התוועדות חסידית – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת

חזותיקוד ויקי

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[תמונה:התועדות 770.jpg|left|thumb|250px|התוועדות ב-770]]
+{{מפנה|התוועדות|התוועדות של הרבי|התוועדות עם הרבי}}
-'''התוועדות''' או '''פארבריינגען''' ב[[יידיש]] הוא השם המקובל בעגה של [[חסידי חב"ד]] להתכנסות של חסידים. בהתוועדות נהוג להרים כוסית '[[לחיים]]' לשיר [[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגונים חסידיים]], לספר סיפורי צדיקים ולומר דברי תורה. לרוב נערכת ההתוועדות עם רב [[משפיע]]) או עם ה[[אדמו"ר]].
+{{מפנה|התוועדיות|התוועדויות (ספר)|תורת מנחם התוועדויות}}
+[[קובץ:פאבריינגען.jpeg|ממוזער|ציור של הצייר [[זלמן קליינמן]] המתאר התוועדות חסידית. במרכז נראה ה[[משפיע]] מתוועד]]
+[[קובץ:התוועדות עם ר' שלמה חיים.jpeg|שמאל|ממוזער|300px|התוועדות חסידית עם ה[[משפיע]] ר' [[שלמה חיים קסלמן]]]]
+[[קובץ:חסידים מתוועדים בסוכת 770.jpg|שמאל|ממוזער|200px|חסידים מתוועדים בסוכת [[770]]. משמאל לימין: הרב [[דוד רסקין]], הרב [[ישראל פרידמן]], [[יודל קרינסקי]]]]
+'''התוועדות''' (או '''פארבריינגען''' ב[[יידיש]]) הוא השם המקובל בעדת [[חסידי חב"ד]] להתכנסות של חסידים. בהתוועדות נהוג להרים כוסית '[[לחיים]]' לשיר [[פורטל:ניגוני חב"ד|ניגונים חסידיים]], לספר סיפורי צדיקים ולומר דברי תורה. לרוב נערכת ההתוועדות עם רב ([[משפיע]]).
+גם [[הרבי]] נוהג [[התוועדות עם הרבי|לקיים התוועדויות]] בהן אומר [[שיחה|שיחות]] ו[[מאמר]]ים. ב[[חסידי פולין|חסידויות פולין]] התוועדות עם ה[[אדמו"ר]] מכונה "{{מונחון|טיש|שולחן באידיש}}".
 ==משמעות ההתוועדות בחסידות==
-התוועדות עם [[אנ"ש]] וה[[תמימים]] היא אחת מן הדרכים ל[[התקשר|התקשרות]] אל [[הרבי|נשיא הדור]]{{הערת שוליים|היום יום כ"ד סיון}}, היא אחד מהיסודות ב[[דרכי החסידים]], ומבוא למצוה היסודית של [[אהבת ישראל]]{{הערת שוליים|היום יום כ"ד תשרי}}.
-בקרב חסידים מקובלת האימרה כי "התוועדות חסידית יכולה לפעול, אף מה שאין ביכולתו של המלאך מיכאל לפעול". אימרה זו הסביר [[אדמו"ר הזקן]], בכך שכשהאב רואה שבניו מסבים באחדות אזי מתעורר הוא בחשק למלא כל משאלותם, גם כשבדרכים ה'מקובלות' (כגון באמצעות המלאכים) אינם זכאים לכך. ואכן, במסורת החסידית סיפורים רבים על אנשים שנושעו אחר שהשתתפו בהתוועדות והתברכו.
+התוועדות תכליתה לעורר את הנשמה ואת תכליתה בעולם, וחיזוק ענייני החסידות בין המתוועדים כמו תפילה באריכות, לימוד חסידות, ביטול היש, וכדומה. על ידי דיבור בין המתוועדים ודברי המשפיע.
+נהוג גם להתוועד עם משקה ו'{{מונחון|פארבייסען|כיבוד}}', בכדי לפתוח את הלב שיהיה מסוגל לדבר ולשמוע.
+התוועדות היא גם אחת מן הדרכים ל[[התקשרות]] אל [[נשיא הדור|הרבי]]{{הערה|[[היום יום]] [[כ"ד סיון]]}}, אחד מהיסודות ב[[דרכי החסידים]], ומבוא למצוות [[אהבת ישראל]]{{הערה|[[היום יום]] [[כ"ד תשרי]]. שיחת שבת פרשת ויקהל [[תשמ"ו]] סעיף ד' ואילך}}.
