חסידות איזביצא ראדזין – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
 [[קובץ:בעל התכלת.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי מרדכי יוסף אלעזר מרדזין, בעל התפארת יוסף]]
-[[קובץ:ראדזין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי אברהם ישכר אנגלרד מראדזין בעת הבדלה בעריכת השולחן הטהור לכבוד ההילולא של גיסו כ"ק הרה"ק רבי שמואל שלמה ליינער מראדזין - כ"ט אייר תשנ"ו - בביהמ"ד המרכזי של חסידי ראדזין בבני ברק]]
+[[קובץ:ראדזין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|רבי אברהם ישכר אנגלרד מראדזין בעת הבדלה בעריכת השולחן הטהור לכבוד ההילולא של גיסו הרה"ק רבי שמואל שלמה ליינער מראדזין - כ"ט [[אייר]] תשנ"ו - בביהמ"ד המרכזי של חסידי ראדזין בבני ברק]]
-'''חסידות איזביצא-ראדזין''' היא שושלת חסידית שנחשבת כאחת מהשושלות שהתפצלו מהחסידויות [[פשיסחא]] ו[[קוצק]], ונודעה בשיטתה המיוחדת בעבודת ה' ובמנהגיה היחודיים.
+'''חסידות איזביצא-ראדזין''' היא שושלת חסידית שנחשבת כאחת מהשושלות שהתפצלו מהחסידויות [[פשיסחא]] ו[[מנחם מנדל מקוצק|קוצק]], ונודעה בשיטתה המיוחדת בעבודת ה' ובמנהגיה היחודיים.
-אותה יסד רבי מרדכי יוסף מאיזביצא (תק"ס - ז' ב[[טבת]] תרי"ד) מח"ס מי השילוח על התורה, תלמידו של רבי [[מנחם מנדל מקוצק]]. רבי מנחם מנדל מקוצק היה ממשיכו של רבי שמחה בונים מפשיסחא. אך לאחר שבמשך שנות הנהגתו, הוא הסתגר לפתע תקופה ארוכה שנמשכה כעשר [[שנה|שנים]], פרשו קבוצה נכבדת מהחסידים, ומינו לעצמם את האדמו"ר מאזיביצא לרבם.
+מיסד השושלת היה רבי מרדכי יוסף מאיזביצא (תק"ס - ז' ב[[טבת]] תרי"ד) מח"ס מי השילוח על התורה, תלמידו של רבי [[מנחם מנדל מקוצק]]. רבי מנחם מנדל מקוצק היה ממשיכו של רבי שמחה בונים מפשיסחא. אך לאחר שבמשך שנות הנהגתו, הוא הסתגר לפתע תקופה ארוכה שנמשכה כעשר [[שנה|שנים]], פרשו קבוצה נכבדת מהחסידים (ביניהם נמנה רבי לייבל איגר, נכד רעק"א), ומינו לעצמם את האדמו"ר מאזיביצא לרבם, בצעד שפגע קשות בר' [[מנחם מענדל מקוצק|מענדל מקוצק]].
 בנו היה רבי יעקב מאיזביצא (תקע"ח - ט"ו [[מנחם אב]] [[תרל"ח]]) מח"ס בית יעקב על התורה "ספר הזמנים". הוא הנהיג בחסידות את התפילה בנוסח [[סידור אדמו"ר הזקן]].
-בנו ממשיך דרכו היה רבי גרשון חנוך העניך בעל "ארחות חיים", "סדרי טהרות" ובעל "התכלת". בן נוסף, הוא רבי אברהם יהושע העשיל מח"ס ליקוטי דברי תורה (נפטר כ"ז [[שבט]] [[תר"פ]]), שלא כיהן כאדמו"ר.
+בנו ממשיך דרכו היה רבי גרשון חנוך העניך בעל "ארחות חיים" <sup>[דרושה הבהרה: איזה הפעם? של הרא"ש או של ר' אליעזר הגדול? או אולי טור אורח חיים?]</sup>, ו"סדרי טהרות" - ליקוט מאמרי רז"ל המתייחסים למשניות מסכת טהרות מכל כתבי רז"ל [בבלי רושלמי מדרשים וכו'] מסודרים בכמעין גמרא.
