אדם קדמון – הבדלי גרסאות

{{סדר ההשתלשלות}}'''אדם קדמון''' (ראשי תיבות: א"ק) הוא שם התואר והמעלה של האור הקודם לבראשית [[סדר השתלשלות]], לאחר ה[[צמצום הראשון]]. אור זה הוא בבחינת רצון כללי על כל ההשתלשלות, בבחינת מחשבת 'אנא אמלוך'. אור זה הוא בבחינת ממוצע בין [[אור אין סוף]] לאור המומשך לעולמות [[אבי"ע]].

מלכות דאין סוף יורדת להיות [[עתיק יומין]] של אדם קדמון. וזהו ניצוץ בורא שמתלבש בניצוץ נברא.

במספר מקומות נקראת דרגה זו "טהירו תתאה", ראה {{ערך מורחב|ערך=[[טהירו תתאה]]}}

<ref>(בכ"ז ראה ע"ח ש"ח פ"א)</ref>[[עיניים דאדם קדמון]] בהסתכלותן עשו כלים ל[[אורות הפה דאדם קדמון]], והוא ענין [[עולם הנקודים]], הוא [[עולם התוהו]], ולכן עולם התוהו הוא בחינת יצירה, שענינו הוא גילוי ההעלם, והיינו האורות הנמשכים מ[[אדם קדמון]] על ידי ההבלים דאח"פ (- אוזן חוטם פה). ו[[אצילות]] שהוא [[עולם התיקון]] שהוא בחינת [[אורות]] ב[[כלים]], שרשו הוא רק הארה דרך [[מצח|מצחא דאדם קדמון]].

והנה נה"י דא"ק מסתיימין בעשיה וכו'. והפרצופים דעגולים ויושר מסתיימין לפני ה[[פרסא]] שבין אצילות לבריאה אלא שנה"י דא"ק בוקע ה[[פרסא]] ומתלבשים ב[[בי"ע]] כו' כי ענין [[אדם קדמון]] הוא בחינת [[מחשבה]] אנא אמלוך שבמחה"ק ההיא היה כל תכלית סדר השתלשלות עד סוף עשייה בכדי להיות אתכפייא ואתהפכא כו'. ולכן יכולה בחינת אדם קדמון להתלבש ב[[בי"ע]] כו'. ולכן אפילו קל שבקלים ופחותי הערך יכול למסור נפשו על [[קידוש השם]]. והיינו מפני כי נה"י דא"ק מסתיימין ומתלבשים שם בסוף העשיה.