+בקרב חסידים מקובלת האימרה כי "התוועדות חסידית יכולה לפעול, אף מה שאין ביכולתו של ה[[מלאך מיכאל]] לפעול". את אמרה זו הסביר [[אדמו"ר הזקן]], בכך שכשהאב רואה שבניו מסבים באחדות אזי מתעורר הוא בחשק למלא כל משאלותם, גם כשבדרכים ה'מקובלות' (כגון באמצעות המלאכים) אינם זכאים לכך. ואכן, במסורת החסידית סיפורים רבים על אנשים שנושעו אחר שהשתתפו בהתוועדות והתברכו{{הערה|1=[[אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ]] חלק ג' עמוד תיג, והובא ב"קובץ מכתבים לאמירת תהלים" שבהוספה לספר תהלים אהל יוסף יצחק שבהוצאת [[קה"ת]], [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=198 עמוד 198 ואילך במהדורות החדשות]}}.
 == תוכן ההתוועדות ==
-[[קובץ:התוועדות_נשים.jpg|250px|thumb|left|התוועדות של [[הרבי]] עם נשים ובנות]]
+בהתוועדות, תובעים המדברים מאת המסובים שיטיבו הנהגותיהם ודרכיהם, שיקבעו זמנים לחיזוק ההתקשרות ל[[רבותינו נשיאנו]] וללימוד [[תורת החסידות]], שישמרו על קביעות השיעורים, ושהלימוד יהיה על מנת לקיים. תוכחה בהתוועדות, צריכה להיות רק על דברים ועניינים שאין בהם משום עלבון{{הערה|[[היום יום]] [[כ"ד תשרי]]}}.
-בהתוועדות, תובעים המדברים מאת המסובים שיטיבו הנהגותיהם ודרכיהם, שיקבעו זמנים ללימוד [[תורת החסידות]], שישמרו [[קביעות]], ושהלמוד יהיה על מנת ולקיים. תוכחה בהתוועדות, צריכה להיות רק על דברים ועניינים שאין בהם משום עלבון{{הערת שוליים|היום יום כ"ד תשרי}}.
+הרבי הריי"צ אומר, שבהתוועדות חסידית מספרים סיפורי צדיקים, וחוזרים על פתגמיהם, ומספרים סיפורי חסידים {{הערה| אגרות קודש הרבי הריי"צ חלק ו עמוד שלב, ושם מובא שזה מביא חיזוק בעבודת התפלה, ושם מפרט את אופן סיפורי החסידים, לספר מנסיונותיהם ואורחות חייהם, מנגינתם וריקודיהם ועליצותם, והעולה על כולנה טבילת טהרה. וכן ראה ליקוטי דיבורים לה"ק ח"ג עמוד 603 שמתאר את הטיפוס החסידי בימים עברו שבשבתות וביומא דפגרא היו מתאספים מנגנים ניגונים לבביים עמוקים, משוחחים על צורת התנהגותו של חסיד ומספרים סיפורים שונים מהנהגת הרביים, מהנהגות זקני החסידים ומענייני יחידות ובהמשך אומר הרבי הרי"צ שסיפור חסידי מרבי או מחסיד, וניגון חסידי, זה ענין עיקרי (-בדרכי החסידים)}} ומנגנים ניגונים.
+אדמו"ר הזקן אומר שסיפורי הצדיקים שחסידים מספרים בהתוועדויות חסידיות, הם בבחינת "טל אורות טליך" שסיפורי צדיקים מכניסים חיות בהשכלה בהבנה, ובעבודה {{הערה| ליקוטי דיבורים לה"ק חלק א-ב עמוד 178 ושם מסביר אדמו"ר הריי"צ שגשם פועל בגוף התבואה והפירות ואילו הטובה שהטל פועל היא בטוב טעם ובמזון שבתבואה ובפירות כמו שכתוב שכל המשתמש בטל תורה טל תורה מחייהו שהסיפורים והשיחות בשעת ההתוועדויות החסידיות הם "טל תורה". והטל מוסיף חיות שנותן תוקף בטוב טעם ובמזון}}.
