ישראל יצחק פיקרסקי – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 15: / שורה 15: @@
 |השתייכות=
 }}
-'''רבי ישראל יצחק פיקרסקי''' ([[תרס"ה]] - [[כ"ג באלול]] [[תשנ"ב]]) היה [[רב]] ב[[פולין]], [[לונדון]] ובשכונת פורסט-הילס ב[[ניו יורק]]. כיהן כראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770|תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] (בין השנים [[תשמ"ח]]- [[תשנ"ב]]). התבקש על ידי [[הרבי]] להיות רבו בנושאים הלכתיים. נולד בשנת [[תרס"ה]] ב[[פולין]] ונפטר ב[[חודש אלול]] [[תשנ"ב]] בניו יורק.
+'''הרב ישראל יצחק פיקרסקי''' ([[תרס"ה]] - [[כ"ג באלול]] [[תשנ"ב]]) היה [[רב]] ב[[פולין]], [[לונדון]] ובשכונת פורסט-הילס ב[[ניו יורק]]. כיהן כראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770|תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] (בין השנים [[תשמ"ח]]- [[תשנ"ב]]). התבקש על ידי [[הרבי]] להיות רבו בנושאים הלכתיים. נולד בשנת [[תרס"ה]] ב[[פולין]] ונפטר ב[[חודש אלול]] [[תשנ"ב]] בניו יורק.
 ==תולדות חיים==
+[[קובץ:מתפלפלים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב פיקרסקי ו[[פנחס הירשפרונג|הרב הירשפרונג]] במהלך פלפול תורני]]
 הרב פיקרסקי נולד בשנת [[תרס"ה]] בעיר סוסנוביץ ב[[פולין]] לר' מרדכי מנחם פיקרסקי, [[חסידות אמשינוב|חסיד אמשינוב]]. בבחרותו למד אצל ר' אריה צבי פרומר, אב בית הדין בקוזיגלוב (מחבר הספר "ארץ הצבי") ואצל ר' אברהם ויינברג (מחבר הספר "ראשית ביכורים") שהיה תלמידם של גאוני סוכצ'וב, ה"אבני נזר" וה"שם משמואל". בשנת [[תרצ"ו]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו, בת ר' אריה קלפמן שהיה בנו של ר' דוד קלפמן, רב העיר ג'נבה בשויצריה. לאחר נישואיו כיהן תקופה קצרה כ[[רב]] בעיר מונדזיב בפולין. בשנת [[תרצ"ח]], התמנה לרב ב[[לונדון]] ועוד לפני שהספיק להעביר את בני משפחתו לשם, פרצה [[מלחמת העולם השנייה]]. רק לאחר שבע שנים, בסיום המלחמה, נפגשה המשפחה.
+היה חסיד של רבי [[יוסף קאליש]] מאמשינוב, ואחר השואה הסתופף בצל אחיו ובנו של רבי יוסף, רבי [[שמעון שלום קאליש]], ורבי [[יצחק קאליש]].
 בשנת [[תש"ז]], השיג ר' [[יצחק הוטנר]] ויזה עבור משפחתו של הרב פיקרסקי והם עבר לגור ב[[ניו יורק]]. בהגיעו ל[[ארצות הברית]] מונה למורה-צדק בבית המדרש של 'צעירי אגודת ישראל' בשכונת ברונקס. בתחילת שנת [[תשי"א]] התמנה לראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770|תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]], ב[[ברוקלין]], [[ניו יורק]] ובמקביל שימש גם כרב הקהילה החרדית בפורטס הילס.
@@ שורה 24: / שורה 27: @@
 הרב פיקרסקי העמיד אלפי תלמידים תלמידי-חכמים והסמיך מאות רבנים מורי הוראה ודיינים.
-נפטר ב[[כ"ג אלול]] שנת [[תשנ"ב]].
+נישא לאסתר אברמוביץ', חסידת גור. לרב פיקרסקי 3 בנים ו-2 בנות. בנו הרב יוסף הוא חסיד גור, בעבר היה ר"מ בישיבת יגדיל תורה של [[חסידות גור]] בארצות הברית.
