חסידי פולין – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
הסרת תווים בלתי נראים, קידוד קישורים, קו מפריד בטווח מספרים, הסרת קישורים עודפים, אחידות במיקום הערות שוליים |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{שכתוב}} | |||
[[קובץ:פנחס מנחם אלתר.JPG|ממוזער|רבי [[פנחס מנחם אלתר מגור]] בביקור אצל הרבי]] | [[קובץ:פנחס מנחם אלתר.JPG|ממוזער|רבי [[פנחס מנחם אלתר מגור]] בביקור אצל הרבי]] | ||
'''חסידי פולין''' הוא כינוי (בעגה החב"דית) לחסידויות הכלליות שהולכים בדרך [[הבעל שם טוב]], ורובם גם בדרך [[המגיד ממזריטש]], אך מתוך דגש | '''חסידי פולין''' הוא כינוי (בעגה החב"דית) לחסידויות הכלליות שהולכים בדרך [[הבעל שם טוב]], ורובם גם בדרך [[המגיד ממזריטש]], אך מתוך דגש על [[חג"ת]]{{הערה|עבודת ה' בעיקר מתוך רגש, (אהבה) לה' ( בלי טעם שכלי) בשונה מחסידות חב"ד שעינינה הבנה בשכל הפועלת על הרגש}}. | ||
==היחס לחסידות חב"ד== | ==היחס לחסידות חב"ד== | ||
| שורה 7: | שורה 8: | ||
==היסטוריה== | ==היסטוריה== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|רבי אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)|רבי אברהם מקאליסק (תלמיד המגיד ממזריטש)]]}} | ||
בשנת [[תקנ"ז]] הוציא [[אדמו"ר הזקן]] את ספר ה[[תניא]] כמו כן החל לומר את המאמרים באופן מורחב ומוסבר יותר, וכן מינה אברכים שידאגו להפיץ ולהסביר את [[תורת החסידות]] באופן שיהיה מובן לפשוטי העם{{הערה|מבוא לאגרות קודש הנ"ל עמ' 47-48.}}. [[ספר התניא]] היה חידוש עצום ביחס לתקופה שלפני שיצא לאור משום שהיה הספר הראשון שהגיש את [[תורת החסידות]] באופן מורחב ומוסבר. כאשר שמע על כך רבי [[אברהם מקאליסק]] יצא בחריפות נגד השיטה. רבי אברהם טען כנגד החיבור שהוא סוטה מדרכה המקורית של תנועת החסידות. לדבריו סטה | בשנת [[תקנ"ז]] הוציא [[אדמו"ר הזקן]] את ספר ה[[תניא]] כמו כן החל לומר את המאמרים באופן מורחב ומוסבר יותר, וכן מינה אברכים שידאגו להפיץ ולהסביר את [[תורת החסידות]] באופן שיהיה מובן לפשוטי העם{{הערה|מבוא לאגרות קודש הנ"ל עמ' 47-48.}}. [[ספר התניא]] היה חידוש עצום ביחס לתקופה שלפני שיצא לאור משום שהיה הספר הראשון שהגיש את [[תורת החסידות]] באופן מורחב ומוסבר. כאשר שמע על כך רבי [[אברהם מקאליסק]] יצא בחריפות נגד השיטה. רבי אברהם טען כנגד החיבור שהוא סוטה מדרכה המקורית של תנועת החסידות. לדבריו סטה אדמו"ר הזקן מדרך ההנהגה שסללו "רבותינו" - כלומר [[המגיד ממזריטש]] ורבי מנחם מנדל מוויטבסק "שהיו נשמרים ונזהרים מאוד בדבריהם שלא להשמיע לרוב החסידים ורובם ככולם, כי אם בדרך מוסר ולהכניסם בברית אמונת חכמים"{{הערה|[[אגרות קודש]] הנ"ל (תשע"ב) נספחים 22 - 23, עמ' תצ"ח.