יצחק משה מיאסי – הבדלי גרסאות

(גרסת ביניים אחת של אותו משתמש אינה מוצגת)
שורה 12: שורה 12:
כאשר נכנס ל[[יחידות]] אל אדמו"ר הזקן אמר לו כי עליו להיות ער כל [[ליל שישי]]. ר' יצחק משה האריך ימים וחי יותר ממאה שנה ועד השבוע האחרון לחייו היה ער כל ליל שישי{{הערה|פניני הכתר ג' עמ' 526.}}.
כאשר נכנס ל[[יחידות]] אל אדמו"ר הזקן אמר לו כי עליו להיות ער כל [[ליל שישי]]. ר' יצחק משה האריך ימים וחי יותר ממאה שנה ועד השבוע האחרון לחייו היה ער כל ליל שישי{{הערה|פניני הכתר ג' עמ' 526.}}.


ישנם אודותיו סיפורים סותרים<ref name=":0">ראה עדכ"ז בהערות וביאורים אהלי תורה שהובא כאן בהערות הראשונות, הערת הרב אשר זך [=ישראל ברדה].</ref>: באחד מתואר שבסוף ימיו האזין ממרחקים למאמרי החתונה הגדולה בז'לובין, שהתקיימה בתקס"ז, ובשני מופיע שהי' צעיר לימים בימי נשיאות אדמו"ר האמצעי... ישנם שטענו<ref name=":0" /> שהסיפור הראשון עובד במהלך השנים, ובאמת מסופר במקומות אחרים על ר' [[ברוך ממז'יבוז'|ברוך ממעז'יבוז']], משמו של רי"מ<ref>מפליא ששתי הסיפורים הסותרים מופיעים אחד ליד השני בלי שינוי הן בחסידים הראשונים [<nowiki/>[[ישראל יהודה אלפנביין|אלפנביין]]] והן ב[[אוצר חסידי חב"ד (סדרת ספרים)|אוצר חסידי חב"ד]] [גורארי'] בלי שום הערה על הסתירה שבדבר!</ref>.
ישנם אודותיו סיפורים סותרים<ref name=":0">ראה עדכ"ז בהערות וביאורים אהלי תורה שהובא כאן בהערות הראשונות, הערת הרב אשר זך [=[[ישראל ברדה]]].</ref>: באחד מתואר שבסוף ימיו האזין ממרחקים למאמרי החתונה הגדולה בז'לובין, שהתקיימה בתקס"ז, ובשני מופיע שהי' צעיר לימים בימי נשיאות אדמו"ר האמצעי... ישנם שטענו<ref name=":0" /> שהסיפור הראשון עובד במהלך השנים, ובאמת מסופר במקומות אחרים על ר' [[ברוך ממז'יבוז'|ברוך ממעז'יבוז']], משמו של רי"מ<ref>מפליא ששתי הסיפורים הסותרים מופיעים אחד ליד השני בלי שינוי הן בחסידים הראשונים [<nowiki/>[[ישראל יהודה אלפנביין|אלפנביין]]] והן ב[[אוצר חסידי חב"ד (סדרת ספרים)|אוצר חסידי חב"ד]] [גורארי'] בלי שום הערה על הסתירה שבדבר!</ref>.


== הבן שזכה לאריכות ימים ==
== הבן שזכה לאריכות ימים ==
בתחילה, ילדיו של רי"מ היו נפטרים בצעירותם. [[אדמו"ר הזקן]] יעץ לו שכשיוולד לו בן יקרא לו על שם "[[המגיד ממזריטש|הרבי]]". אכן נולד לו בן ונקרא שמו בישראל דובער. בן זה לא רק שלא נפטר בילדותו, אלא חי שנים רבות, והי' לרבם של הערים בארלאד ויאסי, וכמו כן בערוב ימיו נפגש עם [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|ספר השיחות תרצ"ו-ת"ש עמ' 211, 336.}} בשנת תרס"ז, במהלך [[מסע ווירצבורג]]. הוא סיפר את זה כדי להסביר שהוא לא נקרא על שם אדמו"ר האמצעי.  
בתחילה, ילדיו של רי"מ היו נפטרים בצעירותם. [[אדמו"ר הזקן]] יעץ לו שכשיוולד לו בן יקרא לו על שם "[[המגיד ממזריטש|הרבי]]". אכן נולד לו בן ונקרא שמו בישראל [[דובער רבינוביץ'|דובער]]. בן זה לא רק שלא נפטר בילדותו, אלא חי שנים רבות, והי' לרבם של הערים בארלאד ויאסי, וכמו כן בערוב ימיו נפגש עם [[אדמו"ר הריי"צ]]{{הערה|ספר השיחות תרצ"ו-ת"ש עמ' 211, 336.}} בשנת תרס"ז, במהלך [[מסע ווירצבורג]]. הוא סיפר את זה כדי להסביר שהוא לא נקרא על שם אדמו"ר האמצעי.  


ה[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|רבי]] כשסיפר את הסיפור הוסיף<ref>שיחות קודש תשי"ז הנ"ל.
ה[[רבי מנחם מענדל שניאורסון (כ"ק אדמו"ר שליט"א)|רבי]] כשסיפר את הסיפור הוסיף<ref>שיחות קודש תשי"ז הנ"ל.
שורה 33: שורה 33:
מ[[הסתלקות]]ו של [[אדמו"ר האמצעי]] ב[[ט' כסלו תקפ"ח]], עד [[חג השבועות]] אותה שנה סירב הצמח צדק לקבל את עול הנשיאות ובחג השבועות, לאחר בקשות חוזרות ונשנות מצד החסידים הסכים ואף אמר [[מאמר]] חסידות.
מ[[הסתלקות]]ו של [[אדמו"ר האמצעי]] ב[[ט' כסלו תקפ"ח]], עד [[חג השבועות]] אותה שנה סירב הצמח צדק לקבל את עול הנשיאות ובחג השבועות, לאחר בקשות חוזרות ונשנות מצד החסידים הסכים ואף אמר [[מאמר]] חסידות.


ר' יצחק משה מיאסי וחסידים דרומניה כאשר היו צריכים לחזור לרומניה היו מבקשים שיאמר הצמח צדק עוד [[דא"ח]] והיו מזמרים: אוי רבי... מתי עוד נשמע דא"ח...{{הערה|ניצוצי אור [וויינגארטען] חלק א' אות קלה.}}.
ר' יצחק משה מיאסי וחסידים דרומניה כאשר היו צריכים לחזור לרומניה היו מבקשים שיאמר הצמח צדק עוד [[דא"ח]] והיו מזמרים: אוי רבי... מתי עוד נשמע דא"ח...{{הערה|[[ניצוצי אור]] [וויינגארטען] חלק א' אות קלה.}}.


זקני החסידים חילקו ביניהם את אירופה וכל אחד מזקני החסידים לקח על עצמו לעורר את [[אנ"ש]] בחבל הארץ אותו לקח. ר' יצחק משה מיאסי לקח את בסרביה, שזה כולל את הערים הגדולות: קאלעראש, טאלענעשט, קישנוב, בנדר{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ו עמ' קעא.}}.
זקני החסידים חילקו ביניהם את אירופה וכל אחד מזקני החסידים לקח על עצמו לעורר את [[אנ"ש]] בחבל הארץ אותו לקח. ר' יצחק משה מיאסי לקח את בסרביה, שזה כולל את הערים הגדולות: קאלעראש, טאלענעשט, קישנוב, בנדר{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ו עמ' קעא.}}.