-את ההתוועדות החסידית מנחה, בדרך כלל, אדם המכונה "[[משפיע]]" או "מתוועד". המתוועד הוא רב או מחנך שמשוחח במהלך ההתוועדות, עם יתר החסידים המשתתפים. ישנו סוג התוועדות, בו המתועדים משוחחים בינם לבין עצמם, בדברי התעוררות וחיזוק. התוועדות מסוג זה אינה נפוצה בקרב נערים צעירים.
+את ההתוועדות החסידית מנחה, בדרך כלל, אדם המכונה "[[משפיע]]" או "מתוועד". המתוועד הוא רב או מחנך שמשוחח במהלך ההתוועדות, עם יתר החסידים המשתתפים. ישנו סוג התוועדות, בו המתועדים משוחחים בינם לבין עצמם, בדברי התעוררות וחיזוק, מה שאינו נפוץ בקרב נערים צעירים.
 ==אמירת ה'לחיים' בהתוועדות==
-כאמור, בהתוועדות מקובל להרים כוסית 'לחיים', לרוב מדובר במשקה אלכוהולי - בעיקר וודקה - אם כי [[הרבי]] הסתייג מהפרזה יתר על המידה ואסר על בחורים ואברכים מתחת לגיל 40 לשתות יותר מכמות של רביעית (= 46 סמ"ק). תקנה זו מכונה אצל חסידי חב"ד בשם '[[גזירת המשקה]]'.
+{{ערכים מורחבים|ערך=[[משקה]], [[תקנת המשקה]]}}
+כאמור, ב[[התוועדות חסידית|התוועדות]] מקובל להרים כוסית 'לחיים', לרוב מדובר במשקה אלכוהולי - בעיקר וודקה - אם כי [[הרבי]] הסתייג מהפרזה יתר על המידה ואסר על בחורים ואברכים מתחת לגיל 40 לשתות יותר מכמות של רביעית (= 86 סמ"ק). תקנה זו מכונה אצל חסידי חב"ד בשם '[[גזירת המשקה]]'. מקרה יוצא מהכלל, היה ב[[התוועדות עם הרבי|התוועדות]] שערך הרבי בערב [[חג הפסח]] [[תשמ"א]] שחל ב[[שבת]], ומשום שנוהגים שלא לשתות [[יין]] בערב [[ליל הסדר]] - שתו באותה ההתוועדות מים.
-מקרה יוצא מהכלל, אירע בהתוועדות שהתקיימה עם הרבי בה לא שתו יין. היה זה בערב פסח [[תשמ"א]] שחל ב[[שבת]], ומשום שנוהגים שלא לשתות יין בערב ליל הסדר - שתו באותה ההתוועדות מים.
+===נוסח אמירת ה'לחיים' בהתוועדות===
+באמירת הלחיים ישנם שני נוסחאות:
+* לחיים טובים ולשלום, וטעם הברכה - כיוון שבשתיית היין הנזכרת בפעם הראשונה בתורה היו תוצאות לא טובות,, שהובילו לקילולו של חם (בנו של [[נח]]) ו[[עץ הדעת]] היה עץ גפן, ולכן מברכים ש[[יין]] זה יהיה לחיים טובים.
+* [[המגיד ממעזריטש]] היה עונה לחיים ולברכה, וכן פעם ב[[התוועדות חסידית|התוועדות]] בה נוכח [[אדמו"ר הזקן]] ענה לחיים ולברכה. אחרי ההתוועדות שוחחו החסידים בטעם לנוסח זה דווקא, ששמעוהו אז פעם הראשונה. אחד החסידים אמר, כי ייתכן שזה משום שכ"שנכנס יין יצא סוד", שמשמעותו ב[[עבודת השם]] היא התגלות ה[[מדות]], לכן זקוקים לברכה{{הבהרה}}. והנוסח הוא "לחיים ולברכה" [[אותיות]] לב-רכה{{הערה|1=[[היום יום]], [[כ"ט אדר א']]}}.
-==נוסח אמירת ה'לחיים' בהתוועדות==
+==זמן ההתוועדות==
-"באמירת לחיים יש שתי נוסחאות: א) לחיים טובים ולשלום, וטעם הברכה - להיות כי בשתיית היין הנזכרת בפעם הראשונה בתורה היו תוצאות לא טובים - ויחל נח גו' ועץ הדעת גפן הי', ולכן מברכים שיין זה יהי' לחיים טובים.
