יהדות התורה והמדינה – הבדלי גרסאות

ש. א. (שיחה | תרומות)
ניסוח, עריכה - דיוק בפרטים והבחנה בין עיקר וטפל בחיבור הנפלא הזה.
מ. רובין (שיחה | תרומות)
 
(2 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:שער צימר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער החוברת]]
[[קובץ:שער צימר.jpg|שמאל|ממוזער|250px|שער החוברת]]
'''יהדות התורה והמדינה''' הוא חיבור שכתב ר' [[אוריאל צימר|אוריאל צימר]], בהוראתו של [[הרבי]]{{הערה|{{אוצר החכמה|'''אגרות חסיד''', מהדורה ראשונה|עמ' 20|162911||ללא|עמוד=19}}; '''[[שבועון כפר חב"ד|כפר חב"ד]]''', גיליון 169, כסלו תשמ"ה; הרב [[שלום דובער וולפא]], '''בין אור לחושך''', עמ' 13-14.}}, בו מתבארת שאלת גישתה של היהדות החרדית אל ה[[ציונות]] ו[[מדינת ישראל]] מבחינה השקפתית.
'''יהדות התורה והמדינה''' הוא חיבור שכתב ר' [[אוריאל צימר]], בהוראתו של [[הרבי]]{{הערה|{{אוצר החכמה||'''אגרות חסיד'''|162911|מהדורה=ראשונה|עמ=20|עמוד דיגיטלי=19}}; '''[[שבועון כפר חב"ד|כפר חב"ד]]''', גיליון 169, כסלו תשמ"ה; הרב [[שלום דובער וולפא]], '''בין אור לחושך''', עמ' 13-14.}}, בו מתבארת שאלת גישתה של היהדות החרדית אל ה[[ציונות]] ו[[מדינת ישראל]] מבחינה השקפתית.


החוברת יצאה לאור בשנת [[תשי"ט]] תחת שם העט "א. גיטלין". ושוב בשנת [[תשע"ב]] כשהיא מעוטרת בהסכמתו של הרב [[חיים קנייבסקי]].
החוברת יצאה לאור בשנת [[תשי"ט]] תחת שם העט "א. גיטלין". ושוב בשנת [[תשע"ב]] כשהיא מעוטרת בהסכמתו של הרב [[חיים קנייבסקי]].
שורה 11: שורה 11:
בחיבור מגדיר הכותב את מהותה ומטרתה של הציונות ומדינת ישראל, ואת מקומם של ה[[תורה]] וה[[מצוות]] בתוך המדינה כפי שהובעה בפי הוגי הדעות של הציונות לדורותיהם.
בחיבור מגדיר הכותב את מהותה ומטרתה של הציונות ומדינת ישראל, ואת מקומם של ה[[תורה]] וה[[מצוות]] בתוך המדינה כפי שהובעה בפי הוגי הדעות של הציונות לדורותיהם.


הכותב מראה, כיצד מטרה זו נוגדת ישירות את ההשקפה ה[[יהודי|יהודית]]-[[הלכה|הלכתית]], וממילא את סיבת התנגדות היהדות החרדית אל המדינה. הכותב מבאר כי מהותו של [[עם ישראל]] שונה מכל הבריאה, יש בהם [[נשמה אלוקית]] והתורה היא חלק ממהותם. את הדבר הזה - מבאר הכותב - באה למחוק הציונות באומרה שהעם מאוחד כאומה אשר לו מאפיינים, היסטוריה, שפה וחבל ארץ משותפים, אשר אינם תלויים בתורה.
הכותב מראה, כיצד מטרה זו נוגדת ישירות את ההשקפה ה[[יהודי]]ת-[[הלכה|הלכתית]], וממילא את סיבת התנגדות היהדות החרדית אל המדינה. הכותב מבאר כי מהותו של [[עם ישראל]] שונה מכל הבריאה, יש בהם [[נשמה אלוקית]] והתורה היא חלק ממהותם. את הדבר הזה - מבאר הכותב - באה למחוק הציונות באומרה שהעם מאוחד כאומה אשר לו מאפיינים, היסטוריה, שפה וחבל ארץ משותפים, אשר אינם תלויים בתורה.


בהמשך נוגע הכותב בסוגיות נוספות כמו: עברית ו[[לשון הקודש]], הצהרת בלפור ומשמעותה, סיבת ההבדל בין ה'[[נטורי קרתא]]' לשאר היהדות החרדית, ועוד.
בהמשך נוגע הכותב בסוגיות נוספות כמו: עברית ו[[לשון הקודש]], הצהרת בלפור ומשמעותה, סיבת ההבדל בין ה'[[נטורי קרתא]]' לשאר היהדות החרדית, ועוד.