סעודת הודיה: הבדלים בין גרסאות בדף

'''סעודת הודיה''' הוא מנהג שנהגו בו שכל איש או אשה שניצלו מסכנה כגון תאונת דרכים או מפיגוע או יום הולדת המנהג לעשות סעודת הודיה בה הוא מודה להשם על הנס שגמלו והצילו מן הפורענות טעם המנהג כדי לתת '''הודאה לבורא''' שתרגומה ופירושה '''הכרת הטוב לבורא''' והיא הערך העליון ביותר ביהדות ובתורת משה.

סעודה זו, יש לה דין של סעודת מצווה, ולכן ראוי לנהוג בה ככל [[סעודת מצווה]], ולכתחילה לאכול בה לחם.

לדעת הפוסקים אם יש אפשרות שיהיה מנין בסעודה מה טוב אך זה לא חובה.

==מהות הסעודה==

==מעלת ההודאה ==

==דעת הרמב"ם על ההודאה==

כך גם נאמר בנבואת ירמיה{{הערה|ירמיהו פרק לג, י-יא}} {{ציטוטון|כֹּה אָמַר יְיָ עוֹד יִשָּׁמַע בַּמָּקוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר אַתֶּם אֹמְרִים חָרֵב הוּא מֵאֵין אָדָם וּמֵאֵין בְּהֵמָה בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחֻצוֹת יְרוּשָׁלִַם הַנְשַׁמּוֹת מֵאֵין אָדָם וּמֵאֵין יוֹשֵׁב וּמֵאֵין בְּהֵמָה: קוֹל שָׂשׂוֹן וְקוֹל שִׂמְחָה קוֹל חָתָן וְקוֹל כַּלָּה קוֹל אֹמְרִים הוֹדוּ אֶת יְיָ צְבָאוֹת כִּי טוֹב יְיָ כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ מְבִאִים תּוֹדָה בֵּית יְיָ כִּי אָשִׁיב אֶת שְׁבוּת  הָאָרֶץ כְּבָרִאשֹׁנָה אָמַר יְיָ}}. מפסוק זה למדו חז"ל, שבתקופה מסוימת בגאולה, יתבטלו כל התפילות והבקשות, ורק ההודאה לבורא תישאר{{הערה|מדרש ויקרא רבה פרשת צו פרשה ט}} ואז יסעדו סעודות הודיה להשם בשמחה וטוב לבב.

== זמני הודאה ומצוות שטעמם הודאה ==

ה'חפץ חיים' כתב, חובה על כל יהודי בכל יום לקיים מצות [[אהבת ה']] מתוקף הציווי "ואהבת את ה' אלוקיך", על כן פעם אחת ביום יקיים דברי 'חובת הלבבות' להתבונן בהתמדת טובותיו של הבורא מיום היותו על הארץ ומתוך כך תתחדד בלבו אהבת ה'{{הערה|הכהן, ר' ישראל מאיר מראדין חתימת ס' שמירת הלשון פ"ב}}.

'''תפילה''' היא זמן של הודאה, הגרש"ז אויערבך המליץ לעבור על כמה חסדים לפני התפילה, ובברכת מודים להיזכר בדברים הטובים ולהודות עליהם{{הערה|מובא בהקדמה לפנקס ההודיה הוצאת ארגון לעולם אודך}}.

== הערות שוליים ==