+ר' גרשון התפרסם במיוחד כ"בעל ה[[מצות ציצית#תכלת בציצית|תכלת]]", עקב טענותיו הרבות שבגללם רבים [-לכשלעצמם] החלו ללבוש תכלת. הוא טען א. שלא מוכח מחז"ל שלאחר חורבן הבית לא ניתן ללבוש תכלת. ב. שעל פי הלכה מותר ללבוש בגד הצבוע בספק תכלת. ג. שחלזון מסוים שהוא מצא באקוווריומים הוא חלזון התכלת.
+רוב מוחלט של גדולי ישראל בכל הדורות חלק על מסקנותיו [רובם -על כל שלושת הטענות, וראה להלן בפיסקא קשריו עם רבותינו נשיאינו], והיו אף [[הלל משה מעשיל גלבשטיין|גדולי ישראל]], חב"דיים ושאינם [ראה ערכם] שטענו שאיסור מוחלט ללבוש תכלת. כיום רק מעטים [-לעומת שאינם לובשים] לובשים תכלת, ומתוכם מעטים עוד יותר הלובשים את התכלת שגילה האדמו"ר כיוון שמאז נתגלו עוד לכה"פ שתי חלזונות [מרכזיים] הטוענים אף הם לכתר התכלת.
+בן נוסף, הוא רבי אברהם יהושע העשיל מח"ס ליקוטי דברי תורה (נפטר כ"ז [[שבט]] [[תר"פ]]), שלא כיהן כאדמו"ר <sup>[דרושה הבהרה: שכחת שלקמן בערך חלם[-העיר בה החכמת??] הוא כן נהפך לאדמו"ר? ולמה הוא בכלל מופיע פעמים בערך? ולמה פה באמצע אח שלו?]</sup>.
+רבי גרשון חנוך העניך (תקצ"ט - ד' ב[[טבת]] [[תרנ"א]]) היה ידוע כגאון עולם, בקי וחריף נפלא בכל מכמני ה[[תורה]], ב[[נגלה]] וב[[נסתר]]{{הערה|1=ספריו הינם ש"ס בבלי, ש"ס ירושלמי [דרושה הבהרה: זה הוא כתב? לא רבינא רב אשי ור' יוחנן? הוא לא כתב גם את התנ"ך במקרה?], שו"ת על ד' חלקי [[שו"ע]], ספרי חסידות עה"ת ועה"מ בשם סוד ישרים, סדרי טהרות על כל סדר טהרות (יש לנו בנמצא רק על כלים ואהלות), שלוש ספרים נרחבים על חידוש מצות התכלת ב[[ציצית]], על ה[[זוהר הקדוש]], ועל פרי עץ חיים, על הרמב"ם, ספר על נושא השמיטה, ספר על הקדמת הראב"ד לספר יצירה, ועוד רבים. חלקם נמצאים אתנו בדפוס, ורובם נאבדו ב[[שואה]] האיומה, כשעדיין היו בכתבי יד.}} הוא ניהל את עדת חסידי איזביצא-ראדזין ביד רמה בדרך של חריפות ותקיפות, ואף הרחיק מסביבתו חסידים וותיקים.{{הערה|1=מחלקי תורתו נראה במיוחד בההקדמה והפתיחה לספר אביו בית יעקב, שהוא חיבור בפני עצמו, מלא וגדוש ביסודות ה[[חסידות]] בכלל, ובפרט מסורת פשיסחא ואיזביצא. בספרו זה מבאר בהרחבה ובעומק יסודות ה[[קבלה]], בזוהר הקדוש וב[[רמב"ם]] ב[[מורה נבוכים]], ואף מיישב כמה דברים תמוהים בספר הנ"ל. כיום זה נדפס מחדש, בשם שער האמונה ויסוד החסידות, ויצא לאור על ידי מכון להוצאת ספרי איזביצא-ראדזין, על ידי חסידי ראדזין בבני ברק. [דרושה הבהרה: מה זה קשור לזה שהוא ריחק חסידים ותיקים?]}}
+ממשיכו בקודש היה בנו רבי [[מרדכי יוסף אלעזר ליינר]] מראדזין בעל התפארת יוסף, אשר שינה מדרכי אביו וניהל את עדת החסידים ברוך ובחמלה <sup>[דרושה הבהרה: רק רוך וחמלה? מה עם אהבה ורחמים, דאגה ומסירות?]</sup>, ובימיו נתרבו ספסלי ביהמ"ד בצורה מאוד נרחבת. בימיו התערבה חסידות ראדזין בקרב החסידויות בפולין, לעומת ההרחקה היחסית של החסידות בימי אביו.