}}. הוא סבר שאת הנהגת כלל החסידים יש לבסס על 'אמונת חכמים' ועל יראת שמיים פשוטה, בעוד שאת העיסוק ברזי תורה, אותם חשף רבי שניאור זלמן בספרו יש להגביל לבני עלייה. את דבריו ביסס על הפסוק "צדיק באמונתו יחיה"{{הערה|חבקוק ב', ד'.}} אל תקרי יִחְיֶה (בחירק) אלא יְחַיֶה, כלומר שהצדיק על ידי ידיעתו את רזי התורה פוטר את העם מהצורך ללמוד אותם ועליהם רק להאמין בצדיק. [[אדמו"ר הזקן]] השיב לו{{הערה|אגרת זו לא נמצאת בידינו.}} על כך. שיטתו של אדמו"ר הזקן היא שעל כל אחד להתבונן בעצמו בדברי חסידות ולתת להם להשפיע עליו ולא לסמוך על עבודתו של הצדיק{{הערה|1= ראה [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=30493&st=&pgnum=51 תולדות חב"ד בארץ הקודש, עמ' כ"ד ואילך]. {{PDF}}.}}. | ||
בשנת [[תק"ס]] פרסם רבי אברהם מכתב בו הוא חוזר בו ממחלוקתו{{הערה|אגרות קודש הנ"ל נספחים 29 - 30.}} ומסכים על כך שדרכו של [[אדמו"ר הזקן]] לפיה צריך כל אדם להתבונן בדברי חסידות היא אמת ו"היא דרך הבעל שם טוב והרב המגיד... ואיך יעלה על הדעת לחלוק על זה". | בשנת [[תק"ס]] פרסם רבי אברהם מכתב בו הוא חוזר בו ממחלוקתו{{הערה|אגרות קודש הנ"ל נספחים 29 - 30.}} ומסכים על כך שדרכו של [[אדמו"ר הזקן]] לפיה צריך כל אדם להתבונן בדברי חסידות היא אמת ו"היא דרך הבעל שם טוב והרב המגיד... ואיך יעלה על הדעת לחלוק על זה". | ||
המחלוקת שפרצה לאחר הדפסת התניא בשנת תקנ"ז הלכה והסתעפה, ובמשך השנים היו מעורבים בה גדולי אדמו"רי החסידות באותה העת. אל רבי אברהם הצטרפו רבי [[ברוך ממז'יבוז']] ורבי [[אשר מסטולין]], ואילו רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] תמך באדמו"ר הזקן. גם רבי [[נחמן מברסלב]] ניסה להשכין שלום בין הצדדים בזמן ביקורו בארץ ישראל בשנת תקנ"ט. גם | המחלוקת שפרצה לאחר הדפסת התניא בשנת תקנ"ז הלכה והסתעפה, ובמשך השנים היו מעורבים בה גדולי אדמו"רי החסידות באותה העת. אל רבי אברהם הצטרפו רבי [[ברוך ממז'יבוז']] ורבי [[אשר מסטולין]], ואילו רבי [[לוי יצחק מברדיטשוב]] תמך באדמו"ר הזקן. גם רבי [[נחמן מברסלב]] ניסה להשכין שלום בין הצדדים בזמן ביקורו בארץ ישראל בשנת תקנ"ט. גם אדמו"ר הזקן ניסה לסיים את המחלוקת במסע שערך לגדולי האדמו"רים בשנת תק"ע אך השיחות לא יישבו את המחלוקת{{הערה|על המסע ראה [[יהושע מונדשיין]], '''מסע ברדיטשוב''', תש"ע. על פגישתו במהלך המסע את רבי נחמן ראה הרב יהושע מונדשיין, '''[http://www.toratchabad.com/files/Gilion39Digital2.pdf פגישותיו של רבי נחמן מברסלב עם אדמו"ר הזקן]''', גליון [[מעיינותיך]], כ"ד טבת [[תשע"ד]] עמוד 11. {{PDF}}.}}. | ||
==מחלוקת השיטות== | ==מחלוקת השיטות== | ||
===מיעוט אמירת תורה והסתמכות על הצדיק=== | ===מיעוט אמירת תורה והסתמכות על הצדיק=== | ||
