אתוון זעירין – הבדלי גרסאות
מ החלפת טקסט – "בודאי" ב־"בוודאי" |
מיזוג הערות שוליים |
||
| (7 גרסאות ביניים של 6 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{אות|שם=אתוון זעירין|תמונה=[[קובץ:זעירא.jpg|150px]]{{ש}}המילה "{{קח|פרשת|ויקרא}}" עם [[א]] זעירא}} | {{אות|שם=אתוון זעירין|תמונה=[[קובץ:זעירא.jpg|150px]]{{ש}}המילה "{{קח|פרשת|ויקרא}}" עם [[א]] זעירא}} | ||
'''אתוון זעירין''' ( | '''אתוון זעירין''' (מ[[ארמית]]: אותיות קטנות/זעירות), נקראות גם '''אתוון דקיקין''' (דקות/עדינות), הוא [[אותיות האל"ף-בי"ת]] ב[[תנ"ך]] שעל פי חכמי המסורה כתיבתם צריכה להיות קטנה יותר ביחס לשאר האותיות הרגילות. באותיות אלו ישנם רמזים שונים ומשמעות פנימית. | ||
==היסטוריה== | ==היסטוריה== | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
כבר במדרשי חז"ל ישנה התייחסות למשמעות של השינוי באותיות אלו במסורה{{הערה|ראו לדוגמה ילקוט שמעוני איוב רמז תתקה על הפסוק 'צור ילדת תשי' (ובאור התורה במדבר א עמוד ח, משווה חילוק זו עם ה'יגדל נא כח א-דני' שם מופיעה [[אתוון רברבן|יו"ד רבתי]].}}. | כבר במדרשי חז"ל ישנה התייחסות למשמעות של השינוי באותיות אלו במסורה{{הערה|ראו לדוגמה ילקוט שמעוני איוב רמז תתקה על הפסוק 'צור ילדת תשי' (ובאור התורה במדבר א עמוד ח, משווה חילוק זו עם ה'יגדל נא כח א-דני' שם מופיעה [[אתוון רברבן|יו"ד רבתי]].}}. | ||
בנוגע לאותיות אלו פסק [[הרמב"ם]] להלכה: {{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=רמב"ם, יד החזקה, הלכות תפלין ומזוזה וספר תורה פ"ז הלכה ח|תוכן=ויזהר [[אתוון רברבין|באותיות הגדולות]] ובאותיות הקטנות ובאותיות הנקודות ואותיות המשונות כגון הפאי"ן הלפופות והאותיות העקומות כמו שהעתיקו הסופרים איש מפי איש}} | בנוגע לאותיות אלו פסק [[הרמב"ם]] להלכה: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=רמב"ם, יד החזקה, הלכות תפלין ומזוזה וספר תורה פ"ז הלכה ח|תוכן=ויזהר [[אתוון רברבין|באותיות הגדולות]] ובאותיות הקטנות ובאותיות הנקודות ואותיות המשונות כגון הפאי"ן הלפופות והאותיות העקומות כמו שהעתיקו הסופרים איש מפי איש.}} | |||
==בתורת החסידות== | ==בתורת החסידות== | ||
[[תורת החסידות]] מסבירה על פי המופיע ב{{ה|זוהר}}{{הערה|ספר שמות יתרו עב, ב. תרומה קלב, א. תצוה קפ, ב. פקודי רס, ב. במדבר פרשת שלח קסה, א. ועוד.}} שמקומן של אותיות אלו הוא ב[[ספירת המלכות]], של [[עולם האצילות]] היורדת ונעשית 'ראש לשועלים' לעולמות שלמטה ממנה{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ח חלק ב' עמוד תרעא.}}, וכאשר נכתב בתורה באותיות זעירות, הדבר מורה על הסתרת החיות האלוקית{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ח ח"ב עמוד תשלז.}}, והוא בכח שם אלקים{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן תקסז עמוד רנט.}}, הרומז על [[יחודא תתאה]]. | [[תורת החסידות]] מסבירה על פי המופיע ב{{ה|זוהר}}{{הערה|ספר שמות יתרו עב, ב. תרומה קלב, א. תצוה קפ, ב. פקודי רס, ב. במדבר פרשת שלח קסה, א. ועוד.}} שמקומן של אותיות אלו הוא ב[[ספירת המלכות]], של [[עולם האצילות]] היורדת ונעשית 'ראש לשועלים' לעולמות שלמטה ממנה{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ח חלק ב' עמוד תרעא.}}, וכאשר נכתב בתורה באותיות זעירות, הדבר מורה על הסתרת החיות האלוקית{{הערה|שם=מאמרי אדמו"ר הזקן|מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ח ח"ב עמוד תשלז.}}, והוא בכח שם אלקים{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן תקסז עמוד רנט.}}, הרומז על [[יחודא תתאה]]. | ||
