יתומי משפחת שארף – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| (3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==היסטוריה== | ==היסטוריה== | ||
ב[[ח' תשרי]] [[תש"נ]] נפטר החסיד הרב [[אברהם שלמה שארף]]. | ב[[ח' תשרי]] [[תש"נ]] נפטר החסיד הרב [[אברהם שלמה שארף]] לאחר מחלה קשה. | ||
בליל א' של חג הסוכות הגיעו ילדיו היתומים הטריים [[מנחם מענדל שארף (מישיגן)|מנחם מענדל]] ו[[שמואל חיים שארף|שמואל חיים]] ל[[בית הכנסת 770]] לומר קדיש על אביהם. באמצע השיחה שלאחרי מעריב התחיל הרבי לנגן [[ושמחת (ניגון)|ושמחת]] ועודד את השירה בחוזק. באמצע השירה ביקש מאחד [[מזכירות אדמו"ר שליט"א|המזכירים]] להעלות | בליל א' של חג הסוכות הגיעו ילדיו היתומים הטריים [[מנחם מענדל שארף (מישיגן)|מנחם מענדל]] ו[[שמואל חיים שארף|שמואל חיים]] ל[[בית הכנסת 770]] לומר קדיש על אביהם. באמצע השיחה שלאחרי מעריב התחיל הרבי לנגן [[ושמחת (ניגון)|ושמחת]] ועודד את השירה בחוזק. באמצע השירה ביקש הרבי מלך המשיח מאחד [[מזכירות אדמו"ר שליט"א|המזכירים]] להעלות לבימתו את היתומים. הילדים הועלו לבימה, ואז פנה הרבי ועודד לעברם בחוזק עם ידיו הק'. לאחרי סיום השיחה שוב התחיל את ניגון 'ושמחת', ושוב עודד לעברם. | ||
מאז זכו הילדים לקירובים מיוחדים ונדירים מהרבי. הילדים התפללו תמיד ליד | מאז זכו הילדים לקירובים מיוחדים ונדירים מהרבי. הילדים התפללו תמיד ליד בימת התפילות של הרבי, והרבי הי' מסתכל עליהם במבט אוהב בשעה שאמרו קדיש. | ||
בראלי של חג הסוכות נקרא מנחם מענדל להגיד את [[י"ב הפסוקים ומאמרי חז"ל|הפסוק]] 'ישמח' ו'יחי אדוננו'. לאחריהם התחיל לנגן [[ניגון ווי וונט משיח נאו|ווי וואנט משיח נאו]] כנהוג. הרבי פנה והורה לאחיו לעלות לבימה ולהצטרף לשירה, ונראה קורת רוח על פניו הק', | בראלי של חג הסוכות נקרא מנחם מענדל להגיד את [[י"ב הפסוקים ומאמרי חז"ל|הפסוק]] 'ישמח' ו'יחי אדוננו'. לאחריהם התחיל לנגן [[ניגון ווי וונט משיח נאו|ווי וואנט משיח נאו]] כנהוג. הרבי פנה והורה לאחיו לעלות לבימה ולהצטרף לשירה, ונראה קורת רוח על פניו הק', כאשר אחיו שמואל חיים הצטרף לשירה. | ||
ביום ה[[תספורת ראשונה|אפשערניש]] של הילד הצעיר [[שלום דובער שארף|שלום'קה]], הגיעה עמו אמו לחלוקת הדולרים עם מספריים, כדי לבקש מהרבי לגזוז שערו. בהגיעם תורם, פנה הרבי למזכיר, שהוציא מספריים שהביא לחלוקה ובהם השתמש הרבי לגזוז את שערות ראשו. המשפחה הבינה שהרבי ידע מהאפשערניש והכין מרש מספריים לכבוד האירוע. | ביום ה[[תספורת ראשונה|אפשערניש]] של הילד הצעיר [[שלום דובער שארף|שלום'קה]], הגיעה עמו אמו לחלוקת הדולרים עם מספריים, כדי לבקש מהרבי לגזוז את שערו. בהגיעם תורם, פנה הרבי למזכיר, שהוציא מספריים שהביא במיוחד לחלוקה ובהם השתמש הרבי לגזוז את שערות ראשו. המשפחה הבינה מכך שהרבי ידע מהאפשערניש והכין מרש מספריים לכבוד האירוע. | ||
כשעבר מענדל באחת מחלוקות | כשעבר מענדל באחת מחלוקות הדולרים, פנה אליו הרבי ושאל (באנגלית): "היכן אחותך?". | ||
בכל [[שבת]]{{הערה|למעט התועדות (האחרונה לע"ע) ש"פ ויקהל תשנ"ב.}} בעת ההתועדות נתן הרבי עוגה לשלום בשבילו ובשביל אחיו. | |||
ב[[תשפ"ב]] | פעמים רבות היה הרבי מסמן להם לענות "אמן" ו"אמן יהא שמיה רבה", ואף מדגיש באמירה בקולו הקדוש כיצד לענות על הקדיש. | ||
הקרובים נמשכו גם לאחרי שנת האבלות, עד לכ"ז אדר א' תשנ"ב. | |||
במשך שנתיים וחצי הם זכו למענה כמעט על כל מכתב שהיו כותבים לרבי - דבר נדיר באותם שנים. | |||
במשך החדשים ששהה הרבי בבית הרפואה "בית ישראל" הם פקדו את המקום בכל יום וכל שבת. | |||
הם חיים עם הצפי' להתגלותו של [[הרבי מליובאוויטש כמלך המשיח|הרבי כמלך המשיח]] בקרוב ממש ומחדירים בסביבתם את רוח ההתקשרות וצפי' לגאולה ומשיח. | |||
ב[[תשפ"ב]] הוציא מכון [[JEM]] ודיאו מיוחד על יחס וקירובי הרבי לילדי המשפחה. הרב מנחם מענדל והרב שמואל חיים הסכימו לראשונה להתראיין ולדבר על הקרובים שזכו. הסרטון זכה למיליוני צפיות ביוטיוב. | |||
ב[[ט' בסיוון]] [[תשפ"ה]] נפטרה אם המשפחה חנה שארף בגיל 67. | ב[[ט' בסיוון]] [[תשפ"ה]] נפטרה אם המשפחה חנה שארף בגיל 67. | ||