זאב וולף מז'יטומיר – הבדלי גרסאות
תאריך ושנת הפטירה המדוייקים על פי מאמר מחקרי שמוכיח זאת בבירור |
אין תקציר עריכה |
||
| (5 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:אור המאיר.png|ממוזער|ספרו "אור המאיר" במהדורתו הראשונה]] | [[קובץ:אור המאיר.png|ממוזער|ספרו "אור המאיר" במהדורתו הראשונה]] | ||
רבי '''זאב וולף מז'יטומיר''' | רבי '''זאב וולף מז'יטומיר''' מחבר הספר 'אור המאיר' היה מגדולי תלמידי [[המגיד ממזריטש]], ו[[מגיד מישרים]] ב[[ז'יטומיר]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד למשפחה מצאצאי ר' שאול וואהל. ידוע ששם אימו היה יהודית. הוא נישא עם עטיא אסתר והתגורר ב[[ז'יטומיר]] בה שימש כ"[[מגיד מישרים]]". לאחר פטירת אשתו נישא בשנית עם טויבא בת רבי צבי הירש מרגליות רבה של העיר [[מזריטש]]. היה מגדולי תלמידי [[המגיד ממזריטש]], ובנוסף היה גם מקורב לר' [[פנחס מקוריץ]]. בשונה משאר תלמידי המגיד, ר' זאב לא ניהל חצר חסידית משלו, והתפרנס מבית מזיגה ששכר. | נולד למשפחה מצאצאי ר' שאול וואהל. ידוע ששם אימו היה יהודית. הוא נישא עם עטיא אסתר והתגורר ב[[ז'יטומיר]] בה שימש כ"[[מגיד מישרים]]". לאחר פטירת אשתו נישא בשנית עם טויבא בת רבי צבי הירש מרגליות רבה של העיר [[מזריטש]]. היה מגדולי תלמידי [[המגיד ממזריטש]], ובנוסף היה גם מקורב לר' [[פנחס מקוריץ]]. בשונה משאר תלמידי המגיד, ר' זאב לא ניהל חצר חסידית משלו, והתפרנס מבית מזיגה ששכר. | ||
בערוב ימיו התגורר באיווניץ הסמוכה בז'יטומיר, ונפטר בה ב[[ה' סיוון]] [[תקנ" | בערוב ימיו התגורר באיווניץ הסמוכה בז'יטומיר, ונפטר ונקבר בה ב[[ה' סיוון]] [[תקנ"ג]]{{הערה|כך מוכיח במאמרו הרב שמואל קראוס בבית משיח גליון 324. יש המשערים תאריכים שונים.}}. | ||
בשנת [[תקנ"ח]] הודפס ספרו "אור המאיר" על ידי תלמידו ר' אליעזר מז'יטומיר, הנחשב מספרי הבסיס של [[תורת החסידות]]. הספר קיבל את הסכמתו של רבי [[לוי יצחק מברדיצ'ב]] ורבנים נוספים. | בשנת [[תקנ"ח]] הודפס ספרו "אור המאיר" על ידי תלמידו ר' אליעזר מז'יטומיר, הנחשב מספרי הבסיס של [[תורת החסידות]]. הספר קיבל את הסכמתו של רבי [[לוי יצחק מברדיצ'ב]] ורבנים נוספים. | ||
בשנת [[תשנ"ח]]{{הערה|200 שנה בדיוק להדפסת ספרו}} התגלה ציונו ובמקום הוקם אהל חדש ע"י חברת 'דרך צדיקים' בסיועו של שליח הרבי ורבה של ז'יטומיר הרב [[שלמה וילהלם]]{{הערה|בית משיח גליון 159 עמ' 80}}. הרב וילהלם אף לומד והוגה בצורה מיוחדת ב'אור המאיר'. | |||
ר' משה פיק מקהילת חב"ד ב[[בית שמש]] הוותיקה הינו נכדו של תלמיד ה'אור המאיר' ומוציא לאור חוברות ועלונים מתורתו ופועל להפצתה. | |||
==אצל רבותינו נשיאנו== | ==אצל רבותינו נשיאנו== | ||
ידוע כי ר' זאב וולף ביקר אצל [[אדמו"ר הזקן]] | ביטוי נפלא המלמד על גדלותו נאמר בשם [[אדמו"ר הזקן]]: "בביאת משיח יהיו כל ישראל במדריגת ר' זאב מזיטומיר עכשיו, ור' זאב עצמו יהיה אז במדריגת הבעל-שם-טוב, והבעש"ט עצמו יהיה במדריגה ש"לאו כל מוחא סביל דא""{{הערה|שמועות וסיפורים ח"ב ע' 61}}. | ||
ידוע{{הערה|ראה בזה בלקוטי דיבורים חלק א עמ' 191 ואילך}} כי ר' זאב וולף ביקר אצל [[אדמו"ר הזקן]] בליאזנא יחד עם הרב [[שלמה מקרלין]]{{הערה|שם=בית רבי}}. מסופר שהוא הגיע לבקר יחד עם ר' [[שלמה מקרלין]] לשבת ולאחר שהוגשו המאכלים במהלך סעודת השבת, התגלה כי הם הקדיחו מרוב [[מלח]]. ר' שלמה ור' זאב הפסיקו מאכילתם, בעוד אדמו"ר הזקן המשיך באכילתו. כאשר נשאל על כך אדמו"ר הזקן על ידי השניים השיב, כי מאז שחזר מ[[המגיד ממזריטש]] הוא אינו מרגיש את [[חוש הטעם]]{{הערה|רשימות דברים, עמ' 77, מהדורת [[תשס"ט]].}}. באותו ביקור הוא נותר להתגורר בביתו של [[אדמו"ר הזקן]] קרוב לשלשה חדשים בעוד שר' שלמה מקרלין עזב את המקום. | |||
ספרו "אור המאיר" הוא | ספרו "אור המאיר" הוא מהמיוחדים המוזכרים בספרי רבותינו נשיאנו, על אף שהוא אינו נמנה על ספרי [[תורת חב"ד]]{{הערה|שם=בית רבי|{{היברובוקס|[[חיים מאיר הילמן]]|בית רבי, חלק א', פרק כ"ה, עמ' ס"ו|3751|[[תרס"ב]], [[ברדיטשוב]]}}. לקט חלקי של דברי תורתו שהובאו בספרי רבותינו נשיאנו נלקט ע"י הרב אליהו מטוסוב בקובץ הערות וביאורים אהלי תורה גל' תרעח.}}. יש אומרים שסגנון ותוכן ספרו קרוב ודומה לסגנון תורת חב"ד{{הערה|בשם הרב שלמה וילהלם}}. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*רבי ישראל דוב בער - מגיד מישרים בז'יטומיר. | *רבי ישראל דוב בער - מגיד מישרים בז'יטומיר חתנו של ר' חיים מקראסנא. | ||
*ר' מנחם מנדל מ[[ברדיטשוב]]. | *ר' מנחם מנדל מ[[ברדיטשוב]]. | ||
*ר' צבי הירש. | *ר' צבי הירש. | ||