מוצאי יום הכיפורים – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – " {{הערה|" ב־"{{הערה|" |
הגהה |
||
| (12 גרסאות ביניים של 5 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
אודות מנהג שהשליח ציבור בתפילת ערבית של מוצאי יום הכיפורים יהיה רק מי שיש לו אב ואם | אודות מנהג שהשליח ציבור בתפילת ערבית של מוצאי יום הכיפורים יהיה רק מי שיש לו אב ואם | ||
כתב [[הרבי]] "לא ראיתיו. ובבית הכנסת כאן אין נוהגין כן"{{הערה|אגרות קודש ח"ג עמ' רכ. המענה בא לשלול מנהג שהיה רווח בין אנ"ש | כתב [[הרבי]] "לא ראיתיו. ובבית הכנסת כאן אין נוהגין כן"{{הערה|אגרות קודש ח"ג עמ' רכ. המענה בא לשלול מנהג שהיה רווח בין אנ"ש ראו ב[[אוצר מנהגי חב"ד]]}}. את תפילת [[ערבית]] מתפללים ב[[קיטל]] ו[[טלית]], אבל ב[[מגבעת קנייטש|כובע]], והטלית על הכתפיים{{הערה|ספר המנהגים. ושם מובא מהאריז"ל שהיה מוריד מראשו את הטלית אחרי צאת הכוכבים כי לילה אינו זמן ציצית. וכן הוא ב[[המלך במסיבו]] ח"ב עמ' קפ"א}}. | ||
בתפילת ערבית מוסיפים בברכת חונן הדעת "אתה חוננתנו" כבכל מוצאי שבת ויום טוב{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן תרכד א}}. | בתפילת ערבית מוסיפים בברכת חונן הדעת "אתה חוננתנו" כבכל מוצאי שבת ויום טוב{{הערה|שולחן ערוך אדמו"ר הזקן תרכד א}}. | ||
| שורה 19: | שורה 19: | ||
גם ההבדלה נאמרת בקיטל וכובע והטלית על הכתפיים{{הערה|ספר המנהגים. ובהמלך במסיבו ב לז, קפא, מבאר הרבי שההבדלה שייכת למה שלפניה ולמה שלאחריה, ומבדילה ביניהם, ולכן עושים פעולה להמשיך את יום הכיפורים למוצאי יום הכיפורים}}. | גם ההבדלה נאמרת בקיטל וכובע והטלית על הכתפיים{{הערה|ספר המנהגים. ובהמלך במסיבו ב לז, קפא, מבאר הרבי שההבדלה שייכת למה שלפניה ולמה שלאחריה, ומבדילה ביניהם, ולכן עושים פעולה להמשיך את יום הכיפורים למוצאי יום הכיפורים}}. | ||
[[אדמו"ר הרש"ב]] היה עושה הבדלה בעצמו במוצאי יום הכיפורים ואת השיריים נתן לבנו [[אדמו"ר הריי"צ]] שאף הוא בירך את ברכת ההבדלה. כמו כן בשנות נשיאותו של אדמו"ר הריי"צ היה מדייק לערוך את | [[אדמו"ר הרש"ב]] היה עושה הבדלה בעצמו במוצאי יום הכיפורים ואת השיריים נתן לבנו [[אדמו"ר הריי"צ]] שאף הוא בירך את ברכת ההבדלה. כמו כן בשנות נשיאותו של אדמו"ר הריי"צ היה מדייק לערוך את ההבדלה במוצאי יום הכיפורים בעצמו. והיה מַטעים משיירי ההבדלה ל[[הרבי|רבי מלך המשיח]]{{הערה|המלך במסיבו ב לט, קפב}}. | ||
==גוט יום טוב== | ==גוט יום טוב== | ||
