד מימי ה[[בעל שם טוב]] היה חבישת שטריימל על הראש{{הערה|שם=א|[[ספר הזכרונות]] [לה"ק] חלק א' עמוד 284, בתחילת העמוד.}}, ישנן מספר גרסאות לסיבה שבגללה החלו היהודים לחבוש שטריימל. גירסא ראשונה אומרת שחבישת השטריימל החלה בעקבות גזירתו של אחד מצארי רוסיה שאסר על ה[[יהודים]] להלך עם [[כיפה]], ויהודי רוסיה שלא יכלו להשלים גזירה זו כרכו סביב כיפתם זנב חיה, וכך הסתירו את כיפתם והלכו איתה ללא מורא. כריכת הזנב מסביב לכיפה, עשתה רושם שלראשם של היהודים יש כובע מחמם שאותו נהגו הרבה מה[[רוסיה|רוסים]] לחבוש בתקופת החורף הקשה, וכך ניצלו היהודים מגזרתו של הצאר. {{מקור}}
+מנהג שהשתרש ביהודי אירופה עוד מימי ה[[בעל שם טוב]] היה חבישת שטריימל על הראש{{הערה|שם=א|[[ספר הזכרונות]] [לה"ק] חלק א' עמוד 284, בתחילת העמוד.}}, ישנן מספר גרסאות לסיבה שבגללה החלו היהודים לחבוש שטריימל. גירסא ראשונה אומרת שחבישת השטריימל החלה בעקבות גזירתו של אחד מצארי רוסיה שאסר על ה[[יהודים]] להלך עם [[כיפה]], ויהודי רוסיה שלא יכלו להשלים גזירה זו, כרכו סביב כיפתם זנב חיה, וכך הסתירו את כיפתם וחבשוה ללא מורא. כריכת הזנב מסביב לכיפה, עשתה רושם שלראשם של היהודים יש כובע מחמם שאותו נהגו הרבה מה[[רוסיה|רוסים]] לחבוש בתקופת החורף הקשה, וכך ניצלו היהודים מגזרתו של הצאר. {{מקור}}
-עוד גירסא אומרת שאת השטריימל החלו לחבוש מתלמידי [[הבעל שם טוב]] כדי להראות שאפשר לעשות את בירור הניצוצות אף מזנב חיה טמאה{{הערה|שם=א}}.
+עוד גירסא אומרת שאת השטריימל החלו לחבוש מתלמידי [[הבעל שם טוב]] כדי להראות שאפשר לעשות את בירור הניצוצות אף מזנב חיה טמאה. {{מקור}}
 גירסא אחרת אומרת שהשטריימל היה לבוש כבוד שאותו נהגו ללבוש פריצים ואנשים חשובים בסביבות [[פולין]], והיהודים אמצו את לבוש זה גם אליהם, ובמשך הדורות מנהג זה השתרש אצל רוב יהודי מזרח אירופה.{{מקור}}
@@ שורה 11: / שורה 11: @@
 ==עניינו==
-השטריימל הוא כובע שבתי שלובשים בשבתות וימים טובים, בדרך כלל גם החסידים שהולכים עם שטריימל בימי מחול מייחדים שטריימל מיוחד לשבת, הסיבה לכך היא מפני שבשבת ניתן לעם ישראל כתר תורה, ולכן יש עניין ליחד כובע מיוחד עבור ה[[שבת]]{{הערה|פרי צדיק, חלק ב' לשושן פורים, אות א}}.
+השטריימל הוא כובע שבתי שלובשים בשבתות וימים טובים, בדרך כלל גם החסידים שחובשים שטריימל בימי מחול מייחדים שטריימל מיוחד לשבת, הסיבה לכך היא מפני שבשבת ניתן לעם ישראל כתר תורה, ולכן יש עניין ליחד כובע מיוחד עבור ה[[שבת]]{{הערה|פרי צדיק, חלק ב' לשושן פורים, אות א}}.
 ==השטריימל בחב"ד==
@@ שורה 17: / שורה 17: @@
 בתקופת נשיאותו של [[אדמו"ר הזקן]] ו[[אדמו"ר הצמח צדק]] לרוב [[חסידי חב"ד]] היה שטריימל לראשם{{הערה|ראה סיפורי חסידים תורה סיפור רכג}}. ואף אדמו"ר הזקן הקפיד במיוחד שבמניינו כל מי שיעלה לתורה יחבוש שטריימל לראשו{{הערה|ראה בהרחבה בפסקה [[שטריימל#אצל רבותינו נשיאנו|אצל רבותינו נשיאנו]]}}.
