סעודת הודיה: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
אין תקציר עריכה |
||
| (2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ | {{עריכה|ייבוא מוויקיפדיה ללא הגהה}} | ||
'''סעודת הודיה''' הוא מנהג שנהגו בו שכל איש או אשה שניצלו מסכנה כגון תאונת דרכים או מפיגוע או יום הולדת המנהג לעשות סעודת הודיה בה הוא מודה להשם על הנס שגמלו והצילו מן הפורענות טעם המנהג כדי לתת '''הודאה לבורא''' שתרגומה ופירושה '''הכרת הטוב לבורא''' והיא הערך העליון ביותר ביהדות ובתורת משה. | '''סעודת הודיה''' הוא מנהג שנהגו בו שכל איש או אשה שניצלו מסכנה כגון תאונת דרכים או מפיגוע או יום הולדת המנהג לעשות סעודת הודיה בה הוא מודה להשם על הנס שגמלו והצילו מן הפורענות טעם המנהג כדי לתת '''הודאה לבורא''' שתרגומה ופירושה '''הכרת הטוב לבורא''' והיא הערך העליון ביותר ביהדות ובתורת משה. | ||
סעודה זו, יש לה דין של סעודת מצווה, ולכן ראוי לנהוג בה ככל [[סעודת מצווה]], ולכתחילה לאכול בה לחם. | סעודה זו, יש לה דין של סעודת מצווה, ולכן ראוי לנהוג בה ככל [[סעודת מצווה]], ולכתחילה לאכול בה לחם. | ||
| שורה 68: | שורה 68: | ||
ה'חפץ חיים' כתב, חובה על כל יהודי בכל יום לקיים מצות [[אהבת ה']] מתוקף הציווי "ואהבת את ה' אלוקיך", על כן פעם אחת ביום יקיים דברי 'חובת הלבבות' להתבונן בהתמדת טובותיו של הבורא מיום היותו על הארץ ומתוך כך תתחדד בלבו אהבת ה'{{הערה|הכהן, ר' ישראל מאיר מראדין חתימת ס' שמירת הלשון פ"ב}}. | ה'חפץ חיים' כתב, חובה על כל יהודי בכל יום לקיים מצות [[אהבת ה']] מתוקף הציווי "ואהבת את ה' אלוקיך", על כן פעם אחת ביום יקיים דברי 'חובת הלבבות' להתבונן בהתמדת טובותיו של הבורא מיום היותו על הארץ ומתוך כך תתחדד בלבו אהבת ה'{{הערה|הכהן, ר' ישראל מאיר מראדין חתימת ס' שמירת הלשון פ"ב}}. | ||
יש מייעצים דרך לפַתֵּחַ את ההודיה וההלל לה', לקבוע לעצמו זמן מיוחד מדי יום להודיה לה' על כל החסדים שהוא נותן{{הערה| | יש מייעצים דרך לפַתֵּחַ את ההודיה וההלל לה', לקבוע לעצמו זמן מיוחד מדי יום להודיה לה' על כל החסדים שהוא נותן{{הערה|שערי הודיה, עמ' ע"ב}} | ||
'''תפילה''' היא זמן של הודאה, הגרש"ז אויערבך המליץ לעבור על כמה חסדים לפני התפילה, ובברכת מודים להיזכר בדברים הטובים ולהודות עליהם{{הערה|מובא בהקדמה לפנקס ההודיה הוצאת ארגון לעולם אודך}}. | '''תפילה''' היא זמן של הודאה, הגרש"ז אויערבך המליץ לעבור על כמה חסדים לפני התפילה, ובברכת מודים להיזכר בדברים הטובים ולהודות עליהם{{הערה|מובא בהקדמה לפנקס ההודיה הוצאת ארגון לעולם אודך}}. | ||
'''שבת קודש''' הוא זמן מומלץ על ידי חז"ל כיום בו "טוב להודות לה'"{{הערה|תהילים צ"ב ובתפילת שחרית של שבת}}, יש ממליצים לעבור על החסדים שהיו במשך השבוע. למנות אחד לאחד את חסדי ה' משבת שעברה ועד ליום השבת הזה ולהודות עליהם{{הערה|ספר חי בתודה}} ואחד מהטעמים לסעודת שבת כי היא סעודת הודיה להשם על כל הטוב שגמלנו כל השבוע. | '''שבת קודש''' הוא זמן מומלץ על ידי חז"ל כיום בו "טוב להודות לה'"{{הערה|תהילים צ"ב ובתפילת שחרית של שבת}}, יש ממליצים לעבור על החסדים שהיו במשך השבוע. למנות אחד לאחד את חסדי ה' משבת שעברה ועד ליום השבת הזה ולהודות עליהם{{הערה|ספר חי בתודה}}{{הערה|רוב ערך סעודת הודיה במקורותיו נערך על ידי רבי יונה ותשו"ח חן לו}} ואחד מהטעמים לסעודת שבת כי היא סעודת הודיה להשם על כל הטוב שגמלנו כל השבוע. | ||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||