ירמיהו הנביא – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''ירמיה הנביא''' היה מגדולי ה[[נביאים]], וידוע במיוחד עקב [[מגילת איכה]] בה התנבא על החורבן נבואותיו האחרות מרוכזות ב'''ספר ירמיה''' שבנ"ך.
+{{קשר חב"די}}
+'''ירמיה הנביא''' היה מגדולי ה[[נביאים]], וידוע במיוחד עקב [[מגילת איכה]] בה התנבא על החורבן, נבואותיו האחרות מרוכזות ב'''ספר ירמיה''' שבנ"ך.
-ה[[בעל שם טוב]]{{הערה|ה[[בעל שם טוב]], [[כתר שם טוב]] חלק ראשון מא.}} פירש את הפסוק {{ציטוטון|[[סור מרע ועשה טוב]]}}, שבניגוד לירמיה הנביא נענש מה שהושלך לבור וכיוצא לפי שלא התפלל על ישראל כששמע הנבואה לרעה על ישראל, אך [[ישעיה]] הוא לשון ישועה, שכן הוא התפלל על ישראל.
+ה[[בעל שם טוב]]{{הערה|בספר בן פורת יוסף פרשת ויצא הובא ב[[כתר שם טוב]] חלק ראשון מא.}} פירש את הפסוק {{ציטוטון|[[סור מרע ועשה טוב]]}}{{הערה|תהלים לד טו}}, שבניגוד לירמיה הנביא שנענש על ידי שהושלך לבור וכיוצא לפי שלא התפלל על ישראל כששמע הנבואה לרעה על ישראל, אך [[ישעיה]] הוא לשון ישועה, שכן הוא התפלל על ישראל.
 ירמיה היה מעורר את האמונה בה' על ידי ה[[התבוננות]] בצבא השמים, ה[[כוכבים]] המסודרים בסדר מסוים שניכר כי יש בורא שבראם, ואמר: {{ציטוטון|עושה השמים}}{{הערה|[[אדמו"ר הצמח צדק]] [[ספר החקירה]] דרך אמונה חקירה ל' רס"ג כ"א פרקים, יד, א.}}.
+== בחורבן ==
+בשעת החורבן היה ירמיהו ב[[ענתות]], כשפנה לחזור ל[[ירושלים]] לעת ערב, ראה עשן מיתמר מירושלים אך חשב שזהו [[הקטורת|עשן הקטורת]] והסיק שישראל עשו תשובה (וחזרו להקריב קרבנות); כשהגיע לחומת ירושלים וראה את החורבן ואת גודל השבר, זעק:
+{{ציטוט|תוכן=”פיתיתני ה' ואפת חזקתני ותוכל...”|מקור=ירמיהו, כ', ז'}}
+המדרש<ref>איכה רבתי.</ref> מספר כי ירמיהו ביקש רשות להציל את בית המקדש או את הסנהדרין, נבוכדנצר סירב אך הבטיח לו שמה שיוכל להציל מחצות ועד הלילה ינצל. ירמיהו נעדר מהעיר בעת החורבן משום שהשם שלח אותו לענתות לגאול את השדה של חנמאל בן שלום קרובו; וכיון שיצא מירושלים - נחרב בית המקדש. וכשחזר לעת ערב וראה את בית המקדש חרב, אמר:
+{{ציטוט|תוכן=”אוי לנו כי פנה היום כי ינטו צללי ערב”|מקור=ירמיהו, ו', ד'}}
+ירמיהו פנה ללכת בעקבות הגולים, ובמהלך הדרך גחן לאיברים שהיו פזורים לאורך התוואי ונשקם; כשהגיע לגולים החלו לבכות זה לעומת זה כשירמיהו [[קינה|מקונן]] שאם היו מקשיבים לו לא היו מגיעים למצב זה. ירמיהו הכניס את עצמו מיוזמתו לקבוצת הגולים כשהוא נותן את ידיו באזיקיהם ואת ראשו בקולריהם, אך כשהגיעו לנהר פרת שאל אותו נבוזראדן אם הוא מעדיף לבוא איתם או להישאר עם מקצת מדלת העם בארץ. ירמיהו החליט להישאר לעודד את הנותרים בארץ ופרש מן הגולים בצער ובבכיה.
+[[הרמ"א]] בספרו 'תורת העולה' מספר כי אפלטון<ref>פילוסוף יווני.</ref> ראה את ירמיהו מקונן על חורבות בית המקדש ושאל אותו מדוע הוא בוכה כך על עצים ואבנים, בתשובה פתר לו ירמיהו את כל הקושיות שהיו לו בחכמות השונות שלא הצליח לפותרן. אפלטון התפעל מאוד וירמיהו הסביר לו שאת כל החכמה הזו הוא שאב מהעצים והאבנים שהוא מקונן עליהם כעת. לשאלתו הנוספת של אפלטון מה תועיל בכייתו ענה לו ירמיהו כי יש לו תשובה אך גוי לא יוכל להבינה.
+== בתורת החסידות ==
+[[הרבי]] מציין כי כשאמר ירמיהו הנביא לבני ישראל בתוכחתו - אחרי החורבן - אליהם מדוע לא הקשיבו לו ולקול התורה; התכוון למצווה של עבד עברי  - "ובשביעית יצא לחפשי חינם":
+{{ציטוט|תוכן=שזהו תוכן התוכחה של ירמיהו הנביא (בנוגע לחורבן ביהמ"ק), שכיון שבנ"י לא שמרו על מצוה זו כדבעי ("ותשיבו איש את עבדו ואיש את שפחתו אשר שלחתם חפשים לנפשם, ותכבשו אותם להיות לכם לעבדים ולשפחות"), הנה עי"ז נעשה נתינת מקום לביטול הגאולה.|מקור=תורת מנחם, תשכ"ד, חלק שני, שבת פרשת משפטים (שקלים), עמוד 109.}}{{קצרמר}}
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:נביאים]]