במוצאי יום הכיפורים אומרים "גוט יום טוב"{{הערה|ספר המנהגים}}. [[אדמו"ר הזקן]] בשולחן ערוך{{הערה|שולחן ערוך אדה"ז תרכג יב}} מבאר שאחד הטעמים לתקיעה שבסיום [[תפילת נעילה]] הוא "להראות שהוא יום טוב ולהרבות בסעודה, מפני שאין יום טוב זה מפורסם, עשו בו תקנה לפרסמו. לכן יפקדו איש את רעהו בצאתו מבית הכנסת כדרך שאומרים בשבת ויום טוב". בליובאוויטש ב"אולם הקטן", הכריזו זאת{{הערה|סה"ש תרצ"ז עמ' 155 (כאחד מ"המנהגים המקובלים, שיש להם יסוד")}}. | במוצאי יום הכיפורים אומרים "גוט יום טוב"{{הערה|ספר המנהגים}}. [[אדמו"ר הזקן]] בשולחן ערוך{{הערה|שולחן ערוך אדה"ז תרכג יב}} מבאר שאחד הטעמים לתקיעה שבסיום [[תפילת נעילה]] הוא "להראות שהוא יום טוב ולהרבות בסעודה, מפני שאין יום טוב זה מפורסם, עשו בו תקנה לפרסמו. לכן יפקדו איש את רעהו בצאתו מבית הכנסת כדרך שאומרים בשבת ויום טוב". בליובאוויטש ב"אולם הקטן", הכריזו זאת{{הערה|סה"ש תרצ"ז עמ' 155 (כאחד מ"המנהגים המקובלים, שיש להם יסוד")}}. | ||
בשנים הראשונות [[הרבי]] היה מאחל לכל אחד ואחד מהנוכחים בבית הכנסת "גוט יום טוב" ביציאתו מהתפילה{{הערה|קובץ ליובאוויטש 13 (תשט"ז) עמ' 60}}. בשנים מאוחרות יותר היה הרבי פונה אל הקהל בסיום תפילת ערבית ומברכם בקול רם "גוט יום טוב" והקהל היה משיב, וכך שלוש פעמים. פעמים רבות הרבי היה מתחיל לנגן ניגון שמחה אחרי ברכתו זו{{הערה| | בשנים הראשונות [[הרבי]] היה מאחל לכל אחד ואחד מהנוכחים בבית הכנסת "גוט יום טוב" ביציאתו מהתפילה{{הערה|קובץ ליובאוויטש 13 (תשט"ז) עמ' 60}}. בשנים מאוחרות יותר היה הרבי פונה אל הקהל בסיום תפילת ערבית ומברכם בקול רם "גוט יום טוב" והקהל היה משיב, וכך שלוש פעמים. פעמים רבות הרבי היה מתחיל לנגן ניגון שמחה אחרי ברכתו זו{{הערה|[[ושמחת בחגך (ניגון)|ושמחת בחגך]], [[ניגון להקפות]] וכיוצא בזה.}} וכל הקהל היה ממשיך בשירה ובריקודים. | ||
==קידוש לבנה== | ==קידוש לבנה== | ||
[[קובץ:קידוש לבנה מוצאי יום כיפור.png|250px|ממוזער|שמאל|הרבי עורך קידוש לבנה במוצאי יום הכיפורים]] | [[קובץ:קידוש לבנה מוצאי יום כיפור.png|250px|ממוזער|שמאל|הרבי עורך קידוש לבנה במוצאי יום הכיפורים]] | ||
אחרי הבדלה מקדשים את הלבנה - בחגירת אבנט (אבל לאו דווקא בטלית וקיטל), ונכון לרחוץ את הפנים ולנעול נעליים לפני כן{{הערה|לוח כולל חב"ד}}. | אחרי הבדלה [[קידוש לבנה|מקדשים את הלבנה]] - בחגירת [[גארטל|אבנט]] (אבל לאו דווקא בטלית וקיטל), ונכון לרחוץ את הפנים ולנעול נעליים לפני כן{{הערה|לוח כולל חב"ד}}. | ||
הטעם שמקדשים הלבנה במוצאי יום הכיפורים הוא מפני שאנו אז דומים למלאכים וראויים להקביל פני שכינה{{הערה|סדר היום. טעם נוסף נאמר בלבוש שאין מקדשין את הלבנה עד אחר יום הכיפורים כי עד אז אנו תלויין בדין, וקדושה צריך להיות בשמחת הלב. במקורות אחרים נאמר להיפך, להקדים את אמירת קידוש הלבנה ליום הכיפורים שתתווסף זכות זו לזכויותנו}}. | הטעם שמקדשים הלבנה במוצאי יום הכיפורים הוא מפני שאנו אז דומים למלאכים וראויים להקביל פני שכינה{{הערה|סדר היום. טעם נוסף נאמר בלבוש שאין מקדשין את הלבנה עד אחר יום הכיפורים כי עד אז אנו תלויין בדין, וקדושה צריך להיות בשמחת הלב. במקורות אחרים נאמר להיפך, להקדים את אמירת קידוש הלבנה ליום הכיפורים שתתווסף זכות זו לזכויותנו}}. | ||
| שורה 35: | שורה 35: | ||
==סעודה והתוועדות== | ==סעודה והתוועדות== | ||
