לדלג לתוכן

תלמוד תורה חב"ד בני ברק – הבדלי גרסאות

מתוך חב"דפדיה, אנציקלופדיה חב"דית חופשית
מ. רובין (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
תגית: שחזור ידני
א.י.ל. (שיחה | תרומות)
מאין תקציר עריכה
 
(גרסת ביניים אחת של משתמש אחר אחד אינה מוצגת)
שורה 1: שורה 1:
{{תלמוד תורה|
{{תלמוד תורה|
|שם=בני מנחם
|שם=בני מנחם
|תמונה= [[קובץ:מסיימים תת חבד בני ברק.jpg|לא ממוסגר]]
|תמונה=מסיימים תת חבד בני ברק.jpg
|כתובית= הכיתה המסיימת בתלמוד תורה ([[תשפ"א]]) בתצלום משותף עם המחנך והמנהל בכנס סיום שנת הלימודים
|כתובית= הכיתה המסיימת בתלמוד תורה ([[תשפ"א]]) בתצלום משותף עם המחנך והמנהל בכנס סיום שנת הלימודים
|אפיון=  
|אפיון=  
שורה 69: שורה 69:
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*'''[https://chabad.info/tag/%d7%aa%d7%9c%d7%9e%d7%95%d7%93-%d7%aa%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%91%d7%a0%d7%99-%d7%91%d7%a8%d7%a7/ תגית: תלמוד תורה חב"ד בני ברק]''' {{אינפו}}
*'''[https://chabad.info/tag/%d7%aa%d7%9c%d7%9e%d7%95%d7%93-%d7%aa%d7%95%d7%a8%d7%94-%d7%91%d7%a0%d7%99-%d7%91%d7%a8%d7%a7/ תגית: תלמוד תורה חב"ד בני ברק]''' {{אינפו}}
*מרדכי מנשה לאופר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/0/01/%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%90_%D7%A4%D7%91.pdf המוסד יחידי שיש לי בבני ברק]''', שבועון התקשרות גליון פרשת כי תבוא תשפ"ב עמוד 11
*מרדכי מנשה לאופר, '''[https://chabadpedia.co.il/images/0/01/%D7%94%D7%AA%D7%A7%D7%A9%D7%A8%D7%95%D7%AA_%D7%9B%D7%99_%D7%AA%D7%91%D7%95%D7%90_%D7%A4%D7%91.pdf המוסד יחידי שיש לי בבני ברק]''', שבועון התקשרות גליון פרשת כי תבוא תשפ"ב עמוד 11{{תלמודי תורה}}


{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בבני ברק]]
[[קטגוריה:מוסדות וארגונים בבני ברק]]
[[קטגוריה:תלמודי תורה]]
[[קטגוריה:תלמודי תורה]]

גרסה אחרונה מ־15:01, 10 באוקטובר 2025

בני מנחם

הכיתה המסיימת בתלמוד תורה (תשפ"א) בתצלום משותף עם המחנך והמנהל בכנס סיום שנת הלימודים
תאריך יסוד תשכ"ה
מיקום בני ברק, ארץ הקודש
מייסד עסקני קהילת חב"ד בבני ברק
מנהל הרב משה סבינר
מנהל חינוכי הרב לוי רוזנברג
מספר תלמידים 105
בני ברק רשי 26
הרב לוי רוזנברג מנהל התלמוד תורה
מנהלי התלמוד תורה לשעבר במסיבת סיום תשפ"ג. הרב ירחמיאל בלינוב והרב יוסף דוד הלל

תלמוד תורה חב"ד 'בני מנחם' בני ברק, הוא מוסד חינוכי חסידי ותיק בעיר בני ברק שהוקם על ידי עסקני קהילת חב"ד המקומית בשנת תשכ"ה וזכה לעידוד רב מהרבי נשי''ד שאף התבטא עליו "דאס איז מיין מוסד אין בני ברק" [שזהו 'המוסד שלו' בבני ברק].

בחודש ניסן תשפ"ד מונה הרב לוי רוזנברג למנהל התלמוד תורה.

נכון לשנת תשפ"ה לומדים בו כ-105 תלמידים.

היסטוריה[עריכה | עריכת קוד מקור]

קהילת חב"ד בני ברק הינה קהילה וותיקה יחסית, בארץ הקודש, ופעלו בה אישים בולטים ואנשי מעשה חסידים יוצאי רוסיה הסובייטית דוגמת הרב זלמן לייב אסטולין (שכיהן כמחנך בת"ת) והרב נחום גולדשמיד, הרב יעקב לנדא, ועוד.

על אף זאת, במשך שנים רבות לא היה לקהילת חב"ד המקומית תלמוד תורה משלה, וילדי הקהילה למדו במוסדות המקומיים, כאשר לעיתים הדבר אף גרם לכך שהילדים ימשיכו במוסדות החינוך של קהילות אחרות, ובסופו של דבר חלק מהם אף לא ראה את עצמו כחסיד חב"ד[1].

