מ. רובין (שיחה | תרומות)
 
(114 גרסאות ביניים של 50 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
העיר '''רמת גן''' שב[[ארץ ישראל]] הוקמה ב[[תרפ"א]] (1921) כמושבה חקלאית והוכרזה כעיר בשנת [[תש"י]] (1950).
{{קהילת חב"ד
|עיר=רמת גן
|תמונה=רמת גן תהלוכה-1-758x505.jpg
|כתובית=[[תהלוכת ל"ג בעומר]] ברמת גן, [[תשע"ה]]
|מדינה=[[ארץ ישראל]]
|שלוחים מרכזיים=הרב [[אברהם גל]], הרב יוסף יצחק גל
}}
'''רמת גן''' היא עיר במרכז [[ארץ ישראל]] הוקמה ב[[תרפ"א]] (1921) כמושבה חקלאית והוכרזה כעיר בשנת [[תש"י]] (1950). נכון לשנת [[תשפ"ה]] מונה העיר כ-170,000 תושבים.


קהילת [[חב"ד]] ברמת גן נוסדה בתקופת [[אדמו"ר הריי"צ]].  
קהילת [[חב"ד]] ברמת גן נוסדה בתקופת [[אדמו"ר הריי"צ]] ובין החסידים המפורסמים דאז - הרב [[משה אקסלרוד]], הרב [[פולע כהן]] והרב [[מאיר בליז'ינסקי]].


== בית הכנסת "סוכת שלום" ==
בשנים הבאות הגיע לעיר השליח הרב [[מרדכי גל]] פתח בית חב"ד ופעל רבות בהפצת היהדות והמעיינות. כיום פועלים כשלוחים, בניו הרב אברהם גל והרב יוסף יצחק גל. רב הקהילה הוא הרב [[ישראל לייב ליפשיץ (רמת גן)]] יושב ראש [[יד לאחים]] ב[[ארץ ישראל]].
בית כנסת [[חב"ד]] הראשון היה ממוקם במרכז העיר. ראש העיר ששימש אז -מר אברהם קריניצי - היה מעורב בעזרה לבית כנסת זה. התכתבות בין [[הרבי]] לבינו מאוחר יותר בנושא זה קיימת ב[[אגרות קודש]].  


מיקומו של בית הכנסת היה בקרבת מקום למיקומו היום, ברחוב האשל פינת רחוב הרוא"ה. במשך הזמן הוזז מעט בית הכנסת בעקבות בניית בתים חדשים במקום. שמו של בית הכנסת הוא: "סוכת שלום" - על שם [[כ"ק אדמו"ר הרש"ב]]".  
==חב"ד ברמת גן==
=== בית הכנסת "סוכת שלום" ===
[[קובץ:סוכת שלום.jpg|ממוזער|[[התוועדות]] בבית הכנסת סוכת שלום, תש"ע]]
בית כנסת [[חב"ד]] הראשון היה ממוקם במרכז העיר. את בית הכנסת הקים וייסד הרב [[משה אקסלרוד]].


בבית כנסת זה התקבצו [[חסיד]]ים שהגיעו מ[[רוסיה]], רובם תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. כרב בית הכנסת מונה הרב ר' [[משה אקסלרוד]] שכיהן ברבנות זו עד לפטירתו בשנת [[תש"כ]].  
ראש העיר דאז, מר אברהם קריניצי, היה מעורב בעזרה לבית כנסת זה. התכתבות בין [[הרבי]] לבינו מאוחר יותר בנושא זה קיימת ב[[אגרות קודש]]{{הערה|1=[http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/22/8572.htm אגרות קודש חלק כב, אגרת ח'תקעב].}}.


בבית כנסת זה התפללו בין השאר: הרב [[רפאל נחמן כהן]] ור' [[ישראל לייב ליפשיץ]].
מיקומו של בית הכנסת היה בקרבת מקום למיקומו היום, ברחוב האשל פינת רחוב הרוא"ה. במשך הזמן הוזז מעט בית הכנסת בעקבות בניית בתים חדשים במקום. שמו של בית הכנסת הוא: "סוכת שלום" - על שם [[אדמו"ר הרש"ב]]. נוסח התפילה הוא ע"פ נוסח האר"י ז"ל, עם זאת מאחר ורבים מהמתפללים בו הם בני עדות המזרח, ישנם מספר קטעים בתפילה המושרים בסגנון ספרדי ירושלמי.
 
בבית כנסת זה התקבצו [[חסיד]]ים שהגיעו מ[[רוסיה]], רובם תלמידי ישיבת [[תומכי תמימים ליובאוויטש]]. כרב בית הכנסת מונה הרב [[משה אקסלרוד]] שכיהן ברבנות זו עד לפטירתו בשנת [[תש"כ]].
 