-היה ממשפחת חסידי אמשינוב, הוא עצמו היה חסיד של רבי [[יוסף קאליש]] מאמשינוב, ואחר השואה הסתופף בצל אחיו ובנו של רבי יוסף, רבי [[שמעון שלום קאליש]], ורבי [[יצחק קאליש]].
-נישא למרת אסתר אברמוביץ', חסידת גור. לרב פיקרסקי 3 בנים ו-2 בנות. בנו הרב יוסף הוא חסיד גור, בעבר היה ר"מ בישיבת יגדיל תורה של [[חסידות גור]] בארצות הברית.
+נפטר ב[[כ"ג אלול]] [[תשנ"ב]].
 ==קשריו עם הרבי==
@@ שורה 38: / שורה 39: @@
 בשיעוריו היה מחדש הלכות רבות על פי דיוק בדברי הרבי אליו, לרוב היה זה ב[[שולחן ערוך של אדמו"ר הזקן]]. היה נכנס רבות ל[[יחידות]] אצל הרבי, גם בזמנים חריגים. פעמים שדחה הרבי את תפילת המנחה בעקבות התארכות פגישתו עם הרב פיקרסקי{{הערה|ביום [[ט' בתמוז]] [[תשל"ה]] נדחתה התפילה בשלושת רבעי שעה וביום [[י"ג באלול]] [[תשל"ו]] בעשרים וחמש דקות. מתוך יומנו של ר' יצחק מאיר סוסובר.}}. הרבי ביקש שישלחו לו את פלפוליו של הרב פיקרסקי שנאמרו בארץ ישראל.
-בפתח החלק הראשון של ספרו "חקרי הלכות" שהודפס בשנת [[תשי"ז]], הוא כותב: "הגם שאני יודע מך ערכי, מה אני, לבוא לגשת אל הקודש פנימה, אך תמכתי יתדותי על הוראתו של כבוד קדושת מרן אדמו"ר הגאון הקדוש שליט"א מליובאוויטש". בשנת [[תק"כ]] שלח מכתב אל הרבי עם קושיות קשות בהלכות [[שבת]] בשולחן ערוך של אדמו"ר הזקן. הרבי ענה לו על מכתבו{{הערה|הודפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], אגרת ז'רמ"ב.}} והרב פיקרסקי היה מפליא את תשובת הרבי ואף הדפיס זאת כהקדמה לספרו "חקרי הלכות" חלק ג'. בחלק ט' של ספרו "חקרי הלכות" הדפיס את חידושיו של הרבי בנושא "לא תחסום [[שור]] בדישו" ומתפלפל בזה רבות. סוגיות רבות התבארו לנו בזכות שאלותיו של הרב פיקרסקי את הרבי. רובם לא הגיע לידינו{{הערה|מכתבים נוספים מהרבי אליו הודפס באגרות קודש של הרבי; אגרת ח'תתפ"ט, אגרת ז'תקע"ב (על תוצאות בחינה בישיבה) וכן מכתב מחורף [[תשכ"ו]] ועוד.}}.
+בפתח החלק הראשון של ספרו "חקרי הלכות" שהודפס בשנת [[תשי"ז]], הוא כותב: "הגם שאני יודע מך ערכי, מה אני, לבוא לגשת אל הקודש פנימה, אך תמכתי יתדותי על הוראתו של כבוד קדושת מרן אדמו"ר הגאון הקדוש שליט"א מליובאוויטש". בשנת [[תש"כ]] שלח מכתב אל הרבי עם קושיות קשות בהלכות [[שבת]] בשולחן ערוך של אדמו"ר הזקן. הרבי ענה לו על מכתבו{{הערה|הודפס ב[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]], אגרת ז'רמ"ב.}} והרב פיקרסקי היה מפליא את תשובת הרבי ואף הדפיס זאת כהקדמה לספרו "חקרי הלכות" חלק ג'. בחלק ט' של ספרו "חקרי הלכות" הדפיס את חידושיו של הרבי בנושא "לא תחסום [[שור]] בדישו" ומתפלפל בזה רבות. סוגיות רבות התבארו לנו בזכות שאלותיו של הרב פיקרסקי את הרבי. רובם לא הגיע לידינו{{הערה|מכתבים נוספים מהרבי אליו הודפס באגרות קודש של הרבי; אגרת ח'תתפ"ט, אגרת ז'תקע"ב (על תוצאות בחינה בישיבה) וכן מכתב מחורף [[תשכ"ו]] ועוד.}}.