כאשר התקיימה חתונת בת אדמו"ר האמצעי לרבי [[יעקב ישראל מטשרקאס (חתן אדמו"ר האמצעי)|יעקב ישראל מטשרקאס]] אמר אדמו"ר האמצעי כמה דרושים בחתונה. לעומת זאת המגיד מטשרנוביל התנגד לריבוי אמירת תורה, ולכן כשביקשו ממנו לומר תורה אמר: יוקח נא מעט מים ורחצו רגליכם - יש לומר מעט תורה אך העיקר היא לרחוץ את הרגילות, והשענו תחת העץ - להשען על הצדיק שיקשר את האדם להקב"ה בעבודת ה'{{הערה|מובא בכתבי ר"י שו"ב, וחלק מהדברים מובאים ברשימות הרבי תרצ"א - תרצ"ה}}. | כאשר התקיימה חתונת בת אדמו"ר האמצעי לרבי [[יעקב ישראל מטשרקאס (חתן אדמו"ר האמצעי)|יעקב ישראל מטשרקאס]] אמר אדמו"ר האמצעי כמה דרושים בחתונה. לעומת זאת המגיד מטשרנוביל התנגד לריבוי אמירת תורה, ולכן כשביקשו ממנו לומר תורה אמר: יוקח נא מעט מים ורחצו רגליכם - יש לומר מעט תורה אך העיקר היא לרחוץ את הרגילות, והשענו תחת העץ - להשען על הצדיק שיקשר את האדם להקב"ה בעבודת ה'{{הערה|מובא בכתבי ר"י שו"ב, וחלק מהדברים מובאים ברשימות הרבי תרצ"א - תרצ"ה}}. | ||
שני יסודות אלו מנוגדים לתורת חב"ד שלפיה יש להרבות בלימוד חסידות, ועל ידי זה יוכל לקיים האדם בעצמו [[מוח שליט על הלב]], וכמבואר ב[[ספר התניא]] שאם אין ביד האדם להמציא בלבו בפועל [[אהבה ויראה]], ביכלתו להסתפק במה שהוא יכול דהיינו דחילו ורחימו שכליים בצירוף [[אהבה המסותרת]], ואין לאדם להשען על הצדיק בעבודתו אלא לעבוד בעצמו את ה'. | שני יסודות אלו מנוגדים לתורת חב"ד שלפיה יש להרבות בלימוד חסידות, ועל ידי זה יוכל לקיים האדם בעצמו [[מוח שליט על הלב]], וכמבואר ב[[ספר התניא]] שאם אין ביד האדם להמציא בלבו בפועל [[אהבה ויראה]], ביכלתו להסתפק במה שהוא יכול דהיינו דחילו ורחימו שכליים בצירוף [[אהבה המסותרת]], ואין לאדם להשען על הצדיק בעבודתו אלא לעבוד בעצמו את ה'. | ||
| שורה 31: | שורה 32: | ||
=== אמירת תחנון בימי הילולא === | === אמירת תחנון בימי הילולא === | ||
הרבי סיפר: שאלתי פעם אצל [[אדמו"ר הריי"צ|מו"ח אדמו"ר]] מהו הטעם שאצל חסידי חב"ד נוהגים לומר תחנון ביאָרצייט של צדיקים (דלא כמנהג חסידי פולין). | |||
הרבי סיפר: שאלתי פעם אצל [[אדמו"ר הריי"צ|מו"ח אדמו"ר]] מהו הטעם שאצל חסידי חב"ד נוהגים לומר תחנון ביאָרצייט של צדיקים (דלא כמנהג חסידי פולין). | |||
והשיב, שזהו הזמן היותר טוב לבקש ולפעול כו' ("וואו איז דאָ אַ בעסערע צייט אויף אויסבעטן"). | והשיב, שזהו הזמן היותר טוב לבקש ולפעול כו' ("וואו איז דאָ אַ בעסערע צייט אויף אויסבעטן"). | ||
