יצחק שמיר – הבדלי גרסאות

[[קובץ:מליון.jpg|שמאל|ממוזער|250px|חברי הועד מגישים לראש הממשלה יצחק שמיר את [[עצומת המליון]] לתיקון חוק [[מיהו יהודי]]. מימין לשמאל: יו"ר [[הועד למען שלימות העם]] הרב [[שמואל חפר]], חבר הועד הרב [[דובער חן]], סיו"ר הוועד הרב [[טוביה בלוי]] וחבר הועד הפרטיזן ר' [[זושא וילימובסקי]]]]

לאורך השנים שמר על קשרים קרובים עם [[הרבי]], והרבי אף סייע לו במספר מאורעות ופיטיים והורה לחסידיו לעמוד לצידו, כיון ששמר בקשיחות על בטחונה של [[ארץ ישראל]] והתנגד נחרצות למסירת שטחים לערבים לצרכי שלום מדומה.

===בחיים הפוליטיים===

{{ערך מורחב|ערך=[[התרגיל המסריח]]}}

בשנת [[תשמ"ג]] ראש הממשלה המכהן, מר [[מנחם בגין]] הודיע על התפטרותו מראשות הממשלה, ולאחר התמודדות מול חבר הכנסת [[דוד לוי]] בבחירות פנימיות בתוך הליכוד, התמנה כמחליפו של מנחם בגין והפך לראש הממשלה השביעי במדינת ישראל. במהלך כהונתו היה צריך להתמודד עם מצב כלכלי קשה, ועם מצב בטחוני מורכב בו רבים מחיילי [[צה"ל]] נמצאים בעומק [[לבנון]] (כתוצאה מהכשלים ב[[מלחמת לבנון הראשונה]]).

בשנת [[תשמ"ח]] התקיימו בחירות נוספות, ובעקבות דרישות מוגזמות של הסיעות החרדיות, נמנע שמיר מהקמת ממשלה ימנית והעדיף להקים ממשלת אחדות יחד עם [[שמעון פרס]] שהיה יושב ראש המערך. ממשלה זו המשיכה להתקיים עד להצבעת אי אמון שהתקיימה בחודש [[אדר]] [[תש"נ]] ביוזמת שמעון פרס שתכנן להפיל את הממשלה ולהקים במקומה ממשלה חדשה יחד עם הסיעות החרדיות ומפלגת ש"ס (מהלך שכונה בשם '[[התרגיל המסריח]]').

למרות הסיכומים החשאיים המוקדמים, פרס לא הצליח להקים ממשלה צרה בעקבות חברי הכנסת אברהם ורדיגר ו[[אליעזר מזרחי]] שנמנעו מהצטרפות לממשלה לאחר שהתברר להם בצורה ברורה ש[[הרבי]] מתנגד למהלך זה, למרות הפצרות חוזרות ונשנות מצד פרס והבטחות כספיות ופוליטיות. בעקבות כשלונו של פרס, חזר תפקיד הרכבת הממשלה לשמיר, שהקים ממשלה ימנית צרה עם הסיעות הדתיות.

===פרישתו ופטירתו===

שיאו של הקשר בינו לבין הרבי היה בשעה שהרבי עמד לצידו בשעה ש[[שמעון פרס|פרס]] ביצע את [[התרגיל המסריח]], בשלהי [[חודש ניסן]] תש"נ שלח מכתב לרבי באמצעות [[שליח]] [[הרבי]] ב[[רמת גן]] הרב [[מוטי גל]] בו כתב: {{ציטוטון|אני מודה מאוד לכבודו על דברי העידוד והחיזוק שהשמיע בנוגע למאורעות למען ארץ-ישראל ועם ישראל, ואני בטוח שדברי הרבי ישפיעו לטובה על המצב בארץ הקודש ויקרבו את הגאולה השלימה}}, על כך זכה למכתב מענה מהרבי, שבסופו הוספה: "בכבוד ובברכה להצלחה בתפקידו הכי אחראי, במיוחד מפני שדורש תוקף אמתי מלובש בדרכי נועם, דרכי תורתנו, תורת חיים"{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=70033 שמיר כתב לרבי: "מודה מאוד לכבודו" על סיכול התרגיל]}}.

בתקופת [[מלחמת המפרץ]], דרשה [[ארצות הברית]] ממשלת ישראל שלא להתערב במאמצים המלחמתיים כדי לאפשר את הצטרפותם של ממשלות ערב למלחמה נגד עיראק. הלחץ הציבורי בישראל התנגד למהלך זה, ודרש מהממשלה להתערב במלחמה ולהגן על אזרחיה. שמיר היה נתון תחת מכבש לחצים, והוא העיד שהדבר היחיד שעזר לו לעמוד בהחלטתו ולהישמע לבקשת ארצות הברית היו הבטחותיו הנבואיות של הרבי שארץ ישראל היא המקום הבטוח ביותר ולא צפויה סכנה ליהודים.

בשנת [[תשנ"ג]] חתם יחד עוד 60 חברי כנסת על המכתב, בו הם מכריזים על [[הרבי כמלך המשיח]] ומתפללים להחלמתו והתגלותו{{הערה|[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=74246 העיתונות דיווחה: הרבי מליובאוויטש הוא המשיח] {{אינפו}}.}}.

"נשארתי על כני בזכות הרבי מלובביץ'. הוא נתן הוראה לשני חברי הכנסת, אליעזר מזרחי ואברהם ורדיגר, להצביע בעד ממשלתי. אלה הקולות שהיו חסרים לפרס. בזכותם היו לנו עוד שנתיים טובות מאוד. מצוינות - ע"פ הקריטריונים שלי".{{הערה|שיחות עם יצחק שמיר, ספריית פועלים, תשנ"ח, עמ' 171.}}.

...היה לי קשר הדוק איתו. עם כל אנשי האסכולה הזאת. נפגשתי איתם וראיתי מה עשו ברחבי העולם, ובעיקר בקרב יהודי בריה"מ. חסידי חב"ד היו מהראשונים שחדרו עמוק לתוך השטחים שהיו בשליטת המשטר הסובייטי".  

{{הערה|שיחות עם יצחק שמיר, ספריית פועלים, תשנ"ח, עמ' 190.}}.

==קישורים חיצוניים==

[[קטגוריה:חברי כנסת]]

[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשע"ב]]