הדוגמה המבוארת לזה בחסידות היא מהפסוק "אלה תולדות השמים והארץ ב'''{{גודל|1|ה}}'''בראם", שכתובה בה' קטנה - הואיל והחיות האלוקית בעולמות היא מוסתרת ומגיעה מבחינת מלכות{{הערה|מאמרי אדמו"ר הזקן | הדוגמה המבוארת לזה בחסידות היא מהפסוק "אלה תולדות השמים והארץ ב'''{{גודל|1|ה}}'''בראם", שכתובה בה' קטנה - הואיל והחיות האלוקית בעולמות היא מוסתרת ומגיעה מבחינת מלכות{{הערה|שם=מאמרי אדמו"ר הזקן}}. | ||
לאחר טקס ה[[הכנסה לחדר]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]] על ידי סבו [[אדמו"ר הזקן]] במהלכו החלו ללמוד עמו את הפסוקים הראשונים מספר ויקרא, שאל הנכד את הסבא מדוע האות אל"ף בתיבת 'ויקרא' היא אות קטנה, והסבא השיב לו ש[[אדם הראשון]] היה יציר כפיו של הקב"ה, והקב"ה מעיד עליו שחכמתו מרובה מחכמת מלאכי השרת, והוא הכיר במעלת עצמו והחשיב את עצמו, ולכן נכשל ב[[חטא עץ הדעת]]. לעומתו, גם משה רבנו הכיר במעלת עצמו, אך לא רק שלא התגאה בכך, אלא אדרבה, הדבר גרם לו ללב נשבר ונדכה, והוא היה שפל בעיני עצמו, בחושבו שאם ליהודי אחר, שאינו בנו של עמרם, הייתה נשמה גבוהה כזו, וזכות אבות כזאת, היה הלה בוודאי טוב יותר ממנו{{הערה|הובא והתבאר בלקוטי שיחות חלק י"ז עמוד 1.}}. | לאחר טקס ה[[הכנסה לחדר]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]] על ידי סבו [[אדמו"ר הזקן]] במהלכו החלו ללמוד עמו את הפסוקים הראשונים מספר ויקרא, שאל הנכד את הסבא מדוע האות אל"ף בתיבת 'ויקרא' היא אות קטנה, והסבא השיב לו ש[[אדם הראשון]] היה יציר כפיו של הקב"ה, והקב"ה מעיד עליו שחכמתו מרובה מחכמת מלאכי השרת, והוא הכיר במעלת עצמו והחשיב את עצמו, ולכן נכשל ב[[חטא עץ הדעת]]. לעומתו, גם משה רבנו הכיר במעלת עצמו, אך לא רק שלא התגאה בכך, אלא אדרבה, הדבר גרם לו ללב נשבר ונדכה, והוא היה שפל בעיני עצמו, בחושבו שאם ליהודי אחר, שאינו בנו של עמרם, הייתה נשמה גבוהה כזו, וזכות אבות כזאת, היה הלה בוודאי טוב יותר ממנו{{הערה|הובא והתבאר בלקוטי שיחות חלק י"ז עמוד 1.}}. | ||
רבי [[הלל מפאריטש]] מבאר שאתוון רברבין הם כנגד הדילוג הראשון מ[[עצמות ומהות|עצמותו ומהותו יתברך]] ל[[אור אין סוף]], האותיות הרגילות 'אותיות בינוניות' הם כנגד הדילוג מאור אין סוף ל[[אור הקו]], ואתוון זעירין הם כנגד הדילוד מאור הקו ל[[עולמות אבי"ע]]{{הערה|לקוטי הגהות לספר התניא עמוד פט.}}. | |||
==בהשאלה== | ==בהשאלה== | ||
| שורה 31: | שורה 33: | ||
*[[אתוון רברבין]] | *[[אתוון רברבין]] | ||
*[[אותיות האל"ף בי"ת]] | *[[אותיות האל"ף בי"ת]] | ||
{{סתם}} | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה:מושגים בחסידות]] | [[קטגוריה:מושגים בחסידות]] | ||
[[קטגוריה: | [[קטגוריה:תורת החסידות]] | ||