-רבי גרשון חנוך העניך (תקצ"ט - ד' ב[[טבת]] [[תרנ"א]]) היה ידוע כגאון עולם, בקי וחריף נפלא בכל מכמני ה[[תורה]], ב[[נגלה]] וב[[נסתר]]<REF>ספריו הינם ש"ס בבלי, ש"ס ירושלמי, שו"ת על ד' חלקי [[שו"ע]], ספרי חסידות עה"ת ועה"מ בשם סוד ישרים, סדרי טהרות על כל סדר טהרות (יש לנו בנמצא רק על כלים ואהלות), שלוש ספרים נרחבים על חידוש מצות התכלת ב[[ציצית]], על ה[[זוהר הקדוש]], ועל פרי עץ חיים, על הרמב"ם, ספר על נושא השמיטה, ספר על הקדמת הראב"ד לספר יצירה, ועוד רבים. חלקם נמצאים אתנו בדפוס, ורובם נאבדו ב[[שואה]] האיומה, כשעדיין היו בכתבי יד.</REF> הוא ניהל את עדת חסידי איזביצא-ראדזין ביד רמה בדרך של חריפות ותקיפות, ואף הרחיק מסביבתו חסידים וותיקים.<REF>מחלקי תורתו נראה במיוחד בההקדמה והפתיחה לספר אביו בית יעקב, שהוא חיבור בפני עצמו, מלא וגדוש ביסודות ה[[חסידות]] בכלל, ובפרט מסורת פשיסחא ואיזביצא. בספרו זה מבאר בהרחבה ובעומק יסודות ה[[קבלה]], בזוהר הקדוש וב[[רמב"ם]] ב[[מורה נבוכים]], ואף מיישב כמה דברים תמוהים בספר הנ"ל. כיום זה נדפס מחדש, בשם שער האמונה ויסוד החסידות, ויצא לאור על ידי מכון להוצאת ספרי איזביצא-ראדזין, על ידי חסידי ראדזין בבני ברק.</REF>
+אחרי פטירתו עברה ההנהגה לבנו רבי [[שמואל שלמה ליינר]] מראדזין, אשר נהרג בשואה האיומה. הנהגתו הייתה דומה להפליא לזה של סבו בעל ההילולא <sup>[דרושה הבהרה: הילולא? מתי? יש לו סבא בלי יום הילולא?]</sup>, דרך של תקיפות וחריפות. בימיו הורחקו חסידים רבים, וכמו כן נסגרו כמה שטיבלך על ידי הרבי בעצמו, שהרחיק חסידים רבים מהחסידות מכיון שסבר כי אינם מתאימים להנהגתו.
-ממשיכו בקודש היה בנו רבי [[מרדכי יוסף אלעזר ליינר]] מראדזין בעל התפארת יוסף, אשר שינה מדרכי אביו וניהל את עדת החסידים ברוך ובחמלה, ובימיו נתרבו ספסלי ביהמ"ד בצורה מאוד נרחבת. בימיו התערבה חסידות ראדזין בקרב החסידויות בפולין, לעומת ההרחקה היחסית של החסידות בימי אביו.
+אחרי [[השואה]] הכתירו חסידי איזביצא-ראדזין את האדמו"ר רבי [[אברהם ישכר מראדזין]], חתנו של התפארת יוסף, וגיסו של רבי שמואל שלמה. ניהל את העדה לפני [[השואה]] עם גיסו האדמו"ר, ושימש כנשיא וראש רשת הישיבות של ראדזין, שמנתה כשבע סניפים בעיירות שונות בפולין. לפי מסורתם של ותיקי החסידים, רבי שמואל שלמה הוא זה שמסר לידי רבי אברהם ישכר את שרביט ההנהגה, לפני רציחתו עקד"ה, ולכן הוכתר על אף שלאחר [[השואה]] כבר לא היה חתן בבית ראדזין, כיון שאשתו בזוו"ר נרצחה עקד"ה. ר' אברהם יששכר נפטר ב[[חול המועד סוכות]] [[תשס"ו]].
-אחרי פטירתו עברה ההנהגה לבנו רבי [[שמואל שלמה ליינר]] מראדזין, אשר נהרג בשואה האיומה. הנהגתו היתה דומה להפליא לזה של סבו בעל ההילולא, דרך של תקיפות וחריפות. בימיו הורחקו חסידים רבים, וכמו כן נסגרו כמה שטיבלך על ידי הרבי בעצמו, שהרחיק חסידים רבים מהחסידות מכיון שסבר כי אינם מתאימים להנהגתו.