-אך מסוף תקופתו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] לא נהגו לרוב ללכת עם שטריימל, אלא הליכה עם שטריימל היה מנהג של הרבי ושל רבנים חשובים, אך היו גם מספר מועט של חסידים שהלכו עם שטריימל. עד לשנת [[תר"ד]] במקום שטריימל [[חסידי חב"ד]] חבשו לראשם מגבעת{{הערה|כיום לא ידוע איזו מגבעת הייתה לחסידים לפני [[גזירת הלבוש]]}}, ובשנת [[תר"ד]] גזר הצאר ניקלואי את [[גזירת הלבוש]], בה גזר להחליף ולשנות את מלבושיהם של ה[[יהודים]]{{הערה|מה שגרם לחסידי חב"ד להחליף את הקפוטה ב[[סירטוק]]}}, וכך שינו החסידים את מגבעתם ל[[קסקט]].{{מקור}}
+אך מסוף תקופתו של [[אדמו"ר הצמח צדק]] [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] לא נהגו לרוב ללכת עם שטריימל, אלא הליכה עם שטריימל היה מנהג של הרבי ושל רבנים חשובים, אך היו גם מספר מועט של חסידים שחבשו שטריימל. עד לשנת [[תר"ד]] במקום שטריימל [[חסידי חב"ד]] חבשו לראשם מגבעת{{הערה|כיום לא ידוע איזו מגבעת הייתה לחסידים לפני [[גזירת הלבוש]]}}, ובשנת [[תר"ד]] גזר הצאר ניקלואי את [[גזירת הלבוש]], בה גזר להחליף ולשנות את מלבושיהם של ה[[יהודים]]{{הערה|מה שגרם לחסידי חב"ד להחליף את הקפוטה ב[[סירטוק]]}}, וכך שינו החסידים את מגבעתם ל[[קסקט]].{{מקור}}
-אך בקהילות חב"ד שהיו בשנים ההם ב[[ארץ ישראל]] מרבית החסידים היו הולכים עם שטריימל לראשם, הקהילות החב"דיות העיקריות שהלכו עם שטריימל הם הקהילות שהתקיימו ב[[חברון]] וב[[ירושלים]]. ב[[ירושלים]] נתן לראות גם היום את זקני [[אנ"ש]] כשלראשם שטריימל, מנהג שהתרש בחסידי חב"ד בארץ הקודש מזה דורות רבים.{{מקור}}
+אך בקהילות חב"ד שהיו בשנים ההם ב[[ארץ ישראל]] מרבית החסידים חבשו שטריימל לראשם, הקהילות החב"דיות העיקריות שחבשו שטריימל הם הקהילות שהתקיימו ב[[חברון]] וב[[ירושלים]]. ב[[ירושלים]] נתן לראות גם היום את זקני [[אנ"ש]] כשלראשם שטריימל, מנהג שהתרש בחסידי חב"ד בארץ הקודש מזה דורות רבים.{{מקור}}
 מספר חסידים שעברו לחב"ד מחסידויות פולין או מקהילות ירושלים, קיבלו מהרבי הוראה שלא לשנות את לבושם, כך שהם ממשיכים לחבוש לראשם שטריימל.{{מקור}}
@@ שורה 25: / שורה 25: @@
 ===אצל רבותינו נשיאינו===
 [[קובץ:אדמור הצמח צדק - תמונה קטנה.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[אדמו"ר הצמח צדק]] עם שטריימל מיוחד אותו ירש מ[[אדמו"ר הזקן]]]]
-[[קובץ:קבלת אזרחות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[אדמו"ר הריי"צ]], בקבלת האזרחות האמריקנית, השטריימל חבוש לראשו{{הערה|קבלת האזרחות נעשתה בביתו של [[הרבי הריי"צ]] שב[[770]], וחוקקו לשם כך חוק מיוחד בקונגרס, שיש אפשרות לקבלת אזרחות בבית, ו[[הרבי]] העיר על כך, שכשנשיא הדור צריך משהו, מחוקקים חוקים מיוחדים לשם כך!}}]]
+[[קובץ:קבלת אזרחות.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[אדמו"ר הריי"צ]], בקבלת האזרחות האמריקנית, השטריימל חבוש לראשו]]
-רבותינו נשיאנו, מ[[אדמו"ר הזקן]] ועד ל[[אדמו"ר הריי"צ]] היו הולכים עם שטריימל לראשם. [[אדמו"ר הזקן]] ייחס חשיבות רבה מאוד לחבישת השטריימל, דבר שהתבטא בעיקר במניין של [[אדמו"ר הזקן]] שבו בהוראתו כל מי שנקרא לעלות ל[[תורה]] היה צריך לחבוש שטריימל, ואם לחסיד שנקרא לעלות לתורה לא היה שטריימל היה השמש מביא לו שטריימל מיוחד שיועד לשם כך{{הערה|סיפורי חסידים תורה סיפור רכג}}, ובסיום קריאת התורה היה מחזיר את השטריימל למקומו.