[[קובץ:מוצאי יום כיפור בדירת הרייצ.jpg|ממוזער|סעודת מוצאי [[יום כיפור]] [[תשכ"ט]] בדירת הרבי הריי"צ. נראים (מימין לשמאל): הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]], הרב [[שמואל לויטין]], [[הרבי]], ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכיר]] הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] (עומד), מקומו של הרבי הריי"צ, [[הרש"ג]], הרב [[אליהו | [[קובץ:מוצאי יום כיפור בדירת הרייצ.jpg|ממוזער|סעודת מוצאי [[יום כיפור]] [[תשכ"ט]] בדירת הרבי הריי"צ. נראים (מימין לשמאל): הרב [[שלמה אהרון קזרנובסקי]], הרב [[שמואל לויטין]], [[הרבי]], ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכיר]] הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]] (עומד), מקומו של הרבי הריי"צ, [[הרש"ג]], הרב [[אליהו סימפסון]]]] | ||
[[אדמו"ר הזקן]] כותב בשולחן ערוך{{הערה|שולחן ערוך אדה"ז תרכד, ט}} "ואוכלין ושמחין במוצאי יום כיפור משום שהוא קצת יו"ט .. ובת קול יוצאת במוצאי יום כיפור ואומרת לך אכול בשמחה". | [[אדמו"ר הזקן]] כותב בשולחן ערוך{{הערה|שולחן ערוך אדה"ז תרכד, ט}} "ואוכלין ושמחין במוצאי יום כיפור משום שהוא קצת יו"ט .. ובת קול יוצאת במוצאי יום כיפור ואומרת לך אכול בשמחה". | ||
רבותינו נשיאנו היו מדייקים לאכול במוצאי יום הכיפורים סעודה ממש, ולא רק מיני מזונות, אלא היו נוטלים ידיים לסעודה באופן של "ואכלת ושבעת וברכת" (וכל זה גם במצב של חלישות הגוף, מפני התענית ועבודת היום הקדוש), שהיו זקוקים למנוחה, אך לא התחשבו בכל הדברים הללו והיו מדייקים לערוך סעודה באופן כזה, כולל ניגונים ודברי תורה{{הערה|התוועדויות תשמ"ו ח"א עמ' 446}}. | רבותינו נשיאנו היו מדייקים לאכול במוצאי יום הכיפורים סעודה ממש, ולא רק מיני מזונות, אלא היו נוטלים ידיים לסעודה באופן של "ואכלת ושבעת וברכת" (וכל זה גם במצב של חלישות הגוף, מפני התענית ועבודת היום הקדוש), שהיו זקוקים למנוחה, אך לא התחשבו בכל הדברים הללו והיו מדייקים לערוך סעודה באופן כזה, כולל ניגונים ודברי תורה{{הערה|התוועדויות תשמ"ו ח"א עמ' 446}}{{הערה|בסעודת מוצאי יום הכיפורים תשכ"ג (המלך במסיבו ח"א עמ' עג) הכינו לרבי "לחם משנה" ואמר הרבי: איני יודע המקור לכך שהכינו "לחם משנה". ביום הכיפורים הראשון - כשירד משה עם מן ההר עם הלוחות האחרונות, הייתה שמחה של מוצאי יום הכיפורים ללא הקדמת יום הכיפורים, שכן, אז טרם היה הציווי לצום ביום הכיפורים, ולפי הדיעות שהיה זה בשבת היה אף אסור לצום, ומשה ירד בעוד יום, והשמחה של מוצאי יום הכיפורים היא התשובה שהביא משה ויאמר ה' סלחתי .. ואולי לכך הכינו "לחם משנה", ("כפליים לתושיה").}}. | ||
