![](/images/0/08/סמל_ב"ה.png)
ישתבח: הבדלים בין גרסאות בדף
אין תקציר עריכה |
בינוויקי |
||
| (4 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ברכת '''ישתבח''' הינה הברכה החותמת את [[פסוקי דזמרה]], נוסח הברכה מבטא שבח לה' | {{חלונית | ||
| כותרת = ברכת ישתבח | |||
| ניקוד = כן | |||
| רוחב מקסימלי = 30% | |||
| תוכן = יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּֽנוּ הָאֵל הַמֶּֽלֶךְ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ · כִּי לְךָ נָאֶה יְ-הֺוָה אֱ-לֹהֵֽינוּ וֵא-לֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ לְעוֹלָם וָעֶד · שִׁיר וּשְׁבָחָה הַלֵּל וְזִמְרָה עֹז וּמֶמְשָׁלָה נֶֽצַח גְּדֻלָּה וּגְבוּרָה תְּהִלָּה וְתִפְאֶֽרֶת קְדֻשָּׁה וּמַלְכוּת · בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ וּמֵעוֹלָם עַד עוֹלָם אַתָּה אֵל: בָּרוּךְ אַתָּה יְ-הֺוָה אֵל מֶֽלֶךְ גָּדוֹל וּמְהֻלָּל בַּתִּשְׁבָּחוֹת אֵל הַהוֹדָאוֹת אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת בּוֹרֵא כָּל־הַנְּשָׁמוֹת רִבּוֹן כָּל־הַמַּעֲשִׂים הַבּוֹחֵר בְּשִׁירֵי זִמְרָה מֶֽלֶךְ יָחִיד חֵי הָעוֹלָמִים: | |||
| מקור = {{חב"דטקסט|ברכת ישתבח}} | |||
}} | |||
ברכת '''ישתבח''' הינה הברכה החותמת את [[פסוקי דזמרה]], נוסח הברכה מבטא שבח לה'. | |||
ברכת ישתבח אינה מתחילה ב"ברוך" מפני שהינה המשך וחותם לברכת [[ברוך שאמר]]<ref>[[אורח חיים (שולחן ערוך)|שולחן ערוך, אורח חיים]] חלק א, הלכות ברכות השחר, נד, א.</ref>. | |||
== מקור הברכה == | == מקור הברכה == | ||
הברכה לא מובאת בגמרא, ומוזכרת לראשונה ב'גאונים', וככל הנראה נתקנה ע"י הגאונים, אך ישנם דעות הסוברות שנתקנה כבר בזמן התלמוד ומביאים מהכתוב בירושלמי "כל המדבר בין ישתבח ליוצר עבירה היא בידו | הברכה לא מובאת בגמרא, ומוזכרת לראשונה ב'גאונים', וככל הנראה נתקנה ע"י הגאונים, אך ישנם דעות הסוברות שנתקנה כבר בזמן התלמוד ומביאים מהכתוב בירושלמי "כל המדבר בין ישתבח ליוצר עבירה היא בידו וחוזר מעורכי המלחמה"<ref>ראה ספר האשכול וספר המנהיג.</ref> אך ב[[תלמוד ירושלמי]] שלפנינו לא נמצא כלל מאמר זה. | ||
ה[[כלבו]]<ref>סימן קכ"ב.</ref> כותב ש[[שלמה המלך]] תיקן ברכה זו ואף רמז את שמו בתחילת הברכה: '''ש'''מך '''ל'''עד '''מ'''לכנו '''ה'''א-ל, הרב חיים ויטאל מביא ש[[אברהם אבינו]] תיקן את ברכת ישתבח ורמז את שמו במילים: "'''א'''דון הנפלאות, '''ב'''ורא כל הנשמות, '''ר'''בון כל המעשים, '''ה'''בוחר השירי מרה, '''מ'''לך יחיד חי העולמים". | |||
== דיני הברכה == | == דיני הברכה == | ||
צריך לעמוד בברכת ישתבח. | צריך לעמוד בברכת ישתבח<ref>שו"ע אדה"ז סי' נ"א סי"א, שם סי' נ"ג ס"א</ref>. | ||
אסור להפסיק בברכת ישתבח אפילו לעניית 'אמן יהא שמיה רבא' ו'קדושה' ו'ברכו'. | אסור להפסיק בברכת ישתבח אפילו לעניית 'אמן יהא שמיה רבא' ו'קדושה' ו'ברכו'. | ||