+רבותינו נשיאנו, מ[[אדמו"ר הזקן]] ועד ל[[אדמו"ר הריי"צ]] חבשו עם שטריימל חבוש לראשם. [[אדמו"ר הזקן]] ייחס חשיבות רבה מאוד לחבישת השטריימל, דבר שהתבטא בעיקר במניין של [[אדמו"ר הזקן]] שבו בהוראתו כל מי שנקרא לעלות ל[[תורה]] היה צריך לחבוש שטריימל, ואם לחסיד שנקרא לעלות לתורה לא היה שטריימל היה השמש מביא לו שטריימל מיוחד שיועד לשם כך{{הערה|סיפורי חסידים תורה סיפור רכג}}, ובסיום קריאת התורה היה מחזיר את השטריימל למקומו.
-פעם אחת התבלבל השמש בין השטריימלים והביא לעולה לתורה בטעות את השטריימל של [[אדמו"ר הזקן]], בסיום הקריאה כשלקח [[אדמו"ר הזקן]] את השטריימל הוא שאל את השמש אם מישהו חבש אותו, כשענה לו שאכן כך ציווה עליו אדמו"ר הזקן לתפור ולפרום את השטריימל מחדש. בפועל לאחר כמה זמן נשרף השטריימל, וכשהכובען הגיע להגיד זאת ל[[אדמו"ר הזקן]] הוא הקדימו ושאל האם השטריימל נשרף, כשענה הכובען שכן אמר [[אדמו"ר הזקן]]: אין דבר, לך לשלום{{הערה|[[שמועות וסיפורים]], ר"נ כהן, ח"ב עמ' 442}}.
+פעם אחת התבלבל השמש בין השטריימלים והביא לעולה לתורה בטעות את השטריימל של [[אדמו"ר הזקן]], בסיום הקריאה כשלקח [[אדמו"ר הזקן]] את השטריימל הוא שאל את השמש אם מישהו חבש אותו, כשענה לו שאכן כך ציווה עליו אדמו"ר הזקן לתפור ולפרום את השטריימל מחדש. בפועל לאחר כמה זמן נשרף השטריימל, וכשהכובען הגיע להגיד זאת ל[[אדמו"ר הזקן]] הוא הקדימו ושאל האם השטריימל נשרף, כשענה הכובען שכן אמר [[אדמו"ר הזקן]]: "אין דבר, לך לשלום"{{הערה|[[שמועות וסיפורים]], ר"נ כהן, ח"ב עמ' 442}}.
-[[אדמו"ר המהר"ש]] חבש תמיד שטריימל. [[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר, שאביו [[אדמו"ר הרש"ב]] סיפר לו, אשר אדמו"ר המהר"ש היה לו ניגון מיוחד בשעת לבישת [[בגדי שבת]] בכלל והשטריימל בפרט, וכן ניגון מיוחד בשעה שהיה פושטם ב[[מוצאי שבת]] קודש{{הערה|אגרות אדמו"ר הריי"צ חלק ג' עמוד תמד}}.
+[[אדמו"ר המהר"ש]] חבש תמיד שטריימל. [[אדמו"ר הריי"צ]] סיפר, שאביו [[אדמו"ר הרש"ב]] סיפר לו, שלאדמו"ר המהר"ש היה ניגון מיוחד בשעת לבישת [[בגדי שבת]] בכלל והשטריימל בפרט, וכן ניגון מיוחד בשעה שהיה פושטם ב[[מוצאי שבת]] קודש{{הערה|אגרות אדמו"ר הריי"צ חלק ג' עמוד תמד}}.