+אחרי פטירתו הכתירו חסידי ראדזין את בנו רבי  [[שלמה אנגלרד]] לממשיך שושלת איזביצא - ראדזין.
-אחרי [[השואה]] הכתירו חסידי איזביצא-ראדזין את האדמו"ר רבי [[אברהם ישכר מראדזין]], חתנו של התפארת יוסף, וגיסו של רבי שמואל שלמה. ניהל את העדה לפני השואה עם גיסו האדמו"ר, ושימש כנשיא וראש רשת הישיבות של ראדזין, שמנתה כשבע סניפים בעיירות שונות בפולין. לפי מסורתם של ותיקי החסידים, רבי שמואל שלמה הוא זה שמסר לידי רבי אברהם ישכר את שרביט ההנהגה, לפני רציחתו עקד"ה, ולכן הוכתר על אף שלאחר השואה כבר לא היה חתן בבית ראדזין, כיון שאשתו בזוו"ר נרצחה עקד"ה.<REF>מיוזמי ההכתרה ר' [[נחום גולדשמיד]] וזוגתו מרת [[חיה דבורה גולדשמיד גוראריה]], היחידים שנותרו מצאצאי 'בעל התכלת' ובנו ה'תפארת יוסף'.</REF> נפטר ב[[חול המועד סוכות]] [[תשס"ו]].
+===חלם ורדזין ארצות הברית===
+לאחר פטירתו של בעל התכלת היו חסידים שמינו את אחיו רבי אברהם יהושע העשיל ליינר מ[[חלם]] לאדמו"ר בעירו.
-אחרי פטירתו הכתירו חסידי ראדזין את בנו רבי [[שמואל שלמה אנגלרד מראדזין]] לממשיך שושלת הזהב של איזביצא - ראדזין. <REF>מיוזמי ההכתרה היה נינו של ה'תפארת יוסף', רבי [[מרדכי יוסף אלעזר גולדשמיד]]</REF>
+לאחר [[השואה]] מינו חסידי רדזין בארצות הברית את בנו רבי [[ירוחם ליינר]] לאדמו"ר מרדזין ארצות הברית. הוא עמד בקשרים חמים מאוד עם הרבי.
-===חלם ורדזין ארה"ב===
+לאחר פטירתו מונו שני בניו לאדמו"רים אחד לאדמו"ר מרדזין ארצות הברית ואחד לאדמו"ר מרדזין בית וגן (ב[[ירושלים]]).
-לאחר פטירתו של בעל התכלת היו חסדים שמינו את אחיו רבי אברהם יהושוע העשיל ליינר מ[[חלם]] לאדמו"ר בעירתו.
-לאחר השואה מינו חסידי רדזין בארה"ב את בנו רבי [[ירוחם ליינר]] לאדמו"ר מרדזין ארה"ב. הוא עמד בקשרים חמים מאוד עם הרבי.
+== עם רבותינו נשיאינו ==
+ר' מרדכי יוסף אליעזר שלח לאדמו"ר הרש"ב את ספרי אביו העוסקים בגילוי התכלת, יחד עם ספרו סדרי טהרות. אדמו"ר הרש"ב קיבלם בהיותו בווירצבורג, ושמח לקבלם, אך במכתב ארוך שהחזיר לר' מרדכי יוסף הסביר לו שאינו יכול להסכים, כיוון שבלקוטי תורה אדמו"ר הזקן כותב במפורש שהחלזון בטל לאחר חורבן הבית. כיוון שגם ר' גרשון התייחס בספריו לנושא, האריך אדמו"ר הרש"ב לבאר את הסוגיא ולפרוך את טענותיו ע"פ קבלה וגם ע"פ נגלה.
-לאחר פטירתו מונו שני בניו לדמו"רים אחד לאדמו"ר מרדזין ארה"ב ואחד לאדמו"ר מרדזין בית וגן (בית וגן היא שוכנה ב[[ירושלים]]).
+ליתר פירוט הקשרים - ראה בערכם של האדמורי"ם.{{הערות שוליים}}
-{{הערות שוליים}}
 {{חצרות}}
 [[קטגוריה:חסידויות ושושלות]]