שינה בסוכה – הבדלי גרסאות
הגהה |
|||
| (3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לפשט|}} | {{לפשט|}} | ||
'''שינה בסוכה''' היא פרט במצוות ישיבה ב[[סוכה]], שבה מצווים עם ישראל ב[[חג הסוכות]]. | '''שינה בסוכה''' היא פרט במצוות ישיבה ב[[סוכה]], שבה מצווים עם ישראל ב[[חג הסוכות]]. בגדרי חובת השינה נחלקו הפוסקים: יש הסוברים שאין מצוה לישון בסוכה, אך יש איסור לישון מחוץ לסוכה, ויש הסוברים שהשינה עצמה היא מצווה (אלא שגם לשיטתם עיקר הקביעות בסוכה נוצרת ותלויה על ידי האכילה). | ||
בפרטים מסויימים השינה בסוכה חמורה יותר מאכילה בסוכה. עם זאת, קהילות רבות עוד מימי ה[[ראשונים]] הקלו בשינה בסוכה, ומנהגם הוזכר בדברי הפוסקים. בספרות ההלכתית נמצאים טעמים שונים להקלה זו: יש הטוענים שהקלו מפני הקור השורר בתקופה זו בארצות שונות, טעם המסתמך על הדין: "מצטער פטור מן הסוכה", ויש הטוענים שאי היכולת לישון עם האישה בסוכה פוטרת את האדם מקיומה. | בפרטים מסויימים השינה בסוכה חמורה יותר מאכילה בסוכה. עם זאת, קהילות רבות עוד מימי ה[[ראשונים]] הקלו בשינה בסוכה, ומנהגם הוזכר בדברי הפוסקים. בספרות ההלכתית נמצאים טעמים שונים להקלה זו: יש הטוענים שהקלו מפני הקור השורר בתקופה זו בארצות שונות, טעם המסתמך על הדין: "מצטער פטור מן הסוכה", ויש הטוענים שאי היכולת לישון עם האישה בסוכה פוטרת את האדם מקיומה. | ||
[[חסידי חב"ד]] נוהגים שלא לישון בסוכה. | [[חסידי חב"ד]] נוהגים שלא לישון בסוכה. ונוסף על טעמי המתירים האמורים לעיל מיוסד מנהגם על פי דבריו של [[אדמו"ר האמצעי]], שקדושת ה[[סוכה]] אינה מאפשרת לישון בתוכה ומנהג [[רבותינו נשיאנו]] שלא ישנו בסוכה. [[הרבי]] ב[[שיחות]]יו ביאר כמה פרטים בפתגמו של האדמו"ר האמצעי, ומהם: כיצד מתבאר בזה מנהג אותם החסידים שאינם חשים את הקדושה; איך ייתכן שקדושת הסוכה תפריע לקיום המצווה; ואיך למרות זאת ישנו בסוכה גדולי הדורות שחשו את קדושתה. | ||
== | ==מקורו== | ||
את חיוב השינה בסוכה למדו [[חז"ל]] מהכתוב בתורה:{{ציטוט|תוכן="בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת"|מקור=ויקרא כג, מב}} | את חיוב השינה בסוכה למדו [[חז"ל]] מהכתוב בתורה:{{ציטוט|תוכן="בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת"|מקור=ויקרא כג, מב}} | ||
על פסוק זה דרשו חז"ל{{הערה|שם=כח|סוכה כח, ב.}} תשבו כעין תדורו - כדרך שהוא דר כל השנה בביתו הזקיקתו תורה להניח דירתו ולדור כאן בסוכה{{הערה|סוכה כו, ב. [[רש"י]] דיבור המתחיל 'כעין תדורו'.}}. מכאן אמרו חכמים במשנה{{הערה|שם=כח}}: "כל שבעת הימים אדם עושה ביתו עראי וסוכתו קבע". | על פסוק זה דרשו חז"ל{{הערה|שם=כח|סוכה כח, ב.}} תשבו כעין תדורו - כדרך שהוא דר כל השנה בביתו הזקיקתו תורה להניח דירתו ולדור כאן בסוכה{{הערה|סוכה כו, ב. [[רש"י]] דיבור המתחיל 'כעין תדורו'.}}. מכאן אמרו חכמים במשנה{{הערה|שם=כח}}: "כל שבעת הימים אדם עושה ביתו עראי וסוכתו קבע". | ||
| שורה 34: | שורה 34: | ||
===בזמן בית המקדש=== | ===בזמן בית המקדש=== | ||