 בנו של הרב פיקרסקי, ר' מנחם, כותב בהקדמה למהדורה החדשה {{הערה|חקרי הלכות ח"א, מהדורת ברוקלין תשע"ו, עמ' 9 ואילך.}} לספר "חקרי הלכות" על אביו:
@@ שורה 57: / שורה 58: @@
 |תוכן="אני תמיד מתפלא על כך, שדוקא את הנקודה של הגאונות המבהילה, כמו העלימו והשתיקו.. למשל על העובדה, שאני זכיתי להיות עד לה עשרות שנים, שאין מקום אחד בש"ס בבלי וירושלמי או פוסקים ראשונים ואחרונים וכו', שאפשר ל"תפוס" בו את הרבי כאילו נעלם ממנו. אף לא מקום "נידח" אחד, ואף לא בפעם אחת ויחידה מהפעמים הרבות שזכיתי לשוחח עם הרבי בלימוד במשך עשרות שנים. ואינני מדבר רק על הבקיאות המדהימה אלא גם על המהירות המופלאה. האם הדור שלנו שייך בכלל להשגה כזאת, האם היה בדור שלנו בכלל מושג מעין זה, האם לא היו צריכים לפרסם את זה בדיוק כמו שמפרסמים סיפורים על המופתים הרבים ועל קדושתו הגדולה.
-"הגדלות הנדירה של הרבי ב[[נגלה]] היא בכל המקצועות ממש, ודבר זה לא היה לו אח ורע. רואים אצלו במוחש את מה שה[[רוגאצ'ובר]] כותב: "שכל התורה היא ענין אחד". יש והיו גאונים שהיו אמנם בקיאים גדולים, ולצד זה הייתה מסכת או כמה מסכתות שבזה היה "עיקר הגאונות שלהם", אבל אצל הרבי שליט"א, וזה מה שהתפעלתי ממנו כבר ברגע הראשון, הגאונות הגדולה היא בכל ממש. בכל מסכת ובכל ענין שמדברים עמו, כאילו בדיוק סוגיא זו גמר ללמוד בשיא העיון ממש בשניה זו.. והכל ביחד, גם חריפות עצומה וגם בקיאות מבהילה.. בכל סוגי הגדלות שהיו אצל גאונים אמיתיים. כל ה[[ש"ס]] וכל הפוסקים ממש פתוחים לפניו תמיד. רואים זאת באלפי התשובות שלו בכל תחומי החיים. כל הוראה של הרבי, בכל נושא שבעולם, מדויקת ומתאימה להפליא על פי [[הלכה]].. אילו הגדלות והגאונות המבהילה היו מפורסמות יותר, הייתה נחסכת מלאכה רבה בחוגים שנחשבים עדיין "רחוקים" מעולם החסידות.
+"הגדלות הנדירה של הרבי ב[[נגלה]] היא בכל המקצועות ממש, ודבר זה לא היה לו אח ורע. רואים אצלו במוחש את מה שה[[רוגאצ'ובר]] כותב: "שכל התורה היא ענין אחד". יש והיו גאונים שהיו אמנם בקיאים גדולים, ולצד זה הייתה מסכת או כמה מסכתות שבזה היה "עיקר הגאונות שלהם", אבל אצל הרבי , וזה מה שהתפעלתי ממנו כבר ברגע הראשון, הגאונות הגדולה היא בכל ממש. בכל מסכת ובכל ענין שמדברים עמו, כאילו בדיוק סוגיא זו גמר ללמוד בשיא העיון ממש בשניה זו.. והכל ביחד, גם חריפות עצומה וגם בקיאות מבהילה.. בכל סוגי הגדלות שהיו אצל גאונים אמיתיים. כל ה[[ש"ס]] וכל הפוסקים ממש פתוחים לפניו תמיד. רואים זאת באלפי התשובות שלו בכל תחומי החיים. כל הוראה של הרבי, בכל נושא שבעולם, מדויקת ומתאימה להפליא על פי [[הלכה]].. אילו הגדלות והגאונות המבהילה היו מפורסמות יותר, הייתה נחסכת מלאכה רבה בחוגים שנחשבים עדיין "רחוקים" מעולם החסידות.