בבית כנסת זה התפללו בין השאר: הרב [[רפאל נחמן כהן]] והרב [[ישראל לייב ליפשיץ]].


ב[[שמחת תורה]] היו חסידי חב"ד תושבי המקום נוהגים ללכת מבית אחד למשנהו, [[התוועדות|מתוועדים]] בבתים והולכים תוך כדי ריקודים ו'[[קולע]]ס' ברחובות העיר.
ב[[שמחת תורה]] היו חסידי חב"ד תושבי המקום נוהגים ללכת מבית אחד למשנהו, [[התוועדות|מתוועדים]] בבתים והולכים תוך כדי ריקודים ו'[[קולע]]ס' ברחובות העיר.


=== רב בית הכנסת והקהילה ===
==רבנים==
אחר פטירת הרב [[משה אקסלרוד]] נשא ברבנות בנו ר' [[גדליה אקסלרוד]].  
[[קובץ:ליפשיץ.jpg|ממוזער|הרב שלום דובער ליפשיץ, רב הקהילה מטעם הרבי במשך עשרות שנים]]
הרב משה אקסלרוד כיהן כרב בית כנסת סוכת שלום ורב קהילת חב"ד ברמת גן.
 
אחר פטירת הרב [[משה אקסלרוד]] נשא ברבנות בנו הרב [[גדליהו אקסלרוד]].


לאחר זמן עזב הרב אקסלרוד את מקום מגוריו ועבר ל[[חיפה]]. אז נתמנה לכהן ברבנות בית הכנסת בהוראת [[הרבי]] הרב [[שלום דוב ליפשיץ]], שהיה רב באזור.
לאחר זמן עזב הרב אקסלרוד את מקום מגוריו ועבר ל[[חיפה]]. אז נתמנה לכהן ברבנות בית הכנסת בהוראת [[הרבי]] הרב [[שלום דוב ליפשיץ]], שהיה רב באזור.


== בית הכנסת "היכל מרדכי" ==
הרב ליפשיץ שימש כרב בית הכנסת ויו"ר ההנהלה עד פטירתו, כאשר כיום ממלא את מקומו ברבנות בנו הרב [[ישראל ליפשיץ]].
במשך הזמן גדלה הקהילה והיה צורך בבית כנסת נוסף. יש האומרים שביסוד בית הכנסת החדש עמדה התביעה לבית כנסת חבד"י יותר מובהק. הדבר בא לידי ביטוי בין השאר, שבבית כנסת הותיק הורשה המנין הראשון, המוקדם, להתפלל בנוסח תפילה שאינו נוסח חב"די.  
 
עד שנת [[תשס"ט]] שימש כגבאי הרב אהרן פולק ומשנת [[תש"ע]] עד שנת [[תשע"ח]] שימש כגבאי הרב [[ישראל שפרינגר]], ששיפץ את בית הכנסת שיפוץ יסודי.


הבית כנסת החדש כונה אז "בית הכנסת של ה"[[שפיץ חב"ד]]". הבית כנסת נבנה בזכות אחד החסידים שתרם מגרש שלם.  
=== בית הכנסת "היכל מרדכי" ===
במשך הזמן גדלה הקהילה והיה צורך בבית כנסת נוסף. יש אומרים שביסוד בית הכנסת החדש עמדה התביעה לבית כנסת בעל אופי חב"די יותר מובהק מכיוון שבבית הכנסת הוותיק הורשה המניין הראשון, המוקדם, להתפלל בנוסח תפילה שאינו נוסח חב"ד.


שנים לאחר מכן, בעקבות פטירתו של גבאי בית הכנסת - ר' [[מרדכי גרוזמן]] - נקרא בית הכנסת על שמו "היכל מרדכי".
בית הכנסת החדש כונה אז "בית הכנסת של ה"[[שפיץ חב"ד]]". בית הכנסת נבנה בשכונת [[רמת יצחק]], בזכות אחד החסידים שתרם מגרש.


=== מינוי רב לבית הכנסת "היכל מרדכי" ===
שנים לאחר מכן, בעקבות פטירתו של גבאי בית הכנסת - הרב [[מרדכי גרוזמן]] - נקרא בית הכנסת על שמו "היכל מרדכי".
תחילה לא היה לבית הכנסת רב. לימים, סיפר הגבאי, שהרבי ביקש שימונה לכהן ברבנות בית הכנסת הרב [[שלום דוב ליפשיץ]]. ואכן לאחר זמן מונה הרב ליפשיץ לשמש כרב בית הכנסת, ומכהן בתפקיד זה עד היום.