[[אדמו"ר הריי"צ]] אמר בשם [[אדמו"ר הרש"ב]] שעל ידי שני דברים ממשיכים גשמיות על כל השנה כולה, על ידי אמירת "לדוד מזמור" בראש השנה וביום הכיפורים אחר שמונה עשרה בכוונה עצומה, ועל ידי עריכת הסעודה במוצאי יום הכיפורים בהתרחבות{{הערה|לשמע אזן עמ' 145. וראה באוצר מנהגי חב"ד}}. | [[אדמו"ר הריי"צ]] אמר בשם [[אדמו"ר הרש"ב]] שעל ידי שני דברים ממשיכים גשמיות על כל השנה כולה, על ידי אמירת "לדוד מזמור" בראש השנה וביום הכיפורים אחר שמונה עשרה בכוונה עצומה, ועל ידי עריכת הסעודה במוצאי יום הכיפורים בהתרחבות{{הערה|לשמע אזן עמ' 145. וראה באוצר מנהגי חב"ד}}. | ||
בסעודה זו טובלים פרוסת המוציא | בסעודה זו טובלים פרוסת המוציא ב[[דבש]]{{הערה|היום יום חלק שני}} ורבותינו נשיאנו הרבו לומר דברי תורה וחסידות, והתוועדו. ב"[[הקריאה והקדושה]]" נכתב בתקנות אדמו"ר הריי"צ לתלמידי התמימים "במוצאי יום הכיפורים מתוועדים יחדיו"{{הערה|הקריאה והקדושה ערב ר"ח טבת תש"א}}. | ||
==לימוד תורה== | ==לימוד תורה== | ||
במוצאי יום הכיפורים מרבים בלימוד תורה. רבי [[יצחק אייזיק מהומיל]] אמר אודות כך "כשלא למדו במשך כל המעת לעת, יש להתיישב וללמוד עתה"{{הערה|לשמע אזן עמ' 205}}. רבותינו נשיאנו אמרו | במוצאי יום הכיפורים מרבים בלימוד תורה. רבי [[יצחק אייזיק מהומיל]] אמר אודות כך "כשלא למדו במשך כל המעת לעת, יש להתיישב וללמוד עתה"{{הערה|לשמע אזן עמ' 205}}. רבותינו נשיאנו אמרו [[מאמר]]ים בזמן זה (חלקם במהלך הסעודה) והיה להם קביעות בלימוד מיוחד במהלך הלילה. [[אדמו"ר המהר"ש]] מידי שנה היה נכנס ללמוד עם אביו [[אדמו"ר הצמח צדק]], חסידות קבלה ונגלה. סדר זה של לימוד מסר [[הרב המגיד]] ל[[אדמו"ר הזקן]] בשם [[הבעל שם טוב]]{{הערה|ראה בארוכה באוצר מנהגי חב"ד ובהנסמן שם}}. | ||
[[הרבי]] מבאר שהיות ובמוצאי יום הכיפורים ניתנת מחדש שליטה למזיקים, לכן, כדי להישמר מהם, לומדים ענייני נזיקין שהם בחושן משפט. וזו הסיבה ש[[אדמו"ר המהר"ש]] היה לומד עניינים אלו עם [[אדמו"ר הצמח צדק]], והדבר שייך לכל אחד ואחד{{הערה|יום שמחת תורה תשכ"ו. ושם גם מבואר שזו הסיבה להתעסקות בעניין הסוכה במוצאי החג, כי היא בדוגמת ענני הכבוד שהגנו על בני ישראל במדבר}}. | [[הרבי]] מבאר שהיות ובמוצאי יום הכיפורים ניתנת מחדש שליטה למזיקים, לכן, כדי להישמר מהם, לומדים ענייני נזיקין שהם בחושן משפט. וזו הסיבה ש[[אדמו"ר המהר"ש]] היה לומד עניינים אלו עם [[אדמו"ר הצמח צדק]], והדבר שייך לכל אחד ואחד{{הערה|יום שמחת תורה תשכ"ו. ושם גם מבואר שזו הסיבה להתעסקות בעניין הסוכה במוצאי החג, כי היא בדוגמת ענני הכבוד שהגנו על בני ישראל במדבר}}. | ||
| שורה 55: | שורה 55: | ||
הרבי אמר בשיחה, שאף על פי שה[[רמ"א]] מביא את המנהג להתחיל בעשיית הסוכה מיד במוצאי יום הכיפורים, אך רוב בני ישראל - "ואני בתוכם" - אינם נזהרים בזה במעשה בפועל, ויוצאים ידי חובתם בדיבור אודות עשיית הסוכה{{הערה|על פי ספר השיחות תש"נ, ח"א עמ' 41}}. [[אדמו"ר הריי"צ]] אמר בעניין זה, שאולי יש לקבוע מסמר, אך לא הקפיד בפועל על כך, רק בדיבור כאמור{{הערה|המלך במסיבו ח"א עמ' רנא}}. | הרבי אמר בשיחה, שאף על פי שה[[רמ"א]] מביא את המנהג להתחיל בעשיית הסוכה מיד במוצאי יום הכיפורים, אך רוב בני ישראל - "ואני בתוכם" - אינם נזהרים בזה במעשה בפועל, ויוצאים ידי חובתם בדיבור אודות עשיית הסוכה{{הערה|על פי ספר השיחות תש"נ, ח"א עמ' 41}}. [[אדמו"ר הריי"צ]] אמר בעניין זה, שאולי יש לקבוע מסמר, אך לא הקפיד בפועל על כך, רק בדיבור כאמור{{הערה|המלך במסיבו ח"א עמ' רנא}}. | ||