-"ראיתי ב[[פולין]] שלפני המלחמה מנהיגים דגולים וגדולי ישראל אמיתיים שעשו גדולות ונצורות למען הכלל, אבל בכלל אי אפשר להשוות זאת לפעלו הגדול של הרבי שליט"א, שמקיף כל כך הרבה יהודים מכל הסוגים בעם ישראל בארבע כנפות הארץ. ייתכן שהחידוש הגדול של הרבי שליט"א, הוא המקום הגדול שתופס אצלו כל יהודי יחיד. במילים אחרות, היו שפעלו הרבה דברים לטובת כלל ישראל, אבל הרבי חידש את הגישה שמחשיבה כל יהודי יחיד, בלי הבדל באיזה מצב הוא נמצא. זהו הפירוש והקיום המעשי של המושג [[אהבת ישראל]] בדרגה הגבוה ביותר. האם יש בעולם איזהו משל לדאגה של הרבי לכלל ישראל? האם היה פעם בעולם משל ל[[אהבת ישראל]] של הרבי? מעולם לא היה מנהיג ישראל כזה שחי רק למען כלל ישראל.. נוגע לו רק דבר אחד, טובתו של כלל ישראל!
+"ראיתי ב[[פולין]] שלפני המלחמה מנהיגים דגולים וגדולי ישראל אמיתיים שעשו גדולות ונצורות למען הכלל, אבל בכלל אי אפשר להשוות זאת לפעלו הגדול של הרבי , שמקיף כל כך הרבה יהודים מכל הסוגים בעם ישראל בארבע כנפות הארץ. ייתכן שהחידוש הגדול של הרבי , הוא המקום הגדול שתופס אצלו כל יהודי יחיד. במילים אחרות, היו שפעלו הרבה דברים לטובת כלל ישראל, אבל הרבי חידש את הגישה שמחשיבה כל יהודי יחיד, בלי הבדל באיזה מצב הוא נמצא. זהו הפירוש והקיום המעשי של המושג [[אהבת ישראל]] בדרגה הגבוה ביותר. האם יש בעולם איזהו משל לדאגה של הרבי לכלל ישראל? האם היה פעם בעולם משל ל[[אהבת ישראל]] של הרבי? מעולם לא היה מנהיג ישראל כזה שחי רק למען כלל ישראל.. נוגע לו רק דבר אחד, טובתו של כלל ישראל!
-"די לתפוס כל יהודי מאיזה חוג שהוא, ולשאול אותו בכנות, האם אתה מתאר לעצמך איך היה נראה היום כלל ישראל, לולא זכינו לפני תשעים שנה להולדתו של הרבי שליט"א?! האם אפשר בכלל להעלות על הדעת את דורנו ללא הרבי שליט"א?!
+"די לתפוס כל יהודי מאיזה חוג שהוא, ולשאול אותו בכנות, האם אתה מתאר לעצמך איך היה נראה היום כלל ישראל, לולא זכינו לפני תשעים שנה להולדתו של הרבי ?! האם אפשר בכלל להעלות על הדעת את דורנו ללא הרבי ?!
 "אינני יודע אם מאז ימי ה[[בעל שם טוב]] הקדוש היה אי פעם ריבוי עצום כל כך של "{{מונחון|בעלשמסק'ע מופתים|מופתים פלאיים, כמו בתקופת הבעל שם טוב}}". רבבות רבבות יהודים נושעו מברכותיו ועצותיו הקדושות באופן שלמעלה מדרך הטבע לגמרי, ורבבות יהודים התקרבו ליהדות דוקא בדרך זו. כל מי שזקוק לישועה גדולה יודע את הכתובת המתאימה.}}
@@ שורה 85: / שורה 86: @@
 [[קובץ:חקרי הלכות.JPG|ימין|ממוזער|250px|שער ספרו 'חקרי הלכות']]
 *'''[[חקרי הלכות]]''' (תשעה כרכים) - חידושים על [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]].
-- מהדורה חדשה נדפסה ע"י בנו של המחבר (ברשות קה"ת) בשנת תשע"ו.