כאשר קיבל הרבי דיווח בשנת תשט"ז על מגרש שנתרם על ידי הרב נתן בלייכר, ביקש הרבי לברר האם יהיה ניתן לשלב בבניין בית הכנסת העתיד לקום על שטח זה גם מוסד חינוכי, ובעקבות כך כאשר הוקמה העמותה נרשם במטרותיה 'חיידר ובית כנסת חב"ד'.

בשנת תשכ"ה הוקם לראשונה תלמוד תורה חב"ד, כאשר בכיתת הלימוד הראשונה היו שלושה תלמידים בלבד, ועל חברי ההנהלה נמנו הרב משה יהודה לייב לנדא (שבאותה שעה עוד שימש כר"מ בישיבת תומכי תמימים כפר חב"ד), הרב יהודה לייב זלמנוב, הרב יעקב כץ, הרב שמעון משה דיסקין והרב מרדכי גולדשמיד.

בשנים הבאות הרבי עודד את המוסד, הביע התעניינות, ודחק במנהליו להשתדל בביסוס והרחבה הן בכמות והן באיכות, אך סיבות שונות מנעו את התפתחות המוסד עד שעלתה מחשבה לסגור אותו, וכאשר הרב יעקב כץ שאל על כך את הרבי ביחידות בשנת תש"ל, אמר הרבי כי "יש להשתדל להחזיק את ה'חדר' בכל האפשרויות והכוחות", ובהמשך לכך אף התבטא "המוסד [היחידי] שיש לי בבני ברק, זה ה'חדר'...".

בשנים תשל"ו-תשל"ז שימש הרב שלמה גרברצ'יק כמנהל התלמוד תורה, ובשנת תשל"ח עם כניסתו של הרב מרדכי אנגלסמן כמנהל, הוא החל להתרחב ולהתבסס באופן משמעותי, אך עדיין המוסד סבל מצפיפות ותנאים כלכליים לא טובים. בשנים תשד"מ-תשמ"ז ניהל את הבית הספר הרב אורי בן שחר.

בחודש ניסן תשמ"ז התקיימה אסיפה של עסקני הקהילה לגבי המשך תפקודו של התלמוד תורה בה הוצע שהרב שלמה רוזנברג יעזוב את עבודתו כמנהל מסגריה ויקבל על עצמו את ניהול התלמוד תורה, ולאחר שהדבר קיבל את אישורו וברכתו של הרבי, החל לשמש בתפקיד זה וניהל את המוסד עד תשנ"ז[2] ובשנים הראשונות שימש לצידו כמנהל רוחני הרב אהרון שפירא כיום רבה של פרדס כ"ץ.

מלבד התמסרותו לכיסוי החובות שנצברו לאורך השנים ותשלום לאנשי החינוך של המשכורות שלא שולמו להם, דאג במסגרת תפקידו למבנה הולם עבור התלמוד תורה שנבנה מעל לבית כנסת חב"ד בעיר ברחוב רש"י 26.

בשנים תשנ"ז - תשפ"ד שימש כמנהל החינוכי וגשמי הרב ירחמיאל בלינוב והרב מנחם מענדל גרינפלד שימש כמזכיר החיידר.

בשנת תשפ"ד שימש כמנהל הגשמי הרב יוסף דוד הלל[3].

בחודש ניסן תשפ"ד מונה הרב לוי רוזנברג למנהל התלמוד תורה.

צוות התלמוד תורה[עריכה | עריכת קוד מקור]

מחנכים
צוות בעבר

כמו"כ הרב אהרון שפירא כיום רבה של פרדס כ"ץ היה מנהל רוחני כנראה בסוף שנות המ' ואולי גם אחר כך.

קישורים חיצוניים[עריכה | עריכת קוד מקור]

תלמודי התורה החב"דיים ברחבי ארץ הקודש
אופקים  •  אור יהודה  •  באר שבע  •  ביתר  •  בני ברק  •  חדרה  •  חולון  •  ירושלים - שכונת גילה  •  ירושלים - שיכון חב"ד  •  ירושלים - שכונת רמות  •  כפר חב"ד - תלמוד תורה  •  כפר חב"ד - חדר אידיש  •  כפר חב"ד - חדר אור ליובאוויטש  •  לוד  •  מגדל העמק  •  נוף הגליל  •  נחלת הר חב"ד  •  נתניה  •  עמנואל  •  פתח תקווה  •  צפת  •  קריית גת  •  קריית שמואל  •  ראשון לציון  •  רחובות  •  תל ציון


הערות שוליים

  1. ^ לגילאים הסמוכים לבר מצווה היה את ישיבת אחי תמימים תל אביב הסמוכה באופן יחסי, אך מוסד זה לא התאים לגילאים הצעירים יותר.
  2. ^ צילום מהמכתב
  3. ^ התמנה לקראת שנת הלימודים תשפ"ד. קדם לו בתפקיד הרב מנחם מענדל גרינפלד.