אמונת חכמים – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{להשלים|כל הערך=כן}}
+'''אמונת חכמים''' הוא מושג הנזכר ב[[פרקי אבות]]{{הערה|פרק ו' משנה ו'.}} כאחד מן הדברים שה[[תורה]] נקנית בהם.
-'''אמונת חכמים''' הוא מושג הנזכר ב[[פרקי אבות]]{{הערה|פרק ו' משנה ו'.}} כא' מן הדברים שה[[תורה]] נקנית בהם.
+==מקור==
+אמונת חכמים או כפי שהיא נקראת בחסידות אמונת צדיקים, היא מושג חיוני ביהדות המתאר אמונה ללא עוררין אחר דברי הרב. בתורה רמוזה מצווה זו פעמיים, אחת עשה ואחת לא תעשה:{{הערה|דברים י"ז , י"א.}}.
+# "על פי התורה אשר יורוך ועל המשפט אשר יאמרו לך תעשה"
+# "לא תסור מן הדבר אשר יגידו לך ימין ושמאל"
+[[רש"י]] כותב על הפסוק (בשם הספרי{{הערה|פרשת שופטים פיסקא קנד.}}): "אפילו אומר לך על ימין שהוא שמאל ועל שמאל שהוא ימין וכל שכן שאומר לך על ימין, ימין ועל שמאל, שמאל".
+בגמרא מובא{{הערה|תלמוד בבלי, מסכת נדה דף כ עמוד ב.}} שאם חכם טימא אין חברו רשאי לטהר וכן להיפך. וכך גם פוסק הרמ"א{{הערה|יורה דעה סימן רמב סעיף לא.}}.
+במסכת אבות{{הערה|ו', ו'.}} מובא המושג אמונת חכמים כאחד הדברים הנדרשים בכדי ללמוד תורה בשלמות.
+===בראשונים===
+ה[[אברבנאל]]{{הערה|נחלת אבות, פרק ששי (מ"ח דברים), ע' שצו ד"ה השלשה ועשרים.}} מסביר שאמונת חכמים היא לציית להוראת חכמי הדור אף כשנדמה למאמין שהחכמים נטו מהדין לצורך סיבה מסויימת, על המאמין להאמין שדעת החכמים רחבה דיה.
 ==בתורת רבותינו נשיאינו==
@@ שורה 8: / שורה 21: @@
 [[אדמו"ר האמצעי]] ב[[קונטרס]] 'להבין ענין ההשתטחות'{{הערה|ע' כ"ח}} מבאר שכמו שה[[אמונה בבורא]] היא מהיות ה[[יהודי]] '[[חלק אלוקה ממעל ממש]]' כך האמונה בצדיק היא מפני היותנו מושרשים בו.
-[[הרבי הריי"צ]]{{הערה|אגרות קודש שלו כרך טז ע' ו'קנב. ועד"ז כרך יז ו'תנ}} מספר שפעם ביקש אחד מהחסידים מר' [[מנחם מענדל מהורודוק]] כי יברכהו בבנים, וענה שאינו מרגיש בעצמו שיש בו כח גדול, אבל אם החסיד מאמין בברכתו בוודאי יושע, '''"כי גדולה היא אמונת צדיקים, אשר עושאת גם את הבינוני לצדיק, אשר תפילתו מתקבלת וברכתו מתקיימת".'''
+[[הרבי הריי"צ]]{{הערה|אגרות קודש שלו כרך טז ע' ו'קנב. ועד"ז כרך יז ו'תנ}} מספר שפעם ביקש אחד מהחסידים מר' [[מנחם מענדל מהורודוק]] כי יברכהו בבנים, וענה שאינו מרגיש בעצמו שיש בו כח גדול, אבל אם החסיד מאמין בברכתו בוודאי יושע, '''"כי גדולה היא אמונת צדיקים, אשר עושאת גם את הבינוני לצדיק, אשר תפילתו מתקבלת וברכתו מתקיימת".''' (וכן כתב [[ר' הלל מפאריטש]] בספרו אמרי נועם{{הערה|עמ' ח.}} "כשישראלים מחשיבים לאחד וממנים אותו עליהם לשר, נגיד ומצווה, שוב יש לו כל אותו הכוח - להיות נענה בתפלתו - ככל אותם הצדיקים הראשונים").