+*סדרת ספריו 'חקרי הלכות': [http://hebrewbooks.org/30440 חלק א'] {{*}} [http://hebrewbooks.org/3296 חלק ב'] {{*}} [http://hebrewbooks.org/31600 חלק ג'] {{*}} [http://hebrewbooks.org/31599 חלק ד'] {{*}} [http://hebrewbooks.org/31598 חלק ה'] {{*}} [http://hebrewbooks.org/31700 חלק ו'] {{*}} [http://hebrewbooks.org/31615 חלק ז'] {{*}} [http://hebrewbooks.org/31614 חלק ח'] {{*}} [http://hebrewbooks.org/31613 חלק ט'] - [[היברו בוקס (אתר)|אתר היברו-בוקס]].
-*'''אוצרות השיעורים''' - לקט שיעורים שמסר בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]]
+*מהדורה חדשה נדפסה ע"י בנו של המחבר (ברשות קה"ת) בשנת תשע"ו.
+*'''אוצרות השיעורים''' - לקט שיעורים שמסר בישיבת [[תומכי תמימים המרכזית 770]].
+*[http://chabadlibrarybooks.com/40754 הספר 'אוצרות השיעורים'] - [[אתר היברו-בוקס]].
 *הגדה של פסח עם ביאוריו -יצא לאור שנים רבות אחר פטירתו.
+** '''אבן ישראל''' - על פרק קמא דיבמות, ונלוה בסוף הקונטרס דרשה לשבת הגדול, ניו יורק, תש"ח. [https://hebrewbooks.org/2290 אבן ישראל] - [[היברו בוקס (אתר)|באתר היברו בוקס.]]
 ==לקריאה נוספת==
+* הרב [[יוסף יצחק קעלער]], תולדות התמימים בארצות הברית
 *[[שלום דובער וולפא]], '''[[שמן ששון מחבריך (ספר)|שמן ששון מחבריך]]''', חלק ד' עמודים 49-61.
-*'''איש ההלכה והרב של הרבי''', שבועון כפר חב"ד גליון 1961 עמוד 42
+* שיח שרפי קודש ע' 260
+* בסוד שיח ע' 288
+* נשיאי חב"ד ובני דורם ע' 145- 147, מענות הרבי לשאלותיו בשו"ע אדמוה"ז, הלכות שבת
+* התמים י"ז מוסף [[שבועון בית משיח]] ע' 60
+*'''איש ההלכה והרב של הרבי''', [[שבועון כפר חב"ד]] גליון 1961 עמוד 42
+*[[מענדי קורטס]], '''אין לכם שום שאלה על ההדרן?''', מוסף 'אורחים' 2081, [[שבועון כפר חב"ד]] חג הסוכות תשפ"ה עמוד 28
 ==קישורים חיצוניים==
-*[http://chabadlibrarybooks.com/40754 הספר 'אוצרות השיעורים'] - [[אתר היברו-בוקס]]
-*סדרת ספריו 'חקרי הלכות': [http://hebrewbooks.org/30440 חלק א'] {{*}} [http://hebrewbooks.org/3296 חלק ב'] {{*}} [http://hebrewbooks.org/31600 חלק ג'] {{*}} [http://hebrewbooks.org/31599 חלק ד'] {{*}} [http://hebrewbooks.org/31598 חלק ה'] {{*}} [http://hebrewbooks.org/31700 חלק ו'] {{*}} [http://hebrewbooks.org/31615 חלק ז'] {{*}} [http://hebrewbooks.org/31614 חלק ח'] {{*}} [http://hebrewbooks.org/31613 חלק ט'] - אתר היברו-בוקס
 *'''[https://chabad.info/wp-content/uploads/2017/09/20-09-2017-14-37-25-%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%AA%D7%A9%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%AA%D7%A9%D7%A2%D7%97.pdf המתגעגע להיות בטל לעבדי השם]''', סקירה אודותיו במוסף 'התמים' לשבועון בית משיח תשרי תשע"ח
@@ שורה 106: / שורה 116: @@
 [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ב]]
 [[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרס"ה]]
+[[קטגוריה:רבנים שחתמו על הפסק דין שהרבי מלך המשיח]]