+אין צורך בסיבה או בזמן מיוחדים על מנת להתוועד, אך למרות זאת ישנם ימים שנהוג להתוועד בהם, חלקם אף תוקנו על ידי [[רבותינו נשיאנו]]. ימים אלו הם בדרך כלל ימים מיוחדים ב[[פורטל:ימי חב"ד|ימי חב"ד]], כגון [[חג הגאולה]], כל חודש כסלו, ימי הולדתם של [[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]] ודומיהם.
-ב) הרב [[המגיד ממעזריטש]] היה עונה לחיים ולברכה. פעם בהתוועדות שהיה נוכח [[אדמו"ר הזקן]]ענה: לחיים ולברכה. אחרי ההתוועדות שוחחו החסידים בטעם נוסח זה, ששמעוהו אז פעם הראשונה. אחד החסידים אמר, אשר להיות כי נכנס יין יצא סוד, ובעבודה הוא התגלות ה[[מדות]], לכן זקוקים לברכה. והנוסח הוא "לחיים ולברכה" אותיות לב-רכה<REF>היום יום, כ"ט אדר א'.</REF>.
+זמני [[התוועדות חסידית|התוועדות]] נוספים: [[ליל שישי]], [[שבת מברכים]]{{הערה|ראו לדוגמה [[היום יום]] [[כ"ו כסלו]], [[כ"ד אייר]]}}, זמן ה[[סעודה שלישית|סעודה השלישית]] של יום ה[[שבת]] וב[[ראש חודש|ראשי חדשים]]. (התוועדויות אלו, כמו גם התוועדויות ב[[פורטל:ימי חב"ד|מועדי אנ"ש]] - צריכות להתקיים ב[[בית כנסת|בית הכנסת]]{{הערה|1=דיון אודות הוראת הרבי והתאמתה עם הזהירות הנדרשת על פי הלכה, [https://chabad.info/wp-content/uploads/2021/05/27-05-2021-14-56-42-%D7%A7%D7%95%D7%91%D7%A5-%D7%94%D7%A7%D7%A0%D7%90-%D7%96%D7%9B%D7%A8%D7%95%D7%9F-%D7%A7%D7%93%D7%95%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A2%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%941.pdf הערות התמימים ואנ"ש צפת קנ"א י"ח סיון תשפ"א עמוד 157].}}). התוועדות [[מלוה מלכה]] ב[[מוצאי שבת]] צריכה להתקיים בבתיהם הפרטים של [[אנ"ש|החסידים]]{{הערה|[[היום יום]] [[ל' ניסן]].}}.
-==זמן ההתוועדות==
+==השתתפות בהתוועדויות==
-[[קובץ:התועדות.jpg|250px|thumb|left|חסידים בהתוועדות]]
+אצל חסידי חב"ד השתתפות בהתוועדות לעיתים קרובות הוא דבר המוכרח, עד כדי כך שחסידים היו מקפידים להשתתף בהתוועדות לפחות פעמיים בשבוע, ועורכים לשם כך התוועדויות קבועות בליל שישי, בשבת בצהריים, ובמוצאי שבת, שהם זמנים שניתן להתוועד בהם בשופי מבלי שהדבר יפגע בפרנסה.
-אצל חסידים ידוע כי אין הם צריכים זמן מיוחד בכדי לשבת יחד ולהתוועד. למרות זאת, ישנם ימים קבועים בהם נערכות התוועדויות במרכזי חב"ד. ימים אלו הם בדרך כלל ימים מיוחדים ב[[פורטל:ימי חב"ד|ימי חב"ד]], כגון [[חג הגאולה]], ימי הולדתם של [[פורטל:נשיאי חב"ד|נשיאי חב"ד]] ודומיהם.
+אדמו"ר הצמח צדק כרך את מניעת השפע לאברך חסידי, בכך שהוא הפסיק מלהשתתף בהתוועדויות.