== בית חב"ד בעיר ==
==רמת יצחק==
ב[[שליחות]] הרבי הגיע לעיר הרב [[מרדכי גל]], שפתח [[בית חב"ד]] במרכז העיר.
נוסדה כיישוב עצמאי ב[[תרצ"ג]] וסופחה ל[[רמת גן]] ב[[תש"ד]].


בבורסת היהלומים שבעיר, קיים בית חב"ד נוסף בראשות הרב [[חגי הלוי]].
בשנת [[תרצ"ט]] החלו [[חסיד]]י [[חב"ד]] להתיישב בה, עקב סמיכותה ל[[תל אביב]] ו[[רמת גן]] - מרכז החיים החסידיים בעת ההיא.


== רבני הקהילה במשך השנים ==
המתיישבים היו: הרב [[מיכאל דבורקין]], הרב [[נחמן שלום שכנא הרטמן]], הרב [[חיים משה אלפרוביץ]] וחתנו הרב [[דוד גרין]].
 
בשנת [[תש"ד]] סופחה השכונה ל[[רמת גן]].
 
בשנת [[תשט"ו]] נוסד במקום [[בית הכנסת]] "היכל מרדכי - חב"ד". כ[[משפיע]] שימש במקום הרב [[מאיר בליז'ינסקי]].
 
==== מינוי רב לבית הכנסת "היכל מרדכי" ====
[[קובץ:יל.jpg|ממוזער|רב הקהילה ובתי הכנסת, הרב ישראל ליפשיץ]]
תחילה לא היה לבית הכנסת רב. לימים, סיפר הגבאי, שהרבי ביקש שימונה לכהן ברבנות בית הכנסת הרב [[שלום דוב ליפשיץ]]. ואכן לאחר זמן מונה הרב ליפשיץ לשמש כרב בית הכנסת, בתפקידו זה כיהן במשך שלושים שנה עד פטירתו, כאשר כיום ממלא את מקומו בנו הרב ישראל ליפשיץ.
==== רבני הקהילה במשך השנים ====
* הרב [[משה אקסלרוד]].
* הרב [[משה אקסלרוד]].
* הרב [[גדליה אקסלרוד]].
* הרב [[גדליהו אקסלרוד]].
* הרב [[שלום דוב ליפשיץ]] שיחי'.
* הרב [[שלום דוב ליפשיץ]].
 
* בנו הרב [[ישראל לייב ליפשיץ (רמת גן)|ישראל ליפשיץ]].
== חסידים שחיו וחיים בקהילה ==
===משפיעים ואנ"ש ברמת גן===
*הרב [[מאיר בליז'ינסקי]].
*הרב [[רפאל נחמן כהן]].
*הרב [[רפאל נחמן כהן]].
*הרב [[ישראל לייב ליפשיץ]].
*הרב [[ישראל לייב ליפשיץ]].
*הרב [[חיים משה אלפרוביץ']].
*הרב [[שמואל קדיש ברטנובסקי]].
*הרב [[מרדכי גרוזמן]].
*הרב [[אהרון אופן]].
*הרב [[אהרון אופן]].
*הרב [[מאיר בליז'ינסקי]].
*הרב [[אברהם דוד ינובסקי]].
*הרב [[משה מרדכי עמרמי]].
*הרב [[צבי ונטורה]].
*הרב [[ישראל צבי הבר]].
 
*הרב [[חיים דוד רוזנצוויג]].
=== קירוב לחסידות===
*הרב [[משה מדוב]].
בית הרב [[מאיר בליז'ינסקי]] ברמת גן, היוה מוקד להפצת מעיינות החסידות.
*הרב [[אהרון פולק]] שיחי'.
 
*הרב [[מרדכי גרוזמן]].
ר' מאיר מסר שיעורי חסידות בסגנונות שונים, ברבים וביחידות, מידי יום במשך שנים רבות לתלמידים רבים ברמות שונות, דרכם התקרבו לעולמה של החסידות ולשמירת תורה ומצוות. בשיעורים שבביתו השתתפו אנשי רוח, סופרים, סטודנטים, עורכי דין, תלמידי ישיבות חב"דיות ולא חב"דיות. שיעוריו הוקדשו בעיקר ללימוד התניא, כשהוא מסביר את הנלמד בהסברים שכלתניים ומשלים מוחשיים. בדרך כלל גלשו לפילוסופיה חסידית, הגות מעמיקה שביסס על ספרי החסידות. השיעורים התאפיינו בידע רב ובדיבור כנה, יחד עם חום ו[[אהבת ישראל]], ובשל כך קנו את פירסומם ומשכו רבים.
*הרב [[צבי ונטורה]] שיחי'.
 