 עם זאת [[אדמו"ר המהר"ש]] הורה לבנו, [[אדמו"ר הרש"ב]] שילך עם שטריימל רק ב[[ליובאוויטש]]{{הערה|ראה ב'המשפיע' (ירות"ו תשמ"ב) עמ' שב-שז}}. לעומת זאת [[אדמו"ר הריי"צ]] לא נהג ללכת עם שטריימל, אלא היה נוהג ללכת עם מגבעת. לקראת שבת החתן של [[הרבי]] ו[[הרבנית חיה מושקא|הרבנית]] חבש [[אדמו"ר הריי"צ]] לראשונה ספודיק{{הערה|ראה [[רשימות היומן]] עמ' קמט-קנ}}. ובחודש [[טבת]] [[תרפ"ט]] נגלה אל [[אדמו"ר הריי"צ]] אביו [[אדמו"ר הרש"ב]] ואמר לו {{ציטוטון|מזל טוב על הכובע}}{{הערה|ראה הערה קודמת}} שירש מאביו, [[אדמו"ר הרש"ב]]. כשביקר בארץ ישראל, נגנב לו השטריימל בידי חסידים ירושלמים{{מקור}} ומאז חבש [[אדמו"ר הריי"צ]] שטריימל מסוג קולפיק.
@@ שורה 50: / שורה 50: @@
 ===כיום===
 [[קובץ:מכירות תשלט.png|שמאל|ממוזער|250px|מכירת המצוות אצל הרבי, בצד שמאל נתן לראות את הגבאי המוכר כשלראשו שטריימל]]
-כיום אין מנהג חסידי חב"ד לחבוש שטריימל, אך למרות זאת אצל [[הרבי]] היו פעמיים בשנה בהם בהוראתו של הרבי היו הגבאים ב[[770]] חובשים שטריימל לראשם. הפעם הראשונה הייתה בעת מכירת המצוות ב[[שבת בראשית]]{{הערה|[[אוצר מנהגי חב"ד]], תשרי, שצז-ח.}}. והפעם השנייה הייתה ב[[שבת]] [[פרשת משפטים]], שאז הורה הרבי לגבאי ארגון "קרן גמילות חסדים שומרי שבת" לחבוש שטריימל לראשו ולהכריז מתי והיכן תתקיים ה[[מלווה מלכה]] של הגמ"ח{{הערה|ראה [[אוצר מנהגי חב"ד]] אדר, וכן סוף מגילת אסתר שבהוצאת 'היכל מנחם' עמ' רלב-ג}}.
+כיום אין מנהג חסידי חב"ד לחבוש שטריימל, אך למרות זאת אצל [[הרבי]] היו פעמיים בשנה בהם בהוראתו של הרבי היו הגבאים ב-[[770]] חובשים שטריימל לראשם. הפעם הראשונה הייתה בעת מכירת המצוות ב[[שבת בראשית]]{{הערה|[[אוצר מנהגי חב"ד]], תשרי, שצז-ח.}}. והפעם השנייה הייתה ב[[שבת]] [[פרשת משפטים]], שאז הורה הרבי לגבאי ארגון "קרן גמילות חסדים שומרי שבת" לחבוש שטריימל לראשו ולהכריז מתי והיכן תתקיים ה[[מלווה מלכה]] של הגמ"ח{{הערה|ראה [[אוצר מנהגי חב"ד]] אדר, וכן סוף מגילת אסתר שבהוצאת 'היכל מנחם' עמ' רלב-ג}}.
 וב[[התוועדות]] [[שבת בראשית]] [[תשמ"ח]] התבטא על כך הרבי מפורשות, ואמר {{ציטוטון|וכרגיל בכל שנה – תינתן רשות הדיבור לגבאים שיסדרו את מכירת המצוות, לאחרי אמירת "לחיים" ואמירת "דבר-תורה", וכל זה – כנהוג – עם "שטריימל", שעל ידי-זה נעשה "א שטריימל איד"... דבר המדגיש שהוא למעלה מענייני חול, ומה שמתעסק ב"מכירת" המצוות, הרי זה רק מפני שמדובר אודות צרכי ציבור}}{{הערה|[[התוועדויות (ספר)|התוועדויות]] תשמ"ח כרך א' עמ' 339}}.. עוד התבטאות אמר הרבי בשנת [[תש"נ]] בהקשר למעלה של השטריימל {{ציטוטון|וכרגיל – תהיה מכירת המצוות על ידי ה"גבאי", ובחבישת "שטריימל", להדגיש המעלה והחשיבות של המינוי ל"גבאות"}}{{הערה|[[ספר השיחות]] תש"נ עמ' 85; [[התוועדויות]] תש"נ כרך א' עמ' 296}}..