ביאר הרבי: הביאור בזה - שאצל [[פולין]] אין אומרים תחנון, מפני שהעלייה שביום היאָרצייט אצל הצדיק ש"באמונתו יְחַי'" פועלת עליה אצל כל מקושריו, שנמצאים במעמד ומצב שלמעלה מהענינים שצריכים לומר עליהם תחנון (אף שאין זה בדרך פנימיות); אבל חסידי חב"ד, שתובעים מהם [[פנימיות]] ועבודה דוקא, רוצים להעלות ("מיטנעמען") גם את הגוף, [[גוף]] רחוץ ("אַ אָפּגעוואַשענעם גוף"), ולכן גם אז אומרים תחנון | ביאר הרבי: הביאור בזה - שאצל [[פולין]] אין אומרים תחנון, מפני שהעלייה שביום היאָרצייט אצל הצדיק ש"באמונתו יְחַי'" פועלת עליה אצל כל מקושריו, שנמצאים במעמד ומצב שלמעלה מהענינים שצריכים לומר עליהם תחנון (אף שאין זה בדרך פנימיות); אבל חסידי חב"ד, שתובעים מהם [[פנימיות]] ועבודה דוקא, רוצים להעלות ("מיטנעמען") גם את הגוף, [[גוף]] רחוץ ("אַ אָפּגעוואַשענעם גוף"), ולכן גם אז אומרים תחנון{{הערה|1= [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/1/26/172&search=תחנון תורת מנחם] {{קישור שבור}}}}. | ||
===לבישת גארטל=== | ===לבישת גארטל=== | ||
| שורה 42: | שורה 42: | ||
אחד הדברים המאפיינים את חסידי חב"ד לעומת חסידי פולין הוא בנוגע ללבישת ה[[גארטל]], והוא הימנעותם של הבחורים לפני חתונתם מלבישת הגארטל{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15900&pgnum=411 אגרות קודש חלק י' עמוד שצד].}}. ההסבר לכך הוא היות שהגארטל קשור עם בחינת ה'[[מקיף|מקיפים]]', דבר שאדם מתחיל להיות קשור אליו רק לאחר חתונתו. | אחד הדברים המאפיינים את חסידי חב"ד לעומת חסידי פולין הוא בנוגע ללבישת ה[[גארטל]], והוא הימנעותם של הבחורים לפני חתונתם מלבישת הגארטל{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15900&pgnum=411 אגרות קודש חלק י' עמוד שצד].}}. ההסבר לכך הוא היות שהגארטל קשור עם בחינת ה'[[מקיף|מקיפים]]', דבר שאדם מתחיל להיות קשור אליו רק לאחר חתונתו. | ||
עם זאת, נהוג אצל חסידי חב"ד לחגור גומי מעל ה[[ציצית]] מתחת לחולצה, דבר המסייע גם למתיחת | עם זאת, נהוג אצל חסידי חב"ד לחגור גומי מעל ה[[ציצית]] מתחת לחולצה, דבר המסייע גם למתיחת הציצית שלא תתקמט מתחת ל[[בגד]]ים - דבר המהווה בעיה הלכתית לפי שיטת [[אדמו"ר הזקן]]. חלק מהבחורים נוהגים לחגור גארטל דק במקום הגומי. | ||
יוצא מהכלל הוא חגירת גארטל בשעת כניסה ל[[יחידות]] או בשעת כתיבת [[פדיון נפש]] לרבי, דבר הנהוג גם אצל בחורים לא נשואים{{הערה|ראו הוראת הרבי בזה ב[[ימי בראשית (ספר)|ימי בראשית]] עמוד 55.}}. | יוצא מהכלל הוא חגירת גארטל בשעת כניסה ל[[יחידות]] או בשעת כתיבת [[פדיון נפש]] לרבי, דבר הנהוג גם אצל בחורים לא נשואים{{הערה|ראו הוראת הרבי בזה ב[[ימי בראשית (ספר)|ימי בראשית]] עמוד 55.}}. | ||
===מצוה טאנץ=== | ===מצוה טאנץ=== | ||
רבי [[גבריאל ציננער]] שאל את הרבי מדוע לא נהגו חסידי חב"ד במנהג המצוה טאנץ כפי מנהג חסידי פולין. הרבי השיב לו במכתב כי לא שמע הטעם בזה, אבל לפי מה שרואים בפועל מה שנשתשלשל מזה בכמה וכמה חתונות, ניתן להבין את הטעם שלא נהגו בזה, וכמו שמצינו במדרש לענין דברים טובים שנהגו בהם ה[[אבות]] הקדושים ונפסלו מחמת שנשתלשל מהם הנהגה שלא כראוי (עיין ספרי ופרש"י על שופטים טז, כב). אך למעשה