| שורה 18: | שורה 28: | ||
[[קטגוריה:תפילת שחרית]] | [[קטגוריה:תפילת שחרית]] | ||
[[קטגוריה:פסוקי דזמרה]] | [[קטגוריה:פסוקי דזמרה]] | ||
[[en:Yishtabach]] | |||
גרסה אחרונה מ־21:33, 7 באוקטובר 2025
ברכת ישתבח
|
|---|
|
יִשְׁתַּבַּח שִׁמְךָ לָעַד מַלְכֵּֽנוּ הָאֵל הַמֶּֽלֶךְ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ בַּשָּׁמַֽיִם וּבָאָֽרֶץ · כִּי לְךָ נָאֶה יְ-הֺוָה אֱ-לֹהֵֽינוּ וֵא-לֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ לְעוֹלָם וָעֶד · שִׁיר וּשְׁבָחָה הַלֵּל וְזִמְרָה עֹז וּמֶמְשָׁלָה נֶֽצַח גְּדֻלָּה וּגְבוּרָה תְּהִלָּה וְתִפְאֶֽרֶת קְדֻשָּׁה וּמַלְכוּת · בְּרָכוֹת וְהוֹדָאוֹת לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל וְהַקָּדוֹשׁ וּמֵעוֹלָם עַד עוֹלָם אַתָּה אֵל: בָּרוּךְ אַתָּה יְ-הֺוָה אֵל מֶֽלֶךְ גָּדוֹל וּמְהֻלָּל בַּתִּשְׁבָּחוֹת אֵל הַהוֹדָאוֹת אֲדוֹן הַנִּפְלָאוֹת בּוֹרֵא כָּל־הַנְּשָׁמוֹת רִבּוֹן כָּל־הַמַּעֲשִׂים הַבּוֹחֵר בְּשִׁירֵי זִמְרָה מֶֽלֶךְ יָחִיד חֵי הָעוֹלָמִים: |
| ברכת ישתבח |
ברכת ישתבח הינה הברכה החותמת את פסוקי דזמרה, נוסח הברכה מבטא שבח לה'.
ברכת ישתבח אינה מתחילה ב"ברוך" מפני שהינה המשך וחותם לברכת ברוך שאמר[1].
מקור הברכה[עריכה | עריכת קוד מקור]
הברכה לא מובאת בגמרא, ומוזכרת לראשונה ב'גאונים', וככל הנראה נתקנה ע"י הגאונים, אך ישנם דעות הסוברות שנתקנה כבר בזמן התלמוד ומביאים מהכתוב בירושלמי "כל המדבר בין ישתבח ליוצר עבירה היא בידו וחוזר מעורכי המלחמה"[2] אך בתלמוד ירושלמי שלפנינו לא נמצא כלל מאמר זה.
הכלבו[3] כותב ששלמה המלך תיקן ברכה זו ואף רמז את שמו בתחילת הברכה: שמך לעד מלכנו הא-ל, הרב חיים ויטאל מביא שאברהם אבינו תיקן את ברכת ישתבח ורמז את שמו במילים: "אדון הנפלאות, בורא כל הנשמות, רבון כל המעשים, הבוחר השירי מרה, מלך יחיד חי העולמים".
דיני הברכה[עריכה | עריכת קוד מקור]
צריך לעמוד בברכת ישתבח[4].
אסור להפסיק בברכת ישתבח אפילו לעניית 'אמן יהא שמיה רבא' ו'קדושה' ו'ברכו'.
ביאור הברכה ע"פ חסידות[עריכה | עריכת קוד מקור]
הרבי הרש"ב מבאר בהגהות לסידור שיש נקודה לפני המילה 'שיר' ואחרי המילה 'מלכות' מפני שאת כל הי"ג שבחים האלה צריך לומר ברצף, אך מביא שיש כאלה שאומרים שצריך לומר ברצף עד 'והודאות', כלומר ט"ו שבחים, ומבאר שעניין הט"ו שבחים הם כנגד ט"ו התיבות בפסוק 'את ה' האמרת' והיינו ש"ביום הוא יהיה ה' אחד ושמו אחד", "יהיה" ב' פעמים שם "י-ה" שגם "ו-ה" יהיה במדרגת "י-ה", והט"ו שבחים הם להמשיך י-ה בו-ה.
הערות שוליים[עריכה | עריכת קוד מקור]
- ↑ שולחן ערוך, אורח חיים חלק א, הלכות ברכות השחר, נד, א.
- ↑ ראה ספר האשכול וספר המנהיג.
- ↑ סימן קכ"ב.
- ↑ שו"ע אדה"ז סי' נ"א סי"א, שם סי' נ"ג ס"א