 ===הבאתה לפועל===
@@ שורה 15: / שורה 28: @@
 בדומה לכך מציין [[הרבי]]{{הערה|[[אגרות קודש]] כרך א' אגרת קיד. ובמקומות רבים.}} שסדר של אמונת צדיקים ללא עבודה שייך בעיקר ל[[חסידי פולין]]. במקום נוסף מציין הרבי{{הערה|שיחת יום ב' פ' [[וישב]], [[י"ט כסלו]], ה'[[תשי"ט]] אות כ"ג}}, שדרך כזו מועילה ל[[נפש האלוקית]] בלבד.
-===אצל בני תימן ופרס===
 הרבי מציין{{הערה|[[אגרות קודש]] כרך ד אגרת א'קפד}} את "אחינו בני תימן ופרס וכו'" כמוכשרים ביראת שמים ובאמונת צדיקים, ומפאת כן - מוכשרים לקבל את [[תורת החסידות]].
@@ שורה 21: / שורה 33: @@
 מצינו כמה הגדרות מ[[חסידים]] למושג 'אמונת חכמים' והצורך בה:
-===ר' אייזיק מהומיל===
+ר' [[אייזיק מהומיל]] מגדיר את האמונת חכמים (ביחס ל[[אדמו"ר הזקן]]) כאמונה הנוצרת מהעובדה שרואים את ידיעתו הנרחבת בכל התחומים (כולל [[חכמות אומות העולם]] השונות), וממילא סומכים עליו שנראה שגם שאר דבריו נכונים{{הערה|ראה בהרחבה במכתבו הנדפס בספר 'תולדות יצחק אייזיק' מדור מכתביו.}}.
-ר' [[אייזיק מהומיל]] מגדיר את האמונת חכמים (ביחס ל[[אדמו"ר הזקן]]) כאמונה הנוצרת מהעובדה שרואים את ידיעתו הנרחבת בכל התחומים (כולל [[חכמות אומות העולם]] השונות), וממילא סומכים עליו שכנראה שגם שאר דבריו נכונים{{הערה|ראה בהרחבה במכתבו הנדפס בספר 'תולדות יצחק אייזיק' מדור מכתביו.}}.
+בספר [[ויכוחא רבה (ספר)]]{{הערה|ע' 90 במהדורה החדשה.}} מוסבר שאף שאמונת חכמים היא דבר קל "שאם רואה את רבו חכם ומופלג בתורה ועוסק בתורה יומם ולילה בקל יוכל להאמין בו", הרי בשביל שתחדור באדם הוא נדרש לביטול.
+בקובץ '[[התמים]]'{{הערה|1=חוברת ז' עמודים 742-744.}} מתוארת אמונת חכמים בדומה להנאה מ[[השמש]] אף שאין אנו יודעים מהותה. כך הרבי, פשוט רואים במוחש את התענוג העצום מהתקשרות אליו.
+ובספרי אדמו"רי פולין{{הערה|ראה "פרקים בתורת החסידות" ע' קלו - מאמרי קודש השלם ע' רטז ושמך חכמה פ' בא.}} מובאת הבחנה בין האמונה מצד חכמתו ומדותיו וגודל קדושתו ורוב צדקתו - שהיא אצל החכמים ובעלי מדע, לאמונה שמצד אותות ומופתים שרואים - שהיא אצל המון העם.
-===ר' שמואל===
-בקובץ '[[התמים]]'{{הערה|1=חוברת ז' עמודים 742-744.}} מתוארת אמונת חכמים בדומה להנאה מה[[שמש]] אף שאין אנו יודעים מהותה. כך הרבי, פשוט רואים במוחש את התענוג העצום מהתקשרות אליו.
 ==ראו גם==
 *[[נשיא הדור]]
 *[[התקשרות]]
+==לקריאה נוספת==
+*'''אמונת חכמים''', שלושה מכתבים מהגאון רבי [[יצחק אייזיק מהומיל]] 'ובאותו הזמן' גליון 1 עמוד 28
 {{הערות שוליים}}
+[[קטגוריה:אמונה וביטחון]]