כתב ש"אין עניני למעט בשמחות בני ישראל", ושלמעשה ישאלו בזה מורה הוראה{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/f/f1/ | רבי [[גבריאל ציננער]] שאל את הרבי מדוע לא נהגו חסידי חב"ד במנהג המצוה טאנץ כפי מנהג חסידי פולין. הרבי השיב לו במכתב כי לא שמע הטעם בזה, אבל לפי מה שרואים בפועל מה שנשתשלשל מזה בכמה וכמה חתונות, ניתן להבין את הטעם שלא נהגו בזה, וכמו שמצינו במדרש לענין דברים טובים שנהגו בהם ה[[אבות]] הקדושים ונפסלו מחמת שנשתלשל מהם הנהגה שלא כראוי (עיין ספרי ופרש"י על שופטים טז, כב). אך למעשה כתב ש"אין עניני למעט בשמחות בני ישראל", ושלמעשה ישאלו בזה מורה הוראה{{הערה|[https://chabadpedia.co.il/images/f/f1/מצוה_טאנץ.JPG ליקוטי הוראות ומנהגים בעניני חתונה עמ' 149].}}. | ||
===זמן התחלת הנחת תפילין רבינו תם=== | ===זמן התחלת הנחת תפילין רבינו תם=== | ||
בשונה ממנהג רוב החסידים להתחיל להניח תפילין דרבנו תם בנוסף לתפילין דרש"י לאחר החתונה מנהג חסידי חב"ד מאז שנת [[תשל"ו]], עת עורר הרבי על הנחת תפילין דרבנו תם{{הערה|נדפס בספר "[[ילקוט בר מצוה]]" ע' | בשונה ממנהג רוב החסידים להתחיל להניח תפילין דרבנו תם בנוסף לתפילין דרש"י לאחר החתונה מנהג חסידי חב"ד מאז שנת [[תשל"ו]], עת עורר הרבי על הנחת תפילין דרבנו תם{{הערה|נדפס בספר "[[ילקוט בר מצוה]]" ע' 6–55 - הנחה בלתי מוגה, וב[[ספר השיחות]] [[תשמ"ט]] ח"ב ע' 632 (נדפס גם בספר "ילקוט בר מצוה" ע' 57): "בדורנו זה פשט המנהג (ובפרט מנהג חב"ד) שמתחילים להניח תפילין דר"ת באותו זמן שמתחילים להניח תפילין דרש"י (כולל גם בנוגע לזמן ההכנה שלפני בר-מצווה) - ראה לקו"ש ח"ב ע' 507 ובהערה 39, ונתבאר בארוכה בשיחת פורים תשל"ו".}}, להתחיל להניח אותם עם התחלת הנחת תפילין רש"י (דהיינו חודשיים לפני הבר מצווה). | ||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
| שורה 55: | שורה 55: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*'''[https://77012.blogspot.com/search/label/% | *'''[https://77012.blogspot.com/search/label/החסידות%20הכללית תגית: החסידות הכללית]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}} | ||
*'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2094217 תפילתו של חבדני"ק ותפילתו של חסיד אחר]''' {{בית חבד}} | *'''[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2094217 תפילתו של חבדני"ק ותפילתו של חסיד אחר]''' {{בית חבד}} | ||
* '''[http://hageula.com/news/view/16326.htm/ חסידי חב"ד או חסידי פה לין?]''' {{הגאולה}} | * '''[http://hageula.com/news/view/16326.htm/ חסידי חב"ד או חסידי פה לין?]''' {{הגאולה}} | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:חסידות הכללית]] | |||
[[קטגוריה:חסידות | |||