+גם למקורבים שעדיין אינם נמנים על חסידי חב"ד, הורה הרבי שעליהם להשתתף בהתוועדויות "מפעם בפעם – לפחות", והוסיף ש"אין לכך תחליף, והדבר נצרך מאוד"{{הערה|ניצוצי רבי, גליון התקשרות פרשת אמור תשע"ט.}}.
-זמני התוועדות נוספים: שבת בה מברכים את החודש {{הערת שוליים|ראה לדוגמא היום יום כ"ו כסליו, כ"ד אייר}}, זמן ה[[סעודה שלישית|סעודה השלישית]] של יום ה[[שבת]] וב[[ראש חודש|ראשי חדשים]]. (התוועדויות אלו, כמו גם התוועדויות ב[[פורטל:ימי חב"ד|מועדי אנ"ש]] - צריכות להתקיים בבית הכנסת). התוועדות מלוה מלכה במוצאי שבת צריכה להתקיים בבתיהם הפרטים של [[אנ"ש|החסידים]] {{הערת שוליים|היום יום ל' ניסן}}.
+==התוועדות במחיצת הרבי==
+[[קובץ:הרחמא חודוקוב.jpg|שמאל|ממוזער|300px|הרבי במהלך התוועדות שערך ב[[זאל הגדול]] של [[770]], על בימת ההתוועדויות. מאחוריו נראה יושב ה[[מזכירות אדמו"ר שליט"א|מזכיר]] הרב [[חיים מרדכי אייזיק חודקוב]]]]
+{{ערכים מורחבים|ערך=[[התוועדות עם הרבי]]}}
+במשך שנות נשיאותו נוהג הרבי לערוך בחגים ובמועדים חסידיים התוועדויות באולם ה[[זאל הגדול]] של 770. במהלך ההתוועדות היה הרבי נושא [[שיחה]] לקהל, שעיקרה היה בענייני פרשת שבוע וענייני היום לקראתו נערכה ההתוועדות, כשבין שיחה לשיחה הוא מפסיק על מנת לאפשר נגינת [[ניגון]]. במהלך התוועדויות אלו אף אמר הרבי את [[מאמר|מאמרי החסידות שלו]].
+==לקריאה נוספת==
+*'''מדרכי ההתקשרות: התוועדות''', מוסף 'עטרת חיה' ערב שבת פרשת בא תש"פ עמוד 10
+*'''בכמה התוועדויות השתתף מעת נסעו מכאן''', במדור מבית המלכות, שבועון כפר חב"ד 1886 עמוד 16
+*'''הבקבוקים האלו שמעו את כל ההתוועדות''', במדור 'חיי רבי', שבועון כפר חב"ד גליון 1988 עמוד 30
+==קישורים חיצוניים==
+* [http://www.torah4blind.org/hebrew/vcbd-shelach-5768.pdf התוועדות מהי] בהוצאת '''ועד חיילי בית דוד'''
+* [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?ArticleID=2537&CategoryID=787 אוצרות דור ודור] - ליקוט מדברי [[אדמו"ר הריי"צ]] בנוגע ל[[התוועדות חסידית]]
+* הרב [[עדין שטיינזלץ]], '''[https://karovel.co.il/התוועדות/השטן-לא-שמע/ השטן לא שמע]''', משמעותה של התוועדות {{*}} '[[קרוב אליך (גליון)|קרוב אליך]]' גליון 58 עמוד 6
+* '''[http://www.he.chabad.org/library/article_cdo/aid/3477921 כשהרב חשב שהתוועדות זה בילוי]''' {{בית חבד}}
+* '''[http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=402&ArticleID=468 התוועדות חסידית]''' מתוך [[גליון התקשרות]]
+*הרב משה מרדכי לאופר, '''[http://chabad-il.org/hit/hit362.htm התוועדות חסידית]''', במדור 'ניצוצי רבי' [[שבועון התקשרות]] גליון שס"ב
+*'''[https://77012.blogspot.com/search/label/%D7%94%D7%AA%D7%95%D7%95%D7%A2%D7%93%D7%95%D7%AA תגית: התוועדות חסידית]''', באתר '[[לחלוחית גאולתית]]' {{לחלוחית}}
 {{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:עבודת ה']]
-[[קטגוריה:מושגים כלליים]]
+[[קטגוריה:תורת החסידות]]
+[[קטגוריה:מושגי יסוד]]
+[[en:Farbrengen]]