*הרב [[מרדכי גל]] שיחי'.
מטרת חייו הייתה להנחיל לרבים את תורת החסידות, ובה דבק כל ימיו. לימד סופרים מפורסמים, פרופסורים, עורכי דין, סטודנטים, וגם קבוצת תלמידות 'בית יעקב'. הוא היה הראשון שייסד שיעור [[תניא]] בישיבת 'בני עקיבא', וגם מסר הרצאות מיוחדות בפני חברי תנועות נוער שמאלניות ברמת גן. את כולם קיבל במאור פנים, ועם הידע האדיר שלו בכל תחומי החיים והאמונות.
*הרב [[מנשה זיסמן]].
 
*הרב [[נחמן שלום שכנא הרטמן]]
בין המפורסמים שהתקרבו על ידו: הרב [[יגאל פיזם]], הרב [[יאיר כלב]], הרב [[יחזקאל סופר]], הרב [[זמרוני זעליג ציק]] הסופרים - [[יצחק דמיאל]] ו[[אביגדור המאירי]], ורבי [[יששכר בער לייפר]]{{הערה|[[רבים השיב ליהדות וחסידות]]}}.
*הרב [[רפאל צבי הרטמן]] שיחי'
 
*הרב [[יוסף הרטמן]] שיחי'
==ישיבת תומכי תמימים==
* הרב [[חיים משה אלפרוביץ]]
{{להשלים|סיבה=}}
*הרב [[דוד גרין]]
בשנת [[תשפ"ב]] הקים הרב [[ירון צבי]] ישיבת [[תומכי תמימים]] בעיר{{הערה|[https://www.hageula.com/news/chabad/23359.htm רמת גן: התניא הודפס בהתוועדות חג הגאולה בישיבת תומכי תמימים החדשה] {{הגאולה|}} ט"ז תמוז התשפ"ב, 15.07.2022}}.
*הרב [[יקותיאל גרין]] שיחי'
 
* הרב [[שמרלינג]]
=== בית חב"ד בעיר ===
[[קובץ:רמת גן חנוכה.jpeg|ממוזער|הדלקה חנוכיה מרכזית ברמת גן]]
[[שליח]] הרבי ומייסד [[בית חב"ד]] בעיר היה הרב [[מרדכי גל]], שריכז את פעולות השלוחים בעיר. כיום בניו הם ממשיכים דרכו.
*הרב אברהם גל ואחיו יוסף יצחק גל, המרכזים את פעולות חב"ד המרכזי בעיר. ותחתם פועלים בעיר:
*רב קהילת חב"ד ברמת גן - הרב [[ישראל ליפשיץ]], מרכז את פעילות בית הכנסת ובית חב"ד "היכל מרדכי" ומכהן כיו"ר [[יד לאחים]].
*הרב מנחם מענדל לבנוני, הפועל בשכונת הראשונים, בשנת [[תשפ"ג]] הקים ישיבה בבניין הבורסה לבחורים אחרי [[קבוצה]].
*הרב [[חגי הלוי]], ניהל את בית חב"ד בבורסת היהלומים בעיר.
*הרב ישראל גורביץ, שליח בשכונת קרינצי.
*הרב לוי יצחק גופין, שליח ברמת אפעל.
*הרב בנימין קלי, שליח לשכונת מרום נווה.
*הרב ניר להב, שליח לשכונות קריית בורוכוב ותל גנים.
*הרב חיים צדוק, שליח לשכונת רמת עמידר.
*הרב [[ישראל שפרינגר]], ריכז את פעילות בית הכנסת ובית חב"ד "סוכת שלום", וכיום רב בית הכנסת לצעירים.
 
==ראו גם==
* [[רמת יצחק]]
 
==לקריאה נוספת==
* הרב [[אברהם רייניץ]], [[חייל בשירות הרבי]]
*הרב פולע כהן, [[מאחורי מסך הברזל (ספר)]] מהדורה מחודשת
*הרב [[שניאור זלמן ברגר]], [[רבים השיב ליהדות וחסידות]], תולדות הרב [[מאיר בליז'ינסקי]]
 
==קישורים חיצוניים==
*[https://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3914314 הרבי מסביר את משמעות השם רמת גן] {{וידאו}}{{בית חבד}}


[[קטגוריה:קהילות חב"ד בארץ הקודש]]
{{מחוז תל אביב}}
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:רמת גן|*]]
[[קטגוריה:ערים בישראל]]