מדי שנה מקימים את סוכתו האישית של הרבי שבחזית בניין [[770]] בלילה זה. | |||
==ימים שבין יום הכיפורים לסוכות== | ==ימים שבין יום הכיפורים לסוכות== | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[ימים שבין יום הכיפורים לסוכות]]}} | |||
הימים שבין יום הכיפורים ל[[סוכות]] הם ימי שמחה{{הערה|שו"ע סימן תרכד סעיף יג}}, שבהם היו מחנכים את ה[[מזבח]] בימי [[שלמה]], לכן לא מתענים בהם כלל (אפילו ביום [[יארצייט]]), ואין אומרים בהם [[תחנון]]. | הימים שבין יום הכיפורים ל[[סוכות]] הם ימי שמחה{{הערה|שו"ע סימן תרכד סעיף יג}}, שבהם היו מחנכים את ה[[מזבח]] בימי [[שלמה]], לכן לא מתענים בהם כלל (אפילו ביום [[יארצייט]]), ואין אומרים בהם [[תחנון]]. | ||
ארבעת ימים אלו מכוונים כנגד ארבעת האותיות של [[שם הוי']] שבנפש ובכל יום מתגלה ומאיר אות משם הוי'{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"א עמ' קצד}}. | |||
ביום שלאחר יום הכיפורים משכימים לבית הכנסת{{הערה|מג"א או"ח תרכד ס"ק ז בשם מנהגים; שו"ע אדמוה"ז שם יד.}}, שלא ייראה חלילה שאנו נכנעים לפני הקדוש ברוך הוא רק בעת שאנו צריכים לבקש שיוציא את דיננו לטובה{{הערה|מ"ב תרכד, יד.}}. יום זה הוא נעלה מאוד ונקרא "גאטס נאמען"{{הערה|ספר המנהגים עמ' 59 ובהערה שם}} כלומר "בשם השם". | ביום שלאחר יום הכיפורים משכימים לבית הכנסת{{הערה|מג"א או"ח תרכד ס"ק ז בשם מנהגים; שו"ע אדמוה"ז שם יד.}}, שלא ייראה חלילה שאנו נכנעים לפני הקדוש ברוך הוא רק בעת שאנו צריכים לבקש שיוציא את דיננו לטובה{{הערה|מ"ב תרכד, יד.}}. יום זה הוא נעלה מאוד ונקרא "גאטס נאמען"{{הערה|ספר המנהגים עמ' 59 ובהערה שם}} כלומר "בשם השם". | ||
| שורה 66: | שורה 71: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
*[https://chabad.info/in-focus/534398/ תיעוד מיוחד: הרבי בצאת יום הכיפורים] {{אינפו}} | *[https://chabad.info/in-focus/534398/ תיעוד מיוחד: הרבי בצאת יום הכיפורים] {{אינפו}} | ||
*[https://chabad.info/in-focus/90365/ אֱמֶת מַה נֶּהְדָּר הָיָה כֹּהֵן גָּדוֹל{{אינפו}}] | |||
*[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2323991 מה עושים במוצאי יום כיפור] באתר בית חב"ד | *[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/2323991 מה עושים במוצאי יום כיפור] באתר בית חב"ד | ||
*[https://chabad.info/news/tishrei/307419/ בניית הסוכה של הרבי במוצאי יום הכיפורים] תשע"ח {{אינפו}} | *[https://chabad.info/news/tishrei/307419/ בניית הסוכה של הרבי במוצאי יום הכיפורים] תשע"ח {{אינפו}} | ||