![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
דובער שיינין – הבדלי גרסאות
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
מ {{מיון רגיל}} שונה ל-שיינין, דובער באמצעות סקריפט |
||
| (7 גרסאות ביניים של 4 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
כאשר עלה נכדו ר' מנחם מענדל שיינין בשנת [[תר"צ]] לירושלים, כיבדו רבי [[יוסף חיים זוננפלד]] באומרו לו כי יש לו את זכויות סבו בירושלים{{הערה|כך שמעו בניו של רמ"מ שיינין מהרב מנחם פרוש שהיה נוכח בשעת מעשה.}}. | כאשר עלה נכדו ר' מנחם מענדל שיינין בשנת [[תר"צ]] לירושלים, כיבדו רבי [[יוסף חיים זוננפלד]] באומרו לו כי יש לו את זכויות סבו בירושלים{{הערה|כך שמעו בניו של רמ"מ שיינין מהרב מנחם פרוש שהיה נוכח בשעת מעשה.}}. | ||
==משפחתו== | |||
*בנו, מאיר זלמן. נולד ה' חשון תקצ"ח, מוגילוב. | |||
*בנו, שילם{{הערה|נישא במוגילוב בזוו"ש בתרמ"ד למוסיא חיינה ב"ר יצחק ראגאווער בנם דובער, נולד ר"ח אב תרמ"ה. בתם חיה אסתר, נולדה ח' אייר תרמ"ז; נחמיה, נולד תר"ן. בזוו"ר נישא לגיטל ב"ר יצחק נולדו לו: גליה, י"ג אייר תרל"ב; יצחק, כ' סיון תרל"ד.}}. | |||
==לקריאה נוספת== | |||
*'''[[אוצר חסידי חב"ד]] חלק ב'''', עמוד 36 | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*{{אוצר החכמה|אברהם מהודר|דבר נפלא בקבר שמעון הצדיק בירושלים|13776|בתוך ספר "זכותא לאברהם", עמ' 107|עמוד=121}} | *{{אוצר החכמה|אברהם מהודר|דבר נפלא בקבר שמעון הצדיק בירושלים|13776|בתוך ספר "זכותא לאברהם", עמ' 107|עמוד דיגיטלי=121}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל:שיינין, דובער}} | |||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר האמצעי]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הצמח צדק]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר המהר"ש]] | ||
[[קטגוריה:שוחטים]] | [[קטגוריה:שוחטים]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תקס"ד]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תרמ"ד]] | |||
גרסה אחרונה מ־18:23, 15 באוקטובר 2025
הרב דובער שינין (תקס"ד – א' בטבת תרמ"ד) היה מחשובי חסידי חב"ד במוהילוב ובירושלים.
תולדות חיים[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרב דובער שיינין נולד בשנת תקס"ד לאביו ר' שילם, שהיה מנציגי ועד החסידים[1] ומגדולי וחשובי חסידי חב"ד.
כיהן כשוחט בעיר מוהילוב[2], בסוף ימיו עלה לירושלים, שם היה נוהג לחזור מידי שבת מאמר חסידות מרבותינו נשיאינו[2]. נפטר ביום א' טבת תרמ"ד בגיל שמונים.
במאמר שנכתב עליו בעיתון חבצלת לאחר פטירתו הוא מתואר כ"אחד מיקירי ירושלים במלוא מובן המילה, טוב ומיטיב לרבים, צנא מלא ספרא, הוגה בתורה יומם ולילה, עובד ה' באורח נעלה מאוד, ורבים הלכו לאורו"[3].
כאשר עלה נכדו ר' מנחם מענדל שיינין בשנת תר"צ לירושלים, כיבדו רבי יוסף חיים זוננפלד באומרו לו כי יש לו את זכויות סבו בירושלים[4].
משפחתו[עריכה | עריכת קוד מקור]
- בנו, מאיר זלמן. נולד ה' חשון תקצ"ח, מוגילוב.
- בנו, שילם[5].
לקריאה נוספת[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אוצר חסידי חב"ד חלק ב', עמוד 36
קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- אברהם מהודר, דבר נפלא בקבר שמעון הצדיק בירושלים, בתוך ספר "זכותא לאברהם", עמ' 107, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
הערות שוליים
- ↑ כך הוא מוזכר במכתב משנת תקפ"ב שנשלח לשלטון הרוסי כבקשה של חסידי חב"ד להקים בית כנסת לעדת חב"ד במוהילוב עיר מגוריו נספח 8, אגרות קודש מאדמו"ר האמצעי.
- ↑ 2.0 2.1 מתוך ההקדמה להסכמה לספר משכנות לאביר יעקב.
- ↑ עיתון החבצלת יום ו' טבת תרמ"ד עמוד 7 תחת הכותרת: ירושלים.
- ↑ כך שמעו בניו של רמ"מ שיינין מהרב מנחם פרוש שהיה נוכח בשעת מעשה.
- ↑ נישא במוגילוב בזוו"ש בתרמ"ד למוסיא חיינה ב"ר יצחק ראגאווער בנם דובער, נולד ר"ח אב תרמ"ה. בתם חיה אסתר, נולדה ח' אייר תרמ"ז; נחמיה, נולד תר"ן. בזוו"ר נישא לגיטל ב"ר יצחק נולדו לו: גליה, י"ג אייר תרל"ב; יצחק, כ' סיון תרל"ד.