מסכת גיטין – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-ב'''[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?daf=2&mesechta=19 מסכת גיטין]''' יש 9 פרקים ו89 דפים.
+ב'''מסכת גיטין''' יש 9 פרקים ו89 דפים.
-המסכת עוסקת בדיני הגט.
+המסכת עוסקת בדיני הגט. היינו, שטר שאדם כותב לאשתו במקרה בו הגיעו למצב של [[גירושין]] ל"ע.
+המסכת דנה בין השאר בדיני כתיבת הגט, בדיני [[שליח (הלכה)|שליח]], ובדיני [[קניין]].
+במסכת ישנם סוגיות ישיבתיות מפורסמות רבות.
+מסכת זו הינה אחת מ[[מסכתות הגמרא הנלמדות בישיבות חב"ד]].
 == רבי יוסי נימוקו עמו ==
-במסכת{{הערת שוליים|[[גיטין]] סז, א.}} מובא ענינו המיוחד של [[רבי יוסי]] ביחס לכל שאר התנאים, והוא - "רבי יוסי נימוקו עמו "- "פירושו עמו, לתת טעם לכל דבריו, שהי' מיישב את דבריו"{{הערת שוליים|1=[[רש"י]] שם.}} היינו, שדרך לימודו בכל התורה כולה [שהרי הוסמך איש מפי איש עד [[משה רבינו]], היינו, שקיבל כל התורה כולה] היא באופן של טעם והסברה (בינה), "נימוקו עמו" (מה שאין כן שאר התנאים, אף שבודאי השתדלו ללמוד באופן של טעם והסברה, מכל מקום, בריבוי ענינים היתה אצלם הגישה באופן ד"אם הלכה היא נקבל"{{הערת שוליים|1=ע"ד ה[[משנה]] [[יבמות]] עו, ב. [[כריתות]] טו, ב.}}). וכפי שמצינו בירושלמי{{הערת שוליים|1=סוף [[מסכת סוטה]].}} משמת ר' יוסי פסקה ה[[בינה]].
+במסכת{{הערה|[[גיטין]] סז, א.}} מובא ענינו המיוחד של [[רבי יוסי]] ביחס לכל שאר התנאים, והוא - "רבי יוסי נימוקו עמו "- "פירושו עמו, לתת טעם לכל דבריו, שהי' מיישב את דבריו"{{הערה|1=[[רש"י]] שם.}} היינו, שדרך לימודו בכל התורה כולה [שהרי הוסמך איש מפי איש עד [[משה רבינו]], היינו, שקיבל כל התורה כולה] היא באופן של טעם והסברה (בינה), "נימוקו עמו" (מה שאין כן שאר התנאים, אף שבוודאי השתדלו ללמוד באופן של טעם והסברה, מכל מקום, בריבוי ענינים הייתה אצלם הגישה באופן ד"אם הלכה היא נקבל"{{הערה|1=ע"ד ה[[משנה]] [[יבמות]] עו, ב. [[כריתות]] טו, ב.}}). וכפי שמצינו בירושלמי{{הערה|1=סוף [[מסכת סוטה]].}} משמת ר' יוסי פסקה ה[[בינה]].
 == שטר ==
@@ שורה 11: / שורה 15: @@
 '''גט''' הינו השטר היחיד שמוזכר בתורה בפירוש, וממנו לומדים את כל דיני הגט. הגט הינו מעשה קנין של שטר, שמהותו א. מעשה כתיבת הגט. ב. הראיה שבאחיזת השטר בידי הלווה. ישנה מחלוקת תנאים עם "עידי כתיבה כרתי" ועיקר הקנין הינו על ידי העדים החתומים על השטר שהם מעידים על כך שבעל השטר הוא זה שכתב את השטר ולא אחר - מכיון שזו היא עיקר הראיה שבשטר לשיטתם, או "עידי מסירה כרתי", ועיקר הקנין הוא על ידי העדים המעידים על כך שהשטר נמסר ברצון המתחייב לידי האוחזו לשם ראיה - שזו היא עיקר הראיה שבשטר לשיטתו.
-=== ביאורי הרבי ===
+== אגדות החורבן ==
+'''אגדות החורבן''' הינן קובץ דפים מתוך מסכת גיטין פרק ה' דף נ"ה עמוד ב', אשר מספרות ומעידות על חורבנות (חורבן בית המקדש השני, חורבן בעיר ביתר, וחורבן העיר הר המלך).
+=== סיפור הגמרא ===
+'''הקובץ דפים מתחיל באמרה של רבי יוחנן:'''
+{{ציטוט|תוכן="אמר רבן יוחנן: מאי דכתיב 'אַשְׁרֵי אָדָם מְפַחֵד תָּמִיד וּמַקְשֶׁה לִבּוֹ יִפּוֹל בְּרָעָה'? אקמצא ובר קמצא חרוב ירושלים, אתרנגולא ותרנגולתא חרוב טור מלכא, אשקא דריספק חרוב ביתר."|מקור=תלמוד בבלי, מסכת גיטין, דף נ"ה עמוד ב'|תרגום=על מה כתוב "אשרי אדם מפחד תמיד, ומקשה ליבו יפול ברעה"? על קמצא ובר קמצא חרבה ירושלים, על תרנגול ותרנגולת חרב הר המלך ועל יתד של עגלה חרבה ביתר.|מירכאות=כן.}}
+קובץ דפים אלה מחולק ל4:
+<big>'''אקמצא ובר קמצא חרב ירושלים'''</big> - הסיפור הראשון, בגלל קמצא ובר קמצא חרבה העיר ירושלים.