כבר בזמן [[בית המקדש]] מצאנו שנהגו המשתתפים ב[[שמחת בית השואבה]] שלא לישן בסוכה | כבר בזמן [[בית המקדש]] מצאנו שנהגו המשתתפים ב[[שמחת בית השואבה]] שלא לישן בסוכה. וכדברי הגמרא {{ציטוטון|[[ברייתא|תניא]], אמר [[רבי יהושע בן חנניה]] כשהיינו שמחים [[שמחת בית השואבה]] לא ראינו שינה בעינינו. כיצד? שעה ראשונה [[קרבן תמיד|תמיד של שחר]], משם ל[[תפילה]], משם לקרבן מוסף, משם ל[[תפילת מוסף|תפילת המוספין]], משם ל[[בית המדרש]], משם ל[[אכילה]] ו[[שתיה]], משם ל[[תפילת המנחה]] משם לתמיד של בין הערבים, מכאן ואילך לשמחת בית השואבה. {{מונחון|איני|היתכן?}}, והאמר [[רבי יוחנן]]: [[שבועה]] שלא אישן שלשה ימים מלקין אותו וישן לאלתר? אלא הכי קאמר: לא טעמנו טעם שינה, דהוו מנמנמי אכתפא דהדדי|סוכה נג, א}}. | ||
וכתב הרב שמעון בן צמח דוראן, ונדפס בספרו שו"ת התשב"ץ{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1381&st=&pgnum=85 חלק א סימן ק] פיסקה המתחילה 'צריך להקדים' בסופו.}} שנמנום זה היה בהכרח חוץ לסוכה (וביאר הרבי את סברתו כי מהוספת הגמרא שהנמנום נעשה על כתפי החברים מוכרח שהיה לא בזמן ששהו בסוכה, שהרי הגמרא שם מונה את כל סדר יומם אחד לאחד, ושהייתם בסוכה היה רק בשעת אכילה ושתייה בשעה שלא שייך שישנו על כתפי חבריהם, ובהכרח שהנמנום נעשה כדבר משני בין התפילות והשמחה כשהיו מחוץ לסוכה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4601&st=&pgnum=149 יום שמחת תורה תש"ל].}}). בסיבת ההיתר ביאר שהוא משום שהנמנום חוץ לסוכה אסור רק מדרבנן (ולשיטתו נמנום זה נחשב לשינת עראי{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק כ"ט עמוד 316 בשולי הגליון.}}) אולם הקשו{{הערה|גליוני הש"ס להרב יוסף ענגיל מסכת סוכה כו, א.}} על ביאורו שהרי להלכה נפסק שחיוב השינה גם ארעי הוא מהתורה{{הערה|כדברי רבא (סוכה כו, א) "אין קבע לשינה".}} הרבי מבאר שבפשטות היו פטורים ממצוות סוכה משום ש[[העוסק במצווה פטור מן המצווה]], ומכיוון שעסקו במצוות שמחה היו פטורים משינה בסוכה (אמנם לאכול בסוכה הקפידו שזה עיקר קיום המצווה, אולם על שינה בסוכה לא הקפידו שכפי הנתבאר לעיל השינה אינה עיקר המצוה, ומכיוון שפטורים שוב אין כלל צורך בזה){{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"ט שם.(וראה הביאור להלן איך בכל אופן לא חסר להם ב'שלימות' קיום מצוות סוכה).}}. | וכתב הרב שמעון בן צמח דוראן, ונדפס בספרו שו"ת התשב"ץ{{הערה|1= [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=1381&st=&pgnum=85 חלק א סימן ק] פיסקה המתחילה 'צריך להקדים' בסופו.}} שנמנום זה היה בהכרח חוץ לסוכה (וביאר הרבי את סברתו כי מהוספת הגמרא שהנמנום נעשה על כתפי החברים מוכרח שהיה לא בזמן ששהו בסוכה, שהרי הגמרא שם מונה את כל סדר יומם אחד לאחד, ושהייתם בסוכה היה רק בשעת אכילה ושתייה בשעה שלא שייך שישנו על כתפי חבריהם, ובהכרח שהנמנום נעשה כדבר משני בין התפילות והשמחה כשהיו מחוץ לסוכה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4601&st=&pgnum=149 יום שמחת תורה תש"ל].