+<big>'''אשקא דרספק חרוב ביתר'''</big> - הסיפור השני, בגלל בול עץ (יתד של עגלה?) חרבה העיר ביתר.
+<big>'''אתרנגולא ואתרנגולתא חריב טור מלכא'''</big> - הסיפור השלישי, בגלל תרנגול ותרנגולת חרבה העיר "הר המלך".
+בין הסיפורים המרכזים (ובעיקר בסוף) מסופרים סיפורים מזעזעים אשר בין היתר גרמו לחורבן בית המקדש השני.
+=== בתורת חב"ד ===
+{{להשלים}}
+נהוג ללמוד דפים אלו בתשעה באב<ref>אאמו"ר [הרש"ב] היה לומד בכל שנה ושנה בתשעה באב "איכה-רבה" וסוגית רב יוחנן שבפרק "הניזקין". בבוקר, אחר הקינות - שהיה אומרם כולם - היה אומר "איכה". היה עולה לתורה ולמפטיר, ולפעמים הן בשחרית הן במנחה.
+–– [[היום יום]] [[ט' מנחם אב]].</ref>.
+במהל חודש מנחם אב הרבי כתב לכמה וכמה אנשים בעניינם הפרטי, שמפני שעניין ה"קמצא ובר קמצא..." הרי צריך לנהוג להיפך ובצד השני:
+{{ציטוט|תוכן=ב"ה, ז' מנ"א, תשי"ג
+ברוקלין.
+שלום וברכה!
+בנועם קבלתי מכתבו, בו מודיע אשר בנו שי' כבר שב לאיתנו ושוקד בלימודו, ויה"ר מהשי"ת אשר במהרה יודיע ג"כ בשו"ט מהטבת מצב בריאות זוגתו תחי', ובימים האלו אשר סיבתם היא אקמצא ובר קמצא כו' הנה העבודה היא בקצה השני (וע"ד מ"ש הרמב"ם בהלכות דיעות פ"ב - ועוד יותר) היינו אהבת ישראל אהבת חנם, ומדובר מקצת מזה בשיחת ש"ק מברכין סיון אשר בטח ראה אותה, והשי"ת יהפוך ימים אלו לששון ולשמחה ולבשו"ט בגשמיות וברוחניות.
+בברכה.|מקור=[[אגרות קודש]], ז', ב'קפט}}
+== ביאורי הרבי למסכת גיטין ==
 *'''קדימת מסכת [[גיטין]] למסכת קדושין.''' [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=25058&hilite=e278ac82-2e4d-4c6b-9b8d-050c949570b4&st=%D7%9E%D7%A1%D7%9B%D7%AA&pgnum=181 תורת מנחם חלק כ"ו עמ' 181 (עמ' 181)]
@@ שורה 26: / שורה 63: @@
 *'''נט ב.''' וקדשתו, לכל דבר שבקדושה לפתוח ראשון ולברך ראשון. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15975&hilite=64ed9bb4-90b1-4a6e-9eaf-da32107c7d58&st=%D7%9B%D7%AA%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA&pgnum=215 לקוטי שיחות חלק י"ח עמ' 206 (עמ' 215)]
-*'''סד א.''' הודאת בעל דין (רק בדיני ממונות ולא בדיני נפשות). [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15930&st=&pgnum=118 לקוטי שיחות חל"ד עמ' 106 (עמ' 118]
+*'''סד א.''' [[הודאת בעל דין]] (רק בדיני ממונות ולא בדיני נפשות). [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15930&st=&pgnum=118 לקוטי שיחות חל"ד עמ' 106 (עמ' 118]
 *'''פג ב.''' אין חכם מתיר כלום אלא בחרטה. [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15902&hilite=3a334b06-a7de-41ca-8d05-165a3ad5f6cc&st=%D7%A0%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9D&pgnum=199 לקוטי שיחות חל"ג עמ' 187 (עמ' 199)]
@@ שורה 49: / שורה 86: @@
 *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&hilite=2f212835-3822-4ae9-9985-7a5a288a8524&st=%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA&pgnum=257 פרק שמיני]
 *[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16092&hilite=2f212835-3822-4ae9-9985-7a5a288a8524&st=%D7%99%D7%91%D7%9E%D7%95%D7%AA&pgnum=261 פרק תשיעי]
+==קישורים חיצוניים==
+*[http://www.hebrewbooks.org/shas.aspx?daf=2&mesechta=19 מסכת גיטין] {{הב}}
+*[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=83788 ציונים למסכת גיטין] {{אינפו}}
+{{שס}}
 {{הערות שוליים}}
-{{שס}}
 [[קטגוריה:ש"ס]]
+[[קטגוריה:סדר נשים]]
+[[en:Gittin]]