}}). בסיבת ההיתר ביאר שהוא משום שהנמנום חוץ לסוכה אסור רק מדרבנן (ולשיטתו נמנום זה נחשב לשינת עראי{{הערה|ראה לקוטי שיחות חלק כ"ט עמוד 316 בשולי הגליון.}}) אולם הקשו{{הערה|גליוני הש"ס להרב יוסף ענגיל מסכת סוכה כו, א.}} על ביאורו שהרי להלכה נפסק שחיוב השינה גם ארעי הוא מהתורה{{הערה|כדברי רבא (סוכה כו, א) "אין קבע לשינה".}} הרבי מבאר שבפשטות היו פטורים ממצוות סוכה משום ש[[העוסק במצווה פטור מן המצווה]], ומכיוון שעסקו במצוות שמחה היו פטורים משינה בסוכה (אמנם לאכול בסוכה הקפידו שזה עיקר קיום המצווה, אולם על שינה בסוכה לא הקפידו שכפי הנתבאר לעיל השינה אינה עיקר המצוה, ומכיוון שפטורים שוב אין כלל צורך בזה){{הערה|לקוטי שיחות חלק כ"ט שם.(וראה הביאור להלן איך בכל אופן לא חסר להם ב'שלימות' קיום מצוות סוכה).}}. | ||
| שורה 91: | שורה 91: | ||
==שונות== | ==שונות== | ||
[[קובץ:צבי כהנא.jpeg|ממוזער|הרב [[צבי כהנא]] ב[[חלוקת דולרים]] אצל [[הרבי]], בשיחה שקיים עמו הרבי על סוגיית השינה בסוכה]] | [[קובץ:צבי כהנא.jpeg|ממוזער|הרב [[צבי כהנא]] ב[[חלוקת דולרים]] אצל [[הרבי]], בשיחה שקיים עמו הרבי על סוגיית השינה בסוכה]] | ||
בהתוועדויות של חג הסוכות, שמחת תורה ושבת בראשית של שנת תש"ל, האריך הרבי בביאור מנהג זה וביאורו. ובקשר לזה הדגיש הרבי ב[[התוועדות]] של שבת בראשית, שאין בדבריו משום הוראה שלא לישן בסוכה, "אדרבה הרוצה לישון - שיישן 'ושכבת וערבה שנתך'... ושאף אחד לא יפריעו", ודבריו הם רק לבאר את המנהג הקיים וביאורו של ה[[אדמו"ר האמצעי]] בענין{{הערה|אמנם בהזדמנות אמר הרבי שמכיוון שהנהגת [[הרבי הריי"צ]] שלא לישון בסוכה, ממילא ההולכים בעקבותיו עליהם לנהוג כמותו וכהנהגת רב אחא בדרך רבו רב כהנא.(המלך במסיבו עמוד סב ואילך וראה שיחות [[תשרי]] תש"ל).}}. במענה לשאלתו של הרב [[מאיר צבי גרוזמן]] האם ימשיך לישון בסוכה כהוראת רבו של כפר חב"ד מאחר וכך הורגל מנעוריו, ענה הרבי - בבת צחוק - "הלוואי והתיקונים שהיו מבקשים ממני היו על שינה בסוכה.." והורה להמשיך בזה הלאה "שינה בסוכה איננה עבירה"{{הערה|[http://www.shturem.net/uploadfile/pdf/Tshura_Ravisky_Gruzman.pdf עמ' 29 תשורה משמחת נישואין] כא סיוון תשע"ט, כפר חב"ד ארץ הקודש, באתר שטורעם נט.}}. | בהתוועדויות של חג הסוכות, שמחת תורה ושבת בראשית של שנת תש"ל, האריך הרבי בביאור מנהג זה וביאורו. ובקשר לזה הדגיש הרבי ב[[התוועדות]] של שבת בראשית, שאין בדבריו משום הוראה שלא לישן בסוכה, "אדרבה הרוצה לישון - שיישן 'ושכבת וערבה שנתך'... ושאף אחד לא יפריעו", ודבריו הם רק לבאר את המנהג הקיים וביאורו של ה[[אדמו"ר האמצעי]] בענין{{הערה|אמנם בהזדמנות אמר הרבי שמכיוון שהנהגת [[הרבי הריי"צ]] שלא לישון בסוכה, ממילא ההולכים בעקבותיו עליהם לנהוג כמותו וכהנהגת רב אחא בדרך רבו רב כהנא.(המלך במסיבו עמוד סב ואילך וראה שיחות [[תשרי]] תש"ל).}}. במענה לשאלתו של הרב [[מאיר צבי גרוזמן]] האם ימשיך לישון בסוכה כהוראת רבו של כפר חב"ד מאחר וכך הורגל מנעוריו, ענה הרבי - בבת צחוק - "הלוואי והתיקונים שהיו מבקשים ממני היו על שינה בסוכה.." והורה להמשיך בזה הלאה{{הערה|מענה דומה לכך קיבל [[צבי הרטמן]] ([https://drive.google.com/drive/folders/0B2k04CfIOmXwT0JBRkVRclhMWGc?resourcekey=0-0hFBt9TkgDL2nWpdAYykww תשורה מחתונת נכדו - ע' 57]).}} "שינה בסוכה איננה עבירה"{{הערה|[http://www.shturem.net/uploadfile/pdf/Tshura_Ravisky_Gruzman.pdf עמ' 29 תשורה משמחת נישואין] כא סיוון תשע"ט, כפר חב"ד ארץ הקודש, באתר שטורעם נט.}}. | ||
בשנת [[תש"נ]] בעקבות מחלוקת עליה ניצח מנהיג הפלג הליטאי באותם הימים, בא אל הרבי ראש ישיבת הרי יהודה, הרב [[צבי כהנא]] בשאלה, בשם ה"בני תורה", על ה"איסור" לישון בסוכה. הרבי השיב לו בחריפות כי מנהג זה נהוג בחב"ד שנים רבות והוא קיים אף בקהילות נוספות כ[[בעלז]]{{הערה|שם=בעלז}}, כך נהג חמיו אדמו"ר הריי"צ וככל הנראה כך נהגו דור אחר דור עד ה[[אדמו"ר הזקן]] שהוא היה כידוע בעל הלכה וכל מנהגיו היו על פי השו"ע. ובכל השנים לא הפריע הדבר לקשר עם גדולי ישראל ובכללם: רבי [[חיים מוולוז'ין]], רבי [[יצחק מוולוז'ין]], רבי [[חיים מבריסק]], רבי [[חיים עוזר גרודזינסקי]], רבי [[יצחק אלחנן ספקטור]] וכו' והתעוררות על כך היום היא עצת ה[[ס"מ]], הרוצה לזרוע [[מחלוקת]] בין יהודים, ועל ידי כך - לעכב את ה[[גאולה]] השלימה. בין דבריו הבהיר הרבי גם שתוכנם של הטענות ואופנם ואי ההתעסקות עם הדברים החיוניים באמת לעם כהפצת היהדות ושמירה על צדק ויושר בהנהגת הישיבות מעידים שמקורם אינה [[יראת שמים]] אלא עצת היצר לזרוע מחלוקת. שיחה חריפה זו ארכה למעלה מחצי שעה ומתועדת בווידאו{{הערה|וראה את תוכן שיחת הרבי עם הרב כהנא בספר "שיח שרפי קודש", עמוד 209 ואילך. וראה כאן בווידיאו | בשנת [[תש"נ]] בעקבות מחלוקת עליה ניצח מנהיג הפלג הליטאי באותם הימים, בא אל הרבי ראש ישיבת הרי יהודה, הרב [[צבי כהנא]] בשאלה, בשם ה"בני תורה", על ה"איסור" לישון בסוכה. הרבי השיב לו בחריפות כי מנהג זה נהוג בחב"ד שנים רבות והוא קיים אף בקהילות נוספות כ[[בעלז]]{{הערה|שם=בעלז}}, כך נהג חמיו אדמו"ר הריי"צ וככל הנראה כך נהגו דור אחר דור עד ה[[אדמו"ר הזקן]] שהוא היה כידוע בעל הלכה וכל מנהגיו היו על פי השו"ע. ובכל השנים לא הפריע הדבר לקשר עם גדולי ישראל ובכללם: רבי [[חיים מוולוז'ין]], רבי [[יצחק מוולוז'ין]], רבי [[חיים מבריסק]], רבי [[חיים עוזר גרודזינסקי]], רבי [[יצחק אלחנן ספקטור]] וכו' והתעוררות על כך היום היא עצת ה[[ס"מ]], הרוצה לזרוע [[מחלוקת]] בין יהודים, ועל ידי כך - לעכב את ה[[גאולה]] השלימה. בין דבריו הבהיר הרבי גם שתוכנם של הטענות ואופנם ואי ההתעסקות עם הדברים החיוניים באמת לעם כהפצת היהדות ושמירה על צדק ויושר בהנהגת הישיבות מעידים שמקורם אינה [[יראת שמים]] אלא עצת היצר לזרוע מחלוקת. שיחה חריפה זו ארכה למעלה מחצי שעה ומתועדת בווידאו{{הערה|וראה את תוכן שיחת הרבי עם הרב כהנא בספר "שיח שרפי קודש", עמוד 209 ואילך